"ונתנה תוקף" ומלחמת יום הכיפורים

גילויים חדשים על מקור הפיוט בספריה הלאומית 

http://blog.nli.org.il/unetanneh_tokef/?utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=newsletter_18sep2017

"אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר. בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ. מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. כְּחָצִיר יָבֵשׁ. וּכְצִיץ נוֹבֵל. כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלֶה. וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת. וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ. וְכַחֲלוֹם יָעוּף" * תפילה נוראת הוד זו, הנאמרת בימים נוראים מחברת את כל חלקי העם * בעלון קיבוץ בית השיטה נכתב: " 'הניצוץ היהודי' ו'הנקודה היהודית' מקבלים ביטוי מוחשי מדי שנה בפרוס יום-הכיפורים. פתאום נרגעות הרוחות, שוקטות המחלוקות, והציבור הרחב מתכנס בבתי-הכנסת לתפילה ולסוג מסויים של היטהרות ושל חשבון-נפש פנימי".

בימים נוראים אני נוהג להתפלל במחזור "רינת ישראל" של שלמה טל, שאין כמוהו לבהירות ולנוחיות, אם אפשר להתבטא כך על ספר תפילה.

לפני מה שנים שכחתי את המחזור בבית והגבאי נתן לי מחזור שהוציא ככל הנראה מן הגניזה של בית הכנסת – "מחזור כל בו עם פרוש עברי טייטש השלם".

חזרה לימי ילדותי

המחזור הזה החזיר אותי באחת לימי ילדותי הרחוקים, כמעט ימי ינקותי. הלימוד ב"חדר" בצפת, שבו הרבי מלמד ב"עברי טייטש" – דהיינו: קוראים תורה בעברית ומתרגמים מיד ליידיש. באותם ימים ישבתי על ברכיה של סבתי עליה השלום והיא לימדה אותי מתוך ה"צאנה וראנה" שלה, שהיה צהוב ובלוי מרוב שנים ודמעות.

המחזור עברי טייטש בו התפללה סבתי

המחזור עברי טייטש בו התפללה סבתי

במרוצת השנים נשכחה ממני היידיש של ילדותי וחידשתי את זיכרוני בלימוד יידיש מודרנית. אך ההבדל בין היידיש של העברי טייטש של ילדותי לבין היידיש האוניברסיטאית הוא כמו ההבדל בין אמא אמיתית לאם חורגת. במחזור כל מילה מובנת ומוכרת. מדברת אל הלב ואל הנשמה, בלי צורך במילון ובתחביר ובדקדוק.
והתרגום, שהוא גם פרוש, סייע לי להבין פיוטים עבריים שבמהלך השנים היו שגורים על לשון תפילתי, בלי שירדתי לעומקם.
מה למשל משמעות המשפט "נא נצור חסד לניני שלחו לו שלשת אילי מלך, סכות באי בתחן למר בכו אראלי מלך. ענותם בל תבז ללן במקום עלו וירדו בו מלאכי מלך". (מתוך תפילת שחרית של ראש השנה).
הצצה קלה בתרגום-פרוש היידי והכל ברור. [כמובן אם אתה מבין יידיש].

אפילו תפילה כה מפורסמת ושגורה כמו "ונתנה תוקף" מעוררת את השאלה מה הפרוש המדויק של שתי מלים אלה, המעוררות בנו רטט של חרדה וקדושה. לעברי טייטש יש הסבר, ממש מחיה נפשות.

"ונתנה תוקף קדושת היום" אומר המתרגם-המפרש היידי פרושו "נספר את עוצמת הקדושה של יום זה".

ולאלה ששכחו מובאת כאן תפילה נוראת הוד זו בשלמותה.

 

תפילת ונתנה תוקף

וּנְתַנֶּה תֹקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם. וּבוֹ תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ. וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ. וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַּיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד. וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת. וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת. וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ. וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע, וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשָּׁמַע. וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן. וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין. לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין. כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין. וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן:

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן. וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. כַּמָּה יַעַבְרוּן. וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן. מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. מִי בְּקִצּוֹ. וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ. מִי בַּמַּיִם. וּמִי בָּאֵשׁ. מִי בַּחֶרֶב. וּמִי בַּחַיָּה. מִי בָּרָעָב. וּמִי בַּצָּמָא. מִי בָּרַעַשׁ. וּמִי בַּמַּגֵּפָה. מִי בַּחֲנִיקָה. וּמִי בַּסְּקִילָה: מִי יָנוּחַ. וּמִי יָנוּעַ. מִי יִשָּׁקֵט. וּמִי יִטָּרֵף. מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר. מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר. מִי ישָּׁפֵל וּמִי יָרוּם:

וּתְשׁוּבָה וּצְדָקָהוּתְפִלָּה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה:

כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְנֹחַ לִרְצוֹת:

כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת. כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה. וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לּוֹ. אִם יָשׁוּב מִיָּד תְּקַבְּלוֹ:

חזן : אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם וְיוֹדֵעַ יִצְרָם. כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם:

אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר. בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ. מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. כְּחָצִיר יָבֵשׁ. וּכְצִיץ נוֹבֵל. כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלֶה. וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת. וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ. וְכַחֲלוֹם יָעוּף:

וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם:

אֵין קִצְבָה לִשְׁנוֹתֶיךָ וְאֵין קֵץ לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ. וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ. וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵילוֹם שְׁמֶךָ. שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ. וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ. וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ:

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ. עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ. בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ. בְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ. הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ. דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה.

השפעת מלחמת יום הכיפורים

מה תכליתם של התשובה, התפילה והצדקה על פי התפילה?

יום הכיפורים הוא יום מיוחד במסורת היהודית. ליום זה – שתי פנים: מצד אחד – זהו יום של חרדה ופחד מגזר הדין, ומן הצד האחר – זהו יום של תקווה והבטחה לסליחה ולמחילה.

יום הכיפורים על פי תפיסת חז"ל, הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, שבו האל מוחל וסולח לעוונות עמו ישראל. אבל גם כיום נורא, יום הדין, הבא לידי ביטוי בתפילה הנקראת "ונתנה תוקף", שבה האל חותם את גורלו של האדם.

הפיוט נכתב בימי הביניים, המסורת מיחסת את כתיבתו לרבי אמנון ממגנצא. על פי אותה מסורת הפיוט נכתב בעקבות לחץ של אנשי הדת הנוצריים, שניסו להשפיע על רבי אמנון ממגנצא להמיר את דתו ולהתנצר. הרב ביקש שלושה ימים להתלבט בעניין, אך כשחזר לביתו הבין שאין מקום להתלבטות – עליו להישאר נאמן לדתו. הוא החליט לא לחזור להגמון ועל כך נענש בכריתת ידיו ורגליו. מאחר שהיה זה ערב ראש השנה, הביאו אותו לבית הכנסת, שם קרא את הפיוט "ונתנה תוקף" שאותו חיבר ונפטר בייסורים.

 יאיר רוזנבלום חיבר לחן מודרני לפיוט (לתפילה ), כמחווה לאנשי קיבוץ בית השיטה, שעבורם הפך יום הכיפורים, בעקבות המלחמה ב-1973 (מלחמת יום הכיפורים) ליום זיכרון קודר עם מותם של 11 מבני קיבוץ בית השיטה. על נסיבות כתיבת הלחן ראה

השבר של מלחמת יום הכיפורים עוצמת ההלם ומספר ההרוגים גרמה להרהור על היקום, על פשר החיים והתקשרה לתפילה ביום הקדוש ביותר, יום חשבון הנפש, מי יחיה ומי ימות.

בעקבות התמודדות עם השכול והאבל, שינו חברי הקיבוץ את התייחסותם ליום כיפור הם ראו יום זה כיום הדין הפרטי שלהם ויום הדין של כלל העם היהודי. אזכרת נשמות הפכה גם לאזכור של הרוגי המלחמה.

אחד הדברים המיוחדים בתפילת "נתנה תוקף" נמצא בשיר: מתחושת תלות מוחלטת באלוהים אל האמונה שבכל זאת אנו יכולים להשפיע על עולמנו. המתפלל עובר לפתע פתאום ממצב תודעתי של אדם חסר-אונים הנשלט כל כולו על ידי כוח עליון לאופטימיות ואמון ביכולתו לשנות את מסלול הזרימה של החיים.

המסורת היהודית, כפי שהיא משתקפת בתפילה "נתנה תוקף" ובתפילות רבות אחרות בימים נוראים, מאמינה ביכולת היחיד להשתנות גם באמצע החיים, זוהי "התשובה". אלוהים מכיר את יצר האדם וחולשותיו "כי הם בשר ודם", מבין כי היצור שברא זקוק להזדמנות שנייה. והזדמנות זו ניתנת פעם אחר פעם. השאלה היא רק, האם אנחנו מוצאים את הכוח לקחת אחריות על גורלנו.

רעיון התשובה הוא רעיון אופטימי מטיבו, המניח יכולת השתנות מצד היחיד.

רגע של מחשבה:

האם אתה נותן דין וחשבון לעצמך על מעשיך?

התפילה "ונתנה תוקף" מבטאת טוב מכל דבר אחר את התחושה של האדם המודרני החש בו זמנית שתי תחושות מנוגדות לחלוטין: לרגע אחד חש עצמו חלש, נשלט ע"י כוחות חיצונים, אין הוא יודע מה יהיה? ומצד שני – הוא מרגיש "כל יכול". הוא שולט על המצב, מרגיש בטוח ומרוצה.

בתפילתו "נתנה תוקף" של הרב אמנון ממגנצה נאמר: שהאדם "משול כחרס הנשבר/ כחציר יבש וכציץ נובל/ כצל עובר וכענן כלה/ כרוח נושבת וכאבק פורח/ וכחלום יעוף" אך הוא גם מסוגל על ידי "ותשובה ותפילה וצדקה" – להעביר את רוע הגזרה!

גם הרב סולובייצ'יק, היטיב לתאר את המתח הפנימי שבאדם: בכל אדם מצויים שני אישים, האדם הראשון, היוצר והמצליח, והאדם השני הבודד והעניו.

מצב זה יוצר חיבור בין תלות לעצמאות, בין חוסר-אונים לתחושת יכולת.

[על פי חוברת הסבר של משרד החינוך]

תפילת ונתנה תוקף בביצוע אברהם פריד

 

אתר בית השיטה על תפילת ונתנה תוקף

http://www.beithashita.org.il/apage/13278.php

חנוך אלבלק סיפורו של לחן "ונתנה תוקף"

תגובות בפייסבוק

אומנם אני אתאיסט מוחלט, אבל יש דבר שאין לי כל אפשרות להתכחש לו: שאני נצר לעם היהודי ושהחינוך היהודי שקיבלתי מנחה את חיי עד היום. משום כך אינני מתבייש לומר, שבמאמרך על "נתנה תוקף" הרעדת לי מיתר בלב. תודה.

בני

 

פורסם בקטגוריה חגים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא "ונתנה תוקף" ומלחמת יום הכיפורים

  1. מאת Moshe Flam‏:

    המעירים ומעוררים לסליחות ביידיש ובלשון הקודש
    http://shituf.piyut.org.il/piyut/2298

  2. מאת רונית יער‏:

    זאב יקר,
    קראתי בהתרגשות גדולה את המאמר שלך על "ונתנה תוקף".
    מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים התמניתי להיות ראש ענף נפגעים במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תפקיד שנטלתי על עצמי לכמה שנים קשות וכואבות מאד. באזכרה ל-11 חללי יום הכיפורים מקיבוץ בית השיטה, במלאת שנה למלחמה ולנפילתם, חנוך אלבלק מקיבוץ בית השיטה, עם קולו המיוחד והמרגש כל כך, שר לזכרם בבית הקברות בבית השיטה את "ונתנה תוקף" עם הלחן המרגש של יאיר רוזנבלום שנכתב אז לזכרם. זכור לי שכולנו עמדנו שם ובכינו. האמן לי שלפני האזכרה המצמררת הזאת ואחריה נכחתי באלפי אזכרות שוברות לב לחיילים היקרים שלנו שנפלו במערכות ישראל אולם את האזכרה הזאת לא אשכח כל עוד נשמה באפי. זה היה כל כך חזק ומטלטל שקשה לתאר.
    מאז 1974 בכל שנה לקראת ראש השנה ויום הכיפורים אני לא מפסיקה להשמיע בביתי את השיר הזה כשבשנים הראשונות שמרתי אותו על קלטת טייפ שהביאו לי לבקשתי ובהמשך רכשתי את התקליטור בו נמצא השיר הזה בין שיריו של יאיר רוזנבלום, לשיר הזה אני מחוברת בכל נימי נפשי ודומעת בכל פעם שאני מאזינה לו.

    הרשה לי לאחל לך ולכל היקרים לך וכמובן לכל עם ישראל שנה טובה שתבוא עלינו לטובה וגמר חתימה טובה.
    בתודה על מאמרך המרגש,
    רונית

  3. מאת Dalia Gilboa‏:

    ראו איך חוזר ציבור שניתק מהמסורת באחת, ואז משבר וכאב מחזיר אותו למקורות עמו. תהליך אמיתי הוא זה. וטוב שהמסורת העמוקה הזו מעוררת כבוד ודמע, לחשוב על רבי אמנון ממגנצא עם חללי מלחמת יום כיפור.

השאר תגובה