זה היום להניף דגלים לבנים

פורסם ביום בו הוחלט לשחרר 1027 רוצחים תמורת גלעד שליט

היום נכנעת ממשלת ישראל לטרור הפלסטיני.

היום משחררת ישראל למעלה מאלף רוצחים ורוצחות שידיהם שטופות בדם ילדינו .

זה היום בו על כל אזרח בעל מצפון להניף מעל ביתו דגל לבן. סמל לכניעה מבישה של ממשלה ועם שהחליטו להתאבד.

דגל לבן

 

 

פורסם בקטגוריה טרור. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא זה היום להניף דגלים לבנים

  1. מאת אריק ברהום‏:

    אתה צודק במאה אחוז.מדינת ישראל
    וממשלתהה נתקפו בליקוי מאורות מוסרי,חברתי(מי יהיה אחראי לנרצחים הבאים?)בטחוני
    ומדיני. כניעה זה תאור יותר מדי אופטימי של מצבנו.
    ממדינה לוחמת בטרור הפכנו למדינה המעודדת אותו.
    קובץ שמאלנים שהשתלטו על אמצעי התקשורת, הצליחו בעזרת תעמולה אדירה לטמטם את העם, וזאת בשיטה הבולשביקית של לנין:
    פרופוגנדה אגיטציה וטרור אלו 3 מכשירים לקידום הבולשביקים ובמקרה שלפנינו ל"שחרור" גלעד שליט
    ולחיסול מדינת ישראל.
    בברכה,
    אריק ברהום

  2. מאת בתיה‏:

    צר לי עליך ועל תחושתיך הכֹה שליליים חד כיווניים בנושT
    באפשרות לביטוי חופשי במדינתנו ננוחם
    חג שמח

  3. מאת ישעיהו ברוט‏:

    מזדה באופן מוחלט עם עמדתך,
    עם כל כאב המשפחה והדרך בה פעלה , אך כפי שאמרה פעם חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן: " יש ממשלה ועליה לקבל החלטה". לצערי התקבלה החלטה מוטעית.
    הבעיה היא התקשורת לסוגיה המגוונים. סיום מלחמת העולם הראשונה והשנייה, הכרזת מדינת ישראל, נצחונות צה"ל וארועים אחרים לא קבלו כיסוי כמו שחרורו של גלעד. 48 שעות, כל ערוצי הטלוויזיה והרדיו, כל העיתונות עסקו אך ורק בדבר אחד. הנשיא, ראש הממשלה, שר הבטחון הרמטכל עמדו בתור ללחוץ את ידו ולחבקו..
    איזה פולחן, איזה פסטבל?

  4. מאת נילי דיסקין‏:

    גלעד שליט חייל שנשלח ע"י צה"ל לאן שנשלח – ונשבה. האם מי שכותב "נגד" מוכן לכך שגורלו יהיה כגורל רון ארד? לגבי רון יש לנו טיעון של " לא ידענו שהזמן משחק לרעתנו עד כדי כך שהוא ימות בטרם נפדה אותו". לגבי גלעד לא היתה כבר אשליה. מאמצי התקשורת חפפו, לפי כל הסימנים, לרצון העם שכל חייל שמתגייס, וכל הורה שבנו מתגייס, יידע שעושים הכל ( כולל תקשורת מגוייסת) כדי להציל אותו באם ייפול בשבי או ייחטף. כל השאר , לדעתי, דמגוגיה. אני מכירה בכאב המשפחות שיקיריהן נרצחו בידי הרוצחים המתועבים והשפלים שבבני האדם- והם רואים אותם משתחררים.וחווים "בגידה" של החברה בערך הקדום של " המדינה לוקחת על עצמה לעשות חשבון עם הפושע" ולא הקרבן שלו. וכשערכים מתנגשים יש לנו החלטה טראגית להחליט.( אגב, בהלכה היהודית נדרשו לזה וקבעו " ברי, ושמא, – ברי עדיף".. כלאמר בטוח – גלעד יחזור, ואולי – יירצחו עוד ישראלים, עדיף להחזיר שזה ה"בטוח" ה-"ברי") ואולי אם הייתי ממשפחה כזאת הייתי חושבת כמותם ( ישראל אומן כבר אמר שמרבית בני האדם "מגייסים" את הגיונם לטובת מה שפוסק הרגש שלהם, ולא להיפך). אבל כמו שרופא לא מנתח את יקיריו, כך גם מדינאים נדרשים לעיתים להכריע על פי מקצועיותם ולא על פי רגשותיהם. וכאן היתה, לדעתי החלטה כזאת. ואם לתקשורת יש חלק בכך – נהדר. כלב השמירה של הדמוקרטיה במיטבו.. נילי.

השאר תגובה