כל מה שרצית לדעת על חג הפורים

 זה החג היחיד שאין לו שם עברי ומתרחש במציאות של גולה *  איך להסביר את הטבח שטבחו היהודים במאות אלפי גויים * מדוע הססו חז"ל לכלול את המגילה בין כתבי הקודש * איך שיכנעה אותם אסתר * וגם כמה מלים על הרעשן ועל האקטואליות של החג    

                             –   מאת : ד"ר יואל רפל  –

פורים הוא החג היחיד ששמו אינו עברי. סיפור החג מתרחש בארץ זרה ואף שמו לקוח משפה זרה. מגילת אסתר מסכמת זאת בפשטות "על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור"..
 

מהו 'פור'?  ומה הן גורלות

המגילה עצמה מסבירה לנו: "הפיל פור הוא הגורל". כלומר: פור הוא הטלת גורל ו'פורים' היא צורת רבים ל 'פור' ופירושה הטלת גורלות.

  

המלך אחשורוש, אסתר המלכה והמן האגגי, ציור מ-1625 ויקישיתוף

הגורלות הן אבנים או עצים שעליהם היו רשומים סימנים. הסימן שהתגלה בעת שהפילו את ה 'פור' קבע החלטות ועיצב מדיניות. כך עשה אחשורוש וכך ביקש גם המן לעשות,שרצה להפיל גורל כדי לדעת את היום והחודש המתאימים להשגת מזימתו – פגיעה ביהודים והשמדתם.

החג הגלותי ביותר

פורים הוא החג הגלותי ביותר מבין חגי ישראל. סיפור המגילה מצרף יחדיו את ההווי ואורחות החיים של הגולה, שניתן לזהות כמותם גם היום בגלויות.
כאז כן היום, ראשונים במעלה הם היהודים הקרובים למלכות. המגילה מתארת את דרכי התמודדותם עם שמירת ייחודם התרבותי והדתי.
קבוצה אחרת המתוארת במגילה הם הפורשים מעם ישראל ונטמעים ומתבוללים  בגויים. וישנם כמובן פשוטי עם,  המנסים להפעיל את כוחם ואת מוחם על מנת להינצל.
אסתר, אשר בתוקף הנסיבות נישאה למלך אחשוורוש, מצליחה בעזרת דודה, מרדכי היהודי, להניא את המלך מלהסכים לתוכניתו של המן להשמיד את היהודים,  העם המפוזר בין העמים,

 הגלגל מתהפך והעם היהודי בגולת פרס ניצל. אך העלילה היפה,  אשר נכתבה על פי המסופר בה, על-ידי מרדכי,או על ידי אסתר, או על ידי שניהם (לפי התרגום) יוצרת בעיה של ממש.

איך להסביר את הטבח

כיצד נפרש את מעשי היהודים "ויהרגו בשושן שלוש מאות איש ובביזה לא שלחו את ידם".
מדוע הותר דמם של שלוש מאות איש?
עד כמה ההימנעות מנטילת ביזה יש בכוחה כדי לכפר על רצח?
בהמשך מספרת המגילה כי שאר היהודים אשר במדינות המלך הרגו בשונאיהם חמישה ושבעים אלף. וגם הם "בביזה לא שלחו את ידם".
מן הטקסט עולה שהריגת שבעים וחמישה אלף ושלוש מאות איש מתכפרת בקיום המצווה שלא לקחת ביזה.
ומה על עצם הרצח ההמוני? כלום ניתן להתעלם ממנו?
ובני עמנו עוד הוסיפו לעצמם יום חג "ועשה אותו יום משתה ושמחה".
כיצד היינו מגיבים לו אחת מאומות העולם הייתה קובעת יום חג של משתה ושמחה לציון הרג רב  בעם היהודי.

מקרא במגילה אשכנז מאה 18

ההיסוסים של חז"ל

חז"ל היו ערים לכך שהמגילה מצדיקה מעשי נקם בגויים הפוגעים בישראל. משום כך חששו מלכלול אותה בין ספרי הקודש. על רקע זה ניתן להבין את המסופר במסכת מגילה. "שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות" [כלומר: הכלילו את המגילה שלי בין כתבי הקודש].
השיבו לה חז"ל: "קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות [ כלומר: אנו חוששים לתגובת האומות על הנאמר במגילה]
השיבה להם אסתר: "כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי פרס ומדי" [כלומר: גם אם לא תיכלל המגילה בכתבי הקודש  אי אפשר יהיה להעלים מידיעת האומות מה שקרה].
 

מה תפקידו של הרעשן
בוויכוח הדמיוני ניצחה אסתר.  במציאות של הגלויות  לא ניתן היה ליהודים לנקום בגויים,שונאי ישראל, נמצא פיתרון חלופי. והוא: 'הכאת' המן בכל פעם שנאמר שמו בעת קריאת המגילה. כך נולדה מסורת  הרעשן.

המסר האקטואלי של המגילה

המגילה הוא עדות לחיי עם ישראל בגלות ולסכנת הקיום במצב זה. שמו של אלוהי ישראל אינו נזכר במגילה והתערבותו אינה גלויה אלא נסתרת כיוון שהוא מותיר את פתרון שאלת הקיום בידי העם עצמו. ההתמודדות היהודית בשושן הבירה מוכרת מאד בעת החדשה, מאבק הישרדות של מיעוט לאומי–דתי בחברה או במדינה זרה. העובדה שמדובר בעם השונה בדתו ותרבותו יוצרת בעיות קיום יומיומיות שהן יסוד להתמודדות עם תופעות המוכרות היטב בימינו- נישואי תערובת ,התבוללות,נטישת ערכים ועד לאנטישמיות, פוגרומים והשמדה. סיפור המגילה מתרחש לפני כאלפיים חמש מאות שנים אך האקטואליות שלו תקפה לזמננו.

========================================================================
קישור ליורם טהר לב על מגילת אסתר
http://www.youtube.com/user/taharlevdotcom#p/a/u/0/g_RV374WAE0
ראה גם

לוין קיפניס שחיבר את אני פורים תרגם ספרו ליידיש
כל מה שרצית לדעת על חנוכה
http://www.zeevgalili.com/?p=7916

כל מה שרצית לדעת על טו בשבט
http://www.zeevgalili.com/?p=13262

סיפור על תשעה באב
http://www.zeevgalili.com/?p=9771

כל נדרי כל הנוסחים
http://www.zeevgalili.com/?p=9771
 

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה חגים, חז"ל, יהדות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות בנושא כל מה שרצית לדעת על חג הפורים

  1. מאת הרב דניאל שילה‏:

    לא היה שם לא "טבח" ולא "רצח". היהודים כמסופר במגילה הרגו באויביהם בשונאיהם ובמבקשי נפשם.
    הם הרגו באלה שהתכוונו להרוג בהם. הם הורשו להרוג גם טף ונשים ולא עשו זאת. (בכל מקום במקרא בו נהרגו נשים, מופיע הביטוי "איש ואשה".

  2. מאת גדעון ארליך‏:

    נקמה כמנגנון קיומי

    השאלה מדוע הותר דמם של מאות אלפי אנשים, מניחה שהיה כאן מעשה שיפוטי לגבי ההרוגים המסוימים.

    אבל כאן מדובר במאבק בחברה עוינת , לא בפרטים. לחימה אינה שיפוט.
    יוסף דוריאל בספרו "טירוף מערכות" (ספרית מעריב) עומד על כך ש"נקמה" היא מנגנון קיומי הכרחי.
    אצלנו התפתחה עקב הגלות (שם , סוף עמוד 129 והלאה) שיטת הגנה על הקיום ע"י דחיית דאגה אקטיבית לקיום . ( שיטה שמתאימה למיעוט נרדף , לא למדינה )
    לכן בתורה ובמדרשים יש אך ורק שבחים לרוב לשמעון ולוי שהצילו את דינה , אך בתקופתנו התעמולה העוינת, גם בלבוש דתי, מציגה את שמעון ןלוי באורח שלילי. לא מדברים על הצלת דינה , אלא על הרג שכם כאילו אין קשר בין הדברים..

    שאלת:" כיצד היינו מגיבים לו אחת מאומות העולם הייתה קובעת יום חג של משתה ושמחה לציון הרג רב בעם היהודי. "

    אילו יהודי ארה"ב וכל העולם היו יוצאים בהמוניהם כדי להרוג סתם כך בשביל הכיף את שארית שבט הנואהו האינדיאני , והאינדיאנים היו עומדים על נפשם והורגים בתוקפיהם וקובעים חג על הצלתם, לא הייתי אומר מלת הסתייגות מהאינדיאנים האלה.

    אך אצלנו כאמור רואים פשע בהפרעה לאויב להשמיד אותנו. ובצה"ל מינו ביחידות הלוחמות עשרות קהל"נים – ק'צינים ה'ומאנים ל'סיכול נ'יצחון שבסמכותם להפנות תוך כדי קרב מסוק מתפקידו לפינוי פצועי אויב.

    גדעון ארליך

  3. מאת יוסי‏:

    מאמר מאוד לא מקצועי,
    ישנה בחירה כל פעם בפרשנות אחרת, לא עקבי בעליל.

    ישנן המון פירושים למגילה: מרמז ועד נסתר סוד , פירוש היסטורי (למשל כל הקשר הקודם של המן ומרדכי וכו).
    כמובן כמו שאר הספרים בתנ"ך- לא ניתן לפרש ללא הסתכלות על ההקשר הדתי, היסטורי ויהודי של התקופה.

    .

    יוסי

  4. פינגבאק: האם יש מצווה לאכול אוזני המן?, להתחפש?, להרעיש ברעשן? | היגיון בשיגעון

  5. מאת Shlomi Sammy Edery‏:

    מאכזב מאד. אי-הביזה מכשיר את הרצח? מה? איך הבנת את זה?
    אי-הביזה בא אך ורק לסמל ולסמן שהיהודים השכימו להרוג את מי שקם להורגם, ואך ורק זאת – ולא חלילה משיקולי ביזה, כסף וכו׳. אי-הביזה בא אך ורק לסמן שזו היתה ** ה ג נ ה ע צ מ י ת **
    וחז״ל לא התלבטו כלל בשל ההרג שבא באופן מובהק מהגנה עצמית (הרי אם לא היו הורגים, היו נהרגים יום למחרת)

השאר תגובה