"דמוקרטיה מתגוננת" – מי מסכן אותה

טליה ששון רואה בחרדים, בהתנחלויות וביוזמות חקיקה איום לדמוקרטיה *  אך את חנין זועבי ואת יציאת חברי הכנסת הערבים למדינות ערב "הדמוקרטיה הישראלית יכולה לספוג" * יעקב פרי קרא לזרוק את זועבי מהכנסת ולהעמיד לדין ח"כים שעברו על החוק * העצני: ואיך להתגונן נגד מי שיוצא לסעודיה ומגייס שם כסף נגד ישראל ?

 מרכז יצחק רבין יזם  כנס בנושא "דמוקרטיה מתגוננת". ניתן היה לצפות כי ידונו בשאלה הקריטית של כל דמוקרטיה: איך להגן עליה מפני גורמים המנצלים את החרות ואת הזכויות שהיא מעניקה לאזרחיה, כדי להרוס אותה מבפנים

    

שולחן הפאנל בבית רבין (צילום: זאב גלילי)

 אבל הדיון נשא אופי אחר לגמרי: אויבי הדמוקרטיה הישראלית הם החרדים והמתנחלים. וגם יוזמות חקיקה לשקיפות במקורות מימון של גופים הפועלים נגד ישראל. וגם יוזמות חקיקה  להגבלת פעולות הסתה ועוד.

 כך פחות או יותר הגדירו את הסכנה דליה רבין, דליה ששון ויעקב פרי.

מולם ומול קהל עוין נאבקו בלא הצלחה רבה, אליקים העצני ויובל שרלו. בתווך עמד יו"ר הכנסת רובי ריבלין שנשא נאום פתיחה.

ז'בוטינסקי לצד זועבי

ריבלין הלך בין הטיפות (אולי כך צריך ללכת בדרך לנשיאות?). ציטט את ז'בוטינסקי וניתן היה להבין מדבריו כאילו גם ראש בית"ר היה מתנגד לשלילת זכויותיה של חברת הכנסת חנין זועבי.
הוא  הרחיב ודיבר בגנות הצעות החוק לתביעת הצהרות אמונים למדינה כתנאי לאזרחות, לחקירת מימון גורמים זרים ועוד. כל אלה מכרסמים לדעתו ביסודות הדמוקרטיה. הוא קרא להנהגת חוקה המקובלת על הכל ולא נראה היה שהוא, או הדוברים אחריו בנושא זה מתייחסים לרעיון כאל אפשרות ריאלית.

"גוועה המייתו של השמאל"

זה אמור היה להיות רב שיח אך במקום זאת קיבלו המאזינים רב מלל, שלא היה בו שום חידוש.

דליה רבין דיברה ארוכות בפתיחה על "הרצח שפצע את הדמוקרטיה" ועל כך שכיום המצב גרוע יותר משהיה אז. עשרות רבנים תומכים ברב שלכאורה קורא לרצוח ערבים וקוראים שלא להשכיר דירות לערבים. חברי כנסת מציעים חסינות לרבנים. "כבר לא בושה להיות גזען" היא אומרת.

ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, פתח גם הוא בנאום ארוך שהיה קצת מעורפל.. אך מתוך ערפל דבריו אפשר היה להבין שהוא רואה  ביוזמות חקיקה להגבלת פעולותיהם של גופים הפועלים למען זכויות אזרח את הסכנה העיקרית לדמוקרטיה. עם זאת, אמר, יש בארץ חופש ביטוי נרחב מדי ו"יש לנו כל מה שדרשו בכיכר תחריר".

 
 
 
 

"המיית השמאל גוועה והדמוקרטיה הפכה לשלום החדש". יעקב פרי (צילום: זאב גלילי)

אז מה הבעיה?
"לאחר שגוועה המייתו של השמאל", אמר פרי,  ואין עוד הבדל של ממש בין הליכוד העבודה וקדימה ובעניינים המהותיים אפילו לא בין המפד"ל למרץ – נותר רק המאבק על הדמוקרטיה. זהו אם תרצו, אמר  פרי, "השלום החדש".

 

"לפנות את כל המתנחלים"

הדוברת שפתחה את העימות  הייתה טליה ששון. למי שאינו זוכר, היא במקום השביעי בסיעת מרץ והייתה בעבר ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה.

בשנת 2005 לאחר שפרשה מתפקידה, הגישה לראש הממשלה שרון חוות דעת על "מאחזים בלתי מורשים". בדו"ח האשימה רשויות ציבוריות בהעלמת עין וסיוע להקמת מאחזים בלתי חוקיים. הדו"ח שלה היה אבן דרך במלחמת השמאל בהתנחלויות. לאחר שהצטרפה למרץ בבחירות לכנסת ה-18 קראו חוגים לאומיים לגנוז את הדו"ח בנימוק שהדו"ח מושפע מהשקפותיה הפוליטיות.

בנאומה חזרה על האני מאמין הלעוס לעייפה של מרץ: כיבוש, אפליה של ערבים, מתנחלים. על יוזמות החקיקה המגונות בעיניה אמרה כי הן חותרות להעמקת שנאה כדרך להשגת תועלות פוליטיות פנימיות. ברמז דק של עגלונים אמרה שאנחנו יודעים באיזה משטרים השיטה הזו עבדה.

לפנות את כל המתנחלים. טליה ששון (צילום: זאב גלילי)

את כל המתנחלים בשטחים יש לפנות אמרה במלוא הרצינות. יעקב פרי החרה החזיק אחריה ואף מנה את מספר המפונים. אך הוא אמר זאת בחיוך כה רחב שניתן היה להבין שאינו מאמין בייתכנות הרעיון הזה.

פרשת חנין זועבי

טליה ששון סבורה כי משטר דמוקרטי נבחן בכך שהוא יכול לספוג גם עמדות קיצוניות ביותר. המבחן הוא עמידה בחוק. חנין זועבי שעלתה על ה"מרמרה" הטורקית לא עברה על שום חוק ולכן לא היה צריך לגעת בה, אמרה טליה ששון.

על דברים אלה הגיב העצני בשאלה: אם החוק הוא המבחן למה אין להפעילו כנגד חברי כנסת המבקרים במדינות אויב  – בלוב בלבנון ובסוריה. למה לא שוללים אזרחותם של אזרחים על מעשים שהחוק קובע את שלילת אזרחותם.

עד כה לא הופעל החוק הזה ואפילו עזמי בשארה, אחרי התקופה הארוכה שקיבל פנסיה מהכנסת (עד שהופסקה) עדיין אזרח ישראלי.

דווקא יעקב פרי נתגלה כנץ שבחבורה בנושא זה." את חנין זועבי צריך היה לסלק מן הכנסת. את חברי הכנסת הערביים שביקרו במדינות אויב יש להעמיד לדין" – אמר.

חנין זועבי ויקישיתוף

"העובדה שהפרקליטות נוהגת ביד רכה כלפי מסיתים שהם עוכרי ישראל זה בעוכרינו. למשטר דמוקרטי חזק יש כלים ויש להשתמש בהם".

על טיעון זה השיבה טליה ששון תשובה ניצחת: למשפט הפלילי יש מטרה להרתיע ולהעניש. איזו הרתעה ואיזה עונש יהיה אם על מאמר שנכתב היום יינתן גזר דין בעוד עשר שנים ויותר.


חציית קווים השוחקת  בדמוקרטיה

אליקים העצני תפס את השור בקרניו.  יש אמנם סכנה מסוימת לדמוקרטיה מקבוצות אנטי דמוקרטיות ואנרכיסטים למיניהן.
אך הסכנה העיקרית היא מקבוצות החוצות את הקווים ועוברות אל האויב.

יש שיוצאים מכאן לסעודיה כדי לגייס כסף לארגון מסוים.

ויש שחוצים את הגבול לרמאללה או לשגירות האמריקנית ומביאים צילומים על כל בית יהודי שנבנה בשומרון.

אליקים העצני (צילום: זאב גלילי)

"זה שוחק את הדמוקרטיה ואני לא מתפלא שמישהו רוצה להתגונן נגד זה". הסכנה היא כאילו ל"דמוקרטיה" אך מדבריו ניתן היה להבין שהוא מדבר על סכנה למדינה לא למשטר שלה.

והגורם הגדול ביותר השוחק את היחס לדמוקרטיה, אמר העצני, הוא בגץ המודד את הבאים בשעריו  לפי אמת מידה של "נאורות" המייצגת אולי 5-10 אחוז ממה שהציבור חושב לנאור.
ולא במקום האחרון התקשורת שהיא שמאלנית כולה ולפיכך אנטי דמוקרטית בעליל.

פרשת הרב דב ליאור

הוויכוח סביב הרב דב ליאור,  רבה של קרית ארבע, היה סוער במיוחד. הרב ליאור כתב "הסכמה" בשער הספר "תורת המלך", שנגד כותבו נפתחה חקירה בחשד של הסתה לגזענות. הרב ליאור נתבקש לבוא לחקירת משטרה ונמנע מלהופיע.

העצני ניסה להסביר כי הרב ליאור נמנע מללכת למשטרה הואיל וראה בכך יוזמה שנועדה להשיג צילומים לטלוויזיה. על ההסכמה שלו הסביר שמדובר בשגרה המקובלת בספרות הרבנית מדורי דורות. הוא משוכנע כי הרב ליאור לא קרא את הספר (שלפי הציטוטים מתוכו שפורסמו בתקשורת העצני מסתייג מתוכנו) וההסכמה נועדה להעיד רק שכותבו הוא תלמיד חכם.

העצני הסתייג גם מן המכתבים שקראו שלא להשכיר דירה לערבים ומתופעות כמו "תג מחיר" שהוא שולל מכל וכל.

את ההקצנה בציבור הדתי לאומי הסביר בטראומה של חורבן גוש קטיף. אנשים שראו את שחורי המדים השועטים עליהם כשעל לבושם הדגל הכחול לבן המחולל, כשהם הורסם ועוקרים ומגרשים." אנשים פשוט יצאו מדעתם" – אמר.

ובנוסף לזה אמר העצני, אם הזמינו את דב ליאור על התבטאויותיו למה לא הזמינו את פרופסור שטרנהאל שיעץ לפלסטינים לזרוק פצצות על מתנחלים (ובינתיים חזר בו) וגם קרא לכבוש את עופרה בטנקים.

בין הסכמה להסכומה

הרב יובל שרלו ניסה להסביר את ההבדל בין הסכמה ל"הסכומה". בספרות המדעית, אמר הרב שרלו,  הכותב עושה סיכום של מה שקדם לו ומוסיף משהו חדש. בספרות הרבנית הכותב עושה סיכום, אך אומר שלא חידש דבר. ה"הסכמה" אין פרושה שהרב המסכים קרא את הספר או מסכים לתוכנו, אלא שהוא מעיד על כשרותו של הכותב.
אך דברי הרב שרלו טבעו בים של קריאות גנאי מצד הקהל.

המפלגה המומרצת

די היה להסתכל בקהל ולשמוע את תגובותיו, כדי להבין שבאולם הלא גדול של בית רבין התכנסו אנשי מפלגת העבודה. בקצת הגזמה ניתן לומר כי באו לכאן רוב המצביעים של המפלגה, אם נקבל את מספר המנדטים שהסקרים מנבאים לה.

עצוב לראות מה קרה למפלגה המפוארת הזו ובמה היא מתעסקת.  יעקב פרי צודק כשהוא מדבר על גוויעת השמאל. בהעדר חזון (עבודה, התיישבות, ציונות, הגשמה, בנין הארץ) וכאשר גם השלום המדומה נוסח אוסלו התפוגג מזמן, נאחזים בדמוקרטיה ובאויבים המדומים שלה מבית (זו פרשנות שלי לדבריו –ז.ג.).

כשעלה רבין לשלטון קרא השמאל "יומרץ רבין". רבין לא הומרץ ואת הסכם אוסלו רקחו לו החתרן הבלתי נלאה והפודל שלו (כך כינה אותם רבין).

אבל מפלגת העבודה הומרצה גם הומרצה והיא נראית היום כמו מרץ ב'.

 

בית רבין (צילום: זאב גלילי)

קישורים

אסון אוסלו  מורשת רבין או מורשת פרס
http://www.zeevgalili.com/?p=11192

למה נשכחת מורשת רבין
http://www.zeevgalili.com/?p=11171

מורשת רבין מול ברק שרון ואולמרט
http://www.zeevgalili.com/?p=422

פורסם בקטגוריה התנחלויות, כללי, מערכת המשפט, שמאלנות, תקשורת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא "דמוקרטיה מתגוננת" – מי מסכן אותה

  1. מאת דודו אלהרר‏:

    צריך לקרוא את ההתקרבְּנוּת של "מגיני הדמוקרטיה" הללו שלכל היותר אפשר לקרוא להם מִתַּמְּמִים אם לא למטה מזה… התמונה של המרכז המגלומני ע"ש רבין מחדד את אימרתו של אצ"ג – "צִיוֹנוּת הַמֶגֶד! אשר בערפה עומד בית שאנן והאשה והטף בו כעגלי מרבֵּק, בלי א-ל ובלי מלך ובלי תשוקת מלכות עוד".

    טוב שצרפתָ אותה…

  2. פינגבאק: ויקיליקס, ענת קם והסקופים של הארץ | היגיון בשיגעון

השאר תגובה