מוטי גילת חושף: נוני מוזס מנע פרסום על שחיתות אנשי צמרת

תצהיר שהגיש העיתונאי מרדכי גילת לבית-המשפט במסגרת תביעה נגד "ידיעות אחרונות" מטיח בעיתון, במו"ל ארנון (נוני) מוזס ובעורך שילה דה-בר שורת טענות על התנהלות עיתונאית פסולה, צנזורה והעדפת מקורבים

מוטי גילת (צילום: זאב גלילי)

טענות חריפות לריסוק האתיקה המקצועית ב"ידיעות אחרונות" על-ידי הבעלים והעורך האחראי של העיתון, ארנון (נוני) מוזס, עולות מתוך תצהיר שהגיש העיתונאי מרדכי גילת בתביעתו נגד העיתון. בתצהיר, שעיקריו פורסמו בבלוג של רביב דרוקר, מונה גילת שורה של התערבויות גסות מטעם המו"ל בעבודת המערכת העיתונאית של "ידיעות אחרונות" בכלל ובעבודתו שלו בפרט. גילת, שעזב את "ידיעות אחרונות" לפני כשנתיים בטריקת דלת, תובע את "ידיעות" בבית-הדין לעבודה בדרישה לקבל פיצויי פיטורים.

           על-פי תצהירו של גילת, ההתערבות בעבודתו החלה בשנת 2001, עם כוונתו לפרסם תחקירים על חשדות לשחיתות של אריאל שרון, שנבחר אז לראש ממשלה אהוד אולמרט, שהיה ראש עיריית ירושלים, ואיש העסקים דודי אפל. לדבריו, המו"ל הורה להצניע תחקיר על הפרשה שנודעה בשם "האי היווני", ביקש להפסיק את פרסום טורו השבועי של גילת בשל לחץ מצד פוליטיקאים, ובמקרה אחר צינזר עיקרי תחקיר שערך גילת על אפל וקשריו עם פוליטיקאים בכירים.

 

לדבריו, כפי שהם מובאים בתצהיר, נתקל בקשיים לפרסם ידיעות וידיעות המשך על חוזה מיליונים שנחתם בין גלעד שרון, בנו של אריאל שרון, ובין דודי אפל. "המו"ל קיבל החלטה שלא תתפרסם כל ידיעת מעקב. לא חשוב עד כמה המידע המצטבר חשוב ומעניין", טוען גילת. בשנת 2004, מוסיף העיתונאי בתצהירו, פסל מוזס כתבה שהכין על סגירת תיק השוחד נגד אריאל שרון בפרשת "האי היווני".

"התפיסה החדשה שהתפשטה בעיתון בהשראת המו"ל, ארנון מוזס, המעיטה וזילזלה בחומרתן של עבירות מרמה והפרת אמונים (ולפעמים גם שוחד) של נבחרי ועובדי ציבור ועברייני צווארון לבן, ודחפה להוצאתן מההגדרה הפלילית לצורך המעטה בחומרת מעשיהם", נכתב בתצהיר. "קלות הפסילה, הצנזורה וההכתבה בנושאים הללו הפכה למדרון חלקלק והגבירה עד מהרה את תדירות ההתערבות והפסילות גם בנושאים אחרים מסיבות רבות ומגוונות".

לאחר שהוגש נגדו כתב אישום גויסו כתבי העיתון למענו. חיים רמון איציק אדרי, דוברות קדימה

לאחר שהוגש נגדו כתב אישום גויסו כתבי העיתון למענו. חיים רמון איציק אדרי, דוברות קדימה

לפי תצהירו של גילת, התערבותו של המו"ל בתוכני העיתון לא היתה רק בהצנעה של חומרים וגניזת מאמרים ותחקירים ביקורתיים נגד מקורביו. העיתון וכותביו גויסו לפרסם רשימות התומכות באישים שהמו"ל חפץ ביקרם. לאחר שהוגש כתב אישום נגד חיים רמון, טוען גילת, גויסו כתבים בעיתון לטובת השר, המיודד עם המו"ל. "לבוש[ת]י לא העזתי לכתוב נגד רמון לאורך משפטו ולהגן על מי שמוזס כיוון את חִצי העיתון אליהם", כותב גילת בתצהירו, ורומז כי פיטוריו של הפובליציסט ב. מיכאל נבעו מכך שהעז להתבטא מעל דפי העיתון בביקורתיות נגד רמון ונגד שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן.

לדברי גילת, כניסתו של שילה דה-בר לתפקיד העורך הראשי במקומו של רפי גינת החריפה את הצרת צעדיו בעיתון. כמעט שלא הוזמנו מאמרים פרי עטו, וידיעה בלעדית על החלטת פרקליט המדינה לפתוח בחקירה נגד אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות לא זכתה לכותרת הראשית בגיליון שבו פורסמה. במקומה פורסמה כותרת ראשית שעסקה בענייני צרכנות: "חגיגת קניות – עלייה חדה במכירת מוצרי חשמל, מדיחי כלים, מייבשי כביסה, אופנועים ומכוניות".

מרדכי גילת כתב ב"ידיעות אחרונות" למעלה מ-30 שנה וצבר מוניטין כעיתונאי חוקר. כאמור, בתחילת שנת 2008 עזב את העיתון והצטרף ל"ישראל היום", שם הוא מפרסם מדור שבועי וכתבות תחקיר. לאחר שהגיש תביעה לבית-הדין לעבודה, הוגשה נגדו תביעה נגדית שבה נטען כי לקח בלא רשות אלפי קלטות ומסמכים ממחסני "ידיעות אחרונות" ועשה בהם שימוש לצורך הכנת כתבות ב"ישראל היום".

עיתון או מכשיר לקידום האינטרסים של המו"ל? בית ידיעות אחרונות (ויקישיתוף)

עיתון או מכשיר לקידום האינטרסים של המו"ל? בית ידיעות אחרונות (ויקישיתוף)

לא ניתן היה לקבל הערב את תגובת "ידיעות אחרונות".

מתוך "העין השביעית"

ראה גם

פרשת ירון זליכה והתקשורת

התצהיר המלא של מוטי גילת בבלוג של רביב דרוקר

ידיעות אחרונות הסיפוור האמיתי

לעבוד עם מוטי גילת

 שילה דה בר בלכסיקון העין השביעית

הידיעה בדה מארקר

פרופיל של נוני מוזס בניוז-1

תגובות בפיסבוק

בראשית ינואר 2003 התבקשתי בידי עורכת המוסף" 7 ימים", רות יובל, להכין כתבת פרופיל גדולה על הקבלן דוד אפל לגיליון נושא מיוחד – "הזמן השחור". החוברת תיארה קשרים משחיתים לכאורה בין אנשי פשע לאנשי שררה מצמרת השלטון. הכתבה על אפל אמורה היתה לתאר כיצד זה עובד ובחברת מי צמח ממליך המלכים בליכוד. הכתבה הוכנה מבעוד מועד, אך נוני מוזס סירב לפרסם אותה. הוא אמר לרותי יובל שאני נטפל לאפל והוא בטוח שכל המאמר בנוי על דברים שכבר כתבתי בעבר. המערכת הסבירה לו שלא רק שהכתבה מחדשת עובדתית, אלא גם חושפת את התמונה המלאה והמבהילה מאוד של הנעשה מאחורי הקלעים במרכז הליכוד ובאחת מהמערכות הציבוריות החשובות ביותר. עורכת העיתון, שחששה כי הכתבה תיפסל, הציעה לו לעיין במסמכים המלמדים על החשדות לפלילים. הוא סירב. היא אף הציעה למוזס לקרוא את הכתבה תוך שהיא מסמנת עבורו את כל הקטעים החדשים. הפעם הסכים. מוזס החזיר ליובל את הכתבה כאשר מרביתה לא מאושרת לפרסום. בהוראתו של מר מוזס הכתבה צונזרה מהותית, סורסה וליבה נקרע. הקטעים החשובים ביותר והמענינים ביותר, לרבות אלה הנוגעים לקשר בין אפל לבין הפוליטיקאים הבכירים כמו אריאל שרון, אהוד אולמרט וראובן ריבלין – נפסלו…לא היה כל שיקול מקצועי ב"עריכה" הזו. להיפך. נרמס כאן כל כלל בסיסי של עבודה עיתונאית מקצועית. רותי יובל התקשתה אז לעבור על כך לסדר היום".

עזרי אלה

פורסם בקטגוריה ידיעות אחרונות, שחיתות, תקשורת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות בנושא מוטי גילת חושף: נוני מוזס מנע פרסום על שחיתות אנשי צמרת

  1. מאת דניאל חדד‏:

    זאב ערב טוב

    המלחמה היא כמו מלחמתו של דון קישוט בטחנות הרוח

    השלטן של ידיעות בעיצוב דעת הקהל הוא כמעט מוחלט
    הם אלה הנמצאים בין המציאות ובין האזרחים ובדרך המציאות עוברת פרשנות מבית מדרשם של מוזס ושות'.
    ביום שישי במכולת אני רואה את השכנים לוקחים את ה-5 קילו ידיעות הביתה ורק מעטים מבינים שהם נמצאים תחת שטיפת מוח בלתי פוסקת המראה להם מציאות מעוותת.

    ישנו ספר בשם "כנס העתידנים" של גדול סופרי המדע הבדיוני (אחרי יצחק אסימוב) סטנסילב לם. מסופר שם על כנס שהתרחש בעיר מסויימת במלון מפואר ואחד מבאי הכנס גילה שבאוויר ישנו חומר הגורם לכולם לראות את המציאות כפי שהוא רואה אותה, לאחר שקבל נוגדן התברר לו שהמעלית היא חבלים עם קשרים שבאי המלון מטפסים עליהם
    חדר האוכל הוא מכסאות ושולחמנות שבורים והאוכל לא אכיל.האישה היפה שהיתה לידו עם השמלה המפוארת לובשת בלואי סחבות, ברחוב האנשים מחזיקים הגה ביד ורצים לאורך הכביש ההרוס ומשמיעים קולות של מנועים וכו' וכו'

    מה שחסר לנו כאן זה סם נגד שיעורר את העם לראות המציאות נכוחה.

    מאוד מודה לך על הכתבות הנפלאות שלך..

    בתודה וברגשי הוקרה

    דניאל חדד

  2. מאת שמואל אביתר‏:

    שלום רב לך

    בצד הענינים הללו של מניעת פרסום, משתלחים כתבי העתון באנשים שאין להם יכולת להגן על עצמם כי אין להם תמיכה כלכלית ו/או תמיכת ידוענים. ידיעות אחרונות נוהג כך כלפי חסרי ישע ואין זה פחות חמור מתמיכה בשחיתות

  3. פינגבאק: פרשת ענת קם: מועצת העיתונות מחליטה בניגוד לתקנון האתיקה של העיתונאים

  4. פינגבאק: המזימה לחיסול "ישראל היום"

  5. פינגבאק: התיזה המלומדת של יאיר לפיד על התקשורת הישראלית | היגיון בשיגעון

השאר תגובה