עמוס עוז והכלב היהודי של היינה

 



היינה 1829 ויקיפדיה אנגלית

"היינה היה יהודי חילוני ואני יהודי חילוני" אמר עמוז עוז. .

 באחד המכתבים ממקום גלותו בפאריס כתב המשורר היהודי היינריך היינה איגרת ובה הדברים הבאים:

"כשיצא הכלב הקטן שלנו לרחוב העיר, מיד באים הכלבים האחרים ומריחים בו באופן מיוחד וצוררים לו באופן מיוחד, כי כלבי-הנוצרים יש להם כפי הנראה 'רשעות' כנגד כלב-היהודים.  ובכן לא נותרו לי פה בלתי-אם העצים להתרועע אליהם".

הקטע הזה על הכלב היהודי מקבל משמעות עמוקה בשירו "שבת בת מלכה", בו הוא מתאר את היהודי  שחי ככלב כל ימות השבוע והופך למלך בשבת .

amos_oz_by_kubik

עמוס עוז. (צילום Mariusz Kubik, http://www.mariuszkubik.pl ויקיפדיה)

שיר שבת בת-המלכה
"וחושב כלבית הכלב
מתכלב כל השבוע
דרך סחי חיים ורפש
לו ילדי הרחוב ילעגו
"

כך הדבר בימי החול. אך בהגיע ערב שבת חלה מטאמורפוזה בכלב והוא הופך לייצור אחר.
"אך כל יום שישי עם ערב
דמדומים יורדים ולפתע
והכלב – כשף סר –
מחדש אדם הופך הוא
"

ולקראת שבת מגיע  הכלב, שהיה ליהודי, לבית הכנסת שהיינה מכנה אותו היכל:

"שא ברכה היכל יקר לי
היכלו של אב ומלך
אהל-יעקב מזוזותיך
קודש לי, הן פי ישק
"

ובהמשך מתאר היינה את הדלקת נרות השבת:

"זהב אורות ונחמה בם
מבהיקים הם, לוהטים הם
וגאים נרות שלהבת
על סבכה בימה בתווך

"ולפני ארון הקודש
התורה צפונה שמורה בו
יקרה תלויה פרוכת
אבן חן תבהיק במשי"

"אל עמוד תפילה שם
כבר ניצב חזן הכנסת
חומד גבר על כתפיים
מעילון שחור גינדור לו"

= = = =

"… וקולו מה רם רונן
לכה דודי לקראת כלה
…שיר כלולות יפה נפלא זה
משורר גדול חיברה
מהולל, אביר הזמר
דון יהודה בן הלוי"

ובהמשך השבת מעלה המשורר  על נס את שבחי המאכל היהודי :

"צ'ולנט הוא מטעם שמים
שהאל עצמו ברוך הוא
את משה לימד לרקוח
בסיני למעלה
"

ובמוצאי שבת:

"אך יופיו של יום יפוח
ברגליו של צל ארכו
בא צועד זמן ביש של כשף
בן המלך נאנח"

ולפני שיפוג הקסם, והיהודי  יהפוך שוב לכלב

"מגישה לו  בת המלכה
גם משקה פרידה ממנה
ישת מהר ובגביע
נשארות טיפות בלבד"

והמבדיל בין קודש לחול

"נר דונג  קטן יקח לו
ויטביל בתוך הנטף
יזקזק עד שיחשיך
".

סר הכשף וחזרה חשכת ימי החול, ימים של חיי כלב יהודי. המזכיר את בלק, הכלב היהודי בספרו הנפלא של ש"י עגנון, "תמול שלשום".

המסוגל עמוס עוז החילוני לכתוב שיר כזה?  מתי בכלל ראה באחרונה בית כנסת מבפנים? מתי הדליק נרות שבת, מתי  קידש על היין ועשה הבדלה?  אבל אולי לפחות צ'ולנט הוא אכל כהזדהות עם העם היהודי..

עמוס עוז על היינה

נדרשתי ליצירה מופלאה זו  של המשורר היהודי הגדול  לרגל דברים שאמר  הסופר הישראלי הלא גדול, עמוס עוז.

וכך אמר עוז, בטקס חלוקת פרס היינה שקיבל בדיסלדורף, העיר בה נולד היינה:

"היינה היה יהודי חילוני", אמר עוז, "וגם אני יהודי חילוני. היינה לימד אותנו שהומור ואירוניה הם התרופה הטובה ביותר לקיצוניות ולצרות מוחין, וגם לימד אותנו, בדרכו המצחיקה-עצובה, כי האדם המודרני לעולם לא ירגיש ממש בבית בתרבות אחת ובמקום אחד. היינה חי ומת לפני עלייתה של התנועה הציונית, אך מבחינה חשובה אחת הוא היה פרוטו-ציוני. הוא ראה ביהדות תרבות ועם, והאמין כי עם מודרני יכול ואף צריך להתעלות מעל למיסטיות של תיאולוגיה עתיקת יומין".
שיטחיות ויוהרה

השיטחיות של אמירה זו זועקת מכל משפט. עמוס עוז אוהב להתחכך בגרמניה אותה תיעב  היינה  תיעוב פיסי ממש. עוז טוען כי הוא מתקשה לישון כשהוא בגרמניה, אך נדודי השינה לא מפריעים לו לחזור שוב ושוב ולהתחכך בגרמנים (מהם קיבל גם את פרס גיתה).

בדברים של עוז יש לא רק שיטחיות אלא גם יוהרה. הוא חילוני ואני חילוני. עוד מעט היה אומר כי היינה היה ראוי לפרס על שם עמוס עוז  ויכול להצטרף לרשימת מרץ החדשה.

"פנאטים משני הצדדים"

עמוס עוז יכול היה לנצל את הבמה הבינלאומית שניתנה לו, כדי להתריע על סכנת השואה  המאיימת על מדינת היהודים מן ההיטלר האיראני. על הסכנה המאיימת על העולם כולו מן האיסלם הרצחני.

במקום זאת אמר :

"אם נצליח לרסן את הפנאטים משני הצדדים, המזינים את הסיכסוך במזרח התיכון, נמצא את עצמנו מיישבים סכסוך נדל"ני, ולא נלחמים מלחמת קודש".

כלומר: במסע הטרור במזרח התיכון אשמים החמאס וחיזבאללה מצד אחד והמתנחלים מצד שני. ארץ ישראל וירושלים עליה שר היינה "תשכח ימיני" הם נדל"ן.

מה הוא מבקש מהאירופים?
"אנחנו זקוקים לקול אירופי רם וחזק, קול של היגיון ואמפתיה, אנו זקוקים לקול אירופי המכיר בתרומתה הנוראה של אירופה לשורשי הסכסוך המזרח-תיכוני שלנו".

בתרגום לשפה מזרח תיכונית  אומר עוז בעצם  מה שהערבים אומרים: השואה  גרמה להקמת מדינת ישראל  ומה אנחנו הערבים אשמים במה שאירופה עשתה לכם.

תעב את הגרמנים

היינריך היינה (1797-1856) היה משורר יהודי גדול ודמות טראגית. האיש שצפה את השואה והזהיר כי מי ששורף ספרים סופו לשרוף בני אדם, תעב את הגרמנים וחי שנים רבות בגלות בצרפת.

המשפט המפורסם שלו:

"כאשר מחשבתי בלילה את גרמניה פוקדת
אזי שנתי אף היא נודדת"

באחת מיצירותיו הוא מזהיר כי כאשר תחלוף ההשפעה הממתנת של הנצרות על תשוקת הקרב הפגאנית הגרמנית, העולם כולו ירעד ובגרמניה יוצג מחזה שכנגדו תראה המהפכה הצרפתית כאידיליה בלתי מזיקה.

התנצר ונשאר יהודי

ברגע של חולשה התנצר כי בתקופתו  ההתנצרות היתה כרטיס כניסה לחברה (במקרה של היינה: תכניתו להוציא לאור עיתון ומאמץ להשיג מישרה ממשלתית;). אך כל ימיו התחרט על מעשה ההתנצרות וביטל אותו כלא היה. ב"וידויים" שלו הוא כותב: "מעולם לא העלמתי את יהדותי.  לא שבתי אליה, כי מעולם לא עזבתיה!" .

"עם הדבק באלוהיו"

בשכבו על ערש דווי אמר על העם היהודי: "עם נפלא, אשר זה מאות שנים הוא מוכה  יום יום, בוכה יום יום, סובל יום יום, ונשכח תמיד מאלהיו, ובכל-זאת הוא דבק אחריו בחזקה ובכל מאודו מאין עוד עם כמוהו תחת השמש.  אם מסירה על קדושת-השם נותנת אצילות, ואם נותנת אצילות הסבלנות והאמונה החזקה וההתחזקות למרות כל הצרות, אז אציל העם הזה מכל העמים אשר על הארץ.  אם נקרא את ספרי דברי-הימים לקורות הדורות התיכונים, הימים המצוינים שהתחברו יחדו הכמרים והאבירים, הלוא נמצא כי אין אף שנה אחת אשר לא הביאה על היהודים ענויים, מדורות-אש, חניקות, עונשי ממון והריגות בלי קץ! ולא עוד, כי סובלים היהודים מיד המעריצים את הנוצרי, אשר רק אמונתם הולידה אותו, יותר מאשר הם סובלים מיד כל העמים היותר פראים ויותר גסים אשר על פני האדמה…"

הערצה ליהודה הלוי

בקובץ יצירותיו "מנגינות יהודיות" נותן היינה ביטוי להערצתו את התרבות היהודית ויצירתה. כך בשיר השבת שציטטנו למעלה. כך בשיר הערצה ליהודה הלוי הנפתח ב"אם אשכחך". ובתארו את מקורות יצירתו וחינוכו של הלוי הוא כותב על לימודי התלמוד:

"בית לימוד לסייפנים זה
שיחקו משחק הקרב בו
אתלטי ההיגיון
של סורא ופומבדיתא
"

ובהתייחסו להלכה ואגדה אומר היינה:

"את הראשונה קראתי
בית לימוד לסייפנים
השנית, האגדה
גן  אקרא מפליא צמוח
ודמיון הגן הוא לו
"

ישפוט  הקורא אם יש קשר בין מה שאומר עמוס עוז  על היינה לבין מקבץ אקראי ממכתבי היינה ושיריו.

"אני חילוני והוא חילוני".
איפה עמוס עוז ואיפה היינריך היינה.

הערה ביבליאוגרפית:

הציטוט משיר השבת הוא בתרגומו של ש. שתל ולקוח מתוך הספר  "היינריך היינה מבחר תרגומים" בהוצאת "עקד", באדיבות עורך ההוצאה איתמר יעוז קסט.

יתר תירגומי השירים לקוחים מ"מנגינות עבריות"  בתרגום יעקב  כהן, הוצאת מוסד ביאליק ומסדה.

קטעי  האיגרות  תורגמו בידי  דוד פרישמן והוצאו מאתר "בן יהודה"
*           *              *
 
 

 

 

 

 

 
 

 

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה יהדות, ספרות עברית, שירה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

7 תגובות בנושא עמוס עוז והכלב היהודי של היינה

  1. פינגבאק: סופרים על סף הר געש | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: עמוס עוז מנהל משא ומתן עם חאלד משעל

  3. מאת אלון לוין‏:

    רק לתקן – הפיוט לכה דודי לא נכתב על ידי יהודה הלוי, אלא על ידי שלמה הלוי שראשי התיבות שלו מוטבעים בפיוט:
    שמור וזכור..
    לקראת שבת…
    מקדש מלך…
    התנערי מעפר קומי…
    התעוררי התעוררי..
    לא תבושי ולא תיכלמי…
    והיו למשיסה שוסייך…
    ימין ושמאל….
    —————————————–
    אתה בהחלט צודק. אבל כך חשב היינה בטעות ולא נתקן את שיריו. נקווה שעמוס עוז בכלל יודע מהו "לכה דודי".

    ז.ג.

  4. פינגבאק: על העיוורון של סאמאראגו ושל עמוס עוז וחבריו

  5. פינגבאק: מלחמת העגלה הריקה בעגלה המלאה | היגיון בשיגעון

  6. פינגבאק: הבורות של ד"ר יאיר לפיד והצעתו לבטל את בחינות הבגרות | היגיון בשיגעון

  7. פינגבאק: שלושת נביאי השקר – עמוס עוז, א.ב. יהושוע, דוד גרוסמן | היגיון בשיגעון

השאר תגובה