עדות ממקור ראשוני: "כך הפלתי את הספיטפייר המצרי שתקף את תל אביב במלחמת השיחרור"

השבוע לפני 58 שנים, בבוקר יום שבת ה-15 במאי 1948, תקפו מטוסים מצריים את תחנת הכוח רידינג, את הנמל ואת שדה התעופה (" דב" ). המטוסים נתקלו באש נגד מטוסים ושניים מהם הופלו. האחרים המשיכו להפציץ אזורי מגורים ללא הפרעה. (שלושה ימים לאחר מכן הפציצו המצרים את התחנה המרכזית בתל-אביב וגרמו למותם של 41 אזרחים). ביום זה נפתחה למעשה מלחמת השחרור.

 

 מפיל הספיטפייר דוד גורן

מפיל הספיטפייר דוד גורן

בעקבות הדברים שפרסמתי כאן לפני כמה שבועות על חבילת צילומים נדירים שנפלה לידי, התקשרו אלי בני משפחתו של דוד גורן ז" ל, שהיה אחד ממפילי המטוסים המצריים. גורן, שנפטר לפני חודש וחצי, השאיר מסמך מרתק המתאר את הפלת המטוס ומשקף את רוח הימים ההם. המסמך מובא בזה ללא שינויים, פרט לקיצורים.

קריאה לגיוס

" באפריל (1948) נקראתי להתגייס לחיל התותחנים שזה עתה הוקם. כשהגעתי לבסיס בפרדס הידוע כיום כפרדס כץ, התברר לי שהגיעו תותחים נגד מטוסים מתוצרת שוויצרית "היספנו סויאיזה".

" המפגש הראשון בבסיס היה עם החברים שאתם שרתי בצבא הבריטי ושעם רובם לא נפגשתי מאז השחרור ב- 1946. השמחה הייתה גדולה. אלה היו בעיקר מפקדי צוותים בדרגת סמל בצבא הבריטי שעתה, יחד עם קומץ הקצינים, היוו את שלד הפיקוד של חיל התותחנים שזה עתה נולד…

" לאחר אימון קצר והיכרות עם התותחים החדשים,עברנו, קבוצה קטנה של מדריכים, למקום שאמור היה לשמש בסיס אימונים – בית חרושת נטוש לספירט בחולות הרצליה, בערך במקום שבו עומד כיום מלון אכדיה.

ליל העצמאות

" בליל ה- 14/15 במאי, ליל שבת, הייתי בין המעטים שלנו במחנה ולא בבית, כי לא היה לי היכן ללון. זה היה שעות אחדות אחרי ההכרזה על הקמת המדינה שהתקיימה כידוע במוזיאון ת"א. באמצע הלילה העירו אותי ואמרו לי להיות מוכן מיד ליציאה עם יחידה כדי להגן על תחנת הכוח רידינג ושדה התעופה בת" א…

" היינו עייפים מאד. גם החשכה המוחלטת ופקודת ההאפלה שהוטלה על הארץ, לא הקלו על המלאכה. ידענו אמנם שעלינו יהיה להתעמת עם צבאות ערב… אבל הפצצה של ת" א נראתה לי כאפשרות רחוקה. והפריסה הפתאומית כאילו נחפזת.

שריקת צלילה

" עם המחשבה הזו נרדמתי והתעוררתי שלוש שעות אחר כך, בשעות הבוקר המוקדמות של, 15 במאי לשמע שריקת הצלילה של מטוס. הוא הגיח מכיוון מזרח, דהיינו מכיוון השמש העולה, כפי שבודאי למד לעשות בקורס טייס. הוא צלל מעל עמדותינו לעבר תחנת הכוח והספקתי לראות, שאחת מהפצצות שהיו קשורות לגופו, שוחררה ועפה לכיוון תחנת הכוח. היא פגעה בבנין התחנה וענן קיטור לבן התאבך מעליה. המטוס חזר וצלל שנית ושחרר פצצות נוספות.

" קפצתי לכסא הכוון של התותח ופתחתי עליו באש. המטוס חזר והפציץ את התחנה. ראיתי שפגעתי בו והמטוס טס בטיסה נמוכה והסתלק צפונה. בין יעף אחד לשני הספקתי לצפות על הנעשה בתותח השני שלנו וראיתי שאינו יורה. רצתי לעברו ושאלתי לסיבת הדבר. מפקד הצוות אמר שיש לו מעצור ושאינו יודע לטפל בו. התיישבתי גם בתותח הזה על כסא הכוון, החלפתי מחסנית והמשכתי בירי. היחידה השנייה שהיתה פרושה בקצה הצפוני של שדה התעופה, הופצצה וסבלה אבדות של שני הרוגים ופצועים אחדים.

 

הספיטפייר המצרי שהופל שופץ ושימש את חיל האוויר צילום: רוזנמן ויקיפדיה
.

שבו את הטייס

" המטוס שנפגע טס צפונה ונחת על שפת הים במרחק קטן מבית החרושת לספירט שבו התאמנו. חיילים אחדים שנותרו במקום רצו אליו ולקחו את הטייס בשבי. התברר שמדובר במטוס ספיטפייר של חיל האוויר המצרי, והטייס הוא בדרגת סרן. המטוס עצמו נלקח מאוחר יותר על ידי אנשי חיל האוויר שלנו, שופץ ושרת את החיל.

" התקפות האוויר של המצרים התחדשו במשך היום עם הפסקות של כשלוש שעות ביניהן. בסך הכל הותקפנו באותו יום חמש פעמים" .

=============================================

סיכום ביניים

גיליון זה של " דיוקן" , מספר 458, הוא האחרון בו מופיע " היגיון בשיגעון" , העומד לעבור לאכסניה אחרת (" יומן" ), לאחר חופשה קצרה. זו הזדמנות לסיכום ביניים.

הטור הופיע מן הגיליון הראשון של " מקור ראשון" , לפני כשמונה וחצי שנים, כמעט ללא הפסקה. להערכתי פורסמו כ-440 טורים ובסך הכל קרוב למיליון מילים.

האם המילים הללו שינו משהו במדינה? אני מסופק.. האם תרמו משהו לקוראים בחשיפת ההיגיון מאחורי השיגעון שבמציאות חיינו? אני מקווה שכן.

אני מודה לכל הקוראים, ותיקים וחדשים, ששמרו לי אמונים כל אותן שנים ומקווה שימצאו אותי גם באכסניה החדשה.

לקוראים הרבים הפונים אלי תדירות בבקשה להעביר להם מאמרים שפורסמו במהלך השנים הקמתי אתר שיכלול כל מה שפורסם. האתר עדיין נמצא בבניה ואני מקווה שבתוך זמן לא רב ניתן יהיה למצוא בו בקלות כל מה שפורסם ב"היגיון בשיגעון" .

www.zeevgalili.com

פורסם בקטגוריה מלחמות ישראל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא עדות ממקור ראשוני: "כך הפלתי את הספיטפייר המצרי שתקף את תל אביב במלחמת השיחרור"

  1. פינגבאק: ישראל אומן: לא מאמין בסקרים

  2. פינגבאק: אנו מכריזים בזאת | היגיון בשיגעון

השאר תגובה