להעביר את ספרי הלימוד לאינטרנט

" עומס המחיר ומשקל הספרים". בסיסמה זו יצא מידען אלמוני ,צבי שורצמן, שנטל על עצמו משימה: לשחרר את התלמידים ואת ההורים מן העומס הכספי ומן המשקל הפיסי של ספרי הלימוד. מהר מאד למד כי הרעיון הטוב הזה ניתן למימוש  כמו מלחמתו של סנשו פנשו בטחנות הרוח.

נלחם בטחנות רוח. צבי שורצמן.

צבי שורצמן [צילום זאב גלילי]

 שורצמן, בן 56, יליד מעברת גבעת אולגה ובן להורים ניצולי שואה, לא עסק רוב ימיו בחינוך או בספרי לימוד. כהנדסאי בנין ואדריכלות היה קשור בעיסקי בניה.

לפני כמה שנים, בגיל שבו אנשים כבר רואים את הפנסיה שבאופק, החליט שורצמן לעשות הסבה.   (" כל השנים הרגשתי שאני לא נמצא במקום הנכון" ). הוא פנה ללימודי מידענות. למד קורס שארך 400 שעות (" במקביל השקעתי עוד 4000 שעות" ). כיום הוא כבר מומחה ומסייע לאקדמאים לעשות הסבה בקורסים מטעם משרד העבודה.

הוא פיתח שורה של טכניקות באינטרנט, המאפשרות למי שמחפש נושא במנוע החיפוש " וגל" לקבל חמש תוצאות משמעותיות במקום 50 אלף תוצאות אקראיות. מרגע שגילה את פלאי האינטרנט הוא חותר בנחישות למימוש הרעיון של ביטול מוחלט של ספרי הלימוד. בניסיון לשכנע ברעיונותיו נפגש עם מנהלים ומורים, אנשי משרד החינוך, מומחי היי טק ועם מחברי ספרי לימוד. שורצמן משוכנע שיעלה בידו להביא למימוש הרעיון כי הוא כורח המציאות. (" לא איכפת לי מי יעשה את זה העיקר שייעשה. אין לי שום עניין כספי בפרוייקט" ).

800 ש"ח וחמישה ק"ג

שורצמן יזם סקרים לבדיקת המצב בתחום ספרי הלימוד וזה מה שהעלה. הוצאה ממוצעת של משפחה על ספרי לימוד מגיעה לכ-800 שקלים בשנה לכל תלמיד. כל תלמיד סוחב על גבו משקל של 4.25 קילוגרם בממוצע . ויש שמשקל התיק עם הספרים מגיע לחמישה קילו. (" הלכתי מבית ספר לבית ספר עם משקל ביתי ושקלתי" ).

הפתרון שמציע שורצמן כל כך פשוט ומובן מאליו עד שלא ברור מדוע איש לא יישם אותו עד כה. הרעיון הוא להעלות את כל ספרי הלימוד על מחשב. בסך הכל יש בארץ כ-3200 ספרי לימוד. בטכנולוגיות של היום ניתן לבצע את העבודה בפחות משנה. רוב הספרים מצויים כבר היום במדיה דיגיטלית ואת האחרים ניתן לסרוק במהירות וביעילות.

ברגע שיהיה מאגר כזה של ספרי לימוד יוכל כל תלמיד להוריד לעצמו, במחשב ובמדפסת שבביתו, כמה דפים הדרושים ללימוד ולתרגול לאותו יום לימודים, או לאותו שבוע. תלמידים חסרי מחשב יוכלו לקבל את הדרוש להם באמצעות מחשב בית הספר או בתמורה לאגורות בודדות בתחנות מיוחדות שיתפתחו (" כמו חנויות המספקות שרותי מכונת צילום" ).

גמישות בבחירת ספרים

המורה יוכל לגלות גמישות רבה בבחירת ספרי הלימוד. כיום, בגלל העלות הגבוהה של הספרים, לא יעיז מורה להורות על החלפת הספרים, אם הוא מגלה שהכיתה ברמה נמוכה מדי או גבוהה מדי בשביל הספר שנרכש. המורה יוכל גם לבחור פרקים שונים מספרים שונים ולייעל בכך את ההוראה.

מחברי הספרים יוכלו לעדכן את ספריהם בכל יום. כיום מתיר משרד החינוך להוציא מהדורה חדשה של ספר לימוד רק אחת לחמש שנים. ספרים שנכללו בהם שגיאות או שטעונים עדכון צריכים להמתין שנים לתיקון.

למחברים זה ישתלם

השאלה הראשונה המתעוררת לגבי תכניתו של שורצמן היא מה בדבר זכויות היוצרים של הספרים הקיימים ואיך יתוגמלו המחברים בעתיד.

לגבי העתיד הבעיה פשוטה יחסית ומחברי הספרים ירוויחו יותר ממה שהם משתכרים עכשיו. כיום, על כל ספר שנמכר באופן חוקי נמכרים עוד ארבעה ספרים משומשים, שהמחברים והמו"לים אינם מרוויחים מהם פרוטה. זכויות המחברים והמו"לים מופרות גם באורח ממוסד על ידי כל מיני מוסדות חינוך. אלה מצלמים קטעי ספרים, כורכים את הקטעים לספרי כילאיים ואינם משלמים פרוטה לבעלי הזכויות.

בעתיד יתוגמל המחבר על ידי הגוף שיספק את הספרים לבתי הספר, משרד החינוך או גורם מסחרי. השיטות לגביה פשוטות. ניתן לגבות תשלום עבור כל כניסה לאתר המספק את הספר. ניתן גם לקבל מכל בית ספר תשלום גלובאלי (כ-250 שקל לכל תלמיד) על הזכות להיכנס לאתר. השיטה הזו כבר נהוגה באוניברסיטאות רבות שבהן יכול כל תלמיד להוריד מידע המסופק על ידי חברה לאספקת מידע.

גם לגבי הספרים הקיימים במחזור, אומר שורצמן, יש פתרון קל יחסית. זכויות היוצרים על חלק נכבד מספרי הלימוד נמצאים כיום בידי משרד החינוך, או גופים ציבוריים כמו מט"ח, שהוציאה לאור כשבע מאות ספרים, מכון ויצמן, האוניברסיטה הפתוחה ועוד.

התכנית זכתה להרבה מחיאות כפיים ושבחים, נידונה בוועדת החינוך של הכנסת והכל דיברו גבוהה גבוהה על חשיבותה. חלפו שנים והילדים עדיין סוחבים ספרים כבדים בילקוטיהם וההורים נאנקים תחת מחיריהם. תנחשו למה.

פורסם בקטגוריה חינוך, מחשבים ואינטרנט, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה