עמרם מצנע ההבטחה הגדולה של מפלגת העבודה

האלוף עמרם מצנע הולך ומסתמן כהבטחה הגדולה של מפלגת העבודה, לאחר הדילול הגדול בשורת המנהיגים שלה. הבטחה שאינה נופלת מזו שהיה  אמנון ליפקין-שחק, חברו של מצנע למחזור בפנימיה הצבאית בחיפה.

עמרם מצנע ויקישיתוף יוצר שמואל מאירי

מה צפוי מן המועמד הזה?

על עתידו אפשר אולי ללמוד מעברו. בחיפה הוא נחשב לראש עיר יעיל ותכליתי. הוא ארגן את הצוות שלו ביד ברזל. לא היסס לסלק את הדוברת של העירייה (ביום שאביה נפטר) , זרק את הרל"ש שלו שהביא מהצבא וזרק גם את היועץ הנאמן שלו. את כולם החליף בגנרלים שהפכו את העירייה למטה כללי זוטא. יחד עם זאת הוא המשיך  כקודמו  בבניה פראית שחסמה את הים במפלצות בטון.
הוא היה מנאמני ברק, אך לא נמנע מלתקוע סכין בגבו באחד מרגעיו הקשים. בראיון למקומון חיפאי  הייתה הכותרת "אני מאוכזב מברק"  (אחר כך טען שדבריו הוצאו מהקשרם והוא אמר רק  "הייתי מאוכזב מדרך התנהלותו של ברק").
על דרכו הצפויה בתחומי החוץ והביטחון אפשר אולי ללמוד מכך שהוא בעל זכות היוצרים על האמרה "אין פתרון צבאי לסכסוך עם הפלשתינאים".
מספרים על יוסף אלמוגי – מנהיג פועלים מחיפה שהיה בעל מוניטין כבעל השכלה נמוכה – כי כשהציג מועמדות לראשות ההנהלה הציונית נשאל: האם אתה ראוי לשבת על כיסאו של חיים ויצמן. והוא השיב: אני אולי לא ויצמן אבל אני לא רואה מולי גם אנשים השקולים לז'בוטינסקי.

פורסם בקטגוריה אישים פוליטיים, שמאלנות, תנועת העבודה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה