תהליך הזניית השפה, שהחל עם "תהליך השלום" המוביל למלחמה, נמשך עם ה"פעימות" שהן נסיגות, הגיע לשיאו במושג ה"יצירתיות".
אנחנו נותנים עוד ועוד ועוד וזה לא מספיק לקרוקודיל מעזה (זה הכינוי שנתן אהוד ברק ליאסר ערפאת). ואז יושב צוות החשיבה שמסביב לראש הממשלה אהוד ברק ומחפש דרכים נוספות להשביע את התנין הרעב. קוראים לזה "יצירתיות".
לכאורה יצירתיות משמעותה "תכונתו של האדם היצירתי, הכישרון והיכולת להמציא ולפתח רעיונות חדשים ומקוריים" (כך במילון רב מילים של שוויקה).
אך השפה היא חכמה וצפתה מראש את השימוש שיעשו בה אנשים יצירתיים כמו יוסי ביילין ואהוד ברק. ומסתבר שלמושג הזה יש משמעות נוספת המתאימה יותר לענייננו.
ילד שהוא יצירתי הוא לפי המילון: "ילד פעלתני, לרוב כלשון עדינה לתאר ילד חסר מנוחה, בלתי מרוכז שאינו מסוגל לפעילות עיונית, רוגעת ושקטה". ובעל המילון מביא דוגמא: "כשהמורה אמרה לי שהוא יצירתי מאד, לא ידעתי אם היא מתכוונת לחיוב או לשלילה".
כיום אנחנו יודעים שילדים יצירתיים כאלה סובלים מאיזו הפרעה. או הפרעת קשב או דיסלקסיה או הפרעה אחרת הגורמת לפעלתנות יתר המשגעת את הסביבה. התרופה לילדים כאלה היא מנת ריטאלין ואז הם נרגעים.
ובכן, אם עד לפירסום תכנית ביילין אבו-מאזן לא היינו בטוחים אם היצירתיות של מר ביילין היא לחיוב או לשלילה. עכשיו אנחנו כבר יודעים.
תראו כמה יצירתיות יש בתוכנית של הילד הפעלתני הזה:
איחוד פלסטין עם ירדן.
שני הצדדים ימשיכו לראות בעין יפה אפשרות להקמת איחוד ירדני פלסטיני". יצירתיות מתפרצת. "בעין יפה", ממש כמו שנאמר בהצהרת בלפור. ממשלת הוד מלכותו תראה "בעין יפה" הקמת בית לאומי לעם היהדי. וכמה משובבת נפש המחשבה שפלסטין לא תהיה מובלעת קטנה ביהודה ושומרון אלא חלק ממדינה המשתרעת עד לעיראק של סאדאם חוסיין אהוב נפשו של יאסר ערפאת. (הנה כבר בימים אלה, עוד בטרם מדינת פלסטין, קראה הרשות הפלסטינית להסרת החרם מעל עיראק).
טרנספר ליהודים.
תראו כמה יצירתיות יש בתאור הטרנספר הזה: "לא יהיו כל אזורי מגורים בלעדיים של ישראלים בשטחי מדינת פלסטין". תארו לכם מה היו אומרים, אם היינו כותבים שאסור שיהיו אזורי מגורים בלעדיים לערבים בשטח מדינת ישראל.
סיפוח שטחי ההתנחלויות.
השטח שיסופח לישראל יהיה מינימלי ויכלול את ההתנחלויות הקיימות בו ויאפשר ישוב מחדש של מתנחלים החיים באזורים שמחוץ לגושים". (הביטוי "ישוב מחדש" מזכיר לי משום מה איזה נוסח בהסכם מינכן).
בחסות החוקים הפלסטיניים.
אזרחים ישראליים שמגוריהם הקבועים נמצאים בתוך מדינת פלסטין יהיו כפופים לריבונות הפלסטינית ולחוקים הפלסטיניים". ממש נפלא. לא צריך לשלם מס ערך מוסף. גם מס הכנסה לא מי יודע מה. ואם יש בעיות בטחון אל דאגה ג'יבריל ראג'וב ידאג לכם.
ירושלים.
כאן מגיעה היצירתיות הביילינית לשיאה. "ירושלים תישאר עיר פתוחה ולא מחולקת" אבל "ממשלת מדינת פלסטין תכיר בירושלים כבירה הריבונית של מדינת ישראל וממשלת ישראל תכיר באל קודס כבירה הריבונית של מדינת פלסטין". מאז הומצא המעגל המרובע לא הומצא ניסוח כזה. פתרון משפט פרמה הוא כלב לעומת הנוסח היצירתי של ביילין.
הר הבית.
למדינת פלשתין תוענק ריבונות אכסטריטוריאלית בחארם א-שריף". אתם מכירים עוד מדינה בעולם שיש לה מעמד ריבוני אכסטריטוריאלי?
אולי הפתרון הטוב ביותר הוא שעד לפרישתו מפוליטיקה לתת לביילין מנת ריטאלין. שיירגע מעט ויעזוב אותנו לנפשנו עם תכניות ההבל שלו.
פינגבאק: כל מה שרצית לדעת על ביילין וכבר שכחת | היגיון בשיגעון