אילו קראו בכירי צה"ל את הספר המתאר את התרגיל הזה ייתכן שהיו מתכוננים אחרת למלחמה בחיזבאללה * אבל הרמטכ"ל שאול מופז הלעיט את מוחותיהם בתובנה האווילית של "מי הזיז את הגבינה שלי"

בשנת 2000 ערך צבא ארצות הברית תרגיל ענק. סיפור התרגיל היה: הצבא האמריקני יוצא למלחמה נגד מדינה קטנה . במזרח התיכון, הנשלטת על ידי ארגוני טרור. הצבא האמריקני היה "כחול" והכוחות הטרוריסטיים היו "אדומים". התרגיל כולו היה וירטואלי, דהיינו: על מסכי מחשבים.

מודלים ממוחשבים

מטרת התרגיל היתה לנסות טקטיקות וצורות חשיבה חדשות, בהתמודדות בשדה קרב, מול ארגון טרור, הפועל מתוך מדינה.
מודלים ממוחשבים בחנו את האמצעים שהאויב והמדינה בה הוא פועל נשענים עליהם – תקשורת, תחנות כוח, גשרים, מים, דרכים ותשתיות אחרות. פגיעה בתשתיות אלה מאפשרת למפקדים האמריקניים להחליט בכל פעם על הפגיעה המינימאלית שתגרום להפרעה המקסימאלית בתפקודו של היריב.

"הכניעה צפויה"

הצבא הכחול שלח אל חוף המדינה האדומה נושאות מטוסים וספינות סיוע, הזרים עשרות אלפי חיילים לאזור. צוותים כחולים חיסלו את מגדלי השידור וחתכו את הכבלים האופטיים שאפשרו ללוחמים האדומים לתפקד. הם ציפו שמעתה יהיו האדומים תלויים בתקשורת לווינים וטלפונים סלולאריים, שניתן לצותת להם.

מול היתרון הצבאי האמריקני אמור היה האויב האדום פשוט להיכנע. כך הראה המודל הממוחשב.

אבל זה לא מה שקרה.

חשיבה מקורית

בראש צבא האדומים הציבו האמריקנים גנראל עטיר ניסיון, בוגר מלחמת וייטנאם ומלחמת המפרץ הראשונה, בעל חשיבה מקורית, פאול ואן ריפר. Paul_van_Riper)).
הוא למד היטב את המצב, איתר את נקודות התורפה של האמריקנים ואת נקודות היתרון של הכוחות האדומים.

ר

הצוות האדום היה מוכן לאמצעים שנקטו האמריקנים לניתוק מערכת התקשורת שלהם. מערכת תקשורת חלופית שהוכנה מראש פעלה באמצעות בלדרים על אופנועים והודעות שהוסתרו בתוך תפילות.
ביום השני ללחימה שלח הצבא האדום צי של סירות קטנות לעקוב אחרי הספינות האמריקניות. לפתע, ללא התראה, שלחו האדומים גל אדיר של טילי שיוט לעבר הספינות האמריקניות. הטילים נשלחו מכיוונים ובעיתוי שהתבססו על מידע מודיעיני שהיה בידיהם. מידע זה אפשר להם לשלוח טילים בכמויות גדולות יותר ממה שהספינות יכולות ליירט.

מפלה מוחצת

בסוף היום 16 ספינות אמריקניות וירטואליות נחו בתחתית הים. למעלה מעשרים אלף חיילים אמריקנים וירטואליים נספו.
התרגיל הגדול בתולדות ארצות הברית הסתיים אחרי יומיים במפלה מוחצת.
הצבא הגיב בדיוק כמו שצבא גדול מסורבל ומסואב נוהג:

המשחק חודש כשהכללים שלו שונו. לצוות האדום לא ניתנה יותר יכולת החלטה. נאמר להם מה עליהם לעשות בכל שלב. לאחר שורה של צעדים צפויים מראש הצבא הכחול ניצח. בתגובה התפטר ואן ריפר מהצבא. Control + alt + del. כלומר אתחול מחדש של כל המערכה. המשחק הוסג חזרה לאחור. 16 הספינות הוירטואלית צפו חזרה על פני המים. 20 אלף חיילים אמריקנים וירטואליים גילו שמשורה לא משחרר אפילו המוות וחזרו לחיים.

איך מקבלים החלטות

סיפור התרגיל הזה מופיע בספר BLINK, פרי עטו של מלמלקולם גלאדוול ( (Malcolm Gladwell. המחבר איננו גנראל וגם לא פרשן צבאי. הוא עיתונאי בעל ידע רחב שכתב כמה ספרים שזכו להצלחה רבה תודות לתובנות המקוריות שלהם.

בין היתר בחן גלאדוול בספרו שאלה מאד אקטואלית לצמרת שלנו בימים אלה: כיצד מקבלים בני אדם החלטות מהירות. כדי לענות על שאלות אלה מגייס גלאדוול מחקרים מקשת של תחומים, החל בתורת המשחקים וכלה במדעי המוח.
האדם הנורמלי מגיע להחלטה לאחר שהוא מעבד את האינפורמציה הזורמת אליו, מפרק אותה לגורמיה, ומאתר את הגורם או מכלול הגורמים המוליכים להחלטה הנכונה. יש אנשים המומחים בתחום שבו הם צריכים להחליט ויכולים להחליט נכון ומהר יותר על פי כמות קטנה יותר של אינפורמציה. האחרים נרתעים מלהחליט וזקוקים לזמן רב יותר כדי להגיע להחלטה, או שמגיעים להחלטה לא נכונה.

שאלת הזמן העומד לרשות המחליט היא שאלה קריטית.
מלקולם גלאדוול טוען כי בתנאים מסוימים עשוי אדם נורמאלי לחלוטין לאבד את כושר השיפוט שלו ולהגיע להחלטות שגויות כאילו היה אוטיסט.
האם אולמרט או פרץ או שניהם היו בחזקת אוטיסטים כשהחליטו על המלחמה?

מאד ייתכן שאילו מישהו מן הצמרת היה קורא את הספר היה נוהג אחרת. אך כששאול מופז היה רמטכ"ל הוא חילק לקצינים הבכירים את הספר האווילי "מי הזיז את הגבינה שלי". על מעשה זה אמר אז תת אלוף פרופסור אריה אלדד:
"הגבינה בסדר, אבל ההקדשה על פמפלט כל כך ירוד והפיכתו לאורים ותומים זה מביש…" אלדד הזהיר כי אנו נמצאים על סף תהום ואם לא נתעורר יבוא חורבן על מדינת ישראל.

ראה מה קרה בנעלין

 האם השתנה משהו בעשר השנים האחרונות [ אוגוסט 2016]

שחיתות המערכת האזרחית, שהגיעה לשיאה בתקופת שרון-אולמרט ובהקמת "קדימה", חילחלה גם אל המערכת הצבאית *מינויים שגויים של חביבי שרון הולידה צמרת צבאית בינונית * מחסני החרום הפכו הפקר * מלחמת לבנון השניה חשפה מציאות שהיא גרועה מזו שנתגלתה במלחמת יום הכיפורים * חייבת לקום תנועת מחאה שתשנה את המדינה

קיימתי השבוע [המאמר נכתב באוגוסט 2006. התוספות באדום הן עדכון לאוגוסט 2016]] שתי שיחות שיצאתי מהן בדיכאון עמוק. את הדיכאון הזה אני רואה לנכון לחלק עם קוראיי.
איני יכול לגלות את זהותם של בני שיחי מסיבות ברורות. שניהם קשורים בדרך זו או אחרת במוסדות העוסקים שנים רבות בביקורת ציבורית בתחום האזרחי והצבאי.

תמונות 1-4 המזכירים הצבאיים שהפכו לאלופים. (מימין לשמאל:) משה קפלינסקי, גדי אייזנקוט, יואב גלנט, גדי שמני (צילומים: דובר צה"ל).

מה קרה לצה"ל

השאלה שהצגתי לשניים היתה כדלקמן: מה קרה לצה"ל, מה נחשף במלחמה הזו על צה"ל ועל המדינה. רשות הדיבור למבקרים:

מדינה מושחתת

"אנחנו מדינה מושחתת מזה שנים רבות. אך מעולם לא היתה ממשלה מושחתת כמו זו העומדת היום בראש המדינה. זו ממשלת המשך לממשלת שרון, אך המשך משודרג. זו ממשלה שחלק משריה מתרועעים עם אנשי העולם התחתון. איש מרכז הליכוד, שהורשע בקשירת קשר לזיוף דולרים, היה קשור למשפחת הפשע אלפרון. הוא היה ראש המטה של אהוד אולמרט בגוש דן. הוא נמנה עם חבריו הטובים עד היום. הוא קשור כנראה לפרשת האי היווני אך שומר על זכות השתיקה.

החברים של אולמרט

"חבר טוב אחר של אולמרט הורשע בפרשת החשבוניות הפיקטיביות ממנה יצא אולמרט בעור שיניו. הוא נאשם יחד עם דוד אפל בתיקי השוחד והמרמה הקשורים באדמות לוד. כל החברים הללו והדברים המיוחסים להם רשומים בדוח היועץ המשפטי לממשלה. אל החברים הטובים הללו אפשר להוסיף את יו"ר הקואליציה החשוד בפלילים בעניין חמור. ושר האוצר הנגוע בפרשת "עמותה לחיים". [הורשעו ונידונו למאסר]
"ומי שותפיו של אולמרט לצמרת שהחליטה על המלחמה? אחד מהם הוא חיים רמון הנמנה עם חבריו של מרטין שלאף המסתורי, שמערכת קשריו המסועפת עם שרון עדיין לא פוענחה.

הכי זכאי בארץ

ומה בדבר הקודקוד עצמו? "אהוד אולמרט הצליח להחלץ מכל החשדות שהועלו נגדו בעבר. אפשר לומר עליו שהוא אחד האנשים הכי זכאים בארץ. אבל לפני בחירתו היתה עננה כבדה של חשדות. חשדות אלה לא נגוזו וביניהם פרשת הבית הטמפלרי שמכר ושכר מאיל ההון דניאל אברהמס ועוד ועוד. [בינתיים כבר לא חשודים אלא מורשעים]

נגנבים מיליארדים

"למדינה יש כסף לחלק לעבריינים, לתת טובות הנאה במכרזים ובהפרטות. מחלקים את אדמות המדינה הנשדדות לאור היום. מיליארדים מקופת המדינה נגנבים בידי כנופיות הקשורות לפוליטיקאים. אין כמעט מכרז בלי שוחד. אין כמעט הפרטה שבה אין איזו "טעות" בחישובים המכניסה מיליונים לכיסיהם של בעלי הון. מאות המיליונים האלה יכלו למלא את מחסני החירום בכל ציוד שנדרש. לכן קוראים חיילי מילואים קריאות עזרה הביתה: שילחו קסדה, קיבלתי מכשיר ראיית לילה בלי סוללות, שילחו מצפן, השיגו לי שכפ"ץ קרמי, שילחו אוכל".

חילחול השחיתות

"במדינה שבה הכל מושחת אין סיכוי שהשחיתות לא תחלחל לשורות הצבא. זה התחיל במינויו של הרמטכ"ל, דן חלוץ. אין חולק על כך, שחלוץ הוא טייס מעולה שהביא את חיל האוויר להישגים חסרי תקדים. "אבל למנות את מפקד חיל אוויר לרמטכ"ל זה כמו למנות כוכב של NBA לקפטן נבחרת כדורגל. בחיל אוויר אתה יוצא למשימה המסתיימת בכמה עשרות דקות והולך לבאר לשתות משהו. "חיל רגלים זה סיפור אחר. אם אתה מגייס אוגדה המונה 15 עד 20 אלף איש בפתח תקווה, אחרוני הטנקים כלי הרכב והלוגיסטיקה שלה נמצאים בחדרה. חלוץ מעולם לא עשה את זה וראינו את התוצאות".

שרון ממנה אלופים

"על מינויו של חלוץ החליט שרון, כי שרון חיבב את חלוץ, כי עומרי שרון [שבינתיים הורשע וישב בכלא] המליץ וכי זו היתה דרך חלקה להיפטר מיעלון שהתנגד להתנתקות. זה היה ספין של צוות החווה, שיעץ לו כי זו הדרך היחידה להימלט מכתב האישום שכבר הוכן נגדו. זה יצליח, אמרו לו, כי התקשורת תהיה אתך. וכך אכן היה. מבחינה זו התקשורת מושחתת לא פחות מן המערכת הציבורית". (כאן מוסיף בן שיחי כי הוא אישית היה בעד ה'תנתקות' דבר שלא משפיע על הניתוח שלו).

מלבד חלוץ מינה שרון שורה של אלופים: סגן הרמטכ"ל,
משה קפלינסקי, אלוף פיקוד דרום יואב גלנט וראש אגף מבצעים, גדי אייזנקוט. את כל השלושה מינה אריק שרון מן הסיבה הפשוטה שהם היו מזכירים צבאיים שלו. המזכיר הצבאי הנוכחי של אולמרט שהיה גם מזכירו של שרון הוא גדי שמני וגם הוא זכה בדרגת אלוף. זו הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שמשרתים ארבעה אלופים שבעברם היו מזכירים צבאיים של שרון".

אין חדש בצה"ל

"בני שיחי ביקשו להדגיש שסבב המינויים האחרון איננו חדש. כי החיכוך המתמיד בין קצינים לפוליטיקאים הוליד את השחיתות בצה"ל הרבה לפני צלחמת לבנון השניה. אחד מבני שיחי סיפר לי כי במלחמת יום הכיפורים נשלח לקרב בלי תחמושת. כמעט עשר שנים אחר כך הוא מספר נפגשתי עם אלוף מאיר זורע, שהיה מבקר צה"ל. הוא אמר לי בוא אתי למחסני החירום ותראה ששום דבר לא השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים. אין עם מי לדבר.
"מינויים לא מוצלחים היו תמיד בצה"ל. וכשאתה ממנה אדם לא מתאים לתפקיד לא מתאים הוא מפחד מאנשים שיודעים יותר ממנו. יותר מוכשרים ממנו. ואז מתחולל התהליך הפיטרי הידוע שכל אחד ממנה מתחתיו אנשים פחות מוכשרים ממנו.
"כשיש לנו שדרת פיקוד כזו מה שקורה בפועל הוא שזה מחלחל למערך הלוגיסטי של הצבא, לימ"חים ולאספקת מזון בגדים, מים וכו. אנשים יוצאים למלחמה או בלי תחמושת או בלי כלים לירות בהם. ממש כך היה במלחמת יום הכיפורים. מחסני החרום עצמם מופקרים. נשק ותחמושת זורמים מהם לעולם התחתון ולפי מה שנמצא בלבנון גם לחיזבאללה".

על מה ביזבז הרמטכ"ל חלוץ את זמנו

"לא היה לי זמן לקרוא את עיתוני סוף השבוע" אמר הרמטכ"ל דן חלוץ למיקי חיימוביץ'. אבל לרמטכ"ל היה זמן, בעיצומה של הלחימה והנחתת הכוחות הגדולה בתולדות צה"ל, להתפנות לראיון סחבקי באולפני ערוץ 10. לראיון הזה הקדיש הרמטכ"ל 36 דקות ו-30 שניות (מדדתי). היה לו גם זמן להמתין לשתי הפסקות פרסום של יותר מ-6 דקות. יש להניח שההכנות לשידור, נסיעה מן הבור, איפור, המתנה לקראת הראיון גזלו עוד שעה ארוכה מזמנו של הרמטכ"ל שנראה בראיון זחוח וחלק כמו מחבת טפלון.
לשאלה : האם ניצחנו במלחמה השיב: אני לא משתמש במושג נצחנו.
לשאלה: איזה גנראל לא משתמש במלה נצחון? השיב: אני.

========================================================

הנין של מייסד מטולה לחם על אדמה

במארג' עיון שקנה  הסבא רבא שלו

עם לוחמי צה"ל במארג' עיון נמנה חייל מילואים, ערן גלעד, 27, שיש לו קושאן על חלק מאדמות המקום. הקושאן הזה היה שייך לסבא רבא שלו, שנמנה עם ראשוני המתיישבים במטולה.

 

וזה סיפור המעשה, כפי שסיפרה לי אמו של ערן, לאה גלעד. הסבא רבא, חיים משה פיין, עלה לארץ ישראל מרוסיה עם העליה הראשונה, בשנות השמונים של המאה ה-19. הוא היה ראשון המתיישבים במטולה שהוקמה בשנת 1896 על אדמות שקנה הברון רוטשילד מידי אפנדי נוצרי מצור. על האדמה ישבו אריסים דרוזים שסרבו לרדת מן המקום ונענו לכך לאחר שהבארון פיצה אותם ביד נדיבה. אך גם לאחר מכן המשיכו להציק לתושבים שנים רבות במעשי גניבה שוד וסחיטה.

המתיישבים הראשונים, היו כ-60 פועלים בריאים וחזקים שהובאו מיתר מושבות הברון ותוגברו על ידי אנשי העליה הראשונה. לא היתה דרך סלולה וניתן היה להגיע למושבה רק על חמורים. לא היה במקום רופא ובשעת הצורך בא רופא ממארג' עיון הסמוכה. חולים קשים נשלחו לבית החולים של המיסיון בביירות.
האדמות שרכש הבארון במטולה לא הספיקו למחייה וחלקן הועברו לישובים סמוכים, תל חי וכפר גלעדי. תמורת אדמות אלה נמסרו לאיכרי מטולה כ-4000 דונם מאדמות עמק עיון ואלה שימשו מקור פרנסתם עד להקמת המדינה ב-1948.

 

חיים משה פיין הביא לעולם 11 ילדים מהם נותר בחיים רק שרגא פיין. הוא עדיין זוכר ימים בהם חיו היהודים באחווה עם השיעים שבדרום לבנון. ללאה גלעד היתה מטפלת ערבייה מכפר קילה.
הקושאן על האדמות במארג' עיון שהוקצו למשפחה עבר בירושה מדור לדור. לאה גלעד היא דור שלישי והחייל ערן דור רביעי.

 

 

 

==========================================================

לסקוב שאל בוועדת אגרנט: "לקחתם לשון"

 

במהלך דיוניה של ועדת אגרנט לחקר מחדל מלחמת יום הכיפורים הציג רב אלוף (מיל) חיים לסקוב שאלה לאחד הקצינים הנחקרים: "מדוע לא לקחתם לשון?".
הקצין הנחקר לא הבין את השאלה וגם יתר חברי הוועדה, שלא היו אנשי צבא, לא הבינו את כוונת השואל.
לסקוב, ששרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, השתמש בביטוי שהיה שגור עוד מימי מלחמת העולם הראשונה. משמעות הביטוי היא: לקחת שבוי מעבר לקווים כדי להוציא מפיו מידע על כוונות האויב.

 הנוכחים באותה ישיבה של ועדת אגרנט חייכו בביטול לשמע שאלתו של לסקוב. במלחמת יום הכיפורים היה צה"ל מצויד בציוד חדיש למעקב אלקטרוני והאזנה לתקשורת של האויב והיה סבור כי איננו זקוק ל"לשון".

 

נזכרתי בפרשה נשכחת זו למראה איש החיזבאללה השבוי שהוצג בטלוויזיה. לא היה צריך לחכות לחטיפת שני חיילים ולהתקפת הקטיושות שהביאה לפרוץ המלחמה, כדי לדעת מה שהבחור הצעיר הזה סיפר.

=========================================================

ציפי לבני – הזהרנו אותך מאולמרט

כשהתמנית לשרת החוץ כתבתי כאן את הדברים הבאים: "אל תתקרבי יותר מדי לאהוד אולמרט. ראש הממשלה המיועד הוא חייכן, מאיר פנים, מחבק. אך כמו שאמר דון קורליאונה: את יריביך החזק קרוב אליך. וחיבוק של מאפיונרים הוא הודעה שהוציאו עליך חוזה. לכן, ההצעה שלו שאת תהיי ממלאת המקום שלו מעוררת חשד. אם תסכני את אולמרט יותר מדי בפופולריות שלך, תמצאי עצמך במדבר פוליטי, אליו הצליח להשליך רבים מאלה שהיו מעליו מתחתיו"
האת אם צדקתי באזהרתי.

==========================================================

גולדה – עידכונים

וכה אמרה גולדה מאיר (ראש ממשלת ישראל בתקופת מלחמת יום הכיפורים): " אנחנו יכולים לסלוח לערבים שהם הורגים את ילדינו. איננו יכולים לסלוח להם על כך שהכריחו אותנו להרוג את ילדיהם. יהיה לנו שלום רק כאשר הערבים יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו".
חלף דור והערבים עדיין אינם אוהבים את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו. הרבה מילדינו נהרגו בגלל הפילוסופיה שדבריה של גולדה משקפים.
השלום יבוא כאשר נפסיק לסלוח לערבים על כך שהם הורגים את ילדינו. וכאשר אנחנו נאהב את הילדים שלנו יותר משאנו דואגים לשלומם של הילדים שלהם. במיוחד כשאלה יושבים על ערימות קטיושות.

 

 

 

ראה דון אולמרט איש המאפיה

 

 

ישראל נתפסת בעיניהם כחברה נהנתנית שאיבדה את הסיבות לקיומה ואת אינסטינקט ההישרדות שלה * הוויתור שלנו על בתי הכנסת בגוש קטיף משקף בעיניהם את הריקבון הפנימי שלנו * הם מאמינים שמדינת ישראל חיה על זמן שאול ותקרוס, כי איננו מאמינים בעצמנו – שיחה עם ד"ר זאב מגן, מומחה לאיראן ולאיסלאם. השיחה התקיימה ב-2006 אך היא רלבנטית למאי 2018.

 

ד" ר זאב מגן דיבר בסימפוזיון שערך מרכז בגין סאדאת באוניברסיטת בר אילן. נושא ההרצאה היה המעורבות האיראנית בלבנון, אך סיים במשפט שכאילו אינו נוגע לנושא. הוא אמר: " הדבר השנוא ביותר על האיסלם, הדבר שהמאמינים חייבים להכחיד אותו מן העולם איננה היהדות אלא ריבוי אלילים" .

את הרעיון העומד מאחורי אמירה זו באתי לשמוע מפיו בראיון אישי.

משטר תיאוקרטי

" על מנת להבין את הטענה הזו" , אומר לי ד"ר מגן, " צריך להסביר את מהות המשטר שהקים חומייני באירן. זהו משטר תיאוקרטי. זו הפעם הראשונה בתולדות האיסלם, ואולי בתולדות האנושות, שקם משטר תיאוקרטי.

מהי תיאוקרטיה?

" תיאוקרטיה פרושה אכיפת חוקי האל על ידי האנשים המוכשרים ביותר לתפקיד הזה. את המונח טבע לראשונה ההיסטוריון היהודי יוספוס פלאביוס בספרו "נגד אפיון" . הוא השתמש במונח זה כדי להסביר לרומאים מהו המשטר האידיאלי בעיני היהודים.

" במהלך ההיסטוריה לא היו משטרים תיאוקרטיים כמעט. המסורת המוסלמית מספרת שבתקופת מוחמד וארבעת השליטים שבאו אחריו אכן היתה זהות בין אנשי הדת ומנהיגי המדינה. אחרי התקופה שלהם האימפריה המוסלמית התפרקה לשני תחומים. תחום אנשי החרב, בעלי הסמכות המדינית והצבאית ותחום אנשי העט – חכמי הדת" .

שאלתי איך כל זה קשור לטיעון ש" ריבוי אלילים" הוא הדבר השנוא ביותר על האיסלם השיעי באירן?

יש רק אמת אחת

ד" ר מגן: " העיקרון המרכזי של האיסלם הוא אחדות. לא רק אחדות האל אלא אחדות כללית. מה יש מעבר לאמת האחת והיחידה (שואל הקוראן)? רק טעות, רק שקר. לכן, הדבר הכי מאוס בעיני האיסלם, הדבר אליו מתייחסים בבוז ובזילזול ושמאמינים חייבים להכחיד אותו הוא מה שנקרא בערבית "שרכ", שמשמעותו ריבוי אלילים" .

שאלתי: מה זה ריבוי אלילים בדורנו ואיך מתקשר רעיון זה לאיבה ליהדות ולמדינת ישראל?

" אנחנו לא יהודים"

ד" ר מגן: " לכאורה היו האירנים צריכים להתייחס אלינו לפחות בכבוד. כי בדומה להם אנחנו מחזיקים באמת אחת (ואף המצאנו את המושג אמת אחת), גם אם האמת שלנו נוגדת לאמת שלהם. אבל אנחנו כבר לא יהודים בעיניהם. יש לזכור כי כשהקוראן מכנה את היהודים קופים וחזירים, זה קשור לאי-ציותנו לתורה: "תזכרו מה עשה אללה ליהודים שהפרו את השבת; הוא הפך אותם לקופים" במילים אחרות, הקוראן, דורש מאתנו להיות יהודים.

" הם מצפים מאתנו שנהיה נאמנים לתורה. אז יוכלו להגיד אתם אמנם טועים אבל אתם טועים בכבוד ובנאמנות. אתם אנשים שיש להם דעה" .

שאלתי את ד"ר מגן, אם הדרך היחידה להתגונן מפני איראן היא להפוך את ישראל לתיאוקרטיה בשלטון הבד"ץ.

ד" ר מגן: " במקום תשובה אצטט לך איגרת גלויה ששלח מנהיג איראן איתאללה עלי חוסין ח"אמנא"י לנסראללה בה הוא תוקף את ישראל קשות ומגנה כל מי שמסייע לה.

" האיגרת הופיעה בעיתון החשוב ביותר באיראן, "אטלא"את" בתשעה באב. בשורות האחרונות של האיגרת הוא מחזק את נסראללה באמצעות פסוק מן הקוראן, בו כתוב: " סיבולת (= היו חזקים) שהרי הבטתחתו של אללה תתקיים, ולא יצליחו להביס אתכם אלה שאינם בטוחים בדרכם."

יודעים עלינו הכל

" הביטוי "אלה שאינם בטוחים בדרכם" הוא המפתח להבנת הדרך בה תופסים האירנים את ישראל. האירנים עוקבים בדקדקנות אחרי הנעשה אצלנו ויודעים עלינו כמעט הכל. בעיתונות מופיעות ידיעות וכתבות על הפערים העדתיים, הפערים בהכנסות, ההבדל בין יהודים מזרחיים ומערביים, בין חרדים לחובשי כיפות סרוגות. על ההתגוששויות במחנות הפוליטייים השונים. גדר הבטחון מתוארת כהתחבאות היהודים מאחורי גטו. אפילו תוכלו למצוא שם ידיעה על איזו פרשה שולית של גילוי כת השטן בפתח תקווה.

וכמובן יש דיווחים על מצעד האהבה ומצעד הגאווה, על נהנתנות ומתירנות מינית ועל כל התופעות של חברה מודרנית, שבעיניהם הם ביטוי לדקדנציה . חברה שאיבדה את הסיבות לקיומה ואת אינסטינקט ההישרדות שלה.

חברה שהיא עץ רקוב

ישראל כמו ארצות הברית מייצגת בעיניהם מושגים כמו פלורליזם וליברליזם. חברות שלא הצליחו לגבש עמדה אחת שכל הקהילה והחברה עומדת מאחוריה היא בעיני האיראנים והמוסלמים הפונדמנטליסטים עץ רקוב.

האירנים, וייתר הפונדמנטליסטים, משוכנעים שאנחנו חברה שאין לה שום תשתית של עקרונות אחידים. יותר מזה: שאנו כבר הגענו למסקנה שלא יכולה להתקיים תשתית כזו. זאת, מכיוון שהתפיסה החילונית-מודרנית-פוסט-מודרנית היא של העדר ודאות מוחלטת. לכן, הפונדמנטליסטים בטוחים שבמוקדם או במאוחר הם יביסו אותנו ויוציאו אותנו מכאן, או לפחות ישימו קץ לריבונות שלנו. כי וודאות תמיד תתגבר על אי-וודאות. אנחנו בעיניהם חיים על זמן שאול.

" מאמר באחד העיתונים הסתיים בציטטה מנאום של ח"אמנא"י שציטט מן הקוראן: "היהודים לא יילחמו נגדכם כאיש אחד – אתם חושבים שהם מלוכדים, אך ליבותיהם מחולקים""

האירנים  והפצצה

שאלה: אם  מחר בבוקר [או בעוד תריסר שנים] יש  פצצה גרעינית אירנית. האם יטילו אותה על תל אביב?

" אני לא חושב שזה המניע העיקרי שלהם. הם רוצים את הפצצה כי זו תגשים את שאיפתם להיות מעצמה אזורית, אולי המעצמה האזורית השנייה אחרי ישראל. הם צריכים אותה כדי להרתיע את השאיפות של ארצות הברית וסעודיה.

הם רוצים להשיג את מטרותיהם כשהפצצה במחסנים ואינם משתמשים בה. אבל אם אתה שואל אם הם מסוגלים להטיל אותה על תל אביב, לא הייתי מוציא זאת מכלל אפשרות. לכן אסור שתהיה בידיו פצצה.

נטישת בתי הכנסת

כיום משוכנעים האיראנים שהלחץ מבחוץ וההתפרקות מבפנים יגרמו לכך שישראל תקרוס. גם מפני שכבר איננו מאמינים בעצמנו.

לא מזמן קראתי מאמר בעיתון " ג"ומהורייה אל איסלמי" ושם נאמר כי הנכונות שלנו להשאיר את בתי הכנסת בגוש קטיף מלמדת שאין לנו אלוהים. ואם אין לנו אלוהים אזי כל הטיעונים שלנו לגבי ארץ ישראל היא שקר. הוויתור שלנו על בתי הכנסת נראה בעיניהם כריקבון פנימי שלנו וכך הם מתייחסים למצעד האהבה ומצעד הגאווה ויתר הגילויים של מתירנות והוללות בישראל.

רגע של אחדות

שאלה: אם היית יועץ של ראש הממשלה לענייני איראן מה היית מייעץ לו?

ד" ר מגן: " קודם כל להתמקד בחברה שלנו. האיראנים והפונדמנטליסטים כל הזמן מסתכלים עלינו ומחפשים את נקודות התורפה שלנו. נקודת התורפה העיקרית שלנו בעיני האיראנים זה חוסר אחדות סביב עקרונות מוסכמים. בהעדר עקרונות כאלה הם משוכנעים שיוכלו להתגבר עלינו ושהם מסוגלים לעשות את זה.

" היחס שלהם ישתנה ברגע שהם יראו שאנחנו נחושים בדעתנו. שיש לנו חברה שמאמינה בזכות שלנו להיות כאן שאנו מאמינים בעומק ובחשיבות להיות כאן ובחיים לא נלך מכאן. מסיבה זו הם הופתעו מעמידתנו במלחמת לבנון.

" השאלה הגדולה היא אם נצליח ללמוד לקח מאותו רגע קסום של אחדות ישראל שנתגלה במהלך המלחמה הזו. אם נצליח להאריך את זה לא רק אחרי מלחמות אזי לא רק שנהיה חזקים יותר אל מול העולם המוסלמי אלא גם הם יעריכו אותנו יותר ויש סיכוי שיום אחד יבואו לשולחן המשא והמתן" .

מטהרן לישראל דרך פילדלפיה

ד" ר זאב מגן, 42, הוא יליד בוסטון שבארצות הברית. הסבא מצד אביו נולד בכשאן, הסמוכה לקום – מרכז הישיבות השיעיות באירן, המקום בו למד ולימד חומייני. אביו היגר בשנת 1957 לארצות הברית וסיים שם את לימודי הרפואה. ד" ר מגן גדל בפילדלפיה. למד בתיכון " עקיבא" , בית ספר יהודי ציוני, ומזרחנות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בגיל 26 עלה לארץ, שרת כחובש בשריון וסיים את הדוקטוראט. הוא מומחה לאירן, להלכה ולמשפטנות איסלמית, שיעית וסונית. עוסק גם בנושא איסלם ויהדות ובאחרונה פרסם ספר על תפיסת האיסלם את הדת היהודית. ד" ר מגן חוקר במרכז בגין-סאדאת וראש החוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן.

פיענח טקסט איסלמי בעזרת בחורי ישיבת מיר

" חקרתי חיבור הלכתי איסלמי מן המאה האחת עשרה שנכתב על ידי משפטן בשם אל סרחסי. טקסטים כאלה חזרו להיות משפיעים בעולם המוסלמי היום יותר מאי פעם.

" אל סרחסי בחן שאלה הנוגעת לדיני טומאה וטהרה, הממלאים תפקיד מרכזי באיסלם, כמו ביהדות: טומאת נידה, טומאת מת, טומאת ביאה ועוד. אל סרחסי קבע הלכה וביסס אותה על פסוק מן הקוראן ואני לא הצלחתי להבין את הקשר.

" כתבתי לחברים שלי ב"אל אזהר". זו המתיבתא של הסונים במצרים. הצגתי את הבעיה ושאלתי למה התכוון המחבר. גדולי ה"אדמורים" שם לא יכלו להסביר. כי הם התרחקו מן הפלפול הזה לפני מאות שנים.

" נוכח הדמיון בין צורת הדיון בהלכה האיסלמית לזו שבתלמוד עלה בדעתי שתלמידי ישיבה ליטאית יוכלו לפתור את הבעיה. עליתי לירושלים ונפגשתי עם כמה תלמידים מישיבת מיר. תרגמתי להם את הקטע, הסברתי את הסוגיה והם פתרו לי אותה כהרף אין."

יוספוס פלאביוס על תיאוקרטיה

" אלה נתנו את ממשל מדינתם בידי שליט יחיד (מונארכיה) ואלה בידי שליטים מתי מספר (אוליגרכיה) ואלה בידי המון העם. אולם מחוקקנו לא שם את לבו אף לאחד מדרכי הממשל האלה. רק ציווה לנו "ממשלת אלוהים" (תיאוקרטיה)… כי לאלוהים לבדו הקדיש את המלוכה והשלטון…"

 

ראה גם "אהוד ברח מלבנון"

מלחמת לבנון השניה וספיחיה

הדיבורים על " הפתעה" ו" איך לא ידענו" הם קישקושים * כל בר דעת הבין מה צפוי בעקבת הסכם אוסלו, הבריחה מלבנון, האינתיפאדות, חורבן גוש קטיף * אבל העם ומנהיגיו העדיפו לעצום עיניים * יש לזה הרבה שמות בתחום רפואת הנפש: הדחקה, דילוזיה, אילוזיה, השלכה , הכחשה * יש לזה גם תרופה: התפכחות

המחזאי יהושע סובול, שהיה אחד הדוברים הבולטים של השמאל הישראלי, אמר (בראיון ל"ידיעות אחרונות" : " התפכחתי" . המלחמה בלבנון גרמה לו לחזור בו מדעותיו הקודמות.

בין הדברים שאמר: " בשבועות האחרונים אני עובר חשבון דעות מאד עמוק. אני מוצא שהן היו מבוססות פעמים רבות על משאלות חסודות משאלות לבי. ציפיתי ש… ברגע שנצא מרצועת עזה למחרת הפלסטינים בעזה יכריזו על יוזמת בניה אדירה אבל פתחו בהפגזות על הישובים הישראליים בקסאמים. בעיניי זאת הצהרה שאין להם שום כוונה לבנות מדינה אלא בעצם להמשיך לעסוק בהחרבה עצמית ובהחרבה שלנו" .

 בתשובה לשאלה על עמדותיהם של במאים שמחו על המלחמה בלבנון אמר: " בעיניי זו אטימות מול המציאות . אדם שלא נותן למציאות לשנות את דעותיו מעיד שדעותיו הן הבונקר האחרון … השמאל בדרך כלל טען על עצמו שהוא שפוי ורציונאל והמעשה שלהם מעיד על ליקוי בשפיות…" .

אילולא זה היה כל כך עצוב הייתי מביע קורת רוח מכך שהמחזאי הפופולארי חוזר על דברים שאמרתי לפני חמש שנים במקום זה.

במאמר שכותרתו " מקומו של השמאל על ספת הפסיכיאטר" כתבתי כי התעלמות השמאל מן המציאות ניתנת להסבר על ידי כמה מן המושגים שטבע אבי הפסיכואנליזה המודרנית, זיגמונד פרויד. אחד המושגים הללו הוא " הדחקה" המוסבר כך בספר אישיות: תאוריה ומחקר בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה:

" הואיל והאורגניזם אינו יכול לשאת לאורך זמן את תחושת החרדה המכאיבה, משתמש האני במנגנוני הגנה המרגיעים אותו מפניה. פרויד הגדיר מנגנון-הגנה כאסטרטגיה הננקטת על ידי האדם כדי להגן על עצמו…מנגנוני ההגנה … מסלפים או מעוותים את המציאות…"

מנגנון הגנה אחר הוא ההכחשה, עליו נאמר:

 " ההכחשה מאפשרת לתוכן המאיים לעלות למודע, אך מלווה אותו בטענה המציינת שהתוכן אינו נכון" .

 

 

אדם מאמין במשהו שאינו קשור כלל במציאות" . זיגמונד פרויד.

 יש עוד מנגנוני הגנה שבהם חוסה האדם מפני מציאות קשה. קיימת תופעה של רציונליזציה. זהו מנגנון באמצעותו האדם מספק לעצמו הסבר הגיוני וסביר להתנהגותו. יש מנגנון דומה הנקרא אינטלקטואליזציה שבו האדם מטפל בבעיה או במצב רגשי מסויים על ידי הפיכתם לשאלה אינטלקטואלית שבה הוא מתעמק.

פרויד דיבר גם אל תופעה הנקראת דילוזיה שמשמעותה הזיה או אשליה. אחד ההסברים למצב זה הוא שאדם משתוקק למשהו (או חרד מפני משהו) והדבר מביא אותו להאמין במשהו שאינו קשור כלל במציאות.

כל מה שנאמר כאן על השמאל לפני שש שנים ניתן להאמר על כל עם ישראל של שנת 2006. העם ומנהיגיו ידעו על 14000 קטיושות המצטברות בלבנון. ידעו על ה" ראעד" ועל ה" שהאין" ועל ה" פאג"ר" , ועל ה" זילזאל" ועל יתר כלי המוות שסיפקה איראן לחיזבאללה באדיבות דמשק. ידעו והחליטו להתעלם.

 

ידעו הכל אבל העדיפו לעצום עיניים. טיל זלזאל – 2 איראני שנמסר לחיזבאללה. (צילום: מכון פישר למחקר אסטרטגי מיסודה של עמותת חיל האוויר)

אגם הבירבורים

מן הרגע שבו נפתחה המערכה החל מחול הבירבורים התקשורתי. העומס העצום שהמערכה הטילה על אמצעי התקשורת, והצורך למלא יממות שלמות במלל כלשהו, העלה לבמה שורה של מגישות ומגישים שמילאו את החלל בדברי הבל. חלק מהם שיחקו את התפקיד של גנרלים מומחים ותחקרו חיילים וקצינים כאילו היו שופטים בוועדת חקירה משפטית.

אנשי תקשורת ותיקים יותר, כמו עמנואל רוזן למשל, המשיכו בקו בו הם נוקטים כל ימות השנה. כל החכמה נמצאת במוחם הקודח. הם יודעים את הפתרונות האמיתיים הנעלמים מעיניהם של מדינאים ואנשי צבא.

בבוא היום כשיחולקו אותות המערכה, וביניהם האות להורדת המוראל על שם נסראללה , יהיה עודד שחר מועמד רציני לאות הגבוה ביותר.

 

באחת מתכניות " פוליטיקה" שבהגשתו הוא זימן לאולפן את העיתונאי עקיבא אלדר ואת הפרופסור שלמה זנד. עצם הזמנת שני אישים אלה כבר קבעה את המגמה: לערער על עצם צדקת המלחמה, לעורר אנטגוניזם כלפי הצמרת הצבאית, לפלצן את הפתרונות האוויליים המלווים אותנו מאז הסכם אוסלו.

עקיבא אלדר, הוא הפרשן הפוליטי של עיתון " הארץ" . העיתון שכבר ביום הראשון למלחמה קרא במאמר ראשי לכניעה טוטאלית. אלדר עצמו אינו מחמיץ אף הזדמנות לשבח את הערבים ולבקר את ישראל. אין פלא שמאמריו מצוטטים בהרחבה באמצעי תקשורת בעולם התוקפים את ישראל.

פרופסור שלמה זנד ידוע פחות ולא ברור מדוע בכלל הוזמן לדיון. פרופסור זנד הוא היסטוריון שכתב ספר " בגידת האינטלקטואלים" וכן את הספר " הקולנוע כהיסטוריה" . על ספרו זה זכה בפרס איגוד המבקרים הצרפתי, מה שהופך אותו אוטומטית לחשוד. הפילוסוף היהודי אוהד ישראל ברנר הנרי לוי ביקר בחריפות את הספר בין היתר על התייחסותו לסרט " שואה" של קלוד לנצמן. אבל העיתונות הצרפתית, המפורסמת באהדתה לישראל יצאה להגנתו של זנד.

  במאמריו ובספריו נוקט זנד עמדות של " החלשת הלאומיות הפסבדו-דתית לטובת אזרחות או אומתיות סובלנית ומגוונת" – כלומר פחות או יותר מדינת כל אזרחיה של אש" ף.

באחד ממאמריו כותב זנד שאין בכלל אומה יהודית. הסיפור על אומה שיצאה לגלות ושמרה על ייחודה אלפיים שנה הוא מיתולוגיה שיצרה הציונות.

זנד יצא להגנת מאמר שכתב עמוס שוקן ב" הארץ" שקרא " לנישואים בין צעירים ישראלים, יהודים כערבים, לבין צעירים מן המדינות השכנות" .

מה אפשר לצפות מאדם עם השקפות כאלה, המקבל במה בפני אומה שמחצית יושבת במקלטים ובניה מקיזים את דמם על קיומנו?

עדכון אפריל 2013

בינתיים פרסם שלמה זנד שני ספרים – איך הומצא העם היהודי ואיך הומצאה ארץ ישראל. אם לסכם את שני הספרים במשפט אחד: לדעת הפרופסור המלומד הן העם היהודי והן ארץ ישראל הן המצאות וירטואליות, לא היו ולא נבראו במציאות. 

עכשיו נותרה השאלה האם שלמה זנד עצמו חי במציאות או שמישהו המציא אותו.

  ================================================

ערוץ "פוקס" יותר ישראלי מישראלי

אם אני אולמרט הייתי סוגר את הערוץ הראשון ובמקומו נותן מיד רשות הפעלה לערוץ הפרו ישראלי ביותר בעולם. כוונתי לרשת האמריקנית " פוקס" . מאז החלה המלחמה אני צופה בקביעות ברשת ואני מרגיש שהיא מבטאת את עמדת ישראל טוב יותר מאש רוב הדוברים הישראליים ובוודאי יותר מכל רשתות השידור וערוצי הטלוויזיה שלנו. מראיינים שם בקביעות מומחים שאומרים דברים כדרבנות. יש שפך דם בלבנון אבל החיזבאללה אחראי לכך. ישראל נלחמת על נפשה ונלחמת את מלחמת העולם כולו נגד האיסלם המילטאנטי ונגד הטרור. המראיינים אינטליגנטים ומתמצאים בחומר. מביאים הרבה דוברים ישראליים טובים כמו ביבי נתניהו. וכשהם מביאים מרואיין ערבי הם לוחצים אותו אל הקיר כפי שבאף רשת טלוויזיה ישראלית לא עושים.

 

===================================================

קופי אנען

קופי אנען הוא האדם הנכון במקום הנכון. אף אחד ממזכירי או" ם שקדמו לו לא היה צדיק תמים. אך אנען מגלם באישיותו ובהתנהגותו את תמצית התמציות של המוסד הנקרא האומות המאוחדות. את הצביעות, השחיתות, ואת החנופה לכוחות הרשע באשר הם שם.

 

   המוסד הזה התגבש במהלך השנים לגוף המשרת את המדינות והארגונים המתועבים ביותר בעולם. או" ם החליט על הקמת מדינת ישראל אך לא נקף אצבע כדי למנוע ממדינות ערב לפלוש אליה; החליט נגד סגירת תעלת סואץ לשייט ישראלי אך לא עשה מאומה כשהמצרים צפצפו; כוח או" ם בסיני עזב את עמדותיו ערב מלחמת ששת הימים ב-67 כשהרודן המצרי גמאל עבדול נאצר רק השתעל לעברם.

או" ם החליט גם החלטות אינספור נגד המדינה שהמתועבת בהן היתה ההחלטה שמדינת ישראל גזענית. או" ם החליט גם ש" ישראל אינה שוחרת שלום" (אחרי החלת החוק הישראלי בגולן). מוסדות או" ם השתתפו בעלילה של הפלתשינאים כי ישראל מרעילה ילדות פלשתיניות כדי לעקר אותן. ועוד ועוד.

תקופת אנען הצטיינה במאמצים אינסופיים להגן על סאדאם חוסיין, תוך גריפת ריווחי ענק מהסדרי העברת סיוע הומניטארי לעיראק. בתקופתו ארעו כמה ממעשי הטבח הנוראים ביותר בהיסטוריה, כמו הטבח ברואנדה. כוח יוניפיל שעד למלחמה הנוכחית אמור היה לשמור על גבולנו הצפוני משתף פעולה עם חיזבאללה עד עצם ימים אלה.

אחרי כל הניסיון שלנו עם או"ם לצפות שהוא ישלח לכאן כוח בינלאומי להגן עלינו נשמע כמו בדיחה מקאברית.

========================================================

אהוד ברק – ברלה ברלה צא החוצה

 

כשהיינו ילדים לא היתה הארץ מכוסה שלמת בטון ומלט כבימינו. המרחק בין בית לבית, גם בערים הגדולות, היה גדול. ובין הבתים היתה צמחיית פרא, קוצים, יבליות ובעלי חיים למיניהם. בין היתר רחשה הארץ חלזונות (קראנו להם שבלולים). אלה בעלי חיים קטנים, רכיכות, הסגורים בתוך קונכיה נוקשה. הם היו קבורים באדמה בימי הקיץ והיו עולים אל פני השטח בבוא הגשמים. היינו אוספים אותם הביתה ומנסים לשכנע אותם לצאת מקונכיותיהם. הדרך היתה לקרוא להם שוב ושוב: " ברלה ברלה צא החוצה" . יש שהיו מוסיפים " אבא ואמא יקנו לך עוגה" . לפעמים זה עזר והיצורים הריריים והמגעילים הללו היו מציצים החוצה.

זכרון ילדות זה עלה בי נוכח העלמותו-האלמותו של אהוד ברק. ברק ברק אולי תצא החוצה ותתגלה לעינינו. אבא ואמא לא יתנו לך עוגה אבל ישאלו אותך איפה ההבטחות שלך שיותר לא יישפך דם בלבנון.

===========================================================

חוצפה צרפתית

אסור שאף חייל צרפתי אחד יגיע לגבול ישראל במסגרת כוח בינלאומי, אם בכלל יוקם כוח כזה. אי אפשר לשכוח לצרפת את בגידותיה בישראל ובמערב בדור הזה ובמיוחד אסור לשכוח את חלקה בשואה. ממשלת וישי שיתפה פעולה בהתלהבות עם תכניות ההשמדה הנאציות וסייעה בפועל לרציחתם של 77 אלף יהודי צרפת.

" צרפת החופשית" של דה גול יצרה את הרושם כאילו ממשלת וישי היתה ממשלת בוגדים שפעלה בניגוד לעמדת העם הצרפתי. אך מסמכים שנחשפו במהלך השנים גילו שהעם הצרפתי היה שותף נלהב למלאכת הגרוש וההשמדה.

יותר מזה. בספר על נפילת ברלין, פרי עטו של ההיסטוריון הבריטי אנטוני ביוור (" נפילת ברלין" בהוצאת יבנה) אני קורא כי צרפתים רבים התנדבו ליחידות ס.ס. הנאציות והשתתפו בלחימה הן בחזית המזרחית והן בהגנה על גרמניה ערב תבוסתה.

אחד ממתנדבי הס.ס. הצרפתיים, אז"ן ונלו שמו, זכה בעיטור האבירות, עיטור גבורה גבוה אחד משני העיטורים האחרונים שהעניק השלטון הנאצי לפני גסיסתו.

==========================================================

חוצפה בריטית

בשבוע שעבר התקיים במרכז מורשת בגין בירושלים כנס לציון מלאות 60 שנה לפיצוץ מלון המלך דוד. לרגל האירוע החליטה עיריית ירושלים להציב על הבניין שלט ובו תואר האירוע. בשלט נאמר בין היתר כי לוחמי אצ" ל הזהירו מראש על הפיצוץ הצפוי, כדי למנוע קרבנות בנפש. אך : " מסיבה כלשהי לא פינו הבריטים את הבניין וכתוצאה מכך נהרגו למרבה הצער 91 אנשים" . כמו כן צויין כי בחילופי האש שהיו נהרג לוחם אצ" ל אהרון אברמוביץ הי" ד.

בעקבות ההחלטה להציב את השלט קיבלה עיריית ירושלים מכתב מן השגרירות הבריטית בישראל בו נאמר בין היתר: " אנו דורשים להסיר את השלט במהירות האפשרית" .

העיריה התקפלה והוצב שלט מתוקן בו נשמט שמו של לוחם אצ" ל שנפל בפעולה וכן הושמטה אחריות הבריטים לאי פינוי המלון.

הייתי מציע לעיריית ירושלים להסיר לגמרי את השלט המתוקן ולתלות במקומו שלט שבו ייאמר:

" רק לחשוב מה שאנחנו מבזבזים על היהודים האלה בכסף

ובחיי אדם. כן, אני מתעב את כולם, בין שהם ציונים ובין שלא. מדוע נרתע מן האמת? אנחנו שונאים אותם הגיע הזמן שהגזע המתועב הזה יידע מה שאנו חושבים עליו זהו עם מתועב" .

==================================================================

על החתום גנראל אוולין בארקר.

גנרל ברקר היה מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל. את המכתב כתב למאהבת הערביה שלו קאתי אנטוניוס. היא היתה בתו של ד" ר נימר פשה מאלכסנדריה, מומחה ללשון הערבית ובעל עיתון רב יוקרה. קאתי היתה בעלת השכלה מערבית, הסתובבה בין דיפלומטים ובירושלים היתה מארחת צמרת של כל המי ומי. ברקר השתתף באחת המסיבות ולאחר שהכיר את קאתי התפתחו ביניהם יחסי אהבה, שמצאו ביטויים בעשרות מכתבים. אלה היו בביתה של קאתי אנטוניוס שפוצץ במהלך מלחמת השחרור. המכתבים של הגנרל נפלו בידי כוח ישראלי והציטוט שלמעלה לקוח מאחד מהם.

 

 

 

=======================================================

חוצפה גרמנית

הועבר לקישור הבא