מיזם חדש של גוגל סורק מיליוני ספרים * סריקה זו נותנת תשובה ניצחת לשאלה אם וממתי קיים עם פלסטיני * בחמישה מיליון ספרים לא מופיע המושג "פלסטיני" או "עם פלסטיני" לפני שנות העשרים של המאה העשרים * מה שהוליד את "האומה הפלסטינית" אומרים היסטוריונים פוסט מודרניים אלה רציחות * ומדוע ניוט גינגריץ' וגולדה צודקים שאין עם פלסטיני

[לתשומת לב הקורא בשנת 2021. כל סרטוני יו טיוב המוכיחות שהערבים עצמם לא מכירים ב"עם פלסטיני" נמחקו. ] 

למהפכה התרבותית שחולל האינטרנט מאז הקמתו נוסף באחרונה מכשיר מדהים: סריקת מיליוני ספרים. התוכנה החדשה של גוגל נגישה כמו כל אתר בעולם. אתה יכול לחפש כל מלה המופיעה בכל אחד מהספרים הסרוקים ובתוך שניות תקבל תשובה. במסגרת המיזם נסרקה כמות שלא תאמן של ספרים מהמאות השבע עשרה שמונה עשרה ועד ימינו. כל אחד מן הספרים הללו ניתן לקרוא במלואו. ספרים בני ימינו, שיש עליהם זכויות יוצרים, לא ניתן לקרוא אבל ניתנים לסריקה ולקבל עליהם מידע ביבליוגרפי מלא, כולל הקטע בו מופיעה המלה שמחפשים. הסריקה נעשית בחצי תריסר שפות, ביניהן עברית. החשיבות התרבותית של האפשרות להגיע באמצעות המחשב הביתי למיליוני ספרים נדירים אינה צריכה הסבר. אך למיזם החדש יש חשיבות רבה למחקרים היסטוריים, ספרותיים, לשוניים, חברתיים ועוד. אפשר להגיע לא רק לכל מלה אלא לצייר גרפים של תדירות הופעתה. מתי נתגלה "העם הפלסטיני" כזה הוא הגרף הבא שבו חפשתי את המלה PALESTINIANS

גרף העם הפלסטיני – מי מכיר מי יודע לפני 1920

הגרף הזה מוכיח שמשנת 1800 עד 1920 אין זכר לעם פלסטיני  בחמישה מיליון ספרים.   כך בספרים בשפה האנגלית ותוצאה דומה מתקבלת גם בחצי תריסר שפות אחרות, כולל עברית. כלומר: המושג "פלסטיני" [או בעברית של אז "פלשתינאים] הופיע רק עם ראשית המנדט הבריטי על ארץ ישראל. בתקופה זו התייחס המושג לפלשתינאים כמו אבי, אחיו ואחיותיו, ילידי הארץ, שקיבלו אזרחות פלשתינאית עם הכיבוש הבריטי,. כמו גם פלשתינאים נוצרים, דרוזים וערבים.

כך נולדה הבדותה

לפני כמה שנים יזמה הרשות הפלסטינית תרגום לערבית של הספר "פלסטינאים – עם בהיווצרו" מאת ברוך קימרלינג ושמואל מגדל. מה הביא את הפלסטינים לתרגם ספר של שני מחברים פוסט-ציונים? היסטוריונים רציניים שחקרו את תולדות "העם הפלסטיני" לא נאלצו להמתין לתוכנה של גוגל כדי להגיע למסקנה מתי הומצא העם הזה. אחד החשובים בהם הוא פרופסור יהושע פורת, מחשובי המזרחנים. פורת תיאר זאת בספרו "צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית: 1929-1918".

בשנות ה-30 הוציא הוועד הערבי העליון בול ועליו הכתובת "פלסטיין לערבים". גם הם לא שמעו על פלסטינים

החלק השני של הספר, "ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929" מראה שהפלסטינים בעצמם לא הכריעו אם הם ערבים או פלסטינים. אם הם היו צריכים את מדינות ערב הכריזו על עצמם כערבים ואם לא אז היו פלסטינים. לכן קרא לספריו "התנועה הערבית הפלסטינית" ולא "הערבית" או "הפלסטינית" בנפרד. שני ספריו של פורת מבוססים מחקר בארכיון הבריטי, בגנזך המדינה ובארכיונים ערביים. מספרו של פורת עולה כי ערביי ארץ ישראל הפכו ל"פלסטינים" בתקופה די מאוחרת – בראשית שנות העשרים – בעיקר כתוצאה של ההתיישבות הציונית.

יהושוע פורת צילום צחי לרנר ויקיפדיה

ה"תגלית" של קימרלינג

לא כך חושב ברוך קימרלינג. לפי ספרו, העם הפלסטיני כבר היה קיים בשנת 1834 – השנה בה התחולל כאילו מרד פלסטיני נגד השלטון המצרי של מוחמד עלי. שאלתי את פרופסור פורת [זה היה בסמוך לפרסום הספר במהדורה העברית בשנת 2004] כיצד זה נעלמו בספרו מאה שנים ראשונות של ישות פלסטינית.

"זה מגוחך" – אמר לי פרופסור פורת – "להציג אותו מרד – שהיה מרד פלחים נגד השלטון המצרי המדכא – כמרד לאומי. עובדה היא שאחרי הסתלקות השלטון המצרי בא השלטון העות'מני ושוב אין מרד לאומי.

ומכאן קופץ קימרלינג למרד הערבי של 1936. ומה קרה במאה השנים הללו ללאומיות הפלסטינית?" – שואל פרופסור פורת. "בכלל אינני יודע", הוסיף פורת, "איך יכול אדם שככל הידוע לי אינו שולט בשפה הערבית לכתוב ספר בנושא כזה. מעניין שאפילו היסטוריונים ערבים לא טענו את הטענה שלו לגבי מרד 1834. זה לא ספר מדעי אלא ספר תעמולתי המשרת את הפלסטינים".

ואכן, אלה הקוראים לעצמם היום "פלסטינים" ניסו במהלך מאבקם נגד הציונות להוכיח כי הם צאצאי הכנענים, העמקלים, החיתים, האמורים ועוד. {משום מה לא ייחסו עצמם לגירגשים].

נדרשתי לספרו הנשכח של קימרלינג [שהלך לעולמו בשנת 2007] ולשאלת "האומה הפלסטינית", בעקבות מסמך שנתקלתי בו במסגרת מחקר שאני עורך לכתיבת ספר תולדות משפחתי.

עליית סבה של סבתי

הסבא של סבתי, שמואל שיינקיר שמו, הגיע עם אביו לצפת מן העיר סאמבור [שבגליציה, סמוך לפולין] בשנת 1820. הוא היה אז כבן 15. צפת של 1820 לא הייתה עיר מסבירת פנים לבאים בשעריה. מאז ראשית המאה אמנם גדלה אוכלוסיית היהודית של העיר מכ-300 לכ-2000 נפש. אך ב-1823 ירד מספר התושבים ל-1500 – תוצאה של מגפה שהפילה מאות חללים ובריחה של תושבים לירושלים.

עד שנת "המרד הפלסטיני", 1834, ידעה צפת עליות ומורדות. את מקום הנספים במגפות מלאו עולים שנהרו אליה ומספר התושבים היהודים עלה לכ-3000. [החוקרים חלוקים בדעתם וייתכן שהמספרים גדולים יותר]. העולים שנהרו לצפת באו מרוסיה, פולין, פורטוגל, ספרד, אוסטריה וממדינות צפון אפריקה. הנהירה לצפת, שנבעה בעיקר ממניעים דתיים, קיבלה דחיפה תודות לשיפור יחסי במצב הביטחוני של היהודים בתקופת הכיבוש המצרי. [1831-1841].

גם משטר ה"קפיטולציות" ,שבמסגרתו לקחו מעצמות אירופיות את היהודים תחת חסותם, סייע לתחושת הביטחון. תהליך השגשוג היחסי של צפת בא אל קיצו עם פרוץ המרד של הפלחים. הסיבה למרד הייתה התנגדות הכפריים הערבים לחובת הגיוס לצבא של השליט המצרי איברהים פאשא.

על מה שעוללו הפלחים המורדים ליהודים מספר ר' מנחם מנדל מקאמיניץ [העדות מופיעה בספרו של אברהם יערי "זכרונות ארץ ישראל" חלק א' עמ' 148].

התנפלות הפלחים על יהודי צפת

ר' מנחם מנדל עלה לארץ ישראל בחודש אלול 1833 והתיישב בצפת. על הפוגרום הגדול שהיה שלב ראשון בגיבוש ה"פלסטינים" הוא כותב: "…ביום א' שמונה ימים בחודש סיוון, [15 ביוני 1834] באו שוללים יושבי כפרים ונתחברו עם יושבי הערים, ובידם כלי מלחמה ומגן וצינה ורומח, ונפלו על כל היהודים ופשטו את בגדיהם מאנשים ונשים, וגרשום ערומים מן העיר, ויבוזו כל רכושם, והכרים קרעו והשליכו הנוצות לחוץ…

"והעם הנשאר עונו למשכב, אחד זכרים ואחד נקבות. וקרעו כל ספרי תורה וטלית ותפילין שלהם, ונשארה העיר שמה ושאיה… עד שעלו בתוכם נחשים ועקרבים ונמרים. והיה כן עד שלשים ושלשה ימים. כן עשו בעיר צפת וכן עשו בשאר עיירות… "… וכאשר עשו כן בחצר שהייתי בו ופשטו בגדינו, ראינו שרוצים גם כן להרוג אותנו בקנה משרפה [רובה], אז ברחנו אל בית המדרש דפרושים. והיה שם הרב ר' ישראל, בעל המחבר ספר ״תקלין חדתין״, ועוד יהודים רבים מלאים פצע וחבורה, והתפללנו,. גם היינו מתריעים בשופר על צרה הזאת, והנה צווחה ברחובותינו — ״אויה איך שודדנו״ — וגרשום ערומים החוצה, והעם הנותר עינו במשכב, הן זכרים והן נקבות… עד כאן דברי מנחם מענדיל מקאמיניץ בספרו "קורות העתים".

33 ימים נמשכו מעשי הביזה, האונס הפציעות והרציחות. בתי היהודים נבזזו והוחרבו. המקומות הקדושים הושחתו.מהתפילין עשו הפורעים רצועות לשקים ולסוסיהם.מהטליתות אבנטים ומהקלף של ספרי התורה עשו נעליים. באחד מבתי הכנסת נאנסו נשים יהודיות על קרעי ספרי תורה. בית הדפוס של ישראל ב"ק נהרס, הספרים שנמצאו בו הושחתו, ציוד הדפוס נהרס ואותיות העופרת היקרות הותכו ליצירת כדורים לרובים. ניסיונות התגוננות סוכלו באכזריות – באחד הבתים בו ניסתה קבוצת יהודים להתבצר נורו שני מגייו וכל הנשים בתוכו נאנסו. בגלל בידודה של העיר, ריחוקה ממרכזי השלטון, חלף יותר מחודש עד שהגיעו כוחות צבא והכריעו את המורדים.

"אין דבר כזה עם פלסטיני"

באחרונה הכריז, ניוט גינגריץ' – המועמד המוביל מטעם הרפובליקנים לנשיאות ארצות הברית – כי הוא שולל את הלגיטימיות של הפלסטינאים כעם, ובכך הוא פוסל את הפתרון של שתי מדינות לשני עמים.

ניוט גינגריץ' ויקישיתוף צילום Gage Skidmore

להגנתם של הפלסטינים יצאו כמובן היסטוריונים פוסטמודרניים בישראל. אחד מהם הופיע בתכניתם של לונדון וקירשנבוים. הוא לא התבסס על התיאוריה המופרכת של קימרלינג, אלא שינה את ההגדרה מה זה עם. הוא רק שינה את ההגדרה של הלאומיות .

עם לדבריו זו כל קבוצת אנשים המגדירה את עצמה כעם. ומה בדבר תרבות, לשון, ספרות והיסטוריה? זה לא חשוב. מאז הופיעו אלה שקוראים לעצמם אומה פלסטינית על בימת ההיסטוריה הם חיפשו נואשות היסטוריה רבת שנים וקשר ממשי לארץ. בתזכיר שהגישו מדינות ערב לחבר הלאומים בשנת 1922 נאמר כי האוכלוסיה הערבית בארץ ישראל מורכבת "מצאצאי האנשים היושבים בה משחר ההיסטוריה. בתוספת האלמנטים האמורי, החיתי, הפיניקי, הפלישתי ואחרים". [משום מה לא ייחסו עצמם לגירגשים].

הפלסטינים כצאצאי הכנענים – תמונת מסך מן הטלוויזיה של הרשות הפלסטינית

הרצח כאמצעי לגיבוש "עם"

מהו בכל זאת הדבר המגבש את קבוצת האנשים שהיגרו לארץ בתקופות שונות [רובם אחרי העליה הציונית] והופך אותם ל"עם". קימרלינג משיב על כך במילים הבאות: "שלוש התקוממויות הגדירו את ההיסטוריה המודרנית של ערביי פלסטין". ההתקוממויות הן הפוגרום שערכו הפלחים ב-1834; ה"מרד" בשנים 1936-1939 איתיפאדה הראשונה שפרצה ב-.1987 . מחברי הספר שכחו או לא הספיקו לציין את הגיבושונים של האומה הפלסטינית בין לבין – במאורעות 1921 ו-1929 ופיגועי הטרור באינתיפאדת אל אקצה, טרור המתאבדי ויתר ההתגבשויות הנמשכים עד ימים אלה. במילים אחרות: פתאום קם ערבי בבוקר ומרגיש שהוא עם ומתחיל לרצוח.

כך התגבש העם הפלסטיני – מפת הרוגי הטרור

נציג החמאס מצהיר: מחצית הפלסטינים מצרים ומחציתם סעודים

מישהו טרח לתרגם את המאמר לרוסית האחריות היא על תרגום גוגל

https://translate.google.ru/translate?depth=1&prev=_t&sl=iw&tl=ru&u=http://www.zeevgalili.com/2012/01/16257

תגובות בפייסבןק

בעקבות מאמר של Zeev Galili בדקתי כלי של גוגל בוקס שמאפשר בדיקת אזכור מושגים שונים בספרים שנסרקו בפרויקט גוגל בוקס.

זאב גלילי הראה שהמושג Palestinian לא הופיע בספרים עד שנות ה 60 של המאה הקודמת אבל אני, בעקבות אחד המגיבים למאמר של זאב גלילי, Alon Goldberg רציתי להשוות אזכורים של עמים שונים.

בתמונה לא תראו אזכורים לאמריקאים או גרמנים או לרומא שבאמת מוזכרים המון ומגמדים את השאר אבל אפשר לראות כמה היהודים וישראל מוזכרים בספרים. הרבה יותר ממשקלם היחסי באוכלוסיה.

למעשה האזכורים האלה נראים כמעט כמו קיבעון ספרותי על היהודים.

בכל מקרה, מדובר בכלי מצויין לשעשוע.
מצ"ב קישור.
https://books.google.com/ngrams/graph…

גוגל על היהודים כעם הספר

קישורים

התוכנה של גוגל הסורקת מיליוני ספרים

http://ngrams.googlelabs.com

 הסבר על שימושי התוכנה באתר TED

 http://www.ted.com/talks/what_we_learned_from_5_million_books.html

 עזמי בשארה" "אין עם פלסטיני"

http://www.youtube.com/watch?v=qp1OS-20Bzc

האם יש עם פלסטיני? – סרטון

http://www.youtube.com/watch?v=8R8jou2B5Fg

 הגירת פועלים מצרים לארץ ישראל

http://www.zeevgalili.com/2009/08/5929

 צפת במאה ה-19 תחיה לאחר חורבן

 http://www.zeevgalili.com/2011/11/16086

 דמוגרפיה וגאוגרפיה של ארץ ישראל

 http://www.zeevgalili.com/2009/02/1390

 המפה הגדולה של הארץ הריקה http://www.zeevgalili.com/2004/10/325