היגיון בשיגעון

המפה הגדולה של הארץ הריקה

דן ירדני מחזיק בחלק של המפה בה נראים קווי הכינרת(צילום זאב גלילי)

ENGLISH VERSION

עידכון ינואר 2016

אספן מפות עתיקות מרמת-גן מחזיק אוצר היסטורי חינוכי * מפה ענקית שהכינה משלחת סקר בריטית בשלהי המאה ה-19, בקנה מידה של 1 ל-63000 * המפה מוכיחה כי ערב העליה הראשונה היתה הארץ דלה וריקה * היא מאמתת את טענת הציונות: עם ללא ארץ לארץ ללא עם * לתשומת ליבו של שר החינוך נפתלי בנט

מצאתי אוצר ששר החינוך מוזמן לראות אותו: מפת ארץ ישראל, יחידה במינה, המפה הגדולה ביותר לתקופתה. זוהי מפה שהוכנה על ידי משלחת חוקרים בריטיים, שערכה סקר בארץ ישראל בין השנים 1871-1878 [כלומר שבע שנים לפני העליה הראשונה]. קנה המידה של המפה הוא אחד ל-63000 לערך. כל סנטימטר במפה הזו, שגודלה כגודל חדר גדול, מייצג כ-630 מטר במציאות. על פי המפה ניתן לקבוע איזה ישובים היו בארץ באותן שנים ומה היה גודלם. ולפי נתונים אלו להעריך מה היה גודל האוכלוסייה כאן.

המפה הזו היא התעודה החשובה ביותר, להערכתי, להוכחת הטענה הציונית: " עם ללא ארץ לארץ ללא עם" .

ממתי מתחילים את ההיסטוריה

הסופר והוגה הדעות היהודי ארתור קסטלר אומר בספרו " הבטחה והגשמה" כי השאלה מי צודק במאבק על ארץ ישראל תלויה בשאלה ממתי מתחילים את ההיסטוריה של הארץ הזו. יהודי מאמין מתחיל את הספירה מאברהם אבינו וההבטחה שקיבל [" כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך עד עולם"]. על טיעון זה, נאמר באחד האתרים של אש"ף, כי "היהודים טוענים שבאיזה תנ"ך הבטיחו להם את הארץ" . הם מתעלמים מכך שגם הקוראן קובע שזו הארץ המובטחת ליוהידים.

 אפשר להתחיל את ההיסטוריה מימי בית שני. ואז מתברר כי האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מנתה באותה תקופה, לפי אומדנים שונים, עד שישה מיליון נפש. ועל טענה זו כבר אמרו הפלסטינים שבארץ ישראל ישבו  החיתים והעמלקים שהם אבות הפלסטינים.

לענייננו חשוב להתחיל את ההיסטוריה דווקא מן העלייה הראשונה ובחינת השאלה מה מצאו כאן העולים שהחלו להגיע בשנת 1882. הטענה שהציונות לא באה לארץ ריקה, מקובלת היום על רבים וטובים בשיח הציבורי הישראלי. תרמו לכך לא מעט השמאל הפוסט ציוני וההיסטוריונים החדשים, הרואים בעצם הקמת המדינה חטא קדמון שיש לכפר עליו. אפילו היסטוריונית ציונית כאניטה שפירא מאשימה את הרצל כי  לקה ב" עיוורון צבעים" בכך שהתייחס לאוכלוסייה ה" ילידית" " יחס האופייני לעליונות האירופית והקולוניאליזם" .

על רקע זה חשוב לדעת מי היה כאן בעת העליה הראשונה וכמה מנו יושבי הארץ אז.

שום עם פלסטיני

באחד האתרים של אש"ף מצאתי את הטענה כי "העם הפלסטיני" מנה בסוף המאה ה-19 529,500 נפש.

האמנם עם ? האמנם ישוב גדול ?

לא היה ולא נברא.

על דעת כל החוקרים הרציניים (שאינם תועמלני אש"ף) מקובל שבאותה תקופה לא היה עם פלסטיני, אפילו בתיאוריה. האוכלוסייה שהייתה בארץ ישראל לא נתייחדה מן האוכלוסיות הערביות בכל המרחב – לא מבחינה אתנית, לא מבחינה לשונית ולא מבחינה תרבותית או דתית. רק ההיסטוריון הפוסט ציוני ברוך קימרלינג (בספרו "פלסטינים עם בהיווצרותו" ) מקדים את היווצרותו של המושג "פלסטינים" לשנת 1831.

יתר החוקרים תמימי דעים שהלאומיות הפלשתינאית, המייחדת אותה מן הלאומיות הכלל ערבית, התגבשה רק בראשית המאה העשרים.

מה ומי מצאו אנשי העלייה הראשונה כשהגיעו לארץ?

מוקד לענין עולמי

במחצית השנייה של המאה ה-19 הפכה ארץ ישראל מוקד בעל עניין עולמי. המאה ה-19 התאפיינה בגילויים ארכיאולוגיים מרשימים – פיענוח כתב החרטומים על אבן הרוזטה, על ידי החוקר הצרפתי שאמפוליון; חשיפת הקשת העתיקה בירושלים על ידי החוקר האמריקני רובינסון (שעל שמו קרויה הקשת); קברי המלכים בירושלים שנחשפו על ידי החוקר הצרפתי דה סולסי; גילוי מצבת מישע מלך מואב ליד נחל ארנון ועוד. כל אלה הפכו את המזרח הקרוב, ואת ארץ ישראל בפרט, מוקד עליה לרגל של ארכיאולוגים, גיאוגרפים, מדינאים, אנשי דת ותיירים. בין הבאים לתור את הארץ היו אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל ( THE PALESTINE EXPLORATION FUND) שיצרו את המפה שהיא הנושא שלנו.

 

מארק טוויין בארץ ישראל

בין התיירים הרבים שהגיעו באותה תקופה לארץ היה גם הסופר האמריקני הנודע מארק טוויין. טווין היה כאן בשנת 1867, חמש עשרה שנים לפני העליה הראשונה. את התרשמותו תיאר בספר, במילים הבאות: " ארץ שממה שאדמתה עשירה למדי אלא שכולה שמיר ושית, מרחב דומם ואבל. יש כאן עזובה שאפילו הדמיון אינו יכול להעניק לה תפארת חיים ומעש. הגענו בשלום להר תבור… כל הדרך כולה לא ראינו נפש חיה… בשום מקום כמעט לא היה לא עץ ולא שיח. אפילו הזית והצבר, אותם ידידים נאמנים של אדמת זיבורית, כמעט נטשו את הארץ… ארץ ישראל יושבת בשק ואפר. מרחף עליה כישופה של קללה ששדפה את שדותיה ואסרה את תעצומות כוחה באזיקים. ארץ ישראל שוממה וחשוכת חמדה. ארץ ישראל שוב אינה שייכת לעולם המעשה הזה. קודש היא לשירה ולמסורת, ארץ חלומות… נצרת עזובה… יריחו ארורה… ירושלים…כפר חלכאים…" .

 

שער ספרו של מארק טוויין. במרז ציור של המחבר בדמות תרמילאי.


אחרי תיאור כזה דומה כי לא נותרה עוד שאלה מה ומי היו בארץ ישראל. לא בעיני ההיסטוריון החדש בני מוריס (שלכאורה חזר בינתיים בתשובה) הכותב בספרו " קרבנות" כי " אפשר שהוא (מארק טוויין) נתפס להגזמה" .

אם מארק טווין מגזים הרי גם שורה ארוכה אחרת של נוסעים, יהודים ולא יהודים, שהגיעו באותה תקופה לארץ ישראל, הם גוזמאים ובדאים. שכן, התיאור הזה חוזר על עצמו בלי סוף.

על רקע זה נודעת חשיבות רבה לשאלה מי היו יושבי הארץ באותה תקופה וכמה הם מנו.

כמה היו כאן

זו איננה שאלה סטטיסטית. מי שמאשים אותנו שהתנחלנו בארץ של עם שאינו קיים, או שדחקנו את רגליהם של ה"ילידים" , צריך להראות לנו כמה " ילידים" היו כאן ומי הם היו.

התשובה לשאלות הללו פתוחות לדמיון המזרחי ולפסבדו מדענים, המשרתים את בעלי הדמיון הזה.

נשיא המדינה לשעבר, יצחק בן צבי, שהיה מגדולי החוקרים של ארץ ישראל בתקופה העותמנית מביא ( בספרו " ארץ ישראל ויישובה בימי השלטון העותמני" ) נתונים על מספר אוכלוסיית ארץ ישראל ביובל הראשון לשלטון העותמני (1525-1573). הוא מצא בארכיונים בקושטא נתונים שנאספו בחמישה מפקדים שנועדו לגביית מיסים. במפקדים אלו נמנו 45 עד 50 אלף בתים משלמי מס. לפי הערכת בן צבי מנו תושבי בתים אלו כ-300 אלף נפש בקירוב.

יצחק בן צבי

מספר זה אינו אומר מאומה על מספר האוכלוסין ברבע האחרון של המאה ה-19. בשלוש מאות השנים שחלפו ידעה הארץ זעזועים לא מעטים – רעידות אדמה, מגפות, מכות ארבה, מכת שודדים הפורצים מן המדבר ועוד. כל זאת בשלטון מושחת מיסודו, שסחט את התושבים עד לשד עצמותיהם ולא נתן להם שום שרות.

בן צבי אינו מציין שום אומדן למספר התושבים הערביים בעת העליה הראשונה וברור שלא היה לו מקור מהימן לאומדן כזה. בני מוריס אומר שהמספר הוא כארבע מאות אלף נפש. מוריס מסתמך על הגיאוגרף הגרמני אלכסנדר שולץ, שכתב ספר בנושא המבוסס על שיטות שונות ומשונות לקבוע מספר אוכלוסין, בלי מקור מוסמך ואמין. שולץ עצמו מציין (במאמר שכתב כנראה אחרי הדפסת ספרו) מספרים גדולים עוד יותר ואין פלא שהוא חביב הפלסטינים המרבים לצטט אותו באתרים שלהם. מוריס מסתמך בהקשר אחר גם על החוקר הסקוטי ג'סטין מקארתי, שגם הוא מצוטט בנדיבות על ידי הפלסטינים. מקארתי מביא מספרים גדולים בהרבה. הוא קובע שב-1860 היו 411 אלף פלסטינים וב-1890 היו 553 אלף פלשתינאים.

על סמך מה? אין תשובה.

ג'ואן פיטרס, מחברת הספר "מאז ומקדם" , מעריכה כי עם ראשית העלייה הראשונה ב-1882 היו בארץ כ-141 אלף לא יהודים וכרבע מהם מהגרים שהגיעו לארץ בשנים האחרונות, בעיקר בעת הכיבוש המצרי. כיבוש זה נמשך משנת 1831 עד 1840 ובמהלכו יזם הכובש המצרי הגירה רבתי של מצרים לארץ ישראל. הם הובאו לעזה, בית שאן, שכם, עכו ויפו.

פרופסור משה מעוז מגיע לאומדן קטן בהרבה לגבי כל התקופה העותמנית. במאמרו שכתב בספר     "תולדות ארץ ישראל" הוא מציין כי כתוצאה מפעולות השלטון העותמני ותנאי התברואה הירודים הייתה אוכלוסיית ארץ ישראל בתהליך מתמיד של דילדול ובמשך מאות שנים לא עלה מספר הערבים על מאה אלף.

אם לסכם: אין למעשה אומדן מבוסס למספר הלא יהודים בארץ ישראל עם בוא העליה הראשונה, אף שסביר להניח שמדובר באוכלוסייה קטנה. אם ההערכה הממעיטה נכונה, דהיינו שהיו בארץ בסביבות 100 אלף ערבים ב-1878 ( השנה בה נסתיים הסקר של המשלחת הבריטית) פרוש הדבר שבשבעים השנים שחלפו עד 1948 גדלה אוכלוסיית הערבים פי 12. אי אפשר להסביר עליה זו אלא בהגירה מאסיבית מן הארצות השכנות.

איך נוצרה המפה

 

סמל הקרן

" הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל" הוקמה בשנת 1865 על ידי סלתה ושמנה של החברה הבריטית דאז – לורדים, אנשי אקדמיה, כוהני דת, אילי הון. הקרן הציבה לה כמטרה לערוך מחקרים ארכאולוגיים, היסטוריים, גיאוגרפיים ואתנוגרפיים במה שנקרא אז " פלסטיין" .

המשלחת מנתה כמה עשרות אנשים, ביניהם קרטוגרפים מומחים, ובראשה עמדו אישים בעלי שעור קומה: וורן, קונדר וקיצ'נר. היא החלה בסקר בשנת 1871 וסיימה את עבודתה בשנת 1878.הדפסת המפה נמשכה כמה שנים והיא הייתה עם הופעתה המפה המפורטת והמדויקת ביותר של ארץ ישראל. בגלל גודלה הודפסה המפה ב-26 חלקים נפרדים, בארבעה צבעים, בשיטת הליתוגרפיה.

מפות של דימיון

 דן ירדני, המחזיק עותק של המפה, הוא מהנדס במקצועו, איש ניהול סטארט אפ בעיסוקו ואוהב ארץ ישראל במהותו. הוא החל לאסוף מפות עתיקות של ארץ ישראל מצעירותו וחדר העבודה שלו נראה כפינה במוזיאון יותר מאשר משרד של מנהל חברה גדולה.

ירדני הוא איש אשכולות מקסים בעל אוסף מדהים של מפות וספרי יודאיקה, בקיא היטב בנושא. רוב המפות העתיקות של ארץ ישראל, הוא מספר לי, אינן מפות במשמעות הרגילה של המילה. הן אינן מדויקות, מכילות אלמנטים אמנותיים ולא פעם מבוססות על הדימיון. למשל יש לו מפה של קרטוגרף בשם פונטיוס מן המאה ה-17 שעליה מצויירים ארועים היסטוריים מתקופות שונות. הקרטוגרפים של אז לא הכירו ממש את הארץ. כך מופיע באחת המפות נהר המחבר את הים התיכון עם ים כינרת. במפה אחת רואים שלירדן יש מקור שנקרא דן ומקור שנקרא יור. הקרטוגרפים הניחו שאם לחלק אחד מן השם ירדן יש מקור בשם דן המקור השני נקרא יור.

את  עותק  המפה של משלחת הסקר הבריטית "רכשתי בחנות ספרים בלונדון במחיר מציאה. שם לא ידעו להעריך את חשיבותה. היום היא שווה הרבה אלפי דולרים" , אומר ירדני.

מה לומדים מהמפה

ייחודה של המפה הוא שהמודדים הבריטיים סימנו בדיוק נמרץ את גבולותיו של כל ישוב וציינו בצבעים מיוחדים את החלקים המאוכלסים של הישוב. כלומר: אפשר על פי מפה זו לדעת מה היה גודלו של כל ישוב שהיה בארץ באותה תקופה, מנהר ליטאני בצפון ועד דרומית לבאר שבע.

המפה משקפת בצורה קרטוגרפית מה שמארק טווין תאר בצורה ספרותית: ארץ שממה וציה, ריקה מאדם. בעזרת סרגל מדידה קל לקבוע את גודלו של כל ישוב. בדיקת הכפרים מעלה שמדובר בכפרים ששטחם זעיר. הגדולים שבהם הם בני מאה על מאה חמישים מטרים. בקושי שני שורות בתים. הסימון בצבעים מלמד למשל שעכו הייתה מיושבת אז רק בחלקה. אזורים שלמים היו ריקים מאדם, בדיוק כמו שלמדנו בבית הספר. כזהו למשל עמק יזרעאל וביקעת הירדן וכל המקומות שהמתיישב העברי החיה. (על עמק יזרעאל אומר בני מוריס בספרו שהציונות שגאלה את העמק שללה מן הפלסטינים שטח שיכלו להתפתח בו).

 

ך נראתה עכו בשנת 1875

כמה מימצאים העולים מן המפה, יש בהם כדי להמחיש את חשיבותה.

חיפה מסומנת במלבן בגודל 7 מילימטר על 3 מילימטרים. כל מילימטר פרושו 63 מטרים במציאות. פרוש הדבר ששטח חיפה כולה היה 440 מטרים על 190 מטר. המושבה הגרמנית נמצאת מחוץ לחיפה וכל בית בה מסורטט בדיקנות.

 

חיפה כולה היתה בשטח 440 מטרים על 190 מטר בשנת 1877

נצרת היתה אז קצת גדולה מחיפה. צורתה כצורת דלעת שהצלע הארוכה שלה 600 מטרים והצלע הקטנה כ-300 מטרים. אפילו טבריה גדולה מחיפה – 300 על 600 מטרים. יפו " הגדולה" היתה בסך הכל עיירה קטנה – 540 על 240 מטר. שייך מוניס עליה יושבת אוניברסיטת תל אביב היתה כפר קטנטן 180 על 90 מטר. אבו כביר, יאזור וסומייל זעירים ממש. דלית אל כרמל מסומנת כביצה קטנטנה בגודל 3 מילימטר. וכך עוספייה יהוד וכפרים רבים אחרים.

 

רחוב ביפו בציור מן המאה ה-19. עיירה קטנה – 540 על 240 מטר

ירושלים שבתוך החומות אכן גדולה – אלף מטר על אלף מטר. לא היה כלום מחוץ לחומות. ובתוכן אנחנו יודעים (לא מן המפה) תמיד היה רוב יהודי.

מודדים בירושלים

" באלה הימים באו ירושלימה אנשים מממשלת בריטאניה, הביאו בידם פירמאן מאת השולטאן ירום הודו הי הרשות נתונה למוד את שוקי העיר ואת טמסילותיה מקצה לקצה רחובותיה. וגם בהר הבית (אשר מלפנים לא הונח בלתי ישמעאלי לבוא שמה) באו האנשים האלה וימודוהו ארכו ורחבו, וגם בתוך המערות ונקרות הצורים אשר שם. באו התבוננו על כל הנפלא ויתארו תבניתם ודמותם -לא הניחו מקום גדול וקטן אשר לא תארוהו על ידי מלאכת מחשב (פוטוגראפיה).(" הלבנון, ח" טבת תרכ" ה 1865)

כך ערכו מדידות למיפוי במאה ה-19


מכשירי המדידה  בהם השתמשה משלחת הסקרץ

http://amudanan.co.il/ (יש ללחוץ על המלה מפה ולבחור במפה של 1880)

ENGLISH VERSION

ראה גם אוצר הצילומים של palestine

סרט בנושא ביו טיוב

http://www.youtube.com/watch?v=74hILhK82OQ

פתאום קם אדם ומרגיש שהוא עם ומתחיל לרצוח

http://www.zeevgalili.com/2012/01/16257

השתמרות שמות שמות עבריים בארץ ישראל

http://www.zeevgalili.com/2011/02/13803

""ג'ואן פיטרס שחשפה את הבלוף של הפליטים הפלסטינים

http://www.zeevgalili.com/?p=6933

יונה לוי גרוסמן מסבירה http://www.youtube.com/watch?v=rYxIgtuS5SM

יום הנכבה וההונאה

http://www.zeevgalili.com/2010/05/8830

דמוגרפיה וגאוגרפיה בארץ ישראל

http://www.zeevgalili.com/?p=1390

 ג'ואן פיטרס שחשפה את הבלוף של הפליטיןם

http://www.zeevgalili.com/?p=6933

 הגירת פועלים מצרים לארץ ישראל
http://www.zeevgalili.com/?p=5929

אוצר צילומים של ארץ ישראל
http://www.zeevgalili.com/?p=306

ללמד את הנאכבה או לאסור אותה
http://www.zeevgalili.com/?p=3784

The Palestine Exploration
http://www.pef.org.uk

אוכלוסיית ארץ ישראל 1875 פרד מ. גוטהייל

http://www.jstor.org/pss/4282757?cookieSet=1

אונר"א אירגון אנטישמי לחיסול ישראל
http://www.youtube.com/watch?v=C-omIlOSFvQ

 

עזמי בשארה: אין עם פלסטיני
http://www.youtube.com/watch?v=U1KkYjhFryA

 

 

 

=======================================================

שלום זאב,

רציתילציין, שיש גישה למפה הזו דרך אתר "עמוד ענן", http://amudanan.co.il/

ובשילוב עם ויקיפדיה העברית.

בכל ערך (כמעט) על מקום בארץ, יש לינק בצד שמאל למעלה לקואורדניטות של המקום.
לחיצה על הלינק מביאה אותך לדף בו יש לינקים לכל מיני אתרי מפות, כאשר המפה מכוונת כבר למקום שאליו הגעת.
הלינק למפת המשלחת הבריטית מופיע בנפרד משאר הלינקים, בצד ימין, יחד עם לינק למפה עדכנית.

לדוגמא: מהערך על העיר חיפה – אם לוחצים על הקואורדניטות (המספרים, לא המילה "קואורדינטות"), מגיעים ללינק הזה –

http://toolserver.org/~geohack/geohack.php?language=he&params=32_48_59_N_35_00_09_E_type:city_region:IL
ואם לוחצים על הלינק שמופיע שם בצד ימין – מפת PEF – מגיעים ללינק שפותח את המפה מוגדלת וממורכזת בחיפה – http://amudanan.co.il/?lon=35.0025&lat=32.816389&map=PEF

עמיחי בנעט
בית שמש

=================================================================

ראה גם

אנחנו וערביי ארץ ישראל

ארתור קסטלר ויקישיתוף