היגיון בשיגעון

מה מקור הביטוי" עץ או פלי"

בתקופת המנדט היינו (אנחנו הילדים) מטילים מטבע ושואלים: "עץ או פלי". על המטבעות באותה תקופה היה חקוק מן הצד האחד עץ ומן הצד השני הכתובת פלשתינה (א"י). זה המכסימום שהבריטים היו מוכנים לתת לנו. נדמה היה שהצרוף "פלשתינה א"י" חלף מן העולם, יחד עם סיום המנדט הבריטי. אך לא כך.

 בימים אלה התקיים יום עיון ביוזמת תהחוג היהודי-ערבי של בית הלל בירושלים, בשיתוף עם החוג ללימודי האיסלם והמזרח התיכון. במודעות נאמר כי הנושא הוא: "יהודים וערבים בא"י/פלסטין: היבטים חברתיים ופוליטיים".

מטבעות "עץ או פלי" מתקופת המנדט (ויקישיתוף)

 

לפלסטיניות היתה באחרונה עדנה, ככל שמתקדם תהליך אוסלו וככל שאנו נסוגים אל עבר גבולות 48.

ההיסטוריונים החדשים כבר אינם מסתפקים בכתיבה מחדש של תולדות הפלסטינים בהקשר הציוני. כלומר: איך גזלנו ושדדנו אותם. מפריע להם שהפלסטינים בכלל אינם קיימים שלא בהקשר הציוני. כי מה היתה ארץ ישראל לפני התחדשות הישוב היהודי בה, ומה ייחד את הערבים שהתגוררו כאן?

 אך ההיסטוריונים החדשים הולכים ומתקנים את המעוות. יותר ויותר מתפרסמים מחקרים המחזירים את תולדות הפלסטינים הרבה מאות שנים אחורה. לא רחוק היום ויטענו כי דוד המלך היה בעצם פלשתיני וגוליית היה ציוני.

ועל כך כתב נתן אלתרמן

בתגובה על הצהרת מנהיג ערבי כי ארץ ישראל היא ארץ ערבית, כתב נתן אלתרמן את השיר הבא:

נוצצים כוכבי ליל במצמוץ
וזורעים את אורם הרעוד
על העיר השוקטת אל-קודס
שחנה בה המלך דאוד.

ומשם הם צופים ורואים
את העיר אל-חליל ממרחק,
עיר קברו של האב אברהים,
אברהים שהוליד את איסחק.

ומשם קו אורם השנון
אץ לצבוע בזוהב אורו
את מימי הנהר אל-אורדון
שיעקוב במקלו עברו.

לילה צח. ברמיזה אורירית
נוצצים כוכבי ליל כחוק
על הריה של ארץ ערבית
אשר מוסה ראה מרחוק.

על ההבדל בין פלסטין לפלשתינא(א"י)

יום הנכבה וההונאה