בבוא היום, כשתיכתב הגדת מלחמת לבנון השניה, יסופר בה על שלושה בנים ובת אחת שבהם דיברה התורה. אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחת שאינה יודעת לשאול.

  

 

החכם. אהוד אולצרט. (ויקישיתוף)

החכם (בניגוד למשל שלמעלה) הוא אהוד אולמרט. אדם עם כישורים כה מוגבלים כפי שנחשפו במלחמה, שהצליח להגיע לראשות הממשלה אינו יכול שלא להיות חכם. אמנם חכמה של פוליטיקאי קטן היודע לשרוד בכל מצב. חכמה של אדם מושחת שאינו משאיר עקבות של מעשי שחיתותו. אבל חכם. 

אחד תם הוא עמיר פרץ. למלה תם בעברית יש כמה משמעויות. המשמעות הראשונית היא אדם תמים ושלם מבחינה מוסרית. קשה להגיד שמשמעות זו הולמת את אישיותו של פרץ. גם המשמעות האחרת "נאיבי" אינה הולמת את האיש.  

 אבל יש פרוש אחר למלה תם המתייחסת לרביעיה שבהגדה לפסח. הוא נמצא בירושלמי (פסחים דף ע עמוד ב') שם אומר ר' חיא כי ארבעת הבנים שבהם דיברה התורה הם בן חכם, בן רשע, בן טיפש ובן שאינו יודע לשאול. כלומר תם הוא פשוט טיפש. ומי שסופר בדו"ח וינוגרד כמה פעמים מופיע הפועל כשל בהתייחס אליו לעומת מספרם בהתייחס לאולמרט – ואחרי שגמר לספור משוכנע שהוא הטוב בשרי הבטחון מאז בן גוריון – איננו נאיבי ואיננו תמים. הוא כפרושו של ר' חייא. 

 

 

שאינה יודעת לשאול. ציפי ליבני (איציק אדרי ויקיפדיה)

 

את תפקיד שאינה יודעת לשאול מלאה ציפי לבני. הפוליטיקאית שהיתה ה"תם" במשמעות המקורית – אדם כאילו שלם במידותיו. את המוניטין שלה כשר היחיד בממשלה שהשחיתות לא נגעה בה ניצלה כדי לשמש דיאודורנט לאריאל שרון ולאפשר לו את חורבן גוש קטיף. שרידי הארומה שנותרו בה לאחר הסתלקות שרון מן הבמה תרמה למהלכיו המושחתים של אולמרט. וכשהגיעה זמנה לשאול שאלות על המלחמה סבלה בשתיקה את היריקות שירק אולמרט בפרצופה במהלך המלחמה ואחריה. היא בהחלט ראויה לתואר שאינה יודעת לשאול. 

 הרשע בסיפור הזה הוא הרמטכ"ל דן חלוץ. לא סתם רשע אלא רשע מרושע. הוא האיש שכניסתו לתפקיד הרמטכ"ל נגוע בשחיתות. אריאל שרון ובניו המושחתים בעידוד וביוזמת צוות החווה, בחרו בו כי הוא האיש שנטל על עצמו את המלאכה המלוכלכת של חורבן גוש קטיף. הוא האיש שהקדיש שנה שלמה לאימון צה"ל – לא למלחמה בלבנון אלא למלחמה במתישבי גוש קטיף. כל הכישרון הצבאי המפוקפק שלו הוקדש להכנות הללו. מחנה אימונים מיוחד, משחקי סימולציה של פינוי נכים וזקנים, אמהות שכולות ותינוקות הצורחים בזרועות אימותיהם. ללוחמים המהוללים ששלח לגוש קטיף היה כל הציוד, משרוך נעל ועד מימיה צמודה. מכובע נגד השמש הקופחת ועד דגל ישראל הצמוד לחזה. לוגיסטיקה משומנת היטב. והעיקר: הכנה מנטאלית של המפנים ביסודיות שאינה קיימת בשום מדינה דמוקרטית ומזכירה את המשטרים האפלים ביותר. מה עשתה ההכנה הזו לצה"ל ? על חלק זה במחדל מלחמת לבנון ועדת וינוגרד פסחה משום מה. 

אם היה צורך בהוכחה מוחשית לרשעותו של האיש היא ניתנה במסיבת הפרידה שנערכה לו בכפר ורבורג, צולמה והועברה לטלוויזיה. יושבת חבורה של חברים, שרה ומוחאת כפיים. ושיא הערב: מזמינים את יצפאן, חקיין מוכשר, להציג את עמיר פרץ. זו היתה הצגה וולגארית, מאוסה ומקוממת. תהיה דעתנו על עמיר פרץ אשר תהיה. 

המופע של יצפאן מתחיל באיזו הצגה כאילו מדובר בדבר אמיתי. רן פקר מקריא מכתב שכתב כביכול פרץ העומד להגיע למסיבה. "סיימתי זה עתה מסיבת עבודה ממול בבית ברל ואני בדרך אליכם. רוצה לברך את חברי הלוחם. ולאמצו לחיקי". 

כאן מוסיף פקר הערה לגלגנית: "הוא בטח טס אתך ביחידה201". (טייסת הפנטומים שסבלה את מספר האבדות הגדול ביותר במלחמת יום הכיפורים וחלוץ היה אחד מלוחמיה).  

יצפאן נותן את המיטב שבכשרון החיקוי שלו. מנסה לצפות במשקפת האטומה. מנסה להפוך אותה לטלפון.  

   

  

אחד הצופים במסיבה הזו, המכיר מקרוב את חלוץ וגם מעריך אותו אמר לי: "המסיבה הזו היא ביטוי מובהק ליוהרה של חיל האוויר כפי שבאה לביטוי בהתנהגותו של הרמטכ"ל במלחמה".  

ראה ילקוט הכזבים של עמיר פרץ

פרופסור משה קופל מבר-אילן  חוקר מיליוני בלוגים בכלים מתמטיים *  הישראלים  מתעניינים יותר באהבה  ופחות במלחמה * על דת ופוליטיקה כותבים מעט * 32 אחוז מהבלוגים בעולם אנטישמיים  והמלה "כיבוש" מככבת שם * ואיך עזרה המתמטיקה לפיענוח חידה תלמודית

עכשיו אפשר לומר שיש לכך הוכחה מדעית. המלה "כיבוש" נמצאת  בבלוגים אנטישמיים, בצד ביטויים אחרים המשקפים שינאת ישראל. מסקנה זו  עולה ממחקרים שנעשו באחרונה על ידי צוות בראשות פרופסור משה קופל מאוניברסיטת בר אילן בנושא הבלוגים.

לקוראי טור זה מוכר פרופסור קופל מראיון שקיימתי עמו לפני כשנתיים. הוא סיפר אז על תוכנה שפיתח,  המסוגלת לגלות את זהותו של כותב טקסט – האם הוא גבר או אשה, מה גילו ושפת אמו. בטקסטים ספרותיים הצליחה התוכנה לזהות או להפריך זיהוי לא נכון של טקסטים היסטוריים וספרותיים  – כמו כתבי שקספיר ומארלו  ועוד.

המאמר הזה התגלגל בימים אלה לעורכי תכניתם של ירון לונדון ומוטי קירשנבוים בערוץ 10,  והם הזמינו את פרופסור קופל לראיון. לפי התגובות שקיבלתי הראיון היכה הדים.

זו היתה הזדמנות גם בשבילי לשמוע מה חדש בפי קופל ובעקבות שיחה שקיימתי עמו נתברר שיש אכן חדשות ונצורות.

מאז המאמר מלפני שנתיים  פיתח פרופסור קופל את שיטתו בניתוח טקסים ומיישם אותה בתחום חדש ומסעיר:  הבלוגוספירה.

מהי הבלוגוספירה

משמעות המלה בלוג ( (BLOG הוא צרוף שתי מלים באנגלית  LOG (יומן)  ו-web  (רשת). "בלוג" הוא יומן אישי המופץ באינטרנט ופתוח לקריאה למיליונים. הקמת בלוג היא פעולה פשוטה ביותר שכל אדם יכול לעשות בכל רגע, באמצעות תוכנה המסופקת חינם (על ידי גוגל למשל). הוא יכול גםלהצטרף לפורטלים קיימים, המקצים מקום לבלוגים (בארץ אלה פורטלים דוגמת "נענע", "תפוז") ועוד.

יש בעולם עשרות מיליוני בלוגים ומספרם הולך וגדל מדי יום.
זו תופעה חברתית תרבותית וסוציולוגית מדהימה בממדיה.
ניתוח אוטומטי

הרעיון של פרופסור קופל ואנשי צוותו  הוא ללמוד מן  האוקיאנוס הזה של מילים משהו על פני הדור. קובל ואנשי צוותו (אני מודה לדוקטורנט  יהונתן שלר שניתב אותי במבוך הנתונים) ערכו ועורכים שורה של מחקרים – רובם לגבי הבלוגרים בעולם הגדול וחלקם לגבי מה שנעשה בארץ.

ניתוח הטקסטים נעשה באורח אוטומטי כמו במחקרים הספרותיים שעליהם סיפרתי במאמר הקודם. בודקים  ידנית מדגם מייצג של טקסטים  ורואים איזה מילים מופיעות בבלוגים המעידים על התכנים שלהם – אהבה, פוליטיקה, דת, מקצוע, פחדים דכאונות וכו'. אחרי שייש בידינו מאפיינים כאלה ניתן לערוך בדיקה אוטומטית בכמות גדולה של מילים.

אותי עניין כמובן  קודם כל לדעת  מה מעסיק את הבלוגיסט הישראלי המצוי.
 
אהבה ולא מלחמה

שישה חודשים אחרי המלחמה מסתבר שהבלוגיסטים מעדיפים אהבה על  מלחמה.  רק 13 אחוזים כותבים על המלחמה. ואילו את המקום הראשון תופסת אהבה עם 25 אחוזים. עם זאת,  16 אחוז  מדברים על תחושות רעות (כאב, מוות, דיכאון, פחד, עצב) . 10 אחוזים  מדברים על החיים (רגש, חלומות, חברה), 6 אחוזים מתעסקים בבעיות משפחה (ילדים, הורים)  4 אחוזים עוסקים באושר,  2 אחוזים בלבד  עוסקים בפוליטיקה.

הבדיקה בישראל נעשתה בבלוגים שנכתבו בפורטלים "תפוז" ו"נענע". המחקר נערך רק בבלוגים של מבוגרים. עם זאת אין זה מן הנמנע  שלמחקר מסתננים בלוגים של ילדים. (הנכדים שלי, בני 13 12 ו-8  כבר כתבו כמה אלפי מילים בבלוגים שלהם). 

ומה קורה בעולם

כאן נעשו מחקרים בהקף גדול יותר (עניין של תקציב).  נבדקו כמאה אלף בלוגים שנכתבו מסוף 2004, שכל אחד מהם מחזיק  20 קטעים בני 200 מילים בממוצע. כלומר בסך הכל נסרקו כארבעים מיליון מילים.

מסתבר שמרבית הבלוגרים, כ-40 אחוז, הם בגילאי 16 עד 25.  בגילים שבין 13-17 שני שלישים מן הבלוגרים הם בנות . בגיל 18 עד 22  מספר הגברים והנשים זהה ומגיל 23 ומעלה שני שלישים מהבלוגרים הם גברים.

מילים של אנטישמים

אותי עניין לדעת כמה מן הבלוגים מבטאים השקפות אנטישמיות. 

הבדיקה  העלתה כי ב-32 אחוזים מן הבלוגים יש ביטויים המעידים על נטיות אנטישמיות. ביטויים אנטי אריקניים יש בשיעור גבוה יותר: 35 אחוז.  ביטויים אנטי איסלאמיים  20 אחוז.

איזה מילים מזהות כותב אנטישמי (או אנטי ישראלי שזה כנראה אותו הדבר)?

מסתבר שבבלוגים שבהם מופיעה פעמים רבות המילה  JEW
הם בלוגים אנטישמיים. וכך גם המילים שואה, אושוויץ,  ציוני, דיכוי, אינתיפאדה, אפרטהייד, התנגדות, בולדוזרים, הורסים, זקיף (במחסום?), אשמים, לאומנות, אויבים, משיחיות, ג'נוסייד, שרון, אויבים  ועוד. כמובן שלא חסרים ביטויי שינאה כמו: להקיא, אנשי שטן, מחלה, ביוב, זבל.  המילה החביבה על האנטישמיים היא כאמור "כיבוש". 

המסכת המתמטית

משה קופל הוא אמנם פרופסור למתמטיקה אבל הוא לא פחות מזה תלמודיסט. הוא נושם תלמוד מאז היותו ילד בבית הוריו (חסידי גור חרדים) בניו יורק. לפי עדותו, עד שקיבל דוקטורט והיה לחבר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, "לא פתחתי ספר חולין לפני זמן מנחה".

הוא נעזר בידע המתמטי שלו כדי לפענח את מסכת קינים שהיא אחת הקשות בתלמוד הבבלי,

התורה מצווה כי אשה יולדת תביא קרבן. אם אין ידה משגת להביא כבש היא צריכה להביא  זוג גוזלות – בני תור  או בני יונה – האחת לקרבן חטאת והשני לקרבן עולה.  האשה רשאית להחליט מראש איזה גוזל יוקדש לחטאת ואיזה לעולה. היא יכולה גם לתת לכהן זוג גוזלות והוא המחליט איזה גוזל יוקרב לאיזה קורבן. מן הרגע שהוחלט  – אין להחליף בין הגוזלות  הואיל והטיפול בהם בעת הקורבן שונה.

אם החליטה האשה מראש איזה גוזל הוא לחטאת ואיזה לעולה  ולא סימנה אותם  ואלה התערבבו. במקרה זה  אין הכהן יודע איזה גוזל נועד לאיזה קורבן. ואז, לאשה ברירה אלא ללכת ולקנות זוג גוזלות חדשים.

הבעיה מסתבכת אם ביום אחד באות לכוהן  שתי נשים שכל אחת מהן ילדה שלישיה. היא מסתבכת עוד יותר   אם ביום אחד באות שלוש נשים – האחת ילדה תאומים, השניה שלישיה והשלישית רביעיה. ונתערבבו העופות.

ברור לגמרי שהשאלה הזו היפותטית. וכדי להמחיש עד כמה היפותטית היא מביאים חז"ל מקרה שאשה ילדה 100 תינוקות בבת אחת והביאה 200 גוזלות.

"המסכת הזו לא דנה איפוא במשהו שעשוי לקרות במציאות", אומר פרופסור קופל, " חז"ל רצו ללמד אותנו פרק במתמטיקה".

"מצאתי שהמשנה בנויה ממש כמו ספר מתמטי. כל משנה בונה על בסיס המשנה הקודמת : אכסיומות, משפט עזר קצר ואחר כך משפט יותר מסובך. "השתמשתי איפוא בכלים מתמטיים, קומבינטוריקה, והראיתי את הפתרון לכל אחד מן המצבים. מצאתי שהפתרון של חז"ל הוא מתמטי טהור. התכלית ההלכתית היא למנוע תקלה שגוזל מקבוצת חטאת יוקרב כעולה או להפך. וכן לגרום מינימום נזק מן האמהות הוולדניות. אבל חז"ל בעצם מלמדים אותנו במסכת זו פרק במתמטיקה.
 

" ההכנה המנטלית… נועדה לתת לכם את הכלים לפקד על משימת ההינתקות… בהינתקות יהיו המפקדים לפנים, יובילו ויפקדו על חייליהם תוך שהם נותנים דוגמה אישית בראש הכוח ובמוקדי החיכוך… הכנת הכוחות למשימת ההינתקות בנויה על הכנה מנטלית שנועדה להכין את החיילים באופן מנטלי ורגשי לפינוי ובמקביל הכנה פיסית שנועדה לתרגל את החיילים למשימותיהם בהינתקות… משימת ההינתקות דורשת מהמפקד לקיים דו- שיח פתוח וגלוי עם חייליו על תחושותיהם ולגלות פתיחות לקשיים שלהם. לאורך כל האימונים ובזמן ההינתקות נדרש מפקד להיות קשוב לפקודיו ולחוש את הלכי הרוח ביחידתו, בעיקר ע" י שיחות אישיות וקבוצתיות באופן לא פורמלי… המפקד במנהיגותו צריך לגרום ליחידתו לפעול בנחישות למילוי המשימה כאיש אחד. הגיבוש תלוי ברוח היחידה והרגישות של המפקדים לקשיים על החיילים והחיילות. חשוב לתת למפקדים הזוטרים את כל הכלים לפקד על כוחותיהם. המפקד הזוטר, המ" כ והמ" מ, הינם המפתח להצלחת משימת ההינתקות… במהלך כל ההינתקות נדרש המפקד לגלות שליטה ואיפוק באופן אישי גם כאשר הוא בסיטואציה אלימה…"

(מתוך המב" ג – ערכת ההדרכה למבצעי הגרוש)

"להכין את החיילים באופן מנטלי ורגשי לפינוי". חייל שנשבר במהלך חורבן גוש קטיף פורץ בבכי. (צילום: מירי צחי)

ראה ועדה לחקירת פשעי התנתקות

הסרט " משחק ביתי" , מספר את סיפור חורבן גוש קטיף, כשהמוטיב המרכזי שלו הוא כדורסל וגיבוריו הם בני הנוער * " רצינו לעשות סרט, שהחילוני הכי שמאלני בתל אביב ירצה לראות בלי להחליף ערוץ" – אומר המפיק, אבי אבלו * הדמות המרכזית בסרט היא עינת יפת, ילידת נצר חזני

"תחושה שאף אחד לא מבין אותך. אתה הולך בארץ זר ומנוכר". עינת יפת.

פתיחת הסרט הולמת בך כמו פטיש של עשרה קילו. אתה מצפה לסרט על חורבן גוש קטיף, על מראות של הרס וחורבן, על מאבק אלים, בכי ומחאה – מראות שכבר ייבשו מזמן את נאד הדמעות שלנו.

והנה נפתח סרט במוסיקה שוצפת, כמעט פראית, בחדוות נעורים מתפרצת. במאבק בין שתי קבוצות כדורסל, בקהל מריע בהתלהבות, בצעירים יפים ויפות, בנערים ונערות מקסימים, בילדים מתוקים. לרגע אתה חושב שנכנסת לאולם הלא נכון. ואז מופיעות התמונות הפסטורליות של הבתים עם גגות הרעפים, של ילדים המתפלשים בחול על שפת הים, או גולשים עם הגלים. של עצים ופרחים ומדשאות. ואתה פתאום מבין שכל זה כבר לא קיים, כי אתה עד לימים האחרונים של נצר חזני, אחד מ-22 הישובים של הגוש שנחרב. ואז באות התמונות הראשונות של חיילי צה" ל, חובשי הווסטים הנושאים את דגל המדינה וסמל המנורה. אתה רואה את הלבבות הנקרעים ומוצא שעין אחת שלך אמנם צוחקת אבל בשניה עוד נותרו דמעות לבכות את החורבן.

החורבן כטורניר

הסרט נע בשני מישורים. על מגרש הכדורסל נאבקת קבוצת נצר חזני עם אחיותיה בגוש קטיף בטורניר האליפות. משחק הגמר נקבע לי" באב תשסו, היום בו החל החורבן. המישור השני הוא המאבק על חיי הגוש מנקודת מבטם של הצעירים – שחקני הכדורסל וקהל הצופים, רובו נערים ונערות שחלב אם על שפתותיהם.

כוכבת הסרט היא עינת יפת. צעירה אינטליגנטית, יפת מראה, בעל כושר ביטוי נדיר. היא קיבלה מערוץ 10 מצלמה כדי לשמש כתבת שמציגה את המאבק מבפנים. את הסרט היא מלווה בטקסט פיוטי.

בתום ההקרנה שאלנו אותה ואת חבריה לסרט: איך זה לראות את עצמכם אחרי שנה?

" עברנו אונס קבוצתי"

עינת: " אני חשה תחושת געגוע עצומה, געגוע שקשה לתאר, תחושה שיכולה גם להפיל אותך. כי אתה אומר: וואללה לא היה ולא יהיה מקום יותר טוב בעולם. חוץ מזה שהבתים נהרסו והמקום היפהפה הזה, שגרנו בו כל החיים הלך. הלכו לנו גם המון חברים. ויש לנו הורים שמתמודדים עם שכול. מה שעברנו שם היה אונס קבוצתי. ייפו את זה בכל מיני מילים. אבל תפתח מילון ותראה שגירוש זה גירוש. וחשבתי: אם הסרט ייתן לאנשים אחרים להבין מה שעבר עלינו, וזה טיפה בים, אני מוכנה לתת הכל.

"יש הקבלה בין המאבק בכדורסל למאבק על הגוש. גם אם נותרו חמש שניות לסיום וליריב יש יתרון עדיין יש סיכוי לנצח". מגרש כדורסל בגוש קטיף

זר ומנוכר בארץ

" הסרט אמנם נגמר בתחושה טובה של צחוק. אבל אם לפני הגרוש היו לנו אידיאלים גדולים לבוא ולשנות, אחרי הגרוש פרחו לי האידיאלים מהראש. כל מה שאיכפת לי זה המשפחה שלי והחברים שלי. מה קורה איתם ואיך מתוך כל המצבים האלה לצאת שפויה. כי ראית חברים שלך מתפרקים מול העיניים. חברות שמאבדות את השפיות במלוא מובן המלה. ובתוך כל זה אתה צריך לתפוס איזה יציבות בחיים ולדעת לאן אני הולכת ולאן אני מגיעה.

" יש תחושה שאף אחד לא מבין אותך. אתה הולך בארץ זר ומנוכר. הייתי בחו" ל לפני חודש ולא רציתי לחזור. כי לאן אני חוזרת ? אין לי בית. קרווילה זה מקום שנע ונד. כולם שם חיים בתחושה של תיסכול. כי אין לך עתיד כי גם אם אתה מנסה לבנות עתיד לא עוזרים לך לבנות אותו.

" הביורוקרטיה מתעמרת בנו בכוונה. כשאבא שלי בא לבקש את הפיצויים שלו הוא צריך להביא תעודה שעינת בתו הייתה בכיתה א" בנצר חזני. כשהחיילים הגיעו אלינו היו להם מפות – מי גר בכל בית, איפה כל אחד נמצא, איזה חדר שייך לכל אחד. ועכשיו הם רוצים שאביא תעודה של כיתה א"" .

" לא סופרים אותנו"

" אני עבדתי בתוך התקשורת וראיתי מה אומרים עלינו. הציגו אותנו בצורה מה זה מלוכלכת. אחרי זה אתה מבין שלא סופרים אותך.

" התחלתי להיות מודעת לזה שישראל שלנו שונה מישראל שבחוץ עוד לפני הגרוש. כשהגעתי אל התקשורת. לא האמנתי שאנשים יכולים להגיע לשנאה כל כך גדולה למישהו שהם לא מכירים. הייתי מסתובבת באולפנים של ערוץ 10 והיו רואים שאני מתנחלת. איך ראו? כי הייתי הולכת יחפה. אחרי שנים שאתה רגיל ללכת יחף קשה ללכת בנעליים. וגם לא נתתי שיגעו בי.

" הגרוש ביגר אותנו בצורה מטורפת. ואני אומרת את זה בצער. אתה מסתכל כמה צעדים קדימה. ואז אתה אומר לעצמך: היינו שם, עם ישראל לא הבין למה, אז הם יבינו. דרכי ההיסטוריה נפתלות. בזמן המלחמה היינו בצפון לעזור לאנשים. האנשים שם לא הבינו. מי אתם, אמרו לנו. מזמינים אותנו לקראווילות שלכם? כשגרשו אתכם לנו בכלל לא היה איכפת. אז הוציאו אתכם מהבית. בסדר, זה רחוק מאיתנו. זה בדרום. ואנשים מבינים שהגלגל מסתובב.

בין כדורסל לחורבן

הרעיון המבריק להציג את החורבן של ישוב אחד בגוש, במקביל לטורניר הכדורסל הוא של הבמאי ירון שיין. זהו סרט שסופו ידוע מראש, אך אתה עוקב בדריכות אחרי שני המאבקים – על אליפות הגוש בכדורסל ועל הישרדות הגוש מן החורבן. ויש הקבלה בין שני המאבקים, אומר המפיק אבי אבלו. בכדורסל גם אם נותרו 5 שניות לסיום וליריב יש יתרון של 2 נקודות עדיין יש סיכוי לנצח. וזה מסביר למה חיכו תושבי נצר חזני עד לרגע האחרון, בתקווה ובאמונה שהחורבן לא יבוא. ואוהדי קבוצת נצר חזני ציפו לאליפות עד לשריקת הסיום. שניהם הובסו . המאבק על הגוש נסתיים בשבר נפשי וחורבן פיסי , המאבק בטורניר הסתיים בשירה נלהבת ובריקודים של כל משתתפי הטורניר, שירה שנותנת תקווה.

איך נולד הסרט

המפיק, אבי אבלו, 33, נשוי ואב לשלושה ילדים, לא עסק מעולם בקולנוע. הוא נולד במנהטן. בהיותו כבן 16 עלתה המשפחה ארצה. למד בישיבה גבוהה ואחר כך בישיבת הסדר. שרת בגולני ועם שחרורו התכונן להתחיל בלימודים אקדמיים בארץ. באותה תקופה נשא לאשה את רחל. הואיל והאשה היתה באמצע לימודי תואר שני בניו יורק עבר עמה לניו יורק ושם סיים לימודי תואר ראשון ושני, פסיכולוגיה אירגונית. חזר ארצה בשנת 2001 ומאז הוא משמש יועץ ארגוני. השניים מתגוררים באפרת.

כשהחל האבק על גוש קטיף נטל חופשה ללא תשלום מעבודתו והסתנן לנצר חזני, שבועיים לפני תשעה באב תשס" ו. נוצויד במצלמה ביקש לצלם את אלימות הפינוי. בפועל לא היתה בנצר חזני אלימות. אבלו הסתפק בצילום הימים האחרונים של הגוש.

קליפ של 4 דקות

" כשיצאתי מן הגוש" , מספר אבלו, " חיפשתי דרכים לסייע למגורשים. הכנתי קליפ של 4 דקות מן הצילומים שלי, הפצתי אותו באינטרנט והבטחתי לכל מי שיתרום שאשלח לו בתמורה תקליטור עם סרט באורך שעה.

" את הקליפ ראו כחמישים אלף איש, אך התרומות שקיבלתי הסתכמו ב-12 אלף שקל בלבד. מאה מן התורמים ביקשו שאקיים את הבטחתי ואשלח תקליטור עם סרט באורך שעה.

פניתי לשכן שלי, הבמאי ירון שיין, וביקשתי שיהפוך את הצילומים שלי לסרט בן שעה. ירון צפה בחומר והסיק שהחומר שצילמתי אין בו כדי להצדיק הפקת סרט בן שעה. "החומר שלך לא מקצועי ואין בו סיפור" – אמר לי – "אם אתה רציני לך תאסוף חומר מפליטי נצר חזני ואז אעשה לך סרט כזה. אספתי חומר שצילמו במצלמות ביתיות מ-15 משפחות, בסך הכל כ-80 שעות מצולמות וחזרתי לירון שיכין לי את הקליפ.

החלטה אסטרטגית

" אחרי שראיתי את כל החומר אמרתי לעצמי: אלה תמונות שכל עם ישראל צריך לראות. החלטתי החלטה אסטרטגית: להפיק סרט באורך מלא שיגיע לטלוויזיה הישראלית ולפסטיבלים בכל רחבי העולם. היינו צריכים לחשוב איך לעשות סרט שהחילוני הכי שמאלני בתל אביב ירצה לראות בלי להחליף ערוץ. אבל כל מי שהראיתי לו את חומר הגלם, במאמציי לגייס כסף, לא רצה לתת. אמרו לי: אין לכם סיפור אין לכם דמות. אף אחד לא רוצה לראות מה קרה בגוש קטיף.

" תוך כדי איסוף החומר גילינו את עינת והיה ברור שהיא תהיה הכוכבת. וגילינו את טורניר הכדורסל ומצאנו את הסיפור. ובצידה של ענת מצאנו את הכוכבים האחרים. דמויות חזקות מאד, כוכבי כדורסל מקסימים: אלידד שנייד ראם בשארי ואחרים, כולם בני 19. כך הפך הסיפור על חורבן גוש קטיף לסיפור שהמוטיב המרכזי שלו הוא כדורסל.

" רציתי שייצא מתחת ידי סרט שכל מי שיראה אפילו קטע קטן ממנו יחשוב שזה סרט שמגיע מהוליווד. כדי להגיע לקהל הכי רחב ולהשפיע אתה צריך להיות הכי מקצועי שאפשר. כך הגענו גם למלחין מרדכי כהן, שהמוסיקה שלו ממלאת תפקיד מרכזי בסרט.

" התחלנו בעבודה באוקטובר אשתקד וסיימנו אותה ערב יום השנה לחורבן – חורבן הבית וחורבן גוש קטיף" .

שביל החיים של עינת יפת

" יום אחד אזרתי אומץ וצילמתי את הבית ואת המנגואים ואת הפרחים ואת העצים ואת המגלשה. פתאום בא לך מין "פלשבק" כזה של תקופות החיים שלך. כשאתה הולך על המדרכות ומוצא את עצמך גדל מגיל קטן כזה עד עכשיו. זה כאילו שביל החיים. אתה מסתכל על השביל הזה ופתאום רואה את עצמך. אני רואה את עצמי ילדה קטנה עם התיק על הגב, הולכת לגן. אחרי זה הולכת לכיתה א". אחרי זה בבת מצווה, אחרי זה בשבתות. כל החיים צפים פתאום מול העיניים. ואתה אומר: השביל הזה לא יהיה? תמיד חלמתי שמהשביל אני אצא כלה, אני אלך על השביל הזה עם שמלת כלה" .

רציתי ללחוץ על ה-STOP

עינת: " התנגדתי לכל התהליך של התיעוד הזה במצלמה שקיבלתי מערוץ 10. לא הכל צילמתי ואני מצטערת על כך. במהלך הצילומים רציתי לא פעם ללחוץ על ה-stop,

בתקווה שאם אעצור את הצילומים גם ייעצר כל מה שהעדשה מצלמת" .

תסמונת המגורשים

עינת: " התהליך שעברנו כדי לבנות את הסרט עזר לנו בצורה נפשית. כי מה שקרה לנו קודם היה שרוב הזמן ברחנו מעצמנו. קראנו לזה תסמונת המגורשים. עולים על אוטובוסים ולא מפסיקים לנסוע. מאוטובוס לאוטובוס מאוטובוס לאוטובוס. מאשקלון לירושלים וחזרה. וכשעבדנו על הסרט אתה מכריח את עצמך להסתכל אחורה. לראות ולהגיד: זה קרה, זה היה" .

מימין לשמאל :יועץ ארגוני שהפך למפיק. אבי אבלו. הבמאי ירון שיין. שחקן כדורסל אלידד שנייד.

על הענקת מדליה למשתתפי ההתנתקות ראה

http://www.zeevgalili.com/?p=252

" ידיעות אחרונות" פירסם מונולוג ארוך של דן חלוץ תחת הכותרת " מה היה חלוץ אומר לוועדת החקירה" * המונולוג הזה מלא סתירות פנימיות ובריחה מאחריות * הם לא הציגו לו אפילו שאלה אחת

רוח הנבואה שרתה על צמד כוכבי ידיעות אחרונות, נחום ברנע ושמעון שיפר, ומפי הגבורה נודע להם מה יגיד דן חלוץ בועדת החקירה.

ציפור קטנה לחשה לי שזו עבודה של ספינולוג. העיתונאים שימשו רק כרשמקול למונולוג ארוך שאותו סיימו בשלוש מילים משלהם " ואז יתחילו השאלות" .

1. " היו לנו ליקויים …. זה מתחיל ממני" . דן חלוץ.

ובכן זו ההתחלה:

• מה היו קשריך עם עמרי שרון לפני שמונית לרמטכ" ל. מה הבטחת מה הובטח לך.
• האם קיימת דיון מטכלי על המשמעות הצבאית אסטרטגית של חורבן גוש קטיף. האם נשמעו קולות שערערו על התכנית. האם הבאת קולות אלה לידיעת הממשלה.
• כמה עלתה ואיזה נזקים נגרמו לצה" ל כתוצאה מן ה" התנתקות" .
• האם בדקת את נזקי " ההכנה המנטלית" שנערכה למבצעי חורבן גוש קטיף.
• האם התייעצת עם הפצ" ר בעניין חוקיות ה" הכנה" הזו שנחשבת על ידי אנשי מקצוע ומשפטנים " הטרפת דעת בלתי חוקית" .
• האם במהלך כהונתך כרמטכ" ל ערכת בדיקת פתע אחת במחסני החרום.
• האם בישיבת הממשלה שהחליטה על המלחמה אמרת כי ניתן לפתור את כל הבעיה עם חיל האוויר בלבד?
• האם הבאת לידיעת הממשלה דעות אחרות של גופי המודיעין.
• האם לא ידעת על רשת הבונקרים והמחילות של החיזבאללה בדרום לבנון. כולל בונקר ענק בשטח שני קילומטרים מרובעים במרחק 400 מטר מן הגבול.
• האם הבאת בחשבון אפשרות שחיל האוויר לא יצליח לפגוע בקטיושות קצרות הטווח ואת הצורך בפעולה קרקעית?
• האם אתה רואה עצמך כשיר לנהל מערכה קרקעית מן הסוג שנדרשה כדי לנקות את השטח בדרום לבנון?
• במונולוג לברנע ולשיפר אמרת כי הערכת שהמבצע הכולל יימשך שמונה שבועות ו" שעד היום האחרון ייפלו בארץ קטיושות" . האם התכוונת ל-4000 קטיושות? האם בדקת את ההכנות בעורף לאפשרות כזו?
• על אולמרט אמרת: " אני מוריד בפניו את הכובע הוא גילה נחישות ואומץ" . אתה באמת חושב כך?
• איך זה מתיישב עם מה שאתה עצמך אומר: " רצינו לבצע את המהלך (הגדול) עשרה ימים קודם אבל ראש הממשלה סבר שהוא קרוב להבקעה מדינית ואנחנו נאלצנו להוריד את הלוחמים מהמסוקים. בדיעבד אולי לא הייתי עיקש מספיק" .
• אמרת בראיון כי הישיבה של מח" ט מול מסך הפלאסמה " מנתקת אותו מתחושת הקרב" . ומה בדבר מסך הפלאסמה שלך?

• אתה אומר במקום אחד " היו לנו ליקויים …. זה מתחיל ממני" ובמקום אחר אתה אומר " השגיאה הכי גדולה שלי שלא נתתי את המשקל הראוי לקוצר הניסיון של הדרג המדיני… נדמה לי שהם לא הבינו את מלוא המשמעות בזמן אמיתי" .

 ושאלה אחרונה לרמטכ" ל דן חלוץ: אחרי כל מה שאתה אומר למה אינך לוקח אחריות והולך הביתה ולוקח עמך גם את הדרג המדיני שלא הבין מה הוא עושה.

הערה משנת 2010

שלא כחבריו לפשע החורבן של גוש קטיף ולמחדלי המלחמה דן חלוץ פרש נתפקידו. אך הוא לא השיב ברצינות על אף אחת מן השאלות שלמעלה. והדבר בא לביטוי בדו"ח ועדת וינוגרד.

=============================================

ציפי לבני התפטרי

אני כותב לך מכתב זה מתוך הוקרה עמוקה לאישיותך וליושרתך. כשאמרו שאת משמשת עלה תאנה לשחיתותו של שרון האמנתי שאת פועלת מתוך אמונה שבמעשייך את משרתת את האומה, כבת נאמנה לאביך, איתן לבני, קצין המבצעים של אצ" ל.

ציפי לבני

גם כשהצטרפת ל" קדימה" של אולמרט סברתי שאת עושה זאת מתוך מניעים לאומיים.

אחרי המלחמה הנוראה הזו כבר אינך יכולה להועיל כלום בשבתך בממשלתו. אבל את יכולה להירשם בהיסטוריה כאשה שהפילה את ממשלת אולמרט.

פשוט התפטרי. התפטרותך תהיה אבן הדומינו הראשונה שתמוטט את כל בנין הקלפים הזה הקרוי קדימה. תחזרי לשיר הביתרי " קדימה" , המסתיים במלים " להתנער מרפש…"

ראה השמאלנות הפתאומיתץ של ציפי החלולה

============================================

" הבכי של דדו גרם להתפטרות גולדה"

פרט בלתי ידוע על נסיבות נפילתה של ממשלת גולדה מאיר שמעתי השבוע מפי ידידי רמי טל, ששמע אותו מפי משה דיין.

דדו וגולדה

וזה הסיפור:

" מייד לאחר פרסום דו" ח ועדת אגרנט, הזמין שר האוצר פנחס ספיר שלושה גנרלים שהודחו מתפקידם על ידי הוועדה: זעירא, גורודיש והרמטכ" ל דדו. כמיטב המסורת של מפא" י הציע להם ספיר ג"ובים יפים, שיסדרו אותם בחיים. זעירא וגורודיש דחו את הצעתו. דדו קיבל את ההצעה ומונה למנכ" ל " צים" . אבל במהלך הפגישה, דדו פרץ בבכי מר ואי אפשר היה להרגיעו. הוא אמר לספיר שהיה מקבל את ההדחה בשקט, אם גם הדרג הפוליטי היה משלם את המחיר. ספיר הזדעזע מן הדברים שאמר דדו והתקשר לדיין. דיין סירב לומר לי מה בדיוק אמר לו ספיר, אבל השיחה הסתיימה בכך שדיין הבטיח לספיר שהוא ילך לגולדה ויגיש את התפטרותו. כך הוא באמת עשה. גולדה ביקשה 24 שעות לחשוב. אחרי פחות מ-24 שעות היא התקשרה אליו ואמרה לו: "משה, אם אתה מתפטר, גם אני מתפטרת".

רמי טל הוא עורך בכיר ב" ידיעות אחרונות" וקודם לכן עבד כעורך ומתרגם בעיתון הערב הכושל " היום הזה" , בעריכתו של משה דיין. המשקיעים בעיתון היו הפרסומאי אליעזר ז"ורבין ואיש העסקים מוזי ורטהיים. העיתון הופיע ב-1 בספטמבר 1976 ונפח את נשמתו בטרם חלפו ארבעה חודשים לקיומו.

בתקופה זו הכיר רמי טל את משה דיין ובין השניים התפתחו יחסים מיוחדים. רמי טל הוא איש אשכולות ואינטלקטואל מבריק ודיין מצא בו בן שיח וסדן לרעיונותיו ולזכרונותיו.

רמי טל רשם את הדברים וכבר פרסם חלק חשוב מהם (דעתו של דיין על הגולן) בכפוף לסייגים שהטיל עליו דיין לפני מותו.

על יחסיהם סיפר לי רמי טל:

" בימים בהם התקיימו שיחותינו, (סוף 1976 ולפני מהפך 1977) דיין היה חבר כנסת והיה משוכנע כי סיכוייו לחזור לעמדת השפעה אינם גדולים.

" היתה לו תכנית לכתוב ספר, בו יתאר את ההיסטוריה של מדינת ישראל בתקופה שאותה הגדיר במדויק: מן ה-15 במאי 1967 – היום בו נכנסו כוחות מצריים גדולים לסיני ועד יום התפטרותו מהממשלה, באפריל 1974.

" קשה להגיד שהיינו ידידים. לדיין לא היו ידידים. אבל נראה

שהוא השתמש בי כדי לבדוק איך מגיב בחור הצעיר ממנו ביותר משלושים שנה על דבריו והשקפותיו. זאת למדתי לדעת לאחר שנים מפי חיים ישראלי, יועצם של שרי הבטחון מאז בן גוריון.

" דיין, כך אמר לי ישראלי , ידע שאת ספריו הקודמים קראו בעיקר בני גילו. הוא רצה מאוד שהספר החדש שלו יעניין ויקסום לצעירים יותר. הוא ביקש "פיד-בק" מנקודת מבטו של צעיר, ואת זה אני סיפקתי לו בשפע, בעיקר כי ידעתי לשאול.

============================================

הדיאודורנטים

שאלה באזרחות. מי האישים הללו ומה המשותף להם: יואל חסין, שי חרמש, עמירה דותן, מנחם בן, שלמה ברזניץ, זאב אלקין.

קורא יקר, אם השמות הללו אינם אומרים לך כלום מגיע לך ציון נכשל באזרחות. זו רשימת נבחריך, חברי הכנסת של סיעת " קדימה" .

7. " סליחה את רינה גרינברג? שואל אדלר את אחת ממועמדות קדימה שהוא עצמו בחר ושכח. (מתוך סירטה של ענת גורן " כל אנשי הקמפיין" בערוץ 10) .

אני קורא להם " הדיאודורנטים" . כי הם לא נבחרו בפריימריס, בוועידה או במרכז של מפלגה או בסניף של תנועה. הם נבחרו בדרך שבה הכין ראובן אדלר את התבשיל הנקרא " קדימה" , עוד בימי אריאל שרון. הם נועדו להיות הדיאודורנט שיטשטש את הצחנה שעלתה משחיתותם של מייסדי " קדימה" .

אחת התמונות המדהימות ביותר בסרט המצויין של ענת גורן " כל אנשי הקמפיין" היא צילום טקס הצגת רשימת מועמדי " קדימה" .

" הוא חתן השמחה" , אומרת ענת גורן על אדלר, " יש לו סיבות טובות להרגיש כך… במידה רבה הוא מרגיש שקדימה היא הבייבי שלו. 30 מחברי הרשימה הוא ראיין בעצמו. המכנה המשותף היחיד ביניהם הוא שהם התחבבו עליו ויצאו טוב בסקרים. כל אחד מהם מתאים בדיוק לקהל יעד מוגדר. את חלקם כבר הספיק לשכוח" .

ומיד ניתנת המחשה. אדלר מצביע לעבר איזו אשה לבושה באדום ואומר: " תשאל אם זו רינה גרינברג" .

איזה מספר ברשימה היא, שואל מישהו.

ואדלר משיב: " מספר גבוה" .

ובהמשך מתברר כי זו איננה רינה גרינברג אלא אחותה.

לא ברור מן הסרט אם הרשימה שמניתי למעלה נבחרה על ידי אדלר אבל ברור שכל אחד מהם אכן נועד לקהל יעד מוגדר. האחד פרופסור שנועד לאינטלקטואלים האחר היה יו" ר ההנהגה הארצית של בית" ר, השלישי היה בדירקטוריון " הפועל" , החמישית היתה קצינת ח" ן ראשית וכך הלאה. כולם אנשים נקיים, חפים מפוליטיקה, עלה תאנה מצויין לכל הטרמפסיטים שמהם הורכבה הרשימה ( פרס, דיכטר, שיטרית, מופז, הנגבי, עזרא, רוחמה, תירוש, סולודקין, איציק ועוד).

על מלכי צרפת נאמר כי לא נהגו כלל להתרחץ והסתירו את ריח גופם בענני בושם. תומס ג"פרסון, שהיה שגריר ארצות הברית בצרפת ערב המהפכה הצרפתית, כתב כי איננו מבין איך אומה תרבותית כל כך יכולה להסריח כל כך.

מי יודע, אולי הסירחון שנדף מן הצמרת בצרפת הוא שהביא להריסת הבסטיליה.

=============================================

ד" ר סוס, אולמרט והדחת ניקסון

תיבת הדואר האלקטרוני שלי מופצצת בימים אלה ביצירות הקוראות לסילוק ממשלת אולמרט. מכל היצירות הללו מצאה חן בעיני מצגת בשם " אהוד, לך הביתה" , המבוססת על ספר נפלא – "לך הביתה" (Will you please go now) פרי עטו של סופר הילדים ששם העט שלו ד" ר סוס.

הצלחתי לאתר את מחבר המצגת, איש חינוך ממרכז הארץ וזה סיפורו:

" ד" ר סוס הוא מאייר וסופר ילדים אמריקני, שהתחיל את הקריירה שלו ערב מלחמת העולם השנייה. הוא פרסם אז קריקטורות והטיף לכניסת ארה" ב למלחמה בנאצים.

" בסוף שנות החמישים, כשהתפרסם מחקר על כשלון הוראת קרוא וכתוב בבתי הספר בארה" ב, הוא התגייס לכתוב ספרי ילדים ללימוד קריאה. הרעיון היה להפוך את הספרים לקלים מאוד לקריאה (מילים בסיסיות, מעט מאוד מילים, חרוזים, וכדומה). הוא אייר את ספריו בצורה פרועה, תוך שימוש במילות נונסנס כשלא מצא חרוז מתאים. הספרים הפכו ללהיטים מדהימים – והספר הידוע מכולם הוא "חתול תעלול".

" בשבת האחרונה" – מספר בעל המצגת – " קראתי עם בתי את "לך הביתה" של ד" ר סוס, במטרה ללמד אותה אנגלית. הסיפור הוא על יצור זחוח (שמזכיר לי שכן שבא להתארח, למרות שלא הוזמן), שנתקע לך בבית, ונשאר ונשאר, מתעלם מכל הרמזים. הספר הוא סיפור על הפנטזיות התוקפניות שדבר זה מעורר אצל המארח, החושב על מגוון הדרכים להיפטר מהמטרד. הוא אומר לו: לך ולא אכפת לי איך. תלך ברגל או תרכב על פרה. תחליק במחליקיים או תגלוש במגלשיים. רק עוף לנו מהעיניים. תוך כדי קריאה חשבתי לעצמי: זה הרי בדיוק אולמרט.

" השתמשתי ברעיונות של מחבר הספר והתאמתי אותם לאולמרט.כך למשל כתבתי: "מצידי, תרכב מהר מכאן ועד לסין, תקנה מראובן אדלר רכב תלת-או-ספּין. תצעד בנעל שיריונר שנפגע מטיל נ" ט – רק הסתלק מכאן מהר ותפסיק כבר לחרטט" סיימתי בקריאה לחתום על עצומה להתפטרות אולמרט.

" לאחר שכבר סיימתי את הכנת המצגת גיליתי שכיוונתי לדעת גדולים. במקור זה היה ספר משעשע לילדים על אורח נודניק שמבקשים להיפטר ממנו. בוויקיפדיה מצאתי כי בתקופת הנשיא ניכסון, בעקבות פרשת ווטרגייט, שיכתב המחבר את הספר המקורי והפך אותו למסר פוליטי המכוון נגד ניכסון. הסטיריקן היהודי-אמריקני ארט בוכוואלד, בעל טור רב השפעה ברשת עיתונים בארה" ב, פירסם בטור שלו את הגירסה הפוליטית של הספר. תשעה ימים לאחר מכן ניקסון התפטר"

עד כאן דברי בעל המצגת.

" אהוד העיקר שכבר תסע" . מתוך המצגת של ד" ר סוס.

נקווה שאצל אולמרט זה יהיה מהר יותר, ועד שיופיע טור זה הוא כבר יהיה ראש ממשלה לשעבר.

==========================================

היס" מים

תמהני איך לא חשבו על הפעלת היס" מים שחורי המדים לצורך ניקוי השטח מאנשי חיזבאללה בלבנון. אחרי ההצלחה המדהימה שלהם במחיקת 22 ישובים ופינוי יותר מרבבת מתיישבים בחבל עזה ובצפון השומרון היה צריך לשלוח אותם עם סוסיהם לבינת ג"בייל, למארג" עיון. שם ודאי

היו מוכיחים את גבורתם.

לוחם יס" מ על סוסו באחד ממבצעי הגבורה. (צילום: מירי צחי).

=============================================

בין כתום ללבן וכחול

. עם ישראל במיטבו ליד קבר גולדה.

אי אפשר היה שלא לבכות ליד קברה של גולדה, המוקף אלפי צעירים וצעירות, חיילי מילואים, משפחות שכולות – ייצוג מלא של עם ישראל במיטבו.

לא יכולתי להימלט מן המחשבה שאין הבדל בין הצעירים והצעירות כאן לבין הכתומים והכתומות שנאבקו על גוש קטיף. אותו תום נעורים, אותה אהבת ישראל, אותה מסירות עד כלות. כששרו את התקווה התנגנו בתוכי מילות שירו של ז"בוטינסקי שנכתבו בהקשר אחר ובתקופה אחרת, אך הלמו את המעמד כאן: " זה הריב לא נגמר הוא עדיין/ בין אדום ללבן וכחול/ עוד שלם נשלם לך קין/ את נשמות צעיריך ניטול" .

===============================================================

מקור הביטוי לכסף אין ריח

הלהיטות אחר הבצע והממון, שהולידה את הביטוי " לכסף אין ריח" , ימיה כימי היות האדם. ההיסטוריון ה רומאי סויטנאוס מספר איך נולד הביטוי הזה. הקיסר אספסיאנוס (69-79 לספירה), ברוב להיטותו להגדיל את הכנסות האוצר שלו הטיל מס על המשתנות הציבוריות שברומי. בנו טיטוס ניסה לשכנע את אביו שאין זה נאה להטיל מס על צורך אנושי טבעי נענה בדרך מקורית. אספסיאנוס נטל מטבע מן ההכנסה הראשונה של מס המשתנות הגיש אל חוטמו של טיטוס ושאלו אם נודף ריח מן המטבע. כשהשיב בשלילה אמר: " והרי מן השתן הוא בא" .

" באמרה זו" , אומר גדליה אלקושי בספרו " אוצר פתגמים וניבים לטיניים" , באה לביטוי להיטותם היתרה של בני אדם אחר הכסף בלא לברר באמצעי להשגתו ובלא לבחול בו גם כשמקורו נאלח" .

אולי אין זה מקרה שביטוי זה קשור בשני קיסרי רומי שהמיטו עלינו את החורבן.

על אליעזר סודיט "קבצן" ראה קטע שני

במסגרת שבוע הספר מפיץ " שלום עכשיו" מילון מושגים* אריאל היא מכשול לשלום, אנחנו אשמים בכשלון אוסלו, וזכות השיבה מקבילה לתביעת המתנחלים " לשוב למולדת הישנה" * ולמה הם בחרו בחיה המבחילה כשם לפרסום הזה

לפני כמה שנים הצליח עכברוש לחדור לדירתנו. תקופה ארוכה מירר את חיינו – חיטט בארונות, כירסם מזונות בגדים וספרים, השאיר גללים בכל פינה. התחושה שיצור זר ומבחיל משוטט בביתך ועושה בו כבתוך שלו היתה איומה.

סילוק המחבל הזה לא היה קל. הוא התייחס בזלזול לגרגרי הרעל שפיזר מומחה להדברה. עקף בחכמה מלכודות ואף הצליח להסיר מהן פרוסות נקניק ולחם מרוח בחמאת בוטנים בלי שנלכד. לבסוף נפטרנו ממנו. אך מאותה תקופה נותרה בי איבה, ממש אישית, לכל העכברושים למיניהם.

" עכבר" הפנאי

נזכרתי בעכברוש המנוול ההוא כשקיבלתי לידי ב" שבוע הספר" חוברת של " שלום עכשיו" , הנושאת את השם " עכבר ההתנחלויות" . קהל היעד של " עכבר ההתנחלויות" הוא קהל היעד של " עכבר העיר" , מוסף הפנאי של " הארץ" . יש במוסף מידע על כל הבילויים שהם הכי " אין" : מסעדות, בתי קפה, הצגות, סרטים, תקליטים, מועדוני לילה, פאבים. מקומות מפגש ל" גאים" ולסטרייטים. מקומות הפתוחים כל הלילה. שירותים עד הבית – מפיצה חמה בשעות הקטנות ועד לתרופה נגד איידס. בקצרה: מכל טוב הארץ, אם ארץ זה השטח שבין הירקון לאיילון.

" עכבר ההתנחלויות" החוברת

מהו העכברוש

הדחייה שאני חש כלפי עכברושים למיניהם נובעת מאופיים של אלה. איני מתכוון לעכברוש במובן הזואולוגי של המילה. כוונתי לעכברוש במשמעות האתימולוגית העממית.

הבלשן יצחק אבינרי הביא כמה השערות לגבי מקור המלה. יש סברה שהביטוי הוא שיבוש של " אך בראש" – נוסח הדיוט קופץ בראש.

אבנרי עצמו סבור כי הביטוי נוצר מצרוף של המילים עכבר ורשע, על פי מאמר חז" ל " עכברי רשיעי" הנמצא בירושלמי. " ומכאן" – אומר אבינרי – " הן לגבי אדם רשע והן לגבי עכבר גדול שרשע הוא יותר מן הקטן" .

נראה לי שההסבר הזה הולם את " עכבר ההתנחלויות" של " שלום עכשיו" . שהוא מוצר של רשעות.

העולם כבידור. " עכבר העיר"

" כמו באפרטהייד"

כמה פנינים מתוך המסמך:

· " אריאל מהווה מכשול מרכזי להקמת מדינה פלסטינית בעתיד" .

· " בנטוסטנים. מקור המלה מתקופת שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה… מושג זה מוזכר לעתים בהקשר של מדיניות ישראל …"

· " הסכם אוסלו… שני הצדדים פגעו בסיכויי ההסכם להצליח" .

· " ולרשטיין פנחס… ירה למוות בנער הפלסטיני … ונידון ל-4 חודשי עבודות שירות בלבד" .

· " זית, עץ, אחד מסמלי השלום… עקירת עצי זית… המעשה הברוטאלי נועד לחסל את מקור הפרנסה של החקלאים הפלסטינים…"

· " זכות השיבה…יש בעולם למעלה משלושה מיליון פליטים או צאצאי פליטים… לפי טענת הפלסטינים יש לאותם פליטים זכות לשוב לאדמותיהם שנמצאות היום בתוך מדינת ישראל… זכות השיבה היא גם הזכות שתובעים המתנחלים… "

על הביטוי " עכברי רשיעי" מצאתי את אחד הפרשנים כותב דברים היפים גם לימינו. העכברים הרשעים, אומר הכותב, קמים על עם ה" ורוצים לעקור הקערה ולהפכה על פיה. אבל ה" יתברך " ירחם על שארית פליטת עמו להפר עצת הרשעים ויכלם וישפילם…"

נוברים בהתנחלויות. " צוות מעקב התנחלויות של " שלום עכשיו" בסיור באחד הישובים עם שרת החינוך יולי תמיר. (צילום מתוך החוברת)

============================================

" קבצן" הוא אליעזר סודיט גיבור אצ"ל

אליעזר סודיט (שרון) הוא גיבור ילדותי. על מעשי הגבורה שלו במחתרת שמעתי בצמא מפי אחי ואחותי הבוגרים שהיו לוחמים באצ" ל. בתקופה מאוחרת יותר הפך להיות בן משפחה ושמעתי עליו סיפורים אינספור. בצד סיפורי הגבורה סיפרו איך היה מסיע את דודו הישיש למקווה. איך דאג לבני המשפחה במסירות נפש אינסופית. איך היה מופיע בתחפושות שונות ונעלם. איך באו חבריו למחתרת, לאחר מעצרו, ורוקנו מן הבית את כל תמונותיו (והתמונה למטה היא היחידה ששרדה מאותה תקופה).

 

אנחנו הכרנו אותו בשם " קבצן" (במלעייל בהטעמה יידית). לפי האגדה הוא זכה לכינוי הזה בעקבות פעולת החרמה של אצ" ל מאחד הבנקים. לפי הסיפור, לאחר שהוצאו שקי הכסף הגדול, הוא חזר לבנק כדי לאסוף את הפרוטות שנשארו על הדלפק.

" קבצן" עמד בראש קבוצת לוחמים שניסתה להחרים כסף מבנק " עותמן" ביפו. הפעולה נכשלה והמוני ערבים עמדו לעשות שפטים בלוחמים. הפעם נתגלה סודיט כפזרן ולא קבצן – פיזר שטרות כסף כדי להסיט את הרודפים מעליו. הוא הצליח להימלט מן הערבים אך נעצר על ידי הבריטים ונידון ל-15 שנות מאסר. ברח לאחר שנה מבית הכלא בירושלים, מחופש לשוטר וחזר להילחם.

לאצ" ל הצטרף בשנת 1940, והוא אז בן 15 בלבד. השתתף בעשרות פעולות בהן גילה תושיה, אומץ ויכולת הישרדות נדירים. לאחר " אלטלינה" עלה לירושלים פיקד כמפקד פלוגה על הגדוד הירושלמי של האצ" ל ובין היתר השתתף בכיבוש הכפר הערבי מלחה.

לאחר המלחמה התגייס לצה" ל ובקורס קצינים נפצע קשה. זמן מה עבר לעסקים פרטיים ומאוחר יותר גויס לשירותי הביטחון ועסק באירופה בפעולות שהשתיקה יפה להן.

בשבוע שעבר פורסם ב" הארץ" כי שלח חבילת נפץ לראש ממשלת גרמניה, קונראד אדנאואר, אם לא במטרה לחסלו הנה לפחות כדי למחות על הסכם השילומים. לפי הידיעה הוא עשה את הפעולה בידיעתו ובהסכמתו של בגין. מקורבי בגין מיהרו להכחיש.

אם אני צריך לשפוט למי להאמין (ואולי איני אובייקטיבי) אני מאמין ל" קבצן" , איש ישר דרך, שכל חייו לחם למען עם ישראל.

השאלה אם הפעולה הזו הייתה חכמה היא שאלה אחרת. הייתי ילד כשהופיע בגין בכיכר מוגרבי והרים יד בשבועה, יחד עם כל ההמון, לעשות הכל כדי למנוע את הסכם השילומים. גם אני הרמתי יד ונשבעתי. ואני יכול להבין את היוזמה לשלוח חבילת נפץ לאדנאואר.. אין לשכוח שגם דב שלנסקי, לעתיד יושב ראש הכנסת, הכין פצצה והניחה בפתח משרד החוץ, במחאה על הסכם השילומים.

החלטת בן גוריון לקבל שילומים מגרמניה עוררה אז התנגדות ציבורית חריפה ביותר, שבראשו עמד מנחם בגין. כשהובא הנושא לדיון בכנסת, ב-7 בינואר 1952, פרצו אלפי מפגינים נסערים שרשרת של מאות שוטרים שהגנה על הכנסת. 92 שוטרים ו-36 אזרחים נפצעו. ההפגנה פוזרה רק לאחר שהוזעקו למקום כוחות צה" ל.

בפרספקטיבה היסטורית אפשר לומר כי בן גוריון צדק ולא בגין. אין ספק שהשילומים סייעו לריהביליטציה של גרמניה ושל אדנאואר (שהחזיר לשלטון בעידוד האמריקנים נאצים ותיקים). אין ספק גם שהמדינה הושחתה עקב הסכם השילומים. הכספים שנתקבלו מגרמניה גם סייעו למפא" י לשלוט בכלכלת הארץ.

אבל השילומים הצילו את המדינה מקריסה כלכלית. קליטת העלייה ההמונית דלדלה את כל משאבי המדינה. משלוחי סוכר וכותנה שהגיעו לנמלי הארץ לא שוחררו, כי לא היה כסף לשלם תמורתם. אוניות חיטה שהגיעו לנמל לא הסכימו לפרוק את מטענן, אם לא יבוא נציג הממשלה ובידו מזוודות דולרים. הסכם השילומים הכניס למדינה משאבים בהקף של 750 מיליון דולר. כספים אלו שימשו בסיס להשקעות פיתוח – תחבורה, חקלאות, תעשייה, מערכת החשמל והביאו לצמיחה שאפשרה את קליטת העליה ההמונית.

=============================================

החכם הירושלמי שגילה את הגניזה

נפלאות הן דרכי הרוח בעם ישראל. ויעיד סיפורו של הרב שלמה אהרון ורטהיימר, חכם ירושלמי שבאמצעים דלים ובמסירות אין קץ, חשף ראשון את קטעי הגניזה הקהירית ופרסם אותם לפני שנודעו בעולם הגדול.

כשסיפרתי כאן את סיפור המפעל למחשוב הגניזה הבאתי בקצרה את ההיסטוריה של האוצר המופלא הזה, כפי שהיא מופיעה בכל הספרים והאנציקלופדיות.

לפי הסיפור הזה הגיעו שתי מלומדות סקוטיות בשנת 1896 לקהיר וגילו שם כמה דפים של כתב יד עתיק. הן הביאו את הדפים לפרופסור זלמן שכטר באוניברסיטת קיימברידג" וזה זיהה כי מדובר בנוסח עברי של ספר בן סירא שאבד. בעקבות הגילוי ארגן פרופסור שכטר בסוף שנת 1896 משלחת למצרים והוציא מן הגניזה רבבות כתבי יד אותם העביר בעשרים ארגזים לקיימברידג", שם מצוי האוצר עד ימינו.

בעקבות פרסום מאמרי התקשרו אליי שני ניניו של הרב אהרון שלמה ורטהיימר. שמות שניהם כשמו של הסבא רבא שלהם. האחד ירושלמי נושא גם את שם המשפחה של הסבא רבא ועיסוקו בתורה. השני מפתח תקווה, עורך דין במקצועו, ושם משפחתו לשם. בפי הנינים היתה קובלנה: כיצד זה העלמתי מקוראיי את העובדה שהסבא רבא שלהם הוא הראשון שגילה אחד מדפי בן סירא והוא פירסם קטעים מן הגניזה בספר " בתי מדרשות" , שנדפס בשנת תרנ" ג (1893) יותר משלוש שנים לפני ששכטר הגיע למצרים.

" אני הייתי אז הראשון אשר גיליתי אוצרות חושך מטמוני מסתרי כתבי יד" . שלמה אהרון ורטהיימר, סוף המאה ה-19

שלמה אהרון ורטהיימר עלה לארץ ישראל מהונגריה בשנת 1872 והוא אז בן 5. למד בישיבת בית אל הספרדית ושם נתוודע לאוספים גדולים של כתבי יד שהיו בישיבה זו. בצד לימודיו ההלכתיים (הוא פרסם ספר ראשון בהלכה בהיותו בן 19 ) התמחה בפיענוח כתבי יד ועד מהרה יצאה השמועה בקרב סוחרים שורטהיימר מוכן לקנות הכל. אמצעיו היו דלים והוא חסך לחם מפיו ומפי בני משפחתו כדי לקנות כתבי יד. בדרך זו הגיעו לידיו כתבי יד שמקורם בגניזה הקהירית (אליה הצליחו לחדור סוחרי עתיקות שנים לפני בואו של שכטר). בין היתר הגיע לידיו דף מתוך ספר בן סירא וכן שורה של מדרשים שלא נודעו קודם או שנחשבו לאבודים. הוא היה הראשון לפרסם קטעים מן הגניזה יותר משלוש שנים לפני פרופסור שכטר ולאחר מכן פרסם עוד עשרות ספרים. באחד מהם,שפורסם בשנת תרפ" ד,כתב: " זה לי שלושים שנה מאז החילותי להאיר אור מדרשי חז" ל אשר היו בכתובים, אני הייתי אז הראשון אשר גיליתי אוצרות חשך מטמוני מסתרי כתבי יד עתיקים מתוך הגניזה הישנה שבמצרים ואני הייתי אז הראשון שהדפסתי מתוך הגווילים כתבי יד ההם ממדרשי חז" ל… ועל ידי זה נתפרסם בעולם מהות הגניזה ויבואו אחרי חכמים שונים וינצלו את מצרים ויוציאו לאור מהם דברים רבים וקנו להם שם עולם ואדם לא זכר את המסכן ההוא אשר מילט את העיר" .

צאצאיו של ורטהיימר חיים בתחושת העוול שנגרם לסבא רבא שלהם. הנין שלמה אהרון לשם נסע לקיימברידג" ולאוכספורד והשיג שם הוכחות בכתב לעובדה שהסבא רבא היה חלוץ הגניזה. מסתבר שכדי לממן את קניותיו נהג הסבא רבא למכור כתבי יד שפיענח ומכר אותם לקימברידג" לאוכספורד ולבריטיש מוזיאון כמה שנים לפני שיצאה המשלחת ש/ל שכטר.

למעלה: קטע מכרטסת של ספריית אוניברסיטת אוכספורד, המעיד על רכישת כתבי יד של הגניזה מוורטהיימר, ארבע שנים לפני גילוי הגניזה בידי שכטר. למטה: שני הנינים שלמה אהרון ורטהיימר) ושלמה אהרון לשם. (צילומים: זאב גלילי).

.מאמר מקיף על הגניזה ראה

http://www.zeevgalili.com/?p=216

*                   *                     *

זהירות: הונאות באינטרנט

לפני זמן לא רב קיבלתי באינטרנט סידרת תמונות מדהימה: צילום מקרוב של המעבורת המתפוצצת " קולומביה" (שבתוכה נמצא כזכור האסטרונאוט הישראלי אילן רמון). בכיתוב נאמר כי התמונה צולמה בידי לוויין ישראלי שעבר בקרבת המעבורת בעת התפוצצותה. ברור קצר העלה כי לא היו דברים מעולם. שום לוויין ישראלי לא צילם את המעבורת. סידרת התמונות הייתה עבודה בעיניים באמצעות תוכנה לעיבוד צילומים.

הצילום המזוייף של התפוצצות הקולומביה

התופעה הזו של מסרים הנשלחים באינטרנט, בלי שיש להם ידיים ורגליים, נפוצה מאד. רבים מנסים להוליך שולל, אך רבים יותר הפתאים שמאמינים למסרים וממשיכים בהפצתם. אני מציע לקבוע מונח חדש למסר אינטרנטי שאין לו אבא – " שתוקי" . ה" שתוקי" הוא מושג תלמודי שמשמעותו ילד שלא ידוע מי אביו. הוא נקרא כך משום שכאשר הוא שואל את אמו מי אבא היא משיבה לו " שתוק" .

יש " שתוקים" המבוססים על איזו עובדה נכונה ולכן מעוררים אמון. כזהו השתוקי שקיבלתי לפני זמן על דמות יהודית חשובה בהיסטוריה של ארצות הברית – חיים סלומון. לפי הסיפור שקיבלתי גייס חיים סלומון את הקהילה היהודית של ארצות הברית לעזרתו של ג"ורג" וושינגטון. לפי המסר הורה וושינגטון להנציח את תרומתו של סלומון בשטר הדולר האמריקני. זאת, על ידי סימון מגיני דוד מעל ראשו של הנשר ומתחתיו ציור מנורת שבעת הקנים. עוד נאמר כי בימים אלה הוקם לוח זיכרון לזכרו של סלומון בבית כנסת באקדמיה הצבאית האמריקנית ווסטפוינט. המכתב הזה התגלגל גם למדור המכתבים של " מקור ראשון" ונראה על פניו כמסמך אותנטי.

ביקשתי מידיד אמריקני לבדוק את העניין ונתברר כי סלומון היה אכן מממן חשוב של המהפכה האמריקנית ויש עליו שפע של חומר אמיתי באתרים רבים באינטרנט. אבל שטר הדולר הנוכחי עוצב בשנת 1956, שנים רבות אחרי המהפכה האמריקנית. הכוכבים שמופיעים בציור הם בני 5 קצוות (ולא 6 כבמגן דוד) ומנורת שבעת הקנים היא תשע נוצות של הנשר שבכנף. כל הסיפור אינו אלא אגדה.

יש שתוקים שפורטים על חרדותיהם של בני אדם. כזה היה המסר על ניסוי שנערך כביכול לגבי השפעת הקרינה של שני טלפונים סלולריים. השתוקי האלמוני שלח אפילו תמונה בה נראית ביצה המוצבת בין שני ניידים ונאמר שם כי לאחר שיחה של 65 דקות הפכה הביצה הטריה לביצה קשה.

והרשימה ארוכה: תמונה אותנטית כביכול של מוצב צה" ל ועליו השלט :" מחבל יקר, עקב המשחק יהיה הש.ג. סגור. מקרים דחופים יטופלו במחצית" . או תמונה בה נראית קבוצה של זקנות סביב מחשב לפטופ, או תמונה של מפגינים איסלאמיים הנושאים שלטים" אנחנו אידיוטים" , " הפציצו אותנו" ועוד.

ביצה שלוקה בפלאפון – לא היה ולא נברא

ראה מאמר מקיף על התופעה "הונאות ומתיחות באינטרנט"

---

"

9.

על אריאל שרון ניתן לומר מה שנאמר על אטילה מלך ההונים (453-406 לספירה). אמרו עליו כי בכל מקום שבו דרכה כף רגלו הביא רק חורבן והרס.

אטילה, שהיה האויב המר ביותר של האימפריה הרומית בתקופת שקיעתה, ניהל מסעות מלחמה אכזריים ועקובים מדם. הוא לא הסתפק בניצחון על צבאות אויביו ונהג להשמיד ערים וכפרים על יושביהם.

קבלן ההריסות

 

מגילת חייו של שרון מלמדת כי התואר שהודבק לו, " הבולדוזר" ובאחרונה " קבלן הריסות" , הוא תיאור עדין למעלליו. בשנים ספורות הצליח שרון להרוס עד היסוד את האמון הציבורי במערכת המשפט; להעלות את רמת השחיתות האישית והציבורית למדרגה של מדינת בננות דרום אמריקנית; לרסק את כל ההליכים הדמוקרטיים – מן הממשלה דרך הכנסת ועד מרכז הליכוד ומתפקדיו; להביא חורבן וגלות על 22 ישובים פורחים בגוש קטיף; להרוס את הליכוד מן היסוד ולהפוך את המערכת המפלגתית כולה לקרקס של שקרנים ועריקים.

למרות כל זאת הוא נהנה מתמיכה ציבורית חסרת תקדים, שהמדינה לא ידעה כמותה מאז ימי בן גוריון. השאלה היא כיצד להסביר זאת – כשמראות חורבן גוש קטיף טרם נמחקו מן התודעה, כשהקסאמים ממשיכים לעופף והפיגועים מוסיפים להקיז דם.

התשובה נשמעת אולי אבסורדית. דווקא הצלחתו של שרון להחריב את גוש קטיף, במהירות וללא שפיכות דמים, (בסיועה הפאסיבי של מועצת ישע) היא שחיזקה את מעמדו.

שומר הסדר הקיים

ההסבר לכך הוא זה: שרון נתפס בציבור כשומר הסדר הקיים ועורר את התקווה כי כל עוד יהיה בשלטון יישמר הסדר הזה.

קל להסביר את רצונן של האוליגרכיות בשמירת הסדר הקיים – מן הצמרת הביטחונית ועד עובדי חברת החשמל. הסדר הקיים מבטיח לאלה משכורות גבוהות ופנסיות ענק בגיל צעיר ולאלה חשמל חינם ואת השכר הגבוה במשק. ומה שנכון לגבי שתי אוליגרכיות אלה נכון לגבי כל בעלי זכויות היתר וקבוצות הכוח במדינה.

אך לא רק קבוצות הכוח רוצות בשמירת הסדר הקיים. כל אזרח במדינה שיש לו משהו להפסיד חושש מערעור הסדר הקיים. וכנראה – למרות המצוקה הכלכלית – אין אזרח במדינה שאין לו מה להפסיד. הסדר הקיים פירושו שתוכל למשוך כסף מהבנקט גם אם כל מה שיש לך שם זו קצבת הביטוח הלאומי. הסדר הקיים פירושו שמים יזרמו בברזים, והחשמל יגיע לבתים ותקבל בקופת חולים את התרופות שלך נגד לחץ דם. הסדר הקיים פירושו שמישהו ישמור על רכושך ועל גופך מפני גנבים ושודדים. הסדר הקיים הוא כמובן שלטון המסוגל להבטיח את בטחון המדינה מפני אויבים מבחוץ (או שלטון המעורר את האשליה שהוא יבטיח זאת גם בעתיד).

צורך אנושי

 

הצורך בשלטון השומר על הסדר הקיים הוא צורך אנושי בסיסי. חז"ל עמדו על כך באמירה "שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו" ( עבודה זרה ד' עמוד א). הפילוסוף הבריטי תומס הובס (1588-1679) בספרו  "לויתן" מדבר על הכרחיותו של שלטון מוחלט, כחלק מאמנה חברתית המאפשרת קיום בחברה. פרשניו של הובס אומרים כי תורתו יכולה לשמש כלי להצדקת כל ממשל בתנאי שהגיע לשלטון.

הניסיון למנוע את חורבן גוש קטיף היה ניסיון לעצור את השלטון. אילו המאבק הזה היה מצליח לא הדמוקרטיה הייתה נפגעת, כי משטרו של שרון בשנה האחרונה לא היה משטר דמוקרטי. מה שהיה מתערער זה הסדר הקיים.

הנהירה ל" קדימה" מלמדת דבר חשוב אחד: כולנו היינו שותפים לחורבן גוש קטיף. כל אחד מאתנו עלול היה להפסיד משהו מזכויותיו ומהנאותיו של הסדר הקיים.

 

=========================================================

פנינה רוזנבלום השיגה יותר קולות משרון

ביום בו הושבעה פנינה רוזנבלום לכנסת היא הוזמנה לראיון בתכניתם של ירון לונדון ומוטי קירשנבוים בערוץ 10. השאלה הראשונה שהציג לה לונדון הייתה: אפשר להציג לך שאלות רציניות? את יכולה להתמודד עם אתגרים?. בהמשך, כשהביעה את אהדתה לדת ולמסורת, שאל אותה לונדון אם היא יודעת איזו פרשה קוראים השבוע.

ירון לונדון הוא אדם משכיל וגם מגלה בקיאות ביהדות. אבל אילו היה מציג שאלה זו לחברו לתכנית, ספק אם מוטי קירשנבוים היה יודע להשיב עליה. זאת, כל עוד לא נקבעים מועדי משחקי הכדורגל על פי פרשת השבוע. אני מטיל ספק אם מאה מתוך 120 חברי כנסת היו יודעים להשיב על השאלה.

שאלות דומות הוצגו לפנינה רוזנבלום בכל אמצעי התקשורת מלוות הערות ציניות ולגלגניות.

מה מקור ההתנשאות הזו?

האם פנינה היא בעלת הבנה פוליטית פחותה משל מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, שאינה זוכרת בשביל מי הצביעה. האם שרת החינוך לימור לבנת יותר משכילה ממנה? האם דליה איציק, רוחמה אברהם, ענבל גבריאלי, יותר מוכשרות ממנה.

פנינה רוזנבלום, שלא כרוב חברי וחברות הכנסת עשתה משהו בחיים האמיתיים, מחוץ לעסקנות פוליטית. היא הקימה מפעל במו ידיה והצליחה להפוך עצמה למותג מסחרי בעל ערך של מיליונים. בבחירות לכנסת ה-15, בשנת 1998, רצה בראש רשימת " תנופה" וזכתה ב-44,953 קולות. חסרו לה רק כמה אלפי קולות כדי להיכנס לכנסת עם שני מנדטים. תנועת " שלומציון" של אריאל שרון שרצה לכנסת ה-7 ב-1977 זכתה רק ב-33,947 קולות.

פנינה רוזנבלום עשתה דרך ארוכה מאז התגוררה עם אמה בצריף קטן בפתח תקווה. בגיל 17 נכנסה למספרה והפכה מנערה בעלת מראה מזרחי ושיער שחור לבלונדינית זוהרת. היא החלה כבעלת קיוסק לכריכים, הפכה דוגמנית וזמרת. את עסקיה התחילה עם מינוס של 20 אלף דולר והגיעה למפעל שמחזור המכירות שלו מגיע ל-25 מיליון דולר המעסיק 140 עובדים.

כניסתה לכנסת הביאה עיתונאים לחפש בארכיונים אמירות שיסגירו את טיפשותה כאילו. חיפשו ומצאו. פעם בשובה מגרמניה נשאלה משהו על השואה ותשובתה הייתה: אין בוכים על חלב שנשפך. אולי לא תשובה חכמה. אבל האם דבריו של טומי לפיד, האשכנזי המשכיל כאילו, על הזקנה מרפיח המזכירה לו את אמו בשואה הייתה אמירה חכמה יותר?

התקשורת אוהבת לצחוק מפנינה רוזנבלום ו"ארץ נהדרת" הפכה אותה לדמות מגוחכת. אך פנינה צוחקת כל הדרך אל הבנק ועכשיו אל הקריירה הפוליטית.

==========================================================

מה פרוש המושג כלנתריזם

רחמים כלנתר מי יסיר עפר מעיניך. אם אני שמעון פרס, צחי הנגבי, שאול מופז, הייתי עולה על קברך ומבקש סליחה ומחילה.

לבני הדור הזה השם רחמים כלנתר אינו אומר הרבה. פה ושם מזכירים עסקנים ותיקים את המושג "כלנתריזם" כאיזו קללה, או ככינוי למעשה פוליטי מביש.

רחמים כלנתר נבחר בשנת 1955 למועצת עיריית ירושלים ב"חזית דתית לאומית" . בשנת 1956 פרשה הסיעה מן הקואליציה העירונית במחאה על כך שראש העירייה מטעם מפא"י, גרשון אגרון, אישר הקמת בית כנסת רפורמי בירושלים.

רחמים כלנתר פרש מסיעתו, הקים סיעת יחיד והצטרף לקואליציה העירונית. בכך מנע את הדחת ראש העיריה. רחמים כלנתר זכה לתמורה נאה: הוא מונה לסגן ראש העיר לענייני דת ותברואה. תודות לו זכתה שכונת הבוכרים ובני עדתו בכלל לטיפול מיוחד של ראש העיר.

בעקבות פרשת כלנתר נעשו כמה יוזמות חקיקה, שנועדו למנוע תופעות כאלה. הונהגו בחירות ישירות לראשי הרשויות המקומיות וכן נחקק תיקון לחוק יסוד הכנסת שקבע כי חבר כנסת שיפרוש מסיעתו, שלא במסגרת של פילוג, לא יוכל להיבחר לכנסת הבאה ברשימה המיוצגת בכנסת היוצאת.

כל המחסומים הללו היו טובים אולי בשביל דגי רקק. במרוצת השנים התפתח הכלנתריזם לכלל נורמה – מן המיצובישי של סגן שר השיכון אלכס גולדפרב (מסיעת " צומת" ) שבהצבעתו אפשר לרבין להעביר על חודו של קול את אוסלו ב' ועד לצחי הנגבי ושאול מופז שעברו ל"קדימה" .

=================================================

חבקוק על " קדימה"

הקורא זאב נעמן מחיפה הפנה את תשומת ליבי כי הנביא חבקוק כבר צפה את אופיה של מפלגת שרון.

וכך אומר הנביא: " כולו לחמס יבוא, מגמת פניהם קדימה…" (א ט).

==================================================

האנגלית של עמיר פרץ

הניסיון הכושל של עמיר פרץ להתבטא באנגלית כבר חידש כמה בדיחות ישנות. כמו הסיפור על המועמד שנתבקש לומר ארבע מילים באנגלית. הוא אמר METRO GOLDWIN MAYER. כשנתבקש לומר מילה רביעית השמיע את הנהמה המפורסמת של האריה שמופיע בלוגו של חברת הסרטים האמריקנית.

אבל הנושא אינו מצחיק . אדם שכך מתבטא באנגלית חושף לא רק אי ידיעה בשפה אלא התנתקות מן הנעשה בעולם. אדם שכך מדבר אנלית לא קרא מימיו מאמר ב" ניו יורק טיימס" או ב" וושינגטון פוסט" , או ב" טיימס" הלונדוני, או ב" טיים" או ב" ניוזוויק" . הוא אינו מסוגל להבין שידור של CNN או FOX להאזין לBBC או לצפות בסרט הוליוודי ללא תרגום עברי בגוף הסרט.

מבחינה זו מהווה פרץ מהפכה גדולה במפלגת העבודה. תנועת העבודה ההיסטורית השתבחה מראשיתה במנהיגים יודעי ספר (בן גוריון, בן צבי, שזר, דינור, ועד לשמעון פרס). מנהיגים נבערים היו נדירים במפא" י ההיסטורית והמעטים שהיו שימשו נשוא לבדיחות. כמו למשל יוסף אלמוגי, עסקן פועלי נמל חיפה, עליו נאמר כי סרב לקבל ספר כמתנה ליום הולדתו בנימוק ש" יש לי כבר ספר" . או שביקר במסעדה בלונדון והזמין מנה של כבד עם ביצה קשה ואמר: I WANT A DIFFICULT EGG AND A PIECE OF HEAVY.

================================================

איך משיגים " תעודת יושר"

הועבר לפוסט סמוך קישור