אורי צבי על הנופלים במערכות ישראל
תש"ח של יורם קניוק מול 1948 של בני מוריס
ראה הנה מוטלות גופותינו
קרב הגבורה ביבנאל
טיבוע סטרומה וחיסול הלורד מוין
לא קול ענות לא קול תופים
כשלח"י תכנן לחסל את שר החץ הבריטי
זעקת האבות על נפילת הל"ה
החיים בצל החלל שנפער
קרב הגבורה ביבנאל
לזכור אחרי 74 שנים
בית מורשת רבין [צילום זאב גלילי]
נפגשתי עם רבין במשרדו שנמצא באחד הצריפים של משרדי הממשלה בקריה בתל-אביב. בשער עמד שוטר, שאפילו לא טרח לבדוק את זהותי. משרדו של רבין היה כמעט ריק. שולחן פשוט, כורסת מנהלים פשוטה ושני כיסאות לאורחים. שום תמונה או קישוט על הקירות. במהלך שיחתנו, שארכה כשעה, לא צלצל הטלפון אפילו פעם אחת. רבין קיבל אותי בהבעת הפנים המבוישת שלו, והתייחס אלי בכבוד רב, אף שלא הכרנו קודם לכן.
על שיקולי בן גוריון ביוזמת דימונה ראה "הלנצח תאכל חרב"
http://www.zeevgalili.com/?p=286
כיפת הכור בדימונה
הצנטריפוגות באיראן הפסיקו אולי להסתובב בעקבות ההסכם המביש שחתם אובמה עם האירנים. אולי, כי אי אפשר לסמוך על מלה של האיאטולות כפי שאי אפשר היה לסמוך על אסד שיסלק את כל מאכרי הנשק הכימי.
אך גם אם האיראנים מקיימים את ההסכם ככתבו וכלשונו במוקדם או במאוחר הם ייצרו את הפצצה. ההסכם עם אובמה בעצם נתן להם רישיון בינלאומי להיות מעצמה גרעינית. וכאשר זה יקרה עצם הקיום של ישראל יהיה תלוי במשוגע התורן שיעמוד אז בראש איראן. הפיתוי לחסל את "הישות הציונית" בפצצה אחת יהיה גדול מכדי שמנהיג איראני כלשהו יוכל לעמודבו.
הדרך היחידה למנוע את השמדת ישראל לקיים כוח הרתעה שיאפשר מכה שניה אנושה על אירן. מכה שתשמיד את כל הערים המרכזיות באיראן.
זו הייתה מלחמה יזומה, שתוכננה על ידי דוד בן גוריון חודשים רבים מראש. "מלחמת ברירה" בלי שקדמה לה התקפה של מדינה ערבית. מלחמה ש"מחנה השלום" ראה בה הוכחה לשאיפות ההתפשטות והמלחמה של ישראל, המשתפת פעולה עם האימפריאליזם הבריטי והצרפתי.
המלחמה פרצה ב-29 באוקטובר 1956 בהצנחת כוח צנחנים במעבר המיתלה בסיני. ההצנחה הוצגה כעוד פעולת תגמול ישראלית. אבל היא נתנה לצרפת ולבריטניה להתערב כאילו כדי להפריד בין הכוחות של ישראל ומצרים. אך מטרתם היתה להשתלט על תעלת סואץ, שמנהיג מצרים גמאל עבדול נאצר הלאים אותה, ולהפיל את שלטונו.
בעקבות ההצנחה הישראלית הפציצו הבריטים והצרפתים את ערי התעלה ופלשו כדי לתפוס אותה. במקביל השתלט צה"ל על כל חצי האי סיני ועל האיים שבכניסה לשארם-א-שייך. הבריטים נכשלו בפלישה ולא השתלטו על התעלה.
פרסום הקלטת עורר סערה ציבורית בישראל ובעולם ונפתחה חקירת מצ"ח. החייל היורה, אלעור עזריה נעצר והובא בפני שופט כבול באזיקים, שהורה לעצור אותו.
לכאורה קיימות רק שתי אפשרויות, שתוצאות החקירה [ואולי המשפט] יכריעו איזו מהן היא הנכונה.
אפשרות האחת היא שהחייל ידע והבין כי מדובר בפצוע אנוש שאינו מסכן איש והרג אדם חסר אונים. האפשרות השנייה היא שהחייל היורה באמת חשב שבמעשהו הוא מציל את עצמו ואת חבריו.
דגל ישראל כיצירה של העם היהודי
http://www.zeevgalili.com/?p=3878
הרצל לא בא מבית מתבולל והתפלל בנעוריו
http://www.zeevgalili.com/?p=328
נער יהודי מניף דגל מול המון מוסלמי
http://www.zeevgalili.com/?p=9025
מלחמת השחרור מול מאורעות 36
http://www.zeevgalili.com/?p=67
לשנות את "התקווה" או לאבד את התקווה
http://www.zeevgalili.com/?p=402
כך הפלתי את הספיטפייר המצרי
http://www.zeevgalili.com/?p=11600
עוד לא אבדה תקוותנו – "התקווה"
http://www.zeevgalili.com/?p=693
המעמד בו התקדש ההימנון הלאומי
http://www.zeevgalili.com/?p=688
מפעל חייו של אליהו הכהן
http://www.zeevgalili.com/?p=9186
המפקד
http://www.zeevgalili.com/?p=1222
להניף את דגל ישראל
http://www.zeevgalili.com/?p=1059
צוואת ז'בוטינבקי ברזל מלך וצחוק
http://www.zeevgalili.com/?p=461
מירושלים לקפטקביץ' לצ'רנוביל וחזרה
http://www.zeevgalili.com/?p=977
לורנס איש ערב של העם היהודי
http://www.zeevgalili.com/?p=442
תמצית קיר הברזל של ז'בוטינסקי
http://www.zeevgalili.com/?p=9895
הרצל איננו רק שם של רחוב
http://www.zeevgalili.com/?p=261
התאולוגיה הציונית של ואן דר הובן
http://www.zeevgalili.com/?p=313
חלוצים אלמונים שבנו את ארץ ישראל
http://www.zeevgalili.com/?p=375
ארץ ציון וירושלים
http://www.zeevgalili.com/?p=54
ההיסטוריונים החדשים כמכחישי הציונות
,http://www.zeevgalili.com/?p=35
כרזות יום העצמאות כתופעה פתולוגית
http://www.zeevgalili.com/?p=292
המנורה סמל המדינה נמצא במסגד בעזה
http://www.zeevgalili.com/?p=5109
מה יקרה אם הירי יימשך?
אם למשל תיפול רקטה אחת בחצר בית "ידיעות אחרונות" ואחריה אחת בבית "מעריב" ואפילו "הארץ" לא ייצא נקי, (כי גם בעזה אין הרבה קוראים לעיתון החשוב לאנשים החושבים). שלא לדבר על כך מה יקרה אם יפלו רקטות באולפני הטלוויזיה.
משגרי רקטו גראד
תשובה על כך כבר נתן המשורר, נתן אלתרמן, בטור השביעי שלו בשנת 1955.
שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, פסק קנס כבד, בהיותו שופט מחוזי, על אילנה דיין ועל חברת טלעד על שידור כתבה שייחסה לקצין צה"ל רצח ילדה פלסטינית * בית המשפט העליון הפך את פסק הדין על פניו וקבע הלכה משפטית חדשה "אמת לשעתה אינה דיבה" * האם יש קשר בין פסיקת העליון לעובדה שהשופט סולברג הוא "מתנחל" שהתנגדו למינויו? *"הארץ" מרמז שיש קשר וקובע כי פסק הדין הוא "זובור" שעשו שופטי העליון לנשיאם
את הכינוי "זובור" – להחלטה שקיבל בית המשפט העליון בפרשת התביעה של סרן ר' נגד אילנה דיין – נתן "הארץ", העיתון לאנשים חושבים.
בתוך עמי אני יושב והביטוי "זובור" מוכר לי. הן מתקופת שרותי הצבאי והן משיחות בית קפה הנערכות באווירה לא מכופתרת.
אך הופעת הביטוי בעיתון רציני כמו "הארץ", העלתה בי את המחשבה שלא ייתכן שהעיתון ישתמש בביטוי שמילון אבן שושן הישן והטוב היה מכנה "המוני".
גיא חבר הוא חייל צה"ל שנעדר מיחידתו ברמת הגולן ב-17 באוגוסט 1997. איש אינו יודע בוודאות מה עלה בגורלו.
אולי עבר בטעות את הגבול לסוריה ומחוזק שם בכלא?
אולי נחטף על ידי אנשי חיזבאללה או ארגון טרור אחר?
עד שלא יוכח אחרת ייתכן שגיא חבר נמצא במרתף חשוך בסוריה או בלבנון 14 שנים. כמעט פי שלושה יותר מגלעד שליט.
גיא חבר {ויקיפדיה על בסיס שימוש הוגן)
– מאת דודו אלהרר –
ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לקבור את "חוק האמנים המשתמטים". בכך היא סללה את הדרך לעוד ועוד משתמטים מן החובה הבסיסית – להגן על עצמם ועל משפחותיהם, ולשאת בנטל שבלעדיו אין למדינה קיום.
ההחלטה האומללה הזאת מסיגה את מדינת-ישראל עוד צעד אחד אחורה בדרך להתהוות עַם רפוס של הדוניסטים טפילים בצד עוני מחפיר. גיבורי ישראל הם כיום הבורחים מן המערכה ומשליכים על כתפי אחרים את האחריות לביסוס המדינה וחיזוקה.
דודו אלהרר (צילום באדיבות יצחק אלהרר)