מאז יום העצמאות הראשון חוברו עשרות "הגדות", המספרות את סיפור הקמת המדינה בנוסח ההגדה של פסח * ההגדות נועדו לבטא את ההכרה שמדובר בשינוי מפליג בגורלה של האומה * להעניק תוכן מסורתי לחג * עד כה לא נתקבעה אף הגדה כטקסט מכונן ויוצר מסורת * ומדוע פסלה הרבנות הצבאית את ההגדה הראשונה * "אחד מי יודע? אחד הוא צה"ל"
– מאת:יואל רפל –
לקראת יום העצמאות של שנת תשי"ב (1952) הדפיס צה"ל כעשרת אלפים עותקים של ׳הגדת יום העצמאות׳ שכתב הסופר אהרון מגד. חיילי צה"ל היו אמורים לקרוא את ההגדה בארוחת ליל יום העצמאות.
זו הייתה, ככל הנראה, ההגדה ראשונה שחוברה ליום העצמאות. אך היא לא נקראה מעולם בשום מחנה צה"ל. ההגדה נגנזה בלחץ הרבנות הצבאית, שנדהמה לגלות כי בטקסט הדומה לזה של הגדת ליל הסדר תפס הצבא בכמה מקרים את מקומו של הקב"ה.
כך, למשל, בישרה ההגדה כי "לא על ידי מלאך, ולא על ידי שרף, ולא על ידי שליח הִכינו את האויב ויכולנו לו, כי אם על ידי צבא ההגנה לישראל שרוחו דרוכה וזרועו עזה".
ההגדה פורסמה במלואה בעיתון ׳מעריב׳ ורבים קראו בה, אך יוזמת שילובה בתכני החג נחלה כישלון.
בין ליל הסדר לחג המנגל
השימוש במושג ׳הגדה׳ ביקש לקשר את ליל הסדר של פסח עם הסעודה החגיגית של ערב יום העצמאות. בשני הארועים – יציאת מצרים והקמת מדינת ישראל – התחולל שינוי מפליג במצבו של עם ישראל כאומה בין העמים.
ניסיון ממלכתי לעצב הגדה לליל יום העצמאות נעשה בתשט"ו (1955) ביוזמתו של שר החינוך בן ציון דינור. החיבור לא נקרא "הגדה" אלא "מקראי חג לסעודת יום העצמאות".
מבנה הגדה זו, שנכתבה על ידי הסופר והמשורר יצחק שלו, הועתק ממבנה ההגדה של סדר פסח. בצד התוכן שנבנה בתבנית סיפורית של מלחמת העצמאות וזיכרון הנופלים, שולבו גם תפריט סעודת החג וטקסט דידקטי שהסביר כיצד לקיים את סעודת החג.
"שחררנו את עצמנו"
שנתיים לאחר מכן בתשי"ז (1957) פרסם הרב מרדכי הכהן, מיקירי ירושלים, "אגדת זה היום ליום העצמאות". בהגדה זו נאמר בין היתר: "מיד עלו נבחרי העם בזה אחר זה וחתמו שמותיהם במגילה. לפי סדר האלף בית חתמו, כדי שלא לחלוק כבוד לחותמים, אלא לכ"ב האותיות של הא-ב." .
לשנת העשרים לעצמאות מדינת ישראל, תשכ"ח (1968) כתב המחנך ד"ר ישראל צבי כנר "הגדה ליום העצמאות" שהעמידה במרכז תוכנה את יום העצמאות למדינת ישראל. בפסח אנו נזכרים כיצד שוחררו אבותינו מבית עבדים, ביום העצמאות אנו נזכרים כיצד שוחררנו אנו עצמנו.
כך, למשל, את הפיוט "אחד מי יודע" שינה הד"ר כנר ל"אחד מי יודע?, אחד אני יודע, אחד הוא צבא הגנה לישראל". את הקטע "והיא שעמדה" שינה ל"והוא שעמד לאבותינו ולנו, שלא פעם אחת בלבד קמו הערבים לכלותינו והקדוש ברוך הוא וצה"ל הצילנו מידם".
הגדות רבות ליום העצמאות נערכו והודפסו על ידי קיבוצים החל מהשנה הראשונה לעצמאות המדינה, היסוד להגדות (ומקראות) אלו היה הצורך לצקת תוכן של ממש לחג הצעיר שאין לו מקורות קדומים. סעודת החג בקיבוצים שדמתה לליל הסדר של פסח שבו התכנסו כל חברי הקיבוץ וילדיו לסעודה חגיגית משותפת, הביאה לדמיון במבנה של הגדת ליל הסדר של פסח והגדת יום העצמאות.
בשישים ושבע שנות המדינה נערכו והודפסו עשרות הגדות שונות לליל יום העצמאות. ראוי להזכיר את שתי המהדורות הגדולות של "הגדת יום העצמאות לחיילי צה"ל" שערך החתום מעלה ופרסמה מפקדת קצין חינוך ראשי בשנים תשס"ב (2002 ), תשס"ד (2004),
הגדה זו נבנתה סביב שני סמלי היסוד של התקומה הלאומית – מגילת העצמאות וסמל המדינה, המנורה. תוכן ההגדה נועד להעניק ידע בתולדות המפעל הציוני, צה"ל, המאבק לביסוס חברה דמוקרטית והתקווה לשלום.
איך הופכים את היום לחג
במאמר שכתב פרופ׳ אסא כשר על ׳הגדות יום העצמאות׳ ביקש להבליט את הקשר בין ההגדה של פסח לזו של יום העצמאות. וכך כתב:
"לטעמי, יש רק דרך אחת לעצב את יום העצמאות כחג של ממש, המשתלב באופן טבעי בתוך ההיסטוריה של העם היהודי, כעם ה׳עומד ברשות עצמו׳, בכל ממד חשוב של קיומו. זוהי דרך הטקס והטקסט שיהיו בעלי זיקה מובהקת להגדה של פסח, המוכרת מליל הסדר. שלושה יתרונות ניתן למנות ברעיון של יצירת ׳הגדת יום העצמאות׳, במתכונת שיש בה דמיון מובהק לזו של ההגדה של פסח.
ראשית, למרות שכל נוסח כזה של הגדה ליום העצמאות יכלול, מטבע הדברים, חידושים משמעותיים בחלקים מרכזיים של תוכנו, הוא יהיה מיד עם כינונו גם בעל שורשים היסטוריים עמוקים בשל הדמיון המובהק להגדה של פסח.
הגדה ליום העצמאות תהיה טקסט חדש בעל שורשים עתיקים ולא יהיה בכך פרדוקס כלשהו, אלא דווקא הישג תרבותי מיוחד.
שנית, מרכיב טבעי של הדמיון בין ההגדה של פסח לבין הגדה סבירה ליום העצמאות יהיה בהקשר השימוש בטקסט. כשם שההגדה של פסח היא טקסט המכונן טקס, כך הגדה דומה ליום העצמאות תוכל להיות טקסט המיועד לטקס. אם במתכונת של ליל הסדר ואם במתכונת אחרת, במוצאי יום העצמאות, לדוגמה.
שלישית, מרכיב טבעי של השוני בין ההגדה של פסח לבין הגדה סבירה ליום העצמאות יהיה בתכונות מרכזיות של הטקסט. בעוד ההגדה המסורתית של פסח מאירה פנים לחידושים, אולם רק אם הם פירושים של עצמה או דרשות הנאמרות בשוליה, הרי הגדה מוצלחת ליום העצמאות תוכל להאיר פנים לחידושים, אפילו מדי שנה בשנה, ובלבד שיבואו בנוסף לדברים הנאמרים בה שוב ושוב, מדי שנה בשנה, כראוי לטקסט שנועד לחיות בתוך מסורת".
עד כאן דברי פרופסור אסא כשר.
הגדה ליום העצמאות היא צורך מתבקש. הגדה זו עשויה ליצוק תוכן של ממש ליום החג הלאומי עד שכל חוגג בעתיד הקרוב והרחוק יחוש כאילו הוא עצמו היה בהולדת מדינת ישראל.
ראה
הלכות יום העצמאות
http://www.zeevgalili.com/2011/05/14937