הרבי מלובביץ' ואברהם שלונסקי – קשר מיוחד

                                                               – מאת יונתן שלונסקי –

שיחות רבות היו לי עם אברהם שלונסקי אח-אבי, על הקשר העמוק בינו ובין מנחם-מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ. היסוד לקשרים אלה היה הקירבה העמוקה שנוצרה ביניהם בילדותם ביקטרינוסלב, אוקראינה. משפחות שניאורסון ושלונסקי התגוררו בדירות סמוכות, וחייהם היו שלובים זה בזה. הילדים הלכו יחד ל"חדר", סעדו זה בביתו של זה והייתה גם קירבתם דם בין המשפחות. (קירבת בני-דודים בין דור הורי-ההורים). על כל אלה חשוב לציין, כי טוביה, אביו של אברהם, היה בן למשפחה חב"דניקית, וחסידות חב"ד שרתה על חיי משפחת שלונסקי.

הבית ביקטרינוסלב - צילום אביבה קרינסקי

הבית ביקטרינוסלב – בו התגוררו משפחת הרב ומשפחת שלונסקי [צילום אביבה קרינסקי]

דרכיהם נפרדו בבגרותם. בני משפחת שלונסקי הלכו ללימודים בבית-ספר, בגימנסיה הן כללית והן עברית.  מנחם-מנדל המשיך בלימודיו בישיבה.
בשנות השלושים נפגשו השניים בפריז וחילקו את חייהם בין האמונה והאמנות. ערב שבת אחת הציע הרבי: אני אלך אתך אל מפגשי-האמנות שלכם, ואתה תלך איתי לבית-כנסת בערב שבת שני.
השילוב הזה בא אל סיומו בשיחה אחרונה שלפני פרידה.

מנחם-מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ ה- 7, פריז 1937

מנחם-מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', פריז 1937

"לפני שאנחנו אומרים שלום זה לזה, אני רוצה לרכז את מהות המפגשים שלנו," פותח מנחם־מנדל את השיחה. "אסור שדבריי ישימו קץ לקשר המופלא בינינו, בין נשמותינו, שני אנשים העומדים על דעתם ודתם, קשר החשוב לי כקשר־דם. אתה אל תוותר על אלוהיך שלך, אלוהי השירה, הישאר ודבוק בו. אני אשאר עם אלוהיי שלי, אדבק בו עד סוף ימיי. אך אל תשכח שאנחנו 'בינוניים': נידונו להיות שרויים כל חיינו במאבק, קרועים בין שתי הנפשות הפועלות בתוכנו – האלוקית והבהמית. ואל תשכח שלעולם תישאר בינינו ידידות מופלאה."
באחת הנסיעות של אברהם לחו"ל הוא נשלח לסדרת הרצאות בארגנטינה. בדרך הביתה הוא עצר בניו-יורק לפגישה עם מנחם-מנדל ומשפחתו. יום שלם הם שוחחו, בעיקר על שירה ואמונה, זיכרונות ילדות וראייה-לעתיד. זו היתה הפגישה האחרונה בין השניים.

לאחר אותה פגישה התקיימה בין השניים חליפת מכתבים המוגשת בזה.

חליפת מכתבים בין הרבי לשלונסקי

מכתב מנחם מנדל לאברהם – ברכות לשבעים שנה

ב"ה, י"א אדר שני, ה'תש"ל [1970]

ברוקלין, נ.י.
מחו'[תני] מר אברהם שי'

שלום וברכה!

נזדמן לי לפני ימים אחדים, והיום פעם שני, לקרוא על דבר יובל השבעים שלו, ואצטרף לקהל מברכיו לאחל לו אריכות ימים ושנים טובות. וכמנהג היהודי לצרף תכף ומיד מאמר חכמינו ז"ל – טוב לשמיים וטוב שהוא הטוב האמיתי.
והרי חודש אדר עינינו לא שמחה סתם כי אם מרבין בשמחה, ועד שלא ידעי. ארשה לעצמי להביע את איחולי, ובטח בלאו הכי יחדשני בזה, אשר יהי רצון שהתזוזה והתנועה של "שיבה אל המקור", תתבצר בחייו במעשה בפועל, בחיים המעשיים כל יום. ובפרט אשר השפעה לו בכגון זה בחוג מסויים שספק אם יקבלו השפעה ממישהו אחר, ופעולה מקורית (תרתי משמע) ומפתיעה מצדו – בודאי שהרבה ממנו יראו וכן יעשו.
בתקופה זו רבו הפירושים בכל ענין ודבר, ועד לפירושים סותרים ומשונים. אבל כוונתי כי האמור הוא בסגנון הידוע "לדעת זה התינוק", או במאמעלשון – גאר פשוט.[  ביידיש = בשפת אם, די פשוט] וכיון שבמשך כמה שנים ביקטרינוסלב הי' מחפש דוקא זה שהוא נועז נגד הזרם, אין לך נגד הזרם בחוג מעריציו – מפנה שגוי בכיוון האמור.
פשוט שאין מתחילים להדר בקיום מצוות מעשיות בכדי להראות שיכולים ללכת נגד הזרם וכו', אבל בתור מסייע הרי גם תכונת נפש זו פעילה היא.

"ולהתמי'[ה] מה יום מיומיים, המענה (באם יש צורך בזה) – יובל שבעים שנה".

בכבוד ובברכה לשנים טובות ומוצלחות ולבשורות טובות.
מנחם שניאורסאון
מכתב אברהם למנחם מנדל

אברהם שלונסקי 1936

אברהם שלונסקי 1936

ברכת שלונסקי ליום הולדת הרבי

שנתיים חלפו, ומכל קצווי תבל נשלחו ברכות לרבי לרגל מלאת לו שבעים. לקראת י"א בניסן תשל"ב שלח שלונסקי ברכה אל הרבי ובה תפילה לגאולה לאלתר. לאיחוליו צירף עשרה כרכים ובהם כל פירסומיו בעברית ובתרגום לאנגלית:

אברהם שלונסקי
תל-אביב, גורדון 50
ג' ניסן התשל"ב
תל-אביב

למוהר"ר מנחם מענדל ברב לוי יצחק שניאורסון זצ"ל
שניאוסאון האדמ"ר מלובאוויטש

ברגשות נפש קבלתי את מכתבו מיום יא' אדר שני, ובלבי קמו לתחיה זכרונות ימי יקטרינוסלאב.

ובכל הקשור באותם ימים כפרק רב-משמעותי בחיי, ומחדש הייתי בנפשי אותן שעות של פגישה ודו-שיח בחדר-היחוד של כבודו בברוקלין לפני כמה שנים.

הרבה הדים מאותה שיחה עולים מדפי ספר שירי האחרון "משירי הפרוזדור הארוך", שאני שולחו לו היום, יחד עם הספרי הקודם "אבני-גוויל".

ועכשו למקרא מכתבו מתהרהרים בי הרהורים, שעדין אין עמי אותו כוח-הוודאי שיעמוד לי בכתיבת התשובה עליו. והרי הרהורים מלשון הרה קרה והגה היא והריון הרוחני כהריון הגשמי צריך זמן ולא רק שכל.

לוואי ומצאתי מערכי לשון כדי להביע את מערכי הלב במלאות לך שבעים שנה. תפלה אחת בלב כולנו – גאולה שלמה לאלתר – גאולת ר' ישראל בתוך כלל ישראל, יהי רצון שתתקבל תפלתנו, אמן.

ושוב תודה על הברכה.

ואשמח מאד אם יאשר לי כבודו את קבלת שני הספרים, ואולי גם יתרה מזה, יחווה דעתו עליהם.

מכיוון שאנו עומדים בפרוס חג היציאה מ מצרים הריני מסיים בברכה – ברכת הגאולה השלימה שלא תתמהמה.
אברהם שלונסקי

תשובת הרבי מלובביץ

ב"ה, כ"ג סיון ה'תשל"ב ברוקלין, נ. י.

מר אברהם שי' שלאנסקי שלום וברכה!
אתו רב הסליחה שלא אשרתי גם בכתב קבלת מכתבו ברכה ליום ההולדת ותשורתו הכי יקרה – אוצר כתביו (בעשרה כרכים), שרצוני לפרש זה ככתבו בכרך הראשון שזהו סימן שביחד עם "שאר בשר" יש בזה "שאר רוח", אלא בשינוי – לא "שאר רוח" (אלף קמוצה) כי אם גם בזה "שאר" (אלף צרוי').

הרבי על השואה 

מובא כאן  מכתב של הרבי מלוביץ משנת 1946 – שנה שבה לקה דב שלונסקי, אחיו של אברהם,[ אביו של יונתן שלונסקי – ז.ג.] בשבץ מוחי ומצבו בריאותו הדרדר עד מותו בתחילת שנת 1947. למכתב זה נודעת חשיבות כמסמך המבטא את תגובתו של הר לשואה.

התש"ו
לאברהם שלום,

שמחתי לקרוא במכתבו האחרון של דב על חייכם שם בארץ־ישראל ועל עשותך חַיִל. התעצבתי לקרוא על מחלתו ותוצאותיה וכן הטרוניות שלו שלא נותנים לו לחיות כרצונו. הוא הדגיש במכתבו את שינוי דעתו על אלוהים ואדם אשר בגידה גדולה נעשתה ביניהם, כי איך ייתכן שאלוהי ישראל נתן לפגוע בעמו פגיעה כה אנושה על־ידי הנאצים יימח שמם? האם לא היה בכוחו לשים סוף להשמדת העם? ואיך בלבו של אדם שומר־מצווה כמוהו נתן אלוהים לפגוע. זו שאלה כבדת־משקל וגם אנו חושבים בה והוגים בה יומם ולילה ואין מנוח.

אנחנו עצמנו אמנם נסתלקנו משם בעזרה גדולה של מי מאנשי הנאצים – שמא קלע בהבנתו אל רצון האלוהים – אבל בכך אין בידינו תשובה לשאלה הגדולה: למה?

אני מבטיחך להעמיק בדבר, ולא רק אני אלא גם הרב הגדול, ובוודאי בחלוף השנים נתקרב אל התשובה ואולי אף נגיע אליה. הודיתי לאלוהים שנענה לתפילותינו וגם עזר להעביר את ורדינה לארץ בטוחה.

אך נניח לזה היום. ממכתבו הבחינותי כי אין זה בּוריה שהכרנו בבית באוקראינה אשר אהב את קיום המצוות ודקדק בהן בצד אהבתו למדע. עתה הוא נשאר בבדידות עם המדע בלבד. במכתבו שולט העצב וזה הזמן לחייכם בצוותא, שהרי מצווה היא מלשון צוותא, קרי יחד.
כלומר: על־ידי קיום המצווה מתחבר יהודי עם הקב"ה בעצמו. וזה השכר הגדול והנפלא ביותר. ואני תפילה כי במצוות הצוותא לא תרחיקו עצמכם מבּוריה אלא תקרבוהו.

המשפחה שלנו בונה חיים חדשים בניו־יורק אחרי שהצליחה להימלט מציפורני הנאצים. גם לנו קשה ורבים הגעגועים לימי הבית באוקראינה ולצוותא עם משפחתך. לי גם חסר הקשר עם עולם הלימודים. ככלות הכל לא זנחנו את דרך האלוהים, כי מי יֵדע פשר מעשיו ומי האדם אשר רשאי לשים עצמו שופט עליון.
אברהם, שמור אתה על כולם אצלכם ובעיקר על דב ועל אמכם שתחיה.
מנחם־מנדל שניאורסון

דב - פרופיל

דב שלונסקי

מאחורי המכתבים

ברקע חליפת המכתבים  – שנלקחו מארכיון מרכז שלונסקי באוניברסיטת תל-אביב – עומדת פגישתם של רבי מנחם-מנדל שניאורסון ואברהם שלונסקי, אשר נתקיימה בחדר-הייחוד של הרבי מלובביץ בניו-יורק.

באותה פגישה – כך סיפר לי אברהם שלונסקי – הם העלו זיכרונות מימי הנוער, כאשר גרו בשכנות ביקטרינוסלב, וערכו חשבון-נפש של דרך-חייהם – של ה"פרוזדורים" השונים, שבהם הלכו. עד מהרה נסתבר להם בפגישתם, שה"פרוזדורים" אכן שונים, אך הם מובילים למעשה לאותו מקום: עולם האמונה והשירה.
ופגישה זו בין האמונה והשירה מתמצית בבית הראשון, של השיר הפותח את ספר השירים של אברהם "משירי הפרוזדור הארוך", שמזכיר שלונסקי במכתבו לרבי:

השיר מול שתי הגדות

במהלך הפגישה התערבבו תחומי השירה והאמונה, ובסופה אמר הרבי לשלונסקי: אתה אולי לא מקיים כמוני את מצוות הדת, אך אתה אדם מאמין. אתה אולי לא מתפלל כמוני בבית-כנסת, אך אתה מתפלל בדרכך-שלך. שנינו מתפללים בדרך שונה, אבל באותה אמונה.
בשיחה בעת שהותי בלונדון בשנת 1966 אמר לי אברהם על סיכום הפגישה עם הרבי, אשר אמר בסיומה: אני אשאר עם האלוהים שלי, ואתה תישאר עם אלוהי השירה.

ראה גם

העולם היהודי של אברהם שלונסקי

אררט רומן ועוד משהו

 

5 תגובות בנושא “הרבי מלובביץ' ואברהם שלונסקי – קשר מיוחד

  1. עצמונה

    מרתק.
    הלוואי שעם ישראל היה לומד מהשניים מהו שיח ומהו כבוד גם כשהדעות ודרך החיים שונה.

  2. שמעיה

    לעורכי הבלוג שלום,
    אשמח לדעת האם המכתב של הרבי לשלונסקי המופיע כאן, משנת 1946 בקשר לשואה, הוא במקורו בעברית או שזהו תרגום מאידיש?

    1. זאב גלילי מאת

      הפניתי את השאלה למחבר הפוסט ולהלן תשובתו:
      הרבי ידע עברית היטב.
      הוא דיבר עם דודי אברהם שלונסקי עברית ולפעמים גלשו לרוסית, בעיקר כאשר דיברו על אמא.
      כך לדברי אברהם כאשר גם אני שאלתי שאלה זו.

      יונתן שלונסקי

      1. שלום

        השאלה אינה האם הרבי ידע עברית, אלא אם המכתב הספציפי הזה נכתב במקורו בעברית, כי הוא אינו כתוב בסגנון האופייני למכתבי הרבי.

השאר תגובה