מה מקור מנהגי הסדר? מה זה אפיקומן? ומה פרוש "ארמי אובד אבי? ולמה מציגים הילדים קושיות שלא במקומן? ומנין צץ אליהו הנביא?  –  כמה הסברים לעבר, הצעות לעתיד וביקורת בצידן

– מאת: ד"ר יואל רפל   –
ההיסטוריה של עם ישראל מתחילה בפסח. ההגדה של פסח והארוחה הנכרכת בו הם מסיבת העצמאות של עם ישראל.
מסגרת סדר פסח קבועה  מזה דורות. אבל היא אינה קשיחה ומתבקש להכניס בה תוספות ועדכונים. זהו ציווי יסוד בהגדה: 'בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'.

לרענן את ההגדה ?

האם פסוקים ופרקים שלוקטו מן התנ"ך, או מדרשים ודרשות שחוברו לפני מאות שנים יש בהם כדי לתת ביטוי לעולמו ולחייו של היהודי בן-זמננו. אנו חיים בדור שחווה שני אירועים שאולי אינם פחותים מיציאת מצריים: השואה ותקומת ישראל במדינת ישראל.
אצל רבים קיים רצון כן  להחיות את ההגדה של פסח ולרענן אותה באמצעות הוספת קטעי מקרא ושירים שייתנו ביטוי למציאות החיים של זמננו. יחד עם זאת יש להדגיש: הטקסט המקורי  הוא העוגן. הוא הבסיס הוא היסוד עליו נשען ליל הסדר. אין תחליף לטקסט העובר מדור לדור, שראשיתו בדור יבנה שלאחר חורבן הבית השני (70 לספירה)  וגיבושו בתקופת הגאונים (מאות 9-10 ). את הטקסט הזה אין לשנות אך אפשר, ורצוי, להוסיף עליו.

ברל על ירושת הדורות

לפני כשבעים שנה התייחס ברל כצנלסון, מן המנהיגים הבולטים של תנועת העבודה,  לפסח ולתוכן ההגדה.וכך הוא אמר: "דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות" ירושה שהיא היסוד לזיכרון הלאומי והאישי בפסח. עקירת הטקסט המסורתי שבתוכנו 'הא לחמא עניא', 'מה נשתנה', ארבעה בנים וארבע כוסות תמוטט את כל המבנה המיוחד שהתגבש במשך דורות לערב פסח.

הסדר הזה נתקדש כביטוי המשמעותי ביותר של זהות יהודית במהלך הדורות.  יהודים הקפידו לקיים אותו , בכל הזמנים ובכל הגלויות. קיימו אותו  בימי רדיפות ושמד, בערי הריינוס במאות  האחת עשרה והשתים עשרה. קיימו אותו אנוסי ספרד במאות ה  14-15. קיימו אותו מיליוני יהודים גם בגטאות ובמחנות ההשמדה. בברית המועצות קיימו רבבות יהודים את הסדר  כגילוי משמעותי ביותר של זהותם היהודית.

להוסיף משירי אלתרמן?

רבים קוראים בהגדה של פסח בלי לתת דעתם לתוכנו ומשמעותו של הטקסט. מה פרוש 'ארמי אובד אבי' ?  כמה מכות לקו  המצרים – עשר ואולי ארבעים ואפשר גם חמישים?
מדוע בצד קריאת הוויכוח בין רבי אליעזר ורבי עקיבא על מספר המכות שלקו בהן המצרים לא נוסיף שיר או שניים משירי מכות מצרים של נתן אלתרמן?
מדוע בעת קריאת 'הא לחמא עניא' לא נוסיף ונעיין בשירו המעולה של רוני סומק 'קו העוני'. מדוע לא נקיים דיון על העוני בחברה הישראלית ובגורלם של אלה בתוכנו שאינם זוכים לשבת לסדר פסח.'כל הרוצה יבוא ויאכל' אינה יכולה להישאר סיסמה ריקה. היא חייבת להיות  אורח-חיים שיש לאמץ.ראוי גם שנצרף להגדה את פסוקי ספר דברים  'כי יהיה בך אביון באחד שעריך' ונפעל להסיר מחברתנו את חרפת העוני.
כאשר נקרא 'עבדים היינו לפרעה במצרים' נדון ברבע מיליון העובדים הזרים החיים בתוך החברה הישראלית-יהודית. האם טחו עינינו מלראות את מצוקתם? מדוע לא ישירו גם הם 'השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין'? מדוע שלא נדאג שתופעת הניצול, ההשפלה וההרחקה שהם מנת חלקם ייעלמו מחברתנו האמורה לשמש אור לגויים ?
תוספת קטעים. פרי עטם של הוגים ויוצרים, מהספרות החסידית ומהספרות העברית היפה, מהשירה ומהזמר, יעמיקו את החוויה של ליל הסדר ויתנו תוספת משמעות לחג. תכניו של חג הפסח. ערכי הסדר הם אוניברסאליים וראוי שאנו נכיר בהם עד שישמשו סימני דרך מובילים ליהדות, לישראליות ולאנושיות.
ומכאן נשיב על כמה קושיות שרבים מקשים על ליל הסדר ועל תוכן ההגדה ושאינם כלולים בארבע הקושיות המפורסמות.

 

 

הגדה אשכנז 1713

 מקור החג וגלגוליו

סדר פסח הוא פרי דור יבנה {70- 135 } לאחר חורבן בית המקדש השני. בזמן המקדש היו מביאים אליו את קורבן הפסח ואוכלים אותו בחגיגיות ובטקסיות שהם המקור להגדה.
הגדה במובן המוכר כיום לא הייתה אז. מי שלא עלה לרגל לירושלים קיים בביתו סעודה חגיגית לציון ערב החג, והסתפק בכך. המחקר המודרני הוכיח כי יש דמיון בין סדר הארוחה בליל הסדר לבין מנהגי הארוחה בעולם ההלניסטי.
הדמיון הזה עולה בברור מתוכן ההגדה. לדעת הפרופסורים שמואל וזאב ספראי (אב ובנו, בספרם "הגדת חז"ל") וכן גם לדעת פרופסור ישראל לוין, המבנה הראשוני  של ההגדה היה כפי שכתוב במשנה במסכת פסחים {פרק עשירי}. דהיינו, תחילה אכלו ורק אחר כך קראו את ההגדה.בימינו נתהפך הסדר והמסובים נאלצים להמתין שעה ארוכה של קריאה בהגדה עד שיזכו למעדני המלכים שהכינה עקרת הבית – מרק עם קניידלאך געפילטע פיש צימעס וכל היתר.

מנין ה"מה נשתנה"

המבנה הזה, היום, מבהיר את שאלות ה'מה נשתנה' שמקורו ב'סימפוזיון' (דיון חופשי) שנלווה לכל ארוחה בעולם ההלניסטי. לימים שונה סדר הארוחה, ובתקופה הביזנטית – תקופת התלמוד {מאות 4 -5 לספ'}  הקדימו את הסימפוזיון ורק אחרי שניתנו כל התשובות לשאלות השונות  שהונחו בפני המשתתפים, התיישבו לאכול. עורכי ההגדה 'שכחו' שצריך לשנות את השאלות. וכך נשארו שאלות – 'מה נשתנה' שאין להן כל קשר למה שהילד  אכן רואה לפני הארוחה. זו הסיבה שילדים קטנים שואלים , כיוון שאת השאלות, שהם אינם מבינים,  מכתיבים להם ואת התשובות לא נותנים.

 

 

מכת שחין הגדת סארייבו

 גימיקים חינוכיים לילדים

הילדים תופסים מקום מרכזי בסדר פסח ("והגדת לבנך").  וכדי שלא יירדמו הוכנו עבורם 'גימיקים' חינוכיים.
• מה נשתנה. שתמיד נשאל על ידי ילד, רצוי הצעיר שבחבורה.

• האפיקומן. המילה 'אפיקומן' מקורה ביוונית ומשמעה 'השמחה שלאחר הסעודה' . ומה הקשר בין השמחה לאותה מחצית מצה המוחבאת ואשר על הילדים 'לגנוב' כדי לגבות את תמורתה? אין קשר. אלא שבמסגרת הסעודה ההלניסטית, היה קשר. את הארוחה סיימו בריקודים ובאכילת דברי מתיקה ולזה קראו אפיקומן.
• אליהו הנביא. זהו אמצעי נוסף להשאיר את הילדים ערים. הם מתבקשים לשמור על הדלת הנפתחת בעת שאומרים 'שפוך חמתך'.  לפי המסורת העממית באותה עשירית שנייה  'נכנס' אליהו הנביא ושותה טיפת יין מהכוס –החמישית. זו הכוס שנחלקו חכמים האם היא חלק מהסדר, ומי שיכריע הוא לא אחר מאשר אליהו הנביא. ועד שיכריע תישאר השאלה פתוחה בבחינת תיק"ו – תשבי {אליהו} יתרץ קושיות ובעיות .

למה נעדר משה מן ההגדה

משה נזכר פעם אחת בהגדה ורק אגב ציטוט פסוק, ולא לכשעצמו. ומדוע לא נזכר משה? ההגדה נותנת תשובה. משה היה רק השליח  מטעמו של הקדוש ברוך הוא : "ויוציאנו ה' ממצרים לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שרף ולא על-ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו"..

הציר המספרי של האגדה

המכנה המשותף לחלקי ההגדה השונים הוא מרכזיותו של המספר ארבע:  ארבע כוסות , ארבעה בנים, ארבע קושיות , ארבע אמהות, ארבעה שמות לחג (חג האביב, חג החירות, חג המצות וחג הפסח).
הגדת הארבעה מקורה בארבעה דברים שבזכותם נגאלו ישראל ממצרים – שלא שינו את שמם , שלא שינו את לשונם, שלא גילו מסתורין שלהם ולא ביטלו את המילה. גם כצירופי מילים מופיע המספר ארבע, למשל "ואפילו – כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים כולנו יודעים את התורה".לצד ארבע מופיע המספר שלוש:• שלוש מצות בקערה כנגד כהן, לוי ,ישראל,• שלושה אבות לאומה – אברהם, יצחק ויעקב.• שלוש ועוד ארבע הם שבע – מספר החוזר ביהדות יותר ממאתיים וחמישים פעם. למשל : שבעת ימי השבוע; שבעת המינים; שבעת קני המנורה; שבעה עולים לתורה, שבע מידות טובות, שבע מצוות בני נוח ועוד.

 

 

הגדת הקיבוץ הארצי 1956. כתב מ. אמיתי אייר שרגא וייל

 ראוי לשנות

לסיכום רציתי לומר כי כדאי וראוי לשנות את מבנה הסדר – תחילה נאכל ואחר כך נקרא מ'מה נשתנה' ועד סוף ההגדה. דומה שזה רצונם של מרבית המשתתפים בסדרי פסח. בנוסף לרצון לעדכן את ההגדה בהוספת קטעים בעלי משמעותו אקטואלית.
ערב פסח צריך להיות חגיגי לנפש ולגוף ואין כל סיבה להתענות בו. הוספת קטעים ,מבלי לקצץ בקיימים,שינוי סדרי הארוחה ותוספת  של שירים בני הזמן היו הופכים את סדר פסח למה שנועד – ערב משפחתי-קהילתי זכר ליציאת מצרים.

================================================================
הערות המביא לבית הדפוס

ד"ר יואל רפל הוא תלמיד חכם שכבר העשיר את קוראי אתר זה בכמה תובנות מקוריות בתחומי התמחותו. גם הפעם העשיר אותנו. אך בצד המידע המרתק נקט ד"ר רפל עמדה עליה אני אומר כמאמר הכוזרי: כוונתך רצויה, אך מעשיך (אם ייצאו אל הפועל) אינם רצויים.
כוונתי לשינויים שהוא מציע בהגדה ובסדרי ליל הסדר. אף שהוא צודק  אני חולק עליו ואלה נימוקיי:

1. עוצמתם של הטקסטים הקנוניים היהודיים – מן התנ"ך ועד סידור התפילה היא בהיותם מקובלים על כל עם ישראל בכל הדורות (ולא עד בכלל, דור הבלהות שאנו חיים בתוכו מאז האמנסיפציה).
2. העובדה שבכל קהילה מקהילות ישראל קראו באותה שעה את מגילת אסתר, וקוראים באותו יום את פרשת השבוע  ומעבר לנוסחים השונים באחדות מוחלטת היא שקידשה אותם בעיני העם.
3. גם חז"ל התלבטו אם להכניס למשל את מגילת אסתר לספר הספרים ועל איוב אמרו שאולי רק משל היה. ואת ספר בן סירא משום מה  הוציאו מכלל ספרי החכמה עד שאבד לנו מקורו העברי והמתנו 1900 שנה עד שנתגלה בגניזה. ובימינו יימצאו יהודים לא מעטים שישמחו למחוק את ספר יהושע מכ"ד כתבי הקודש ואם יכלו היו גם מבטלים כמה מפרשיות התורה כמו פרשיות הקרבנות. ובימינו, גם ההמנון הלאומי, "התקווה" נקבע כהימנון שנים רבות לפני שהחליטה על כך הכנסת והעם הוא שבחר בו.
4. אם מדובר בתוספת שבעל פה להגדה של פסח אין בכך כל בעיה. לא אטעה אם אומר כי משפחות רבות נוהגות לקרוא בליל הסדר טקסטים ולשיר שירים שאינם בהגדה, כל אחד לפי טעמו.
5. אך אם יימצא מי שינסה "לשפר" את ההגדה או "לעדכן" אותה נמצא עצמנו עומדים מול עשרות גרסות של הגדות. כל עדה וכל קבוצה בעם המשוסע שלנו תכתוב הגדה לפי רוחה. כל ייחודה של ההגדה כטקסט מאחד תאבד מערכה.  ויוכיחו הגדות הקיבוצים שכמה מהן יפות ומשובבות לב, אך אף אחת מהן לא הפכה לנחלת האומה כולה. כבר איני מדב על אפשרות שיוצעו הגדות נוסח הגדת "סטאלין" המפלצתיות שאני מביא בזה את השער שלה והיא מדברת בעד עצמה.
6. שינוי כפי שמעלה ד"ר רפל לגבי ההגדה נעשה במחזור ימים נוראים "ממך אליך" ונכללו בו שירים של זלדה ואורי צבי ואפילו  נתן זך  ואגדות חז"ל וסיפורי חסידים. כתבתי בשעתו בהתלהבות על המחזור הזה עד שניסיתי להתפלל בו בימים נוראים והגעתי למסקננה שמה שהיה אפשרי בימי המקובלים בצפת שהכניסו לסידור את לכה דודי וידיד נפש כבר אינו אפשרי בימינו.

זאב גלילי

קישורים

סדר פסח בנוסח זאב ז'בוטינסקי

http://www.zeevgalili.com/?p=11666

יציאת מצרים זה לא מה שחשבתם

http://www.zeevgalili.com/?p=280

מה שבן גוריון החמיץ בסיפור יציאת מצרים

http://www.zeevgalili.com/?p=2615

מחזור "ממך אליך" לימים נוראים

http://www.zeevgalili.com/?p=10120

התקווה בהגדה לפסח של יהודי ג'רבה

http://www.zeevgalili.com/?p=10373

משנתו הפוסט יהודית של עדי אופיר

http://www.zeevgalili.com/?p=11778