מ"ספר האגדה" לתלמוד הממוחשב של שטיינזלץ

עם המהדורה הממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ מתחיל עידן חדש במפעל, שפתח את התלמוד בפני דור שהתלמוד נמחק מן הזיכרון הקולקטיבי שלו * מפעלו של שטיינזלץ משלים את מפעלו של ביאליק ב"ספר האגדה" * שני ספרי יסוד שעיצבו את התרבות העברית החדשה

במאמרו "לכינוסה של האגדה" הסביר ביאליק את מטרת מפעלו (כינוס מדרשים בספר האגדה) במילים הבאות: "על ידי האגדה אדם נכנס לבית חייה הגמורים של האומה הישראלית ומסתכל ב'לפני ולפנים' שלה. מכיר הוא את ריבונה של האומה ומציץ בעולמה כמו שהוא…".

במאמר אחר ("הלכה ואגדה" ) מבהיר ביאליק שהלכה ואגדה אינן צרות זו לזו: "ההלכה והאגדה אינן באמת אף הן אלא שתים שהן אחת, שני פנים של ברייה אחת. היחס שבין זו לזו הוא כיחס שבין המלה למחשבה ולהרגשה, או כיחס שבין המעשה והצורה המוחשית ובין המלה" .

ביאליק כותב

ובאותו מאמר התריע ביאליק מפני ההסתמכות על האגדה בלבד, כבסיס לתרבותנו המתחדשת. הוא כתב דברים שכוחם יפה גם לימינו: "הנה הולך וגדל דור באוויר שכולו מימרות ופזמונים, ועל מיני דברים שכולם הבל פה ורוח שפתיים, הולכת ונבראת מין יהדות של רשות… תחיה, ספרות, יצירה, חינוך עברי, מחשבה עברית, עבודה עברית… כל הדברים הללו יפים ומועילים כשיש בסופם עשייה, עשייה קשה כברזל, חובה אכזרית".

והעשייה הקשה כברזל, בצד האגדה ("הרכה משמן" , בלשון הפז של ביאליק) נמצאת בתלמוד.

הספר החשוב ביהדות

מהו התלמוד? משיב עדין שטיינזלץ, בספר "התלמוד לכל" : "מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל…".

"התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור…".

דף ראשון בתלמוד המסורתי (דפוס וילנא)

"אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… עם ישראל ידע כי המשך קיומו והתפתחותו תלויים בלימוד התלמוד, וכך סברו גם שונאי ישראל לדורותיהם. הספר הושמץ, גונה ונשרף פעמים רבות בימי הביניים ובעת החדשה. לימודו נאסר על היהודים מתוך הידיעה הברורה כי אותה חברה יהודית אשר שוב לא תעסוק יותר בספר זה אין לה עוד סיכוי אמיתי של חיים…".

אם לסכם: התלמוד עיצב את רוחו של עם ישראל לא רק בדורות שבהם היה העם כולו עוסק בלימוד, אלא גם בדורות הבאים. ויעיד על כך השעור הגבוה של חתני פרס נובל יהודים בקרב מקבלי הפרס.

דור של עמי ארצות

הציונות מחקה את התלמוד מן הזיכרון הלאומי. הדור הראשון של מחוללי המהפכה הציונית בא ברובו מעולם התורה, תוך מרידה בו. המרידה כל כך הצליחה עד שברל כצנלסון קונן: רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות.

מפעל התרגום והפרוש של הרב עדין שטיינזלץ (אבן-ישראל) החל בסוף שנות השישים. כשהופיע הכרך הראשון הוא היה בחזקת חידוש גמור. הטקסט התלמודי סודר מחדש באותיות גדולות מאירות עיניים. הטקסט מפוסק ומנוקד וראשי התיבות מפוענחות.

עיקר החידוש של התלמוד החדש היה ביאורו ותרגומו של הרב שטיינזלץ. וכך הוא תואר בכרך הראשון, מסכת ברכות: "פרוש חדש המבאר כל פרט שבתלמוד בהבנת המילים והתוכן, בהסברת דרך המשא והמתן התלמודי. בלוויית תרשימים וטבלות. בתוך הפירוש תרגום מלא, מילולי ותוכני, באותיות המיוחדות, של כל הארמית המצויה בתלמוד" .

בצד התרגום כלל התלמוד החדש מבואות וסיכומים; "עיונים" הכוללים שיטות פרוש נוספות, ברור מושגי יסוד ובאור דרכי המחשבה; "אורח הלכה", הכולל את מסקנות ההלכה בנושאים שבגמרא; שינויי גירסאות; אישים; לשון; ציורים ותרשימים להסברת הסוגיות, הסברים על בעלי חיים וצמחים; תאורים ותמונות של החפצים בהם השתמשו בתקופת התלמוד. ובסוף כל מסכת מפתח מפורט של אישים ונושאים.

כיבוש קהלים חדשים

כבר בראשית דרכו כבש התלמוד של שטיינזלץ קהל קוראים ולומדים שעד להופעת הפרוש לא ידע איך נראה דף תלמוד. לרבים נתברר כי מה שנחשב לספר אזוטרי, המובן רק לתלמידי חכמים, פתוח להבנתו של כל אדם. חלפו שנים, הכרכים הופיעו בזה אחר זה, וקם דור חדש של לומדים שתלמוד שטיינזלץ הוא התלמוד היחיד שהוא מכיר. קמו חוגי לימוד בכל חלקי הארץ (בהם נוטלות חלק גם נשים רבות) והתלמוד הפך בהדרגה להיות חלק מן המטען הרוחני של ישראלים רבים הרואים עצמם חילוניים. השפעתו של שטיינזלץ והמהפכה הרוחנית שחולל ממתינים עדיין לחוקר תרבות של החברה הישראלית.

דף ראשון בתלמוד המודפסשל שטיינזלץ

על מה שקרה מאז הכרך הראשון של מסכת ברכות ועד להופעת המהדורה הממוחשבת שוחחתי עם עורך המהדורה, מאיר הנגבי, ועם איש השיווק גרשון מורגנשטרן.

השתנות קהל היעד

מאז הכרך הראשון ועד היום הופיעו 3כמעט כל כרכי התלמוד. במהלך השנים נמכרו רבבות סדרות והמכירה נמשכת בקצב קבוע.

במרוצת השנים הלך קהל היעד ונשתנה. הגיע גם קהל של אנשים שהתלמוד בדפוס המסורתי נמצא בבתיהם. כאלה שזכו להשכלה תלמודית במסגרת כלשהי – בית ספר תיכון, ישיבה תיכונית, ישיבת הסדר וכו". אלה אנשים שתורתם אינה אמנותם וזמנם דחוק. בעזרת שטיינזלץ הם מסוגלים להתגבר על הקשיים הראשוניים – לשוניים, עניניים ואחרים. ללמוד בפחות זמן וללא קושי.

מהדורה במבנה חדש

מי שמשווה את הכרכים שיצאו בחמש עשרה השנים האחרונות לכרכים שיצאו בראשית דרכו של המפעל מגלה כי התלמוד של שטיינזלץ התקדם יחד עם לומדיו. הכרכים האחרונים כבר מכוונים גם לידענים ששבילי נהרדעא אינם זרים להם. וגם ליודעים שהתקדמו בלימוד לאחר שקנו את השכלתם התלמודית הבסיסית מכרכי שטיינזלץ הראשונים.

נוכח השתנות קהל היעד הוחלט לפני שבע שנים להוציא מהדורה במבנה חדש. במקום שני עמודים של שטיינזלץ לכל עמוד של ש" ס וילנא הודפס ש" ס וילנא במהרודה החדשה ומולו עמוד אחד של שטיינזלץ, שכולל את התרגום, הפרושים ויתר הנספחים. מבנה חדש זה (שכלל גם עריכה מסוימת של התרגום והפרוש שבכרכים הישנים) ענה לצורך של אנשים שלמדו בעבר בישיבות אבל לא עוסקים בזה יום יום. הם זקוקים לפרוש של שטיינזלץ אבל רגילים לדף של וילנא.

הרב עדין שטיינזלץ (צילום: ויקיפדיה)

בשלב זה נוסף קהל יעד חדש – תלמידי חכמים ממש ולא רק " בעלי בתים" . על קהל היעד הזה למד צוות העורכים (ליד שטיינזלץ פועל צוות של כ-15 איש) ממכתבים שמתקבלים מן הלומדים. " כותבים אלינו כל הזמן מכתבים וגם נפגשים ומדברים. אין יום שאין מקבלים מכתבים – מעירים, משבחים, מבקרים. ואנו מנסים לענות על צורכי הלומדים" .

גם החרדים מקבלים

עד כה נמכרו רק כמה מאות תקליטורים, אך כבר עתה ברור שמדובר בקהלים חדשים. אלה כוללים עורכי דין, מורים ואנשי עסקים. עורך דין יכול לאתר במהירות כל דף בתלמוד ולהבין מייד מה בתוכו. למורים מאפשרת המהדורה להכין שעור עם המקבילות והנספחים בלחיצת כפתור. אנשי עסקים בעלי מחשבים ניידים יכולים ללמוד דף יומי בכל מקום. במשרד בארץ, במטוס ובכל מקום בעולם.

קהל יעד לא פחות ואולי יותר משמעותי בא מן החוגים החרדיים. משך שנים רבות החרימו חוגים אלה את תלמוד שטיינזלץ. ניסיתי פעם לרכוש כרך של שטיינזלץ בחנות גיטלר, שהיא חנות מרכזית לכתבי קודש בבני ברק. המוכר הסתכל בי בתימהון, כאילו ביקשתי לרכוש ספר מינות. יש אומרים כי שטיינזלץ הוחרם בשל היותו מזוהה עם חב" ד (בין ההסכמות לתלמוד שלו יש הסכמה של הרבי מלובבביץ") ולפי השמועה הרב שך הצהיר פעם שהדת הקרובה ביותר ליהדות היא חב"ד.

למרות זאת תלמוד שטיינזלץ חדר לחוגים חרדיים וגם לתלמידי חכמים שבהם. אלו אינם מודים בכך בפה מלא ומחזיקים את הכרכים כשהם עטופים בנייר עיתון, כאילו מדובר באמת בספר מינות.

התלמוד הממוחשב מאפשר להחזיק את כל שטיינזלץ בתוך הזכרון של המחשב, בלי שהדבר ינקר עיניים ובלי שייחשף בארון הספרים המקודש.

כל התלמוד בדיסק

רכשתי את המהדורה הממוחשבת לפני כמה שבועות ואני יכול להעיד על יתרונותיה וחסרונותיה מניסיון אישי.

המוצר כולל את כל 37 הכרכים של שטיינזלץ שראו אור עד כה. מסכתות שטרם זכו לפירושו של שטיינזלץ מובאות בצילום של דפוס וילנא.

חיפוש דף נעשה בקלות. מקישים את שם המסכת ומספר הדף. הדפים מצולמים בפורמט ACROBAT READER שהוא נוח מאד לקריאה, להגדלה ולהדפסה. מכל נקודה בש" ס ניתן לדפדף קדימה ואחורה בקלות ובמהירות. לחיצה אחת ואתה מקבל על המסך את העמודים המקבילים לעמוד המוביל וכולם ניתנים כמובן להדפסה. ההחמצה הגדולה של התלמוד הממוחשב היא העדר אפשרות להגיע למקורות ההלכתיים שב" עין משפט" ו" נר מצווה" .

חיפוש ערכים ומפתחות

החסרון הגדול של התלמוד הממוחשב הוא העדר אפשרות לחפש מלה או קבוצת מלים בתלמוד. זאת, משום שדפי תלמוד שטיינזלץ אינם מובאים בו כקובץ אלא כצילומים.

אם תחפש, למשל, את המשפט המפורסם ממסכת אבות " אם אין אני לי מי לי" לא תמצא אותו בתלמוד הממוחשב, אבל מיד תמצא אותו במפעל השו" ת. מאידך, אם תחפש במפעל השו" ת את הביטוי " ירושלים של זהב" , לא תמצא אותו כי הוא לא נמצא בכל התלמוד בעברית אלא בארמית. אם תחפש צרוף מילים זה בתלמוד הממוחשב תמצא התייחסות אליו בשלושה מקומות בתלמוד.

איך מוצאים "גט"

המחשה להבדל בין שני המפעלים ניתן למצוא בערך כמו "גט".

חיפוש במפעל השו"ת נותן לנו 1069 מקומות שבהם מופיעה התיבה גט בתלמוד. תוצאה כזו אינה מאפשרת איתור פשוט של דיון בנושא המעניין אותנו. חיפוש אותו ערך בתלמוד הממוחשב נותן לנו 159 הפניות. אך הפניות אלה ממוקדות בנושאים ספציפיים הקשורים בגט: כתיבת גט, שליחות בגט, גט קודם מיתה ועוד. דבר זה מאפשר לאתר בדייקנות רבה את המקום בתלמוד בו נדון הנושא שמחפשים.

חיפוש הערך ירושלים במפעל השו"ת ייתן לנו 665 הפניות. בתלמוד הממוחשב אנו מקבלים 89 ערכים ממוינים לפי אנשי ירושלים, בונה ירושלים, בנות ירושלים, שערי ירושלים וכדומה.

הסיבה להבדלים הללו הוא שבתלמוד הממוחשב ההפניות אינן למילים הנמצאות בטקסט אלא למפתחות שבסוף כל כרך. במפתחות אלה הושקעה מחשבה רבה וההפניות מתוכן ממוקדות ולא טכניות.

החיפוש אפשרי בחתכים שונים אבל לדעתי הוא מסורבל מדי, במיוחד למי שהתפנק על היעילות של מפעל השו" ת. הדבר בולט במיוחד בגירסה 12 של מפעל השו" ת שראתה אור בימים אלה. בגירסה זו יש קישורים בין כל הלכה של הרמב" ם למקורותיה בתלמוד; לכל עמוד בתלמוד יש קישור לפרושי הראשונים המופיעים במקומות אחרים בתלמוד; קישורים מכל פסוק בתנ" ך למדרשי חז" ל העוסקים בו ועוד.

אם לסכם: תלמוד שטיינזלץ הממוחשב הוא שלב מהפכני במפעל רב חשיבות. כי אין כמו המחשב ללימוד הספר שהמציא את ה" סבטקטסט" אלפיים שנה לפני שהומצא המחשב. אך השלב הזה עדיין בחיתוליו. השימוש בו יעיל במיוחד עם משתמשים בו במשולב עם מפעל השו" ת. יש לקוות שתימצא דרך לשלב בין שני המפעלים ולאפשר את רכישתם במחיר השווה לכל נפש.

ספר האגדה נכתב גם במהלך פוגרום

" ספר האגדה" מזוהה עם אישיותו של ביאליק. אך ביצירה זו נטל חלק מרכזי איש הרוח י.ח. רבניצקי, שמילא תפקיד חשוב בטיפוח כלל יצירתו של ביאליק. השניים החלו בכתיבה בשנת 1903 כשהמטרה הראשונית הייתה לפרסם לקט אגדות בשביל תלמידי בתי הספר. השניים התגוררו באותו בית, קומה תחת קומה, באודיסה. הם נהגו להיפגש יום יום בדירת אחד מהם וטרחו יחד על ליקוט האגדות מן התלמודים, ממדרשים ישנים ומספרים נדירים. תרגמו את הארמית, סידרו על פי נושאים, חיברו אגדות ממקורות שונים. כשפרץ הפוגרום באודיסה בשנת 1905 ישבו השניים בדירת רבניצקי. הם המשיכו בעבודה, אחוזי פחד, כשבחוץ השתוללו הפורעים שרצחו ופצעו מאות יהודים. הכרך הראשון נסתיים לאחר שתי שנות עבודה וביאליק טרח במציאת אותיות דפוס שלפי ניסוחו: " שמנות ולא כחושות ומוכות שחפת רעות תואר ודלות מראה" .

 

ביאליק ורבניצקי כותבים את ספר האגדה. (ציור)

הכרך הראשון זכה להצלחה רבה. עד שנת 1911 נדפסו עוד שני כרכים. שלושת הכרכים נדפסו ברבבות עותקים ונמצאו כמעט בכל בית עברי של אותה תקופה. המפעל שהחל באודיסה הושלם בארץ ישראל החל משנת 1930. ביאליק ורבניצקי הוציאו מהדורה מחודשת והוסיפו פרקים רבים . " ספר האגדה" – כותב שלמה שבא, בביוגרפיה של ביאליק "חוזה ברח" – " היה לספר יסוד של התרבות העברית החדשה" .

התלמוד נשרף בראש השנה

 

שריפת התלמוד

שריפת התלמוד המפורסמת ביותר נעשתה ביוזמתו של האפיפיור פאולוס הרביעי ( 1476 -1559). בתקופת כהונתו הוגלו אלפי יהודים מרומא. אלה שנשארו נצטוו לשאת טלאי צהוב, הודחו מפרנסותיהם, נסגרו בגיטאות ובתי הכנסת שלהם ננעלו. שריפת התלמוד בוצעה בשנת 1553, בראש השנה, " על מנת שהיהודים יחושו צער כפול ומכופל" .

אם מצאת עניין במאמר זה תמצא ודאי עניין גם במאמר

"ארון הספרים היהודי בקופסא קטנה".

===================================================

 

7 תגובות בנושא “מ"ספר האגדה" לתלמוד הממוחשב של שטיינזלץ

  1. פינגבאק: היגיון בשיגעון » Archive » ארון הספרים היהודי בקופסא

  2. דר' יואל פרץ

    לזאב ברכתי שלום,
    קראתי בעניין רב את מאמרך ואני שותף למחשבותיך.
    בשנה האחרונה נטלתי על עצמי להעלות לאינטרנט פרק מספר האגדה של ביאליק עם הפנייה מוערת לכל המקורות שמהם נטלו ביאליק ורבניצקי את החומרים.
    אתה מוזמן להיכנס לאתר וגם לפרספ את דבר קיומו באתר שלך. הנה הכתובת:
    http://btjerusalem.com/ag/ag00.htm
    נוסף על כך אני עוסק בהעלאת ספרו של ברדיצ'בסקי "ממקור ישראל" לאינטרנט במהדורה מוערת עם מראי מקום ומילות מפתח.
    הנה הכתובת:
    http://btjerusalem.com/b/b0mavo.htm
    כל זאת כחלק מאתר האינטרנט שלי שעוסק בפולקלור ובסיפורי עם.

    שנה טובה,
    יואל
    את ספרו של ברדיצ'בסקי ממקור ישראל

  3. פינגבאק: " הייתי מביא לביאליק בכל בוקר שני כעכים ולחם לבן צרפתי שאהב" | היגיון בשיגעון

  4. פינגבאק: ביאליק המציא שדים לדוכיפת ולאה גולדברג אימצה אותם | היגיון בשיגעון

  5. פינגבאק: ארון הספרים היהודי בקופסא | היגיון בשיגעון

  6. פינגבאק: האם אמר ביאליק שהוא "שונא ערבים כי הם דומים לספרדים" | היגיון בשיגעון

  7. אוי לנו מיום הדין

    נמצא בקדמונים שגזרו תענית בערב שבת קודש פרשת חקת שאז שרפו בצרפת עשרים קרונות מליאים ספרים וקבעו על יום השבוע ולא על יום החדש שנתגלה להם בחלום דזהו שתרגם אונקלוס על זאת חקת התורה דא גזירת אורייתא…

    בתחילת האלף השישי לבריאת העולם נקראו רבותינו הראשונים, רבנו יחיאל מפאריש, וחביריו רבי יהודה ב”ר דוד, רבי שמואל מפלייזא, ורבי משה מקוצי בעל הסמ”ג, (עי’ בספר אוצר הידיעות – סמ”ק). לבוא ולהתייצב לפני מלך ומלכת צרפת בכדי להגן על דת ישראל על האשמה שהעלילו הנוצרים והמומר ניקולאוס דונין שר”י בפני האפיפיור גריגוריוס התשיעי על התלמוד כי הוא מלא חירופים וגידופים כלפיהם וכלפי משיחם ימ”ש ועל אמו, ואותו מומר הוכיח לאפיפיור שהתלמוד מחזק את היהודים לא להמיר את דתם לדת הנצרות ולולי התלמוד היהודים מזמן היו ממירים דתם רח”ל, ואותו רשע הוציא את דברי שיטנתו מכמה סוגיות שכתוב בהם שמותר לרמות נוצרים ולהונותם וכו’, האפיפיור השתכנע ונתן הוראה להחרים את כל הספרים ולבודקם ובמידה ויש אמת בטענותיו של רשע זה יש לשורפם בפומבי לעיני כל,

    המלך ערך ויכוח גלוי בין אותו מומר לרבותינו הראשונים זיע”א ורבנו יחיאל מפאריש התוכח עם אחד מן המומרים שם ובחכמתו וידענותו הגדולה השיב על כל השאלות שהוצגו לפניו והדף את הטענות שהופנו כלפיו ויצא כמנצח, (תיאור הוויכוח נדפס בספר “ויכוח רבינו יחיאל מפאריס”)

    המעמד ההוא הותיר רושם כביר, וכתוצאה מכך עברה שנה שקטה על היהודים וגם הושבו להם מקצת הספרים שנלקחו מהם. אולם כעבור זמן בערך למעלה משנה מאותו אירוע גזר מלך צרפת בהשפעת השופטים והקרדינלים הנוצרים אשר שינאתם ליהדות ולעם ישראל הייתה ללא גבול, על שריפת התלמוד בפומבי בפאריס בערב שבת פרשת חוקת, בשנת ה’ אלפים ד’ , ז’ בחודש תמוז (יוני – 1244 למינינם) ואז הועלו באש עשרים וארבע קרונות עמוסים בספרי התלמוד. כאשר כל ספרי התלמוד ההלכות ואגדות היו כתובות בכתב יד והיו יקרי ערך עד מאוד וגזירה זו היתה נוראה ואסון גדול ליהודים שראו בצער רב את שריפת תורתינו הקדושה. ובעקבות כך הונהג בהרבה מקומות על יום תענית בערב שבת פרשת חוקת. ולא קבעו את התענית לפי היום בחודש שאירע שריפת התלמוד, אלא לפי היום בשבוע, וזה על פי שאילת חלום שנענו בו: ‘ודא גזירת אוריתא’. פירוש, ביום שישי ‘זאת חוקת התורה’, וכך מתרגם האונקלוס על הפסוק ‘דא גזירת אוריתא’ דהיינו שיום הפרשה גורם גזירת התורה, ולכן הוקבע התענית לערב שבת פרשת חוקת. על שריפה נוראה זו כתב המהר”מ מרוטנברג את הקינה הידועה הנאמרת בתשעה באב ‘שאלי שרופה באש לשלום אבליך… איכה נתונה באש אוכלה תאוכל באש בשר, ולא נכוו זרים בגחליך… צורי בלפיד ואש, הלבעבור זה נתנך כי באחריתך. תלהט אש בשוליך… ואשאל היש תורה חדשה. בכן נשרפו גליליך… אתמה לנפשי איך יערב לחיכי אכול אחרי ראתי. אשר אספו שלליך…

    וכך כותב אחד מרבותינו הראשונים שהיה בתקופה ההיא, רבינו צדקיה ב”ר אברהם הרופא אשר היה בתחילת המאה הראשונה לאלף השישי, בספרו ‘שבלי הלקט’ (בהלכות ארבע צומות – סי’ רסג’): יעל שאנו עסוקין בהלכות תענית ובענין שריפת התורה כתבנו זה לזכר על מה שאירע בימינו על רוב עונותינו אשר גרמו לנו ונשרפה תורת אלקינו בשנת חמשת אלפים וד’ שנים לבריאת עולם, ביום ששי פרשת וזאת חקת התורה, כעשרים וארבעה קרונות מלאים ספרי תלמוד והלכות והגדות נשרפו בצרפת כאשר שמענו לשמע אוזן. וגם מן הרבנים שהיו שם שמענו שעשו שאילת חלום לדעת אם גזירה היא מאת הבורא, והשיבו להם ‘ודא גזירת אוריתא’ ופירושו ביום ו’ זאת חוקת התורה היא הגזירה. ומאותו היום ואילך קבעוהו היחידים עליהם להתענות בו בכל שנה ושנה ביום ששי של פרשת זאת חוקת התורה, ולא קבעוהו לימי החודש, תהא אפרה עלינו לכפרה (כאשה) [כעולה] על מוקדה וערבה לבני יהודה כמנחה הקריבה כהילכתה תעלה אזכרתה ויקיים [האל] עלינו קרא דכתיב וערבה לה’ מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות. ויקיים עלינו ועל כל עמו את הטובות ואת הנחמות הכתובות על ידי נביאיו לקבץ גליותנו כאמור ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב וגו’, ועי”ש עוד.

    אחר שריפת התלמוד חזר רבי יחיאל מפאריז לישיבה ולימד את הבחורים בעל פה. אך הצרות הרבות שהטילו צוררי ישראל על היהודים הלכו ונתעצמו ורבי יחיאל עזב את צרפת עם הרבה מבני קהילתו ועלו לארץ ישראל בשנת ה’ אלפים יט – כ’ (בערך) והמשיך את ישיבתו הקדושה בעכו ונקראה בשם ‘מדרש הגדול דפריז’ והרביץ בה תורה ובה למדו שלש מאות תלמידים, כתב חידושים רבים על התלמוד ומוזכר כמה פעמים בתוס’. וראשונים אחרים מביאים חידושים…

השאר תגובה