ארכיון תגיות: לימור ליבנת

רקוויאם לחלוציות בעידן הפוסט ציוני

במלאות מאה שנים לעליית בן גוריון לארץ ישראל ראה אור האלבום " הגידו כן לזקן" * האלבום הוא מצבה מפוארת לחלוציות שכבר אינה קיימת * ואיך נשכחו חלוצי ההתיישבות ביש" ע

אם תשאל ישראלי ממוצע מה פרוש המלה " חלוץ" , התשובה שתקבל היא שזהו אחד התפקידים המרכזיים במשחק הכדורגל.

יודעי ספר יצטטו את מקור הביטוי מן התנ"ך, שם משמעותו אדם או קבוצת אנשים ההולכים לפני המחנה. " והחלוץ ההולך לפניהם" (יהושע ו יג).

seu-ziuna-nes

שאו ציונה נס ודגל. מצעד נוער בשנות ה-30. (ארכיון יעקב אלעזר ז"ל)

הערה: דגל זה נתגלה כמזוייף. ראה מי זייף את תמונת הדגל)

במרוצת השנים קיבל המושג משמעות של סולל דרך לבאים אחריו. הבילויים היו חלוצי ההתיישבות בארץ ישראל. וכאן קמו חלוצי המדע, חלוצי התעשייה, חלוצי החינוך וכדומה. בתקופה שלפני הקמת המדינה קיבל המושג חלוץ משמעות של צעיר העולה לארץ ישראל להגשמת הציונות.

הדמות האידיאלית

החלוץ היה הדמות האידיאלית של החברה הישראלית לפני קום המדינה. שרו לו שירים ופארו את הקרבתו. " מי יבנה יבנה בית בתל-אביב/ אנחנו החלוצים נבנה בית בתל-אביב" . כל המדינה שבדרך הייתה מבוססת על התנדבות חלוצית – ההתיישבות, החינוך, הרפואה, הכוחות הלוחמים ועוד.

לאחר הקמת המדינה היו הרבה מעשים שניתן לראות בהם מעשים חלוציים במשמעות ההיסטורית. יחידה 101 שהקים אריאל שרון בתקופת שפל בצה" ל הייתה החלוץ שהלך לפני המחנה וקבע נורמות לחימה חדשות. ביוזמת בן גוריון הוקם הנח" ל (נוער חלוצי לוחם), שאמור היה לאחוז גם בחרב וגם באת ובמחרשה ולהקים ישובים חדשים. הרבה דמויות המשיכו במסורת החלוצית בגופם. כמו " אם הבנים" , רבקה גובר, שאיבדה שני בנים במלחמת השחרור והקדישה את חייה לטיפול בעולים חדשים. או לובה אליאב שכל מסכת חייו, עד היום הזה, היא חלוציות בלתי פוסקת.

רבקה גובר ויקישיתוף

רבקה גובר ויקישיתוף

במרוצת השנים הלך המושג חלוציות ונשכח. המקום היחיד בו נתקלתי במונח " חלוץ" במשמעות הישנה היה בחדרי השירותים של סמינר הקיבוצים. מצאתי שם שלטים " חלוצים" ו" חלוצות" . איני יודע אם מישהו חמד לו לצון והציב שלטים אלו במקום בנוסח הרגיל " גברים" ו" נשים" . או אלה שלטים שנותרו במקום מן התקופה שבה כל צעיר וטוב בארץ היה חלוץ וכל צעירה הייתה חלוצה.

" הגידו כן לזקן"

אני נדרש לנושא החלוציות לרגל הופעת הספר " הגידו כן לזקן – דיאלוג עם החלוציות" . הספר יצא לאור לרגל מלאות 100 שנים לעלייתו של דוד בן גוריון לארץ ישראל.

מבחינה מו"לית זהו אלבום מפואר המחזיק עשרות תמונות יפהפיות, מן העבר הקרוב והרחוק ומן ההווה.

d791d79f-d792d795d7a8d799d795d79f-d7a0d795d790d79d-1

בן גוריון החלוץ נואם בכנס של ההסתדרות.

הספר משקף במידה רבה את מאמציו של בן גוריון להמשיך את מורשת החלוציות אל תוך עידן המדינה בכך שהראה דוגמא אישית וירד להתיישב בשדה בוקר שבנגב. דברי בן גוריון המובאים בספר נשמעים אקטואליים מתמיד: " מדינת ישראל תיבחן לא בעושר לא בצבא ולא בטכניקה אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים… המהפכה המכרעת היא לפנינו, עלינו להפוך העם, הארץ כל סדרי חיינו. מהפכה זו תובעת מכל אחד מאתנו לעשות חשבון חייו… תביעה זו חלה על כל המקצועות: עובדי המדינה, מורים, עורכי הדין, רופאים, קציני צבא, מהנדסים אנשי מדע…"

חלוציות בימינו

האם יש עדיין חלוציות במשמעותה ההיסטורית? ברמת הפרט בוודאי. אלפי נערים מתגייסים מדי שנה ליחידות קרביות ומסכנים את חייהם יום יום שעה שעה. צעירים רבים עושים שנת שרות לפני הצבא למען שכבות נחשלות. עשרות ארגונים פועלים לתמיכה בחולים, בחלכאים ובנדכאים. מפעלי ההתנדבות מקיפים רבבות.

אבל החלוציות כתנועה המובילה את העם מתה.

zrif-bengurionsb

בן גוריון מנסה להחיות את החלוציות על ירידה לנגב. צריפו בשדה בוקר (ויקישיתוף)

הספר הזה הוא ספר עצוב. הוא מנסה בכל כוחו להחיות את אתוס החלוציות שגווע. במדינה בה מפריטים את החינוך, במדינה בה מתעלמים מילדים רעבים, במדינה בה הכל נמדד בכסף כבר אין חלוציות.

החלוץ שנעדר

הספר גם מתעלם מעובדה שאינה נעימה כנראה לעורכיו. אחד מגדולי החלוצים של שנות הארבעים הוא הרב משה צבי נריה. המעשה החלוצי שלו – הקמת ישיבת בני עקיבא בכפר הראה בשנת 1940 – עורר התנגדות מכל עבר ולא נתפס אז כמעשה חלוצי. אבל המעשה הזה הוליד את " דור הכיפות הסרוגות" , שהיא הקבוצה היחידה בישראל שהתואר חלוצים הולם אותה גם היום. האסון שלנו הוא שהחלוצים של ימינו הלכו אמנם לפני המחנה אבל המחנה נשאר מאחור אף שבחר לעצמו בשם " קדימה" .


שיר החלוצים ושירים באשדודית

שיר החלוצים שחובר בידי י. הפטמן והלחן שלו עממי נפתח במילים הבאות:

אנו נהיה הראשונים

כה אמרנו אח אל אח

אנו נהיה בין הבונים

נט המיתר נט אנך

זהו שיר אחד מאלפים ששר הישוב היהודי בארץ ישראל מאז העליה הראשונה. כל שיר נושא עמו מזכרת וחוויה הטבועה בקוד הגנטי של דורות: אנחנו שרים לך מולדת ואמא; ציון תמתי ציון חמדתי; באה מנוחה ליגע; אלי, שלא ייגמר לעולם; סובבוני להט אש בוערת; כחול ים המים נאווה ירושלים; ואולי לא היו הדברים מעולם. ועוד ועוד ועוד.

מי מכיר היום שירים אלה? מי שר אותם? מי משמיע אותם?

עורכי האלבום היו עושים שרות לזכר החלוציות אילו היו משלבים בו שירי חלוצים. אך פרט לשיר של אלתרמן על שביתת המורים ושיר בלתי חשוב שהופיע בעיתון " במעלה" ב-1934 פורסם דווקא שיר של סמי שלום שיטרית מתוך מחזור " שירים באשדודית" . סמי שלום שיטרית איש " הקשת הדמוקרטית המזרחית" הוא אולי המשורר הכי פוסט ציוני. בשיריו ובהופעותיו הציבוריות הוא קורא תיגר על כל המפעל הציוני. בראיון עיתונאי אמר כי הצביע בל"ד כי " אני חייב לתמוך בקבוצה המדוכאת ביותר" .

ראה מדוע אין מקום לזקנים בארץ ישראל


מה היו מטרות החינוך ומה נותר מהן

ראה גם איך הידרדרה מערכת החינוך

הידרדרות החינוך כאסון לאומי

תכנית דוברת רפורמה בשיטת צ'פלין

ומאמרים נוספים בנושא מרוכזים בקטגוריה "חינוך"


school-in-yanneel

"אהבה לנכסי הרוח של עמנו, " . כיתת בית-ספר ביבנאל בראשית המאה הקודמת.

 

תכנית הלימודים שעיצב שר החינוך הראשון, בן ציון דינור, קבעה כי " יש לטפח בילדים את ההכרה כי שקידת היהודים על לימוד התורה, אמונתם בנצח ישראל, קשריהם הבלתי פוסקים עם מולדתם ואמונתם בגאולה, הם שהביאוהו למולדתנו ולהקמת המדינה" * ומי אשם במצב הנוכחי

ארגוני המורים הציפו בימים אלה את חוצות הערים בכרזות: " לימור, הרסת את החינוך, תתפטרי" .

לבנת אולי עוד תהרוס את מערכת החינוך, יותר מכפי שהיא הרוסה, אך היא אינה אחראית למצבה הנוכחי. היא רק הסימפטום, לא המחלה. כשם שהעברית הלקויה שבה נסחו המורים את קריאתם היא סימפטום.

מה קרה למערכת החינוך שלנו ב-57 שנות מדינה?

השוואה בין דור התלמידים של שנות החמישים לדור התלמידים הנוכחי מלמד שקרה כאן משהו רע.

מה ידעו אז

כל מי שלמד במערכת החינוך (הממלכתית) של העשור הראשון למדינה ידע לפחות 200 פרקי תנ" ך על בוריים והיה מסוגל לקרוא רש"י; הוא גם ידע על פה כמה פרקים נבחרים (שירת דבורה, קינת דוד, שירת הים ועוד); מדרשי חז" ל, לפחות ברמה של כמה עשרות דפים מ" ספר האגדה" של ביאליק; התמצא בכמה דפי תלמוד (בדרך כלל " אלו מציאות" מבבא מציעא); דיבר, כתב וניקד עברית בלי שגיאות דקדוק ותחביר; הכיר את הארץ לאורכה ולרוחבה, ידע את תולדותיה ואת החי והצומח שבה; ידע היסטוריה יהודית (מחורבן הבית דרך גזרות ת" ח ת" ט ועד מלחמת השחרור); הכיר את הקלסיקונים של הספרות העברית – משירת ספרד ועד ביאליק (גם ידע על פה כמה יצירות מופת).

והעיקר: במערכת הזו לא עסקו רק בציונים אלא גם בציונות, דבר שסייע לטפח גם את המצוינות. לא רק במקצועות העבריים וההומאניים אלא גם במתמטיקה, כימיה, פיסיקה, גיאוגרפיה ועוד.

איך למדו פעם

המורה (גבר או אישה) הייתה דמות נערצת. בכניסתם לכיתה קמו כל התלמידים לכבודם. איש לא קרא למורה בשמו הפרטי (פרט אולי בבתי הספר של התנועה הקיבוצית ובחלק מבתי הספר של זרם העובדים). תלמיד שהפריע, אחר לשיעור או נעדר, נשלח למנהל ובמקרים חמורים הוזעקו הוריו. התביעות מן התלמיד היו רבות. הרבה שעורי בית, שחייבו את התלמיד לשבת לפעמים עד שעת לילה מאוחרת. לשנן על פה הרבה טקסטים נבחרים. לעמוד במבחנים רבים, כולל מבחני פתע. סדר וניקיון, מחברות מסודרות, כתב יד קריא, כתיב מדויק היו דרישות בסיסיות. לא הייתה אלימות.

על תלמיד שלא עמד בדרישות היה איום קבוע, שנחשב להשפלה קשה – להישאר כיתה לשנת לימודים נוספת. דרישות המורים והמערכת זכו לתמיכה גורפת של ההורים.

מי היה שר החינוך

האיש שעיצב את מערכת החינוך ואת תכנית הלימודים היה בן ציון דינור (דינבורג), מגדולי אנשי הרוח של תנועת העבודה. דינור היה היסטוריון ומחנך וזכה פעמיים בפרס ישראל במדעי היהדות ובחינוך. היה שר החינוך בשנים 1951-1955. יזם את ביטול הזרמים בחינוך והקים את מערכת החינוך הממלכתי.

בהוראת דינור – כותב אריה קיזל, דוקטוראנט במחלקה לחינוך באוניברסיטת חיפה, בספר שייצא בקרוב (" היסטוריה משועבדת" , בהוצאת מכון " מופת" ) – נקבע כי תכנית הלימודים צריכה להיות מושתתת על המטרות, שנקבעו בחוק החינוך הממלכתי.

החוק קבע שיש להשתית את החינוך הממלכתי על " ערכי תרבות ישראל והישגי המדע, על אהבת המולדת ונאמנות למדינת ישראל ולעם ישראל" .

דינור, כותב קיזל בספרו, היה חד משמעי בתביעתו מן המורים: " כל מה שנלמד בבית הספר צריך לסייע להנחיל לתלמיד ערכים אלה, להכשירו לקליטתם בנפשו ולהעלאתם כגורם מכוון בעיצוב דמותו" .

אלה היו המטרות

ברוח זו נקבעו מטרות החינוך:

· לטפח בילדים את ההכרה כי היסודות הנעלים של תורת ישראל, חזונם של נביאי ישראל, שקידת היהודים על לימוד התורה, הם שהביאוהו למולדתנו ולהקים בה מחדש את מדינת ישראל.

· להקנות לתלמידים את ידיעת העבר הגדול של עם ישראל – מורשתו הרוחנית, פועלו, וחזונו.

· לטפח בלב התלמידים אהבה לנכסי הרוח הנעלים של עמנו ולעורר בהם את הרצון לפעול על פיהם.

· לנטוע בלבם רגשי הערצה לדמויות גדולי ישראל, קדושיו וגיבוריו.


ben-zin-di-nur

·שר החינוך בן ציון די נור

להשריש בלב התלמידים את ההכרה כי עמנו, שהוא מעתיקי העמים שימש כוח מניע להתקדמותו המוסרית של העולם.

· להקנות לתלמידים את ההכרה שהקמת מדינת ישראל היא פרי כיסופים ונאמנות של דורות.

· לנטוע בהם את האהבה למדינת ישראל ואת הרצון לפעול למענה ולשמור על קיומה. אין פלא שהמערכת הזו הצמיחה מתוכה ארבעה  חתני פרס נובל בתחום הטכנולוגיה.

מה קרה לנו

שוחחתי עם מנהל, בגיל העמידה, של בית ספר מעולה במרכז הארץ. שאלתי אותו שאלה אחת: מה קרה לנו.

להלן דבריו: " אפשר להצביע על מאה ואחד גורמים – הצפיפות בכיתות, הרמה הנדרשת מן המתקבלים לסמינרים למורים, השכר הנמוך. אבל אני אתמקד בנקודה אחת, תרומת ההורים למצב. אני רואה בהורים את האשמים העיקריים.

רוצים חיים קלים

" יש הסכמה כללית שצריך חינוך ברמה. אבל היום אף אחד אינו מוכן לשלם את המחיר. ההורים שלך וההורים שלי ציפו שבית הספר ילמד אותנו. היום הציפייה של ההורים היא שנעשה לילדים חיים קלים. הנה ישבו אצלי היום זוג הורים שהתלוננו על מורה המעיזה לתת שעורי בית. מה פתאום לתת שעורי בית, הם אומרים לי. מה הדבר הפרימיטיבי הזה. אני מחייב את המורים לתת שעורי בית כי יש מורים שכבר לא עומדים בלחצים של ההורים.

" במו עיניי ראיתי הורים ניגשים למורה שהתנדבה להשתתף עם תלמידיה במדורת לג בעומר ועשו בה לינץ". ועל מה ? על כך שנתנה לילדים ללמוד בעל פה את שירת דבורה. מי את שתגידי לילדים ללמוד בעל פה.

למה גערו כך במורה? כי הילד בא הביתה ואמר שקשה לו. כשאני באתי הביתה ואמרתי שקשה לי ללמוד בעל פה את "קינת דוד" אז אמא שלי אמרה לי: זה קשה אבל אתה תעשה את זה. עכשיו אומרת האמא: מה השטויות האלה שנתנים לילד ללמוד. אני עייפה, אין לי כוח לנדנוד שלו. ורצה להתעמר במורה.

" תנו לילד חוויות"

" באים אלי הורים, שהם עצמם אקדמאים ברמה גבוהה, ואומרים לי: תפסיקו לנבור בחומר. תן לילד חוויות, תן לו עומק אינטלקטואלי. בעצם הם מתכוונים: תן לילד גוד טיים. וכשאני שואל את ההורים: תאמרו לי אתם מה האג"נדה שלכם. מה לדעתכם צריך ללמוד אני מגלה שאין להם כל אג"נדה. הם מבטאים את המצב הפוסטמודרני בו אנו מצויים.

הזלזול במורים

" המציאות הזו מובילה לזלזול נורא במורים. שר האוצר נתניהו לועג בפומבי למורה וכולם צחקו.

" אכן, יש מורים טיפשים ויש מורים בורים. אבל האם יעלה על הדעת שרמטכ" ל יצחק כך על החיילים והקצינים שלו? האם מפכ" ל המשטרה יצחק על השוטרים שלו, שרמתם נמוכה מרמת רוב המורים, גם אם לשוטרים יש תארים מאוניברסיטת לטביה.

הורים המגיעים אליי מביעים זלזול קשה במורים. הילדים שומעים את דברי הזלזול ואחר כך לועגים למורים בכיתות. מיליון דוחות דברת לא יתקנו את המצב. הלעג הוא לא רק על המורים ועל רמתם. עכשיו יש ערעור על הלגיטימציה שלהם ללמד.

אין הסכמה כמעט על כלום היום. אין שום קו חינוכי. הכל אקראי ואגבי. הכל טרנדlimor-resign

כרזה נגד שרת החינוך לימר לבנת (צילום: זאב גלילי)

הצפיפות בכיתות

ומה עושה המערכת? מגדילים את מספר הילדים בכיתות ובכל תכנית דברת המפוארת אפילו לא מדברים על הקטנת הצפיפות. בכל כיתה יש ים של בעיות. ילדים עם ליקויי למידה שונים: היפראקטיביים, דיסלקטים ומה לא. בכל כתה יש לפחות שבעה ילדים עם לקויים קשים, עם בעיות התנהגות קשות. הכיתות גדולות ומפוצצות. וכל הזמן התקשורת נותנת פרסום לאלימות בבתי הספר, כאילו המורים יצרו את האלימות. וכשהמורה עומדת ומלמדת שר האוצר יורק לה בפרצוף והוא יורק גם לי בפרצוף" .

ראה "איך הידרדרה מערכת החינוך"

===========================================================

2. " כניסה להיסטוריה" ו" ציונות שפויה"

 

עבר לקישור הבא

===========================================================

3. פון מנשטיין היה

גם סופר סת"ם

גר הצדק אברהם בן אברהם פון מנשטיין (דודו של הגנראל הנאצי אריך פון מנשטיין) היה גם סופר סת" ם. בין היתר כתב את מגילת אסתר ונתן אותה במתנה לבני משפחת גוטמן. על כך סיפר לי אחד מצאצאי המשפחה, יצחק גוטמן מאלון שבות.

וזה הסיפור: " סבי אליעזר דב גוטמן עסק בהוראת מקצועות קודש. הוא נפטר שם עוד לפני השואה. לסבי היו שלושה בנים, יצחק, שמעון ויעקב. הם עברו את שבעת מדורי הגהנום של השואה. האח הבכור, יצחק, נרצח באושוויץ, אבי יעקב ואחיו שמעון עלו ארצה אחרי השואה. שלושת האחים קיבלו מן הברון פון מנשטיין, בשנות העשרים, מתנות ספרים עם הקדשות בעברית קליגרפית.

באחת ההקדשות נאמר בין היתר: " לזכרון הבר מצווה של הנער היקר יצחק שיחי" … בן ידידי מורי ורבי החבר ר" אליעזר בן מ" ר ר" יצחק נ" י… המכבדו אברהם בן אברהם , המכונה ערנדט פאן מאנשטיין עם אשתו" . ההקדשה היא משנת 1926.

" לסבי ר" אליעזר דב גוטמן נתן הברון במתנה מגילת אסתר שכתב במו ידיו. את ספרות הסת" ם למד אצל סבא שלי שהיה סופר סתם כעיסוק לשעות הפנאי. פון מנשטיין למד תורה אצל סבי וכן אצל הסבא רבא. המגילה נמצאת בידי בן דודי אהרון גוטמן המתגורר בקרית אתא" .

manstein-hakdasha


מאמר מקיף על פון מנשטיין ראה

http://www.zeevgalili.com/?p=268