http://www.zeevgalili.com/?p=510
"אחריי המבול" אמר לואי ה-15, המלך האחרון של צרפת לפני המהפכה.
התנהגותו של אולמרט בימים אלה מזכירה את הממרה הזו של המלך הבורבוני, אך בתרגום לעברית ישראלית אפשר לומר "בעל הבית השתגע".
מאז התפטר מתפקידו, ביוזמתו האווילית של אהוד ברק (אווילית מנקודת מבט של האינטרסים של ברק) כאילו נולד אהוד אולמרט חדש.
פרשנים פוליטיים מוצאים נימוקים מתוחכמים להתנהגותו, המוזרה כאילו. הוא רוצה למצוא חן בעיני הציבור לקראת משפטו. הוא רוצה לנקום הן בציפי ליבני והן באהוד ברק, שתקעו סכין בגבו. הוא רוצה לרסק את קדימה כדי שיוכל לעשות קאמבק פוליטי בבוא הזמן (אחרי שישלים את תקופת מאסרו ואחרי שתסתיים תקופת הקלון).
כל אלה אין בהם כדי להסביר את התנהגותו שבאה לידי ביטוי בתחומים רבים, אך בולטת במיוחד בפזרנות הנדיבה שהא מגלה עכשיו.
"למגן עצמנו למוות"
לפני חודשים לא רבים השמיע הצהרה נואלת: "לא נמגן עצמנו למוות". מאז המלחמה לא עשה מאומה כדי למגן את הצפון החשוף לרבבות קטיושות, והתווכח על כל עשרה מטרים מגבול הרצועה, אם הם ראויים למיגון אם לאו. ובינתיים לא עשה כלום. עכשיו הוא מגלה לפתע נדיבות ומוכן למגן כל אחד מן הבתים בשדרות ובכל הישובים עוטפי עזה.
רשת ביטחון לפנסיות
לשיא ההתפרעות הגיע בהתנגשות חזיתית עם שר האוצר ופקידיו סביב התוכנית לפרוס רשת ביטחון לקרנות הפנסיה. עוד בהיותו בוושינגטון, בפגישה עם הנשיא בוש, הכריז כי הוא מבטל את תכניתו המצומצמת של בראון, שעיקרה השקעות בתשתיות והתערבות בשוק ההון.
כשבא ארצה הציע אולמרט תוכנית רחבה יותר שעיקרה פריסת רשת ביטחון לקרנות הפנסיה. תכנית זו, בעיקריה, נתמכת הן על ידי פרופסור ברוורמן והן על ידי בנימין נתניהו והן על ידי נגיד בנק ישראל – שלושה אנשים שמבינים משהו בכלכלה. ודאי יותר משר האוצר ומפקידי משרדו.
אני חש צורך לבלוע את לשוני אך איני יכול שלא להודות שאהוד אולמרט צודק ולא פקידי האוצר.
מכתב חצוף של פקידים
בעיקבות יוזמתו של אולמרט הריצו פקידי האוצר מכתב, שאי אפשר לכנותו אלא חצוף. המכתב נשלח לנציגו של אולמרט, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מנואל טרכטנברג.
במכתב כותבים אנשי האוצר הבכירים בין היתר כי מרכיבי התוכנית שהעלה אולמרט "אינם מתואמים עמנו, הם מנוהלים בידי מי שאינם מוסמכים לחייב את המדינה, הרעיונות המועלים במשאים-ומתנים אלו אינם מתוקצבים, הם אינם משקפים עבודת מטה מקצועית של הגורמים האמונים על נושאים אלו והם לא נבחנו בראי ההשלכות החמורות שעלולות לנבוע מהם".
מי הם פקידי האוצר
קטונתי מלהכניס את ראשי בין אשלי רברבי כאלה – מומחי האוצר מצד אחד ואולמרט הזוכה לתמיכה רחבה מצד שני.
אבל אינני יכול לשכוח שאותם פקידים, המגינים בחרוף נפש כזה על תכניתם המובילה לאסון חברתי וכלכלי, הם אלה שהתייצבו מול מצלמות הטלוויזיה והשמיצו במילים חריפות את החשב הכללי הקודם ירון זליכה. הם נתנו יד להדחתו של האיש שחשף את שחיתותו של אולמרט ואת שחיתותה של המערכת הפוליטית כולה , את יחסי הון-שלטון-תקשורת המוצצים את לשד המדינה. ולא פחות חמור: את הברדק הגדול שגילה זליכה באוצר, כאשר שר האוצר נתניהו מינה אותו לחשב בכללי. הברדק הזה, שגרם לביזבוז הון עתק מכספי המדינה, הוא שאיפשר גם את המערכת המשומנת של מיכרזים פיקטיביים, העדפות אישיות, מיניים לא ראויים ומעשי שוחד גלויים וסמויים.
גילוייו של זליכה
אתרכז כאן בגילוייו של זליכה (בספרו "הגווארדיה השחורה") אודות מחדלי משרד האוצר שאיפשרו את מעשי השחיתות וגרמו להידרדרות המשק לפשיטת רגל, עד שבא נתניהו והציל את כולנו.
בין גילויי זליכה, על מה שהוא מכנה "גווארדיה שחורה של פוליטיקאים מושחתים ופקידים מתקרנים":
* בפגישה הראשונה של נתניהו וזליכה עם פקידי האוצר גילה החשב הכללי הקודם, ניר גלעד, כי הגרעון השנתי בתקציב המדינה עלול להגיע ל-8 עד 10 אחוזים. זאת, בגלל ירידה מתמדת בהכנסות, למרות העלאות בלתי פוסקות במיסים.
* נתניהו הופתע מן האומדן הכללי הזה. ההבדל בין 8 ל-10 אחוזים הוא הבדל של 10 מיליארד שקל. אינכם מסוגלים להגיע לרזולוציה גבוהה יותר? שאל נתניהו.
* זליכה: "לנתניהו ולי לא היה ספק. ממשלת ישראל הגיעה לפשיטת רגל".
מיליארדים על הריצפה
* זליכה מתאר את פעולתו הראשונה כחשב "לאסוף את המיליארדים הרבים שהממשלה מניחה על הריצפה, הפקר לבעלי עניין לחוסר מקצועיות ולאי יעילות מחפירים"
• זליכה נדהם לשמוע מפי קודמו בתפקיד, ניר גלעד, שבגלל גודל התקציב ומיעוט הזמן העומד לרשותו של החשב, אל לו להתעסק בדיונים העוסקים בתקציב של פחות מ-20 מיליון שקל.
• משמעות העצה הזו של ניר גלעד, אומר זליכה, היא שעל מרבית תקציב המדינה אין פיקוח אמיתי.
• זליכה גילה שהממשלה עצמה (כלומר האוצר) עוברת על החוק של מס הכנסה על ידי מתן טובות הנאה לשרים, שופטים, פקידים ואלופים, בלי שאלה יחויבו לשלם מס כחוק. רב אלוף התבוסה בלבנון, דן חלוץ, לא היה מרוצה מהתערבותו של זליכה.
• הממשלה אינה פורעת חובות לספקים בזמן וגורמת בעקיפין לשרשרת של הפסדים ופשיטות רגל ונזקים כבדים למשק כולו.
אין רישום נכסים וחובות
• עד לכניסתו של זליכה לתפקיד לא היה באוצר רישום מדוייק של חובות שחבים גופים שונים למדינה. לפיכך גם הכנסת לא קיבלה דיווח אמין על הקף החובות בסעיפי התקציב.
• במשרדים שונים נחתמו התחיבויות לקבלנים ולספקים ללא אישור החשב בכללי ובניגוד לחוק.
• אחד הגילויים המדהימים ביותר של זליכה היא העובדה שרכוש המדינה שערכו נאמד במאות מיליארדים איננו רשום בשום מקום, ונכסים רבים מתגלגלים לידייפ פרטיות.
• רכוש זה איננו כולל רק נכסים חומריים אלא גם נכסים רוחניים, פרי המצאות ופיתוחים שנעשו מתקציב המדינה ושייכים למדינה.
זהו רק קצה הקרחון של גילויי זליכה ודי בהם כדי להטיל ספק גדול בכשירותם של פקידי האוצר להחליט מה טוב למדינה עכשיו.
מניעיו של נתניהו
נשאלת השאלה מה מניע את נתניהו לתת יד לתכנית לפריסת רשת ביטחון רחבה על קרנות הפנסיה. לכאורה היא נוגדת את שיטתו לריסון תקציבי. מספרו של זליכה ניתן להבין כי הצלחתו של נתניהו בתכניתו הכלכלית (שזליכה היה שותף בכיר בתיכנונה וביישומה) שמה דגש על האווירה הציבורית. על חשיבות האמון של הציבור ביציבות המערכת הכלכלית. ומה שחשוב לא פחות: זליכה, כמו נתניהו, רואה בהרחבת תעסוקה ובצריכה הפרטית את מנוע הצמיחה המהיר והמשמעותי ביותר במשק.
רשת ביטחון לפנסיות היא תנאי הכרחי לעצור את כדור השלג של המיתון הבא עלינו. הואיל ויש להניח שאחרי הבחירות נתניהו הוא שינהל את המדינה, אפשר לסמוך עליו שהוא יציל את הפנסיות החדשות כפי שהציל את הפנסיות ההסתדרותיות שפשטו את הרגל (ועל כך אחזור לדון במאמרי הבא).
השיגעון החיובי של אולמרט
אם נחזור לבעל הבית שהשתגע אפשר לומר כי יש כאן תופעה של הפוך על הפוך. כשאולמרט היה "נורמלי" הוא הרס את המדינה – בשחיתות, במינויים לא ראויים, במדיניות הכלכלית ובהפקרות בה ויתר לפלסטינים ולסורים עד שאפילו בוש נזף בו ("למה אתה נותן להם את הגולן חינם").
דווקא אולמרט "המשוגע" הוא אולמרט חיובי. אם הוא השתגע בתחום הפנסיות והמיגון אולי בחודשיים שנשארו לו עד לבחירות הוא ישתגע גם בתחום המדיני. יבהיר שאין בצד הפלסטיני עם מי לדבר, שאת החמאס צריך להכריע, שהגולן הוא נחלת אבותינו ונמצא בריבונות ישראל יותר שנים משהיה בריבונות סורית.
אולי. הרי, כפי שאמר פעם חברי אליהו עמיקם ז"ל: "הנס הוא הדבר הריאלי ביותר במזרח התיכון".