ארכיון תגיות: ירון זליכה

בעל הבית השתגע

 

אהוג אולמרט ויקיפ'יה אנגלית

אהוד אולמרט ויקיפ'יה אנגלית

על פרשת זליכה ושחיתות התקשורת

http://www.zeevgalili.com/?p=510

"אחריי המבול"  אמר לואי ה-15, המלך האחרון של צרפת לפני המהפכה.

התנהגותו של אולמרט בימים אלה מזכירה את הממרה הזו של המלך הבורבוני, אך בתרגום לעברית ישראלית אפשר לומר "בעל הבית השתגע".

מאז התפטר מתפקידו, ביוזמתו האווילית  של אהוד ברק (אווילית מנקודת מבט  של האינטרסים של ברק)  כאילו נולד אהוד אולמרט חדש.

פרשנים פוליטיים מוצאים נימוקים מתוחכמים להתנהגותו, המוזרה כאילו. הוא רוצה למצוא חן בעיני הציבור לקראת משפטו. הוא רוצה לנקום הן בציפי ליבני והן באהוד ברק, שתקעו סכין בגבו. הוא רוצה לרסק את קדימה כדי שיוכל לעשות קאמבק פוליטי בבוא הזמן (אחרי שישלים את תקופת מאסרו  ואחרי שתסתיים תקופת הקלון).

כל אלה אין בהם כדי להסביר את התנהגותו שבאה לידי ביטוי בתחומים רבים, אך בולטת במיוחד בפזרנות הנדיבה שהא מגלה עכשיו.

 

"למגן עצמנו למוות"

לפני חודשים לא רבים השמיע הצהרה נואלת: "לא נמגן עצמנו למוות". מאז המלחמה לא עשה מאומה כדי למגן את הצפון החשוף לרבבות קטיושות, והתווכח על כל עשרה מטרים מגבול הרצועה, אם הם ראויים למיגון אם לאו. ובינתיים לא עשה כלום.  עכשיו הוא מגלה לפתע נדיבות ומוכן למגן כל אחד מן הבתים בשדרות ובכל הישובים עוטפי עזה.

רשת ביטחון לפנסיות

לשיא  ההתפרעות הגיע בהתנגשות חזיתית עם שר האוצר ופקידיו סביב התוכנית לפרוס רשת ביטחון לקרנות הפנסיה. עוד בהיותו בוושינגטון, בפגישה עם הנשיא בוש, הכריז כי הוא מבטל את תכניתו המצומצמת של בראון, שעיקרה השקעות בתשתיות והתערבות בשוק ההון.

כשבא ארצה הציע אולמרט תוכנית רחבה יותר שעיקרה פריסת רשת ביטחון  לקרנות הפנסיה. תכנית זו, בעיקריה,  נתמכת הן על ידי פרופסור ברוורמן  והן על ידי  בנימין נתניהו והן על ידי נגיד בנק ישראל – שלושה אנשים שמבינים משהו בכלכלה. ודאי יותר משר האוצר ומפקידי משרדו.
אני חש צורך לבלוע את לשוני אך איני יכול שלא להודות שאהוד אולמרט צודק ולא  פקידי האוצר.

מכתב חצוף של פקידים

בעיקבות יוזמתו של אולמרט הריצו פקידי האוצר  מכתב, שאי אפשר לכנותו אלא חצוף. המכתב נשלח  לנציגו של אולמרט, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מנואל טרכטנברג.

במכתב כותבים אנשי האוצר הבכירים בין היתר כי מרכיבי התוכנית שהעלה אולמרט "אינם מתואמים עמנו, הם מנוהלים בידי מי שאינם מוסמכים לחייב את המדינה, הרעיונות המועלים במשאים-ומתנים אלו אינם מתוקצבים, הם אינם משקפים עבודת מטה מקצועית של הגורמים האמונים על נושאים אלו והם לא נבחנו בראי ההשלכות החמורות שעלולות לנבוע מהם".

מי הם פקידי האוצר

קטונתי מלהכניס את ראשי  בין אשלי רברבי כאלה  – מומחי האוצר מצד אחד  ואולמרט הזוכה לתמיכה רחבה מצד שני.
אבל אינני יכול לשכוח שאותם פקידים, המגינים בחרוף נפש כזה על  תכניתם המובילה לאסון חברתי וכלכלי,  הם אלה שהתייצבו מול מצלמות הטלוויזיה והשמיצו במילים חריפות את החשב הכללי הקודם ירון זליכה.  הם נתנו יד להדחתו של האיש שחשף את שחיתותו של אולמרט  ואת שחיתותה של  המערכת הפוליטית כולה , את יחסי הון-שלטון-תקשורת המוצצים את לשד המדינה.  ולא פחות חמור: את הברדק הגדול שגילה זליכה באוצר,  כאשר שר האוצר נתניהו  מינה אותו  לחשב בכללי. הברדק הזה, שגרם לביזבוז הון עתק  מכספי המדינה, הוא  שאיפשר גם את המערכת המשומנת של מיכרזים פיקטיביים, העדפות אישיות, מיניים לא ראויים  ומעשי שוחד גלויים וסמויים.

גילוייו של זליכה

אתרכז כאן בגילוייו של זליכה (בספרו "הגווארדיה השחורה") אודות מחדלי משרד האוצר שאיפשרו את מעשי השחיתות וגרמו להידרדרות המשק לפשיטת רגל, עד שבא נתניהו והציל את כולנו.

בין  גילויי זליכה, על מה שהוא מכנה "גווארדיה שחורה של פוליטיקאים מושחתים ופקידים מתקרנים":

* בפגישה הראשונה של נתניהו וזליכה עם  פקידי האוצר  גילה החשב הכללי הקודם, ניר גלעד, כי  הגרעון השנתי בתקציב המדינה  עלול להגיע ל-8 עד 10 אחוזים. זאת, בגלל ירידה מתמדת בהכנסות, למרות העלאות בלתי פוסקות במיסים.

*  נתניהו הופתע מן האומדן הכללי הזה. ההבדל בין 8 ל-10 אחוזים הוא הבדל של 10 מיליארד שקל. אינכם מסוגלים להגיע לרזולוציה גבוהה יותר? שאל נתניהו.

* זליכה: "לנתניהו ולי לא היה ספק. ממשלת ישראל הגיעה לפשיטת רגל".

מיליארדים על הריצפה

* זליכה מתאר את פעולתו הראשונה כחשב "לאסוף את  המיליארדים הרבים שהממשלה מניחה על הריצפה, הפקר לבעלי עניין לחוסר מקצועיות ולאי יעילות מחפירים"

• זליכה נדהם לשמוע מפי קודמו בתפקיד, ניר גלעד, שבגלל גודל התקציב ומיעוט הזמן העומד לרשותו של החשב, אל לו להתעסק  בדיונים העוסקים בתקציב של פחות מ-20 מיליון שקל.

• משמעות העצה הזו של ניר גלעד, אומר זליכה, היא שעל מרבית תקציב המדינה אין פיקוח אמיתי.

• זליכה גילה שהממשלה עצמה (כלומר האוצר)  עוברת על החוק של מס הכנסה על ידי מתן טובות הנאה לשרים, שופטים, פקידים ואלופים, בלי שאלה יחויבו לשלם מס כחוק. רב אלוף התבוסה בלבנון, דן חלוץ, לא היה מרוצה מהתערבותו של זליכה.

• הממשלה אינה פורעת חובות לספקים בזמן וגורמת בעקיפין לשרשרת של הפסדים ופשיטות רגל ונזקים כבדים למשק כולו.

אין רישום נכסים וחובות

• עד לכניסתו של זליכה לתפקיד לא היה באוצר רישום מדוייק של חובות שחבים גופים שונים למדינה. לפיכך גם הכנסת לא קיבלה דיווח אמין על הקף החובות בסעיפי התקציב.

• במשרדים שונים נחתמו התחיבויות לקבלנים ולספקים ללא אישור החשב בכללי ובניגוד לחוק.

• אחד  הגילויים המדהימים ביותר של זליכה היא העובדה שרכוש המדינה שערכו נאמד במאות מיליארדים איננו רשום בשום מקום, ונכסים רבים מתגלגלים לידייפ פרטיות.

• רכוש זה איננו כולל רק נכסים חומריים אלא גם נכסים רוחניים, פרי המצאות ופיתוחים שנעשו מתקציב המדינה ושייכים למדינה.

זהו רק קצה הקרחון של גילויי זליכה ודי בהם כדי להטיל ספק גדול  בכשירותם של פקידי האוצר להחליט מה טוב למדינה עכשיו.

מניעיו של נתניהו

נשאלת השאלה מה מניע את נתניהו לתת יד לתכנית לפריסת רשת ביטחון רחבה על קרנות הפנסיה. לכאורה היא נוגדת את שיטתו לריסון תקציבי. מספרו של זליכה ניתן להבין כי הצלחתו של נתניהו בתכניתו הכלכלית (שזליכה היה שותף בכיר בתיכנונה וביישומה) שמה דגש על האווירה הציבורית. על חשיבות האמון של הציבור ביציבות המערכת הכלכלית. ומה שחשוב לא פחות: זליכה, כמו נתניהו, רואה בהרחבת תעסוקה ובצריכה הפרטית את מנוע הצמיחה המהיר והמשמעותי ביותר  במשק.
רשת ביטחון  לפנסיות היא תנאי הכרחי לעצור את כדור השלג  של המיתון הבא עלינו. הואיל ויש להניח שאחרי  הבחירות נתניהו הוא שינהל את המדינה, אפשר לסמוך עליו שהוא יציל את הפנסיות החדשות כפי שהציל את הפנסיות ההסתדרותיות שפשטו את הרגל (ועל כך אחזור לדון במאמרי הבא).

השיגעון החיובי של אולמרט

אם נחזור לבעל הבית שהשתגע אפשר לומר כי יש כאן תופעה של הפוך על הפוך. כשאולמרט היה "נורמלי" הוא הרס את המדינה – בשחיתות, במינויים לא ראויים, במדיניות הכלכלית ובהפקרות בה  ויתר לפלסטינים ולסורים עד שאפילו בוש נזף בו ("למה אתה נותן להם את הגולן חינם").

דווקא אולמרט "המשוגע" הוא אולמרט חיובי. אם הוא השתגע בתחום הפנסיות והמיגון אולי בחודשיים שנשארו לו עד לבחירות הוא ישתגע גם בתחום המדיני. יבהיר שאין בצד הפלסטיני עם מי לדבר, שאת החמאס צריך להכריע, שהגולן הוא נחלת אבותינו ונמצא בריבונות ישראל יותר שנים משהיה בריבונות סורית.
אולי. הרי, כפי שאמר פעם חברי אליהו עמיקם ז"ל:   "הנס הוא הדבר הריאלי ביותר במזרח התיכון".

  

"גווארדיה שחורה של פוליטיקאים מושחתים ופקידים מתקרנפים". ירון זליכה ויקישיתוף

"גווארדיה שחורה של פוליטיקאים מושחתים ופקידים מתקרנפים". ירון זליכה ויקישיתוף

פרשת ירון זליכה ושחיתות התקשורת

ירון זליכה

ירון זליכה (ויקישיתוף)

מאמר זה נכתב ב-2008. עכשיו הוא אקטואלי כמו אז. ביחוד אחרי סידרת מגש הכסף וגילויי "המקור" [אוקטובר 2015]

על גילויי זליכה בספרו ראה
בעלהבית השתגע
http://www.zeevgalili.com/?p=869
האיש שחשף את פרצופה האמיתי של הממשלה המושחתת ביותר בתולדות המדינה הפך להיות אוייב מספר 1* אדם המקורב לחקירה: עוד יוכח שכל האשמותיו מבוססות ואולמרט יועמד לדין * שחיתות התקשורת היא שהפכה את זליכה ממאשים לנאשם
יחידת החשב הכללי, בראשה עמד החשב המתפטר ירון זליכה, אחראית על ביצוע תקציב המדינה, ניהול נכסי המדינה והוצאותיה. בפועל הוא אחראי על כל שקל היוצא מקופת הממשלה.
כדי להבין את משמעות התפקיד יש לזכור שתקציב המדינה (לשנת 2008) מגיע ל-311 מיליארד שקל. כשליש מסכום זה מוצא על החזר חובות וריביות והיתר על הוצאות הממשלה. הוצאות אלה נעות מהחלטה על רכישת 100 מטוסי פ-35 במחיר 50 מיליון דולר היחידה, ועד רכישת עיפרון לעבודה משרדית במחיר של 5 שקלים. מתשלום משכורות חברי הכנסת שעלות כל אחד מהם לתקציב המדינה הוא כמיליון ₪ לשנה ועד למשכורות מורה מתחילה המגיע ל-2900 שקלים.
כשכמות כזו של כסף עוברת בידיהם של ראש ממשלה שכבר נחקר בכחצי תריסר פרשיות ושל שר אוצר הנתפס עם מזוודות ובהן רבבות דולרים יש מקום לחשש שכמה שקלים יזרמו לכיסים פרטיים.
האפשרויות לשחיתות הן אינסופיות. די להטות מיכרז ולתפור אותו למען אחד ממקורביך שתרם למסע הבחירות שלך כדי שהמדינה תפסיד מיליונים. ואם זה מדובר בבנק זה מגיע למיליארדים. די להתערב בהחלטה מקצועית של מרכז ההשקעות כדי שמקורב שלך יקבל מענק של מיליונים שאינם מגיעים לו. די בכך שתמליץ לתפקיד אדם לא מתאים (כי הוא חבר של חבר של חבר של מרכז) והקופה הציבורית תשלם רבבות שקלים שנים רבות.
ואחר כך חסר הכסף הזה לסל הבריאות, ולמשכורות למורים, ולניצולי שואה, ולקיצבות זקנים ונכים ולציוד ללוחמים.

פניתי לאדם שאגדיר אותו כאן כאיש המקורב לגופים החוקרים וביקשתי את הסברו. כיצד זה קרה שהאיש שמילא את תפקידו באמונה, שמר על הקופה הציבורית, חשף שחיתויות הפך פתאו להיות מוקצה מחמת מיאוס.

להלן דברי בן שיחי המוקלטים כמעט ללא שינוי פרט לקיצורים והשמטת שמות רגישים:


"ראשית עליך לדעת שבניגוד לרושם המתקבל מן התקשורת מצבו המשפטי של אולמרט רע מאד. מאה השוטרים שפשטו על המשרדים ואספו חומר ידעו מה הם מחפשים. בשנה שבה היועץ המשפטי התמזמז עם ההחלטה שלו השמידו אמנם במשרד ראש הממשלה כל מסמך שיכול להפליל את אולמרט. אך הם אינם יכולים להשמיד מסמכים של האנשים שאולמרט היה קשור אליהם. והחוקרים ידעו לאן הם הולכים איזה מחשבים לתפוס ומה לחפש בהם. בענין מסמכים מושמדים יש כאן תופעה מעניינת. בפסיכולוגיה יש תופעה של תחום האני. אנשים משאירים בבתיהם חומר מפליל אף שהם יודעים כי חוקרים עשויים לערוך בהם חיפוש. כך היה בפרשיות קודמות בהם הורשעו פושעי צווארון לבן.

גם בפרשת מרכז ההשקעות מצבו של אולמרט גרוע. החקירה מתפרשת על פני מדינות רבות. מחפשים כספים שנמצאים בבנקים וזה במדינות שבהן ניתן לערוך חיקור (בניגוד לאוסטריה המשבשת חקירות ומונעת בדיקת חשבונות בנק של אישים חשודים בישראל). חלק מן החשבונות אליהם זרמו כספי ציבור לידי אנשים ציבוריים נמצאים במדינות נאורות והם ייחשפו".
"ירון זליכה הוא אדם מוכשר מאד, גאון גם לדעת יריביו ושונאיו ויהיר גם לדעת חבריו ומקורביו. אך הוא ישר כמו סרגל ותפס בזמן אמיתי את כוונתו של אולמרט להטות את המיכרז (למכירת בנק לאומי) למען מקורביו. העובדה שהם לא זכו במיכרז דומה לפורץ שנתפס עם כלי פריצה בכניסה לכספת של בנק וטוען שבעצם לא לקח כלום. יש כאן חמישה עדים מרכזיים שאיש לא יכול לחשוד בהם שיש להם משהו אישי נגד אולמרט והם יעידו".

אם זליכה צודק איך אתה מסביר שהתקשורת כולה כמעט ללא יוצא מן הכלל יוצאת כנגדו?

תשובה:"התקשורת היום היא חלק מן הפשע המאורגן בישראל. היא המחברת האמיתית בין הון ושלטון. יש כאן שוב תופעת ה"אתרוגיות" שהצילה את שרון מחבל התליה המשפטי. במקרה של אולמרט המניע איננו כל כך אידיאולוגי אם כי גם הוא מונע משינאת נתניהו העלול להיבחר אם תהיינה בחירות עכשיו. המניע הוא שחיתות אישית ברמה העיתונאית. השוחד שעיתונאים מקבלים איננו כסף. הם זקוקים לראות את שמם באותיות קידוש לבנה בעמודים הראשונים ולהופיע עם פצצת סקופ בפריצה לשידור טלוויזיה. ואת זה הם מקבלים מנותן לחמם האינפורמטיבי – ראש הממשלה וחוג הסובבים אותו.
"העיתונאים הישראליים מקבלים שוחד ולפחות מטים את האינפורמציה שהם מקבלים על ידי כך שהם הופכים להיות 'מקורבים' של אנשי הצמרת. כשאתה נוסע עם ראש הממשלה חצי תריסר פעמים לחוץ לארץ אתה לא יכול לכתוב שום דבר נגדו.

בוב וודוורד ויקישיתוף האנגלי

 
בוב וודוורד וקארל ברנשטיין, שני כתבי הוושינגטון פוס לעולם לא היו חושפים את פרשת ווטרגייט אילו היו מתרועעים עם אנשי הנשיא (אין זה מקרה שהסרט שנכתב על הפרשה נקרא "כל אנשי הנשיא"). העיתונאי האמריקני רב המוניטין ג'יימס רסטון שהיה אולי הכתב בעל ההשפעה הרבה ביותר של הניו יורק טיימס משך שישים שנה (משנות ה-30 עד שנות ה-90 של המאה הקודמת) הצהיר לא פעם שמעולם לא התרועע עם אנשי המשמשל שהיו נושאי הסיקור שלו.


לא כל אנשי התקשורת הם משתפים של ההון שלטון. יש כמה צדיקים בסדום ובראשם יש לציין את החוזר בתשובה דן מרגלית שויתר על חברותו האמיצה מדיי שנמשכה שנים רבות מדיי עם אהוד אולמרט. האחרים הם גידי וייץ ואורי בלאו בהארץ; מוטי גילת בידיעות ; ברוך קרא בערוץ 10 ועוד כמה עיתונאים נער יספרם.

השחקנים שגילמו את בוב וודוורד וקארל ברנסטיין בסרט על ווטרגייט

השחקנים שגילמו את בוב וודוורד וקארל ברנסטיין בסרט על ווטרגייט

קישור לנאום של ירון זלעיכה על השחיתות
http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8

לפי ג'ורג' אורוול 2+2 = 5

5 = 2 + 2

נסעתי באוטובוס ובספסל שלפני ישבו זוג קשישים, גבר ואשה, שהחזיקו בידיהם את אחד הצהובונים – איני זוכר איזה ואין זה חשוב כי כולם נקטו אותה עמדה. הכותרת דיברה על התפטרות ירון זליכה בנוסח של "סוף סוף התפטרנו ממנו".

ירון זליכה

חשבתי לעצמי: מה מביא אנשים קשי יום אלה, שבוודאי אינם בוגרי פקולטה למינהל עסקים או למדע המדינה לדבר בהחלטיות כזו על זליכה. הרי זהו עובד מדינה שבסך הכל הגן עליהם ועל שכמותם מפני כרישי השחיתות ההון והשלטון.

פניתי לחברי הפסיכולוג המלומד והוא, כרגיל, לא הופתע. אתה מדבר, אמר לי, על תופעה שנחקרה עוד בשנות החמישים והקרויה "ניסוי אש לקונפורמיזם" ובאנגלית Asch conformity experiments. במילה קונפורמיזם הכוונה היא "נטיה לדבוק במהלך המקובל".

לאחר שהסביר לי חברי המלומד את העניין נזכרתי שאני עצמי למדתי את הנושא באחד מגלגוליי האקדמיים בקורס מבוא לפסיכולוגיה. הנושא תפס כמדומה לי פרק שלם בספר "מבוא לפסיכולוגיה" של ארנסט הילגארד, שהיה אז ספר לימוד סטנדרטי באוניברסיטאות.

הילגארד מתאר שם ניסוי שערך החוקר היהודי סולומון אש בשנת 1951. אש ביקש לבדוק את השפעת ה"קונפורמיות" (הדעה הכללית הרווחת בציבור) על דעתו של אדם יחיד, בין אם הדעה נכונה והגיונית ובין אם לאו.

הוא שיתף בניסוי שבעה אנשים בחדר וחילק לכל אחד מהם קלפים זהים שבהם היו צריכים להשוות בין צורות ולהחליט אילו זהות ואילו שונות. למשל קווים באורך שונה וכדומה.
החוקר תיכנן את הניסוי כך שבפעמיים הראשונות ענו כל המשתתפים את התשובה הנכונה. בהמשך ענו סטודנטים שגויסו כמשתפי פעולה את התשובה הנכונה רק ברבע מהפעמים. בשאר הפעמים ענו כולם את התשובה השגויה.
אחד מן השבעה, שהיה המושא העיקרי של המחקר, לא ידע כמובן על הסיכום הזה עם חבריו לשולחן והחוקר כיוון את הדברים כך שכל אחד מן המשתתפים בניסוי ישיב בתורו והאחד לפני האחרון יהיה תמיד זה שנבחר כדי לבדוק את השפעת ה"קונפורמיות" עליו. כך שתמיד שמע את תשובותיהם של חמישה מאנשי הקבוצה.

תוצאות המחקר הזה היו מעניינות והן מלמדות משהו על התנהגות הציבור ואת השפעת שטיפות המוח שהוא עובר על ידי אמצעי התקשורת. במחצית מן המקרים מסרו הנבדקים תשובה שגויה כמו זו של האחרים בלפחות ממחצית מהניסויים. רק רבע מהנבדקים לא ענו בצורה קונפורמית ועמדו על דעתם שהם צודקים – כלומר: השיבו את התשובה הנכונה.

לאחר מעשה כשהנבדקים נשאלו למה השיבו מה שהשיבו ענו חלק כי ידעו שהתשובה שגויה אך לא רצו להיות שונים מן הרוב. האחרים אמרו כי השתכנעו שהם טועים והרוב צודקים.

במחקרים שנערכו מאוחר יותר נתברר כי כאשר הקבוצה אינה מציגה עמדה אחידה, אפילו אם יש רק אדם אחד המציג עמדה שונה, יורדת מידת הקונפורמיות במידה דרסטית. וגם לכך יש השלכות חשובות על כל מי שרוצה להגן עלינו מפני הספינולוגים למיניהם.

ג'ורג' אורוול

ג'ורג' אורוול

וכאן אנו מגיעים לכותרת של קטע זה. הניסוי הזה מזכיר כמובן את 1984 של ג'ורג' אורוול. הביטוי שתיים ועוד שתיים שווים חמש משמש בהוראה של דבר שאין בו שום היגיון. בשפה האנגלית הוא משמש בהתייחסות לרעיון פוליטי אווילי.
מקורו כנראה בספרו של ג'ורג' אורוול 1984. בפרק השביעי של החלק הראשון מראה הסופר הבריטי איך אפשר לשטוף את המוח של גיבורו וינסטון סמית – אחרי ששוכנע שמלחמה היא שלום בורות היא כוח וחרות היא עבדות הוא משתכנע כי שתיים ועוד שתיים הם חמש.

ראה "שטיפת המוחות כסכנה אסטרטגית"

http://www.zeevgalili.com/?p=294