המפגינה ציפי לבני מרוצה: נצחון הדמוקרטיה

המפגינה ציפי לבני מרוצה להלן ציוץ ותמונה שלה בהפגנה ובטוויטרר

ציפי לבני Tzipi Livni
@Tzipi_Livni
מרגשים. הנצחון בקרב הראשון על הדמוקרטיה, חוק פיזור הכנסת שייך למפגינים!

איך הפכה בתו של איתן לבני קצין המבצעים של האצ"ל לסמל השמאל הישראלי * בתה של האשה עליה שרו הלוחמים את "היום שרה הקטנה" שעברה את הקווים

ציפי לבני – משתי גדות לירדן לשתי מדינות לשני עמים

להמשיך לקרוא

הפשיזם היום הוא שמאל

                                            –   אמנון לורד  –

הפשיזם היום הוא שמאלי. האנטישמיות היום היא שמאלית. מי שלא מבין את זה חסר לו בורג. מושכלות יסוד: פשיזם שאין בו יסוד אנטישמי, הוא למעשה שפיר, חסר משמעות. האנטישמיות היא לא רק מגדיר זהות. היא חומר הנפץ החודר, שמאפשר לכוח הפשיסטי לחולל את ההרס שלו.

הפשיזם השמאלי מסמן מטרות. הוא מקארתיזם ברישיון. תם עידן הליברליזם. כל אחד רואה, בעיקר בארצות הברית אך גם בישראל, שליברליזם קיים כל עוד נשמרת לך הזכות לחשוב כמוני. כלומר, הסובלנות והליברליות התחלפו בטוטליטריות רדיקלית, שמחריבה חיי אדם, גם אם אינה גוזלת ממנו את חייו הפיזיים. בארצות הברית היא כרוכה ברשיון להשתולל ולזרוע אלימות ברחובות והיא כן עולה בחיי אדם משום ששלטון החוק מתפורר.

איך זה נוגע לענייננו.

אפי איתם

אפי איתם

מתנפלים על תא"ל (מיל') אפי איתם. כותבים דתיים חושבים שזה בגלל כיפתו הגדולה מדי, הצבע הסגול מדי. זה בוודאי לא עוזר אבל מתחת לכל זה קיימות שתי מגמות עומק, שהשתלטו במידה רבה על האינטלקטואלים הישראלים. המגמה הראשונה, שהיא תולדה של השואה ומלחמת העולם ה-2, והיא רואה בימין את מקור האנטישמיות, או שמכחישה לחלוטין את היסוד האנטישמי או הרלוונטיות של האנטישמיות. השניה: השואה הפכה לחומר גלם לתעמולה, בעיקר נגד מדינת ישראל. אין לשואה משמעויות יהודיות יחודיות או ציוניות. ההיפך – הלך הרוח השליט היום במדינה שבתוך המדינה, מדינת העומק, הוא ש"הציונות היא גזענות" ולכן זה תמיד "את, אני והנאציזם הבא". באיטליה למשל, ביום שבו מתו ממגיפת הקורונה יותר מ-600 בני אדם, הכותרות התפוצצו בגלל שפומפיאו שתה כוסית בפסגות. זאת אנטישמיות.

להמשיך לקרוא

יאיר גולן: "אני וחבריי שבאמת בנו את הארץ הזו" – האמנם רק אתם?

וכך השיבה לו גלית דיסטאל אטבריאן

גלית דיסטאל אטבריאן [צילום מסך]

עמית סגלצילום אריק סולטן05.07.2015

להמשיך לקרוא

מה בין גדעון סער ועדנה ארבל וה"בדיחה" של שמעון שיפר

גדעון סער סיים תואר ראשון במשפטים (LL.B) באוניברסיטת תל אביב והתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן. בין השנים 1995–1997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר ובשנים 1997–1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל. לאחר מכן עבד כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
תזכורת ניספת:
עדנה ארבל היא זו שהמליצה להגיש כתב האישום כנגד יעקב נאמן, "בגין שיבוש מהלכי חקירה", אשר גרמה להתפטרותו מתפקידו כשר המשפטים. נאמן הועמד לדין ונמצא זכאי.

פוסט שפורסם בפייסבוק ב-2017]

היחס המפנק  של "ידיעות אחרונות" לגדעון סער

[קטע מכתבה ב"דה מרקר"]

 

להמשיך לקרוא

"דין הבוחר איננו דין המשפט"


"דין הבוחר אינו דין המשפט"
כך אמרה  הפרשנית המשפטית סוזי נבות בתכניתה של יעל דן "עושים צהריים" בגלי צה"ל.

מי שהרים להנחתה את ההגדרה הזו היה דובר הפרקליטות ברוך קרא. הוא גילה [ לדבריו "בעקבות בדיקה עם אנשי משפט"] כי קיימת אפשרות שהנשיא לא יוכל להטיל על נתניהו את הקמת ממשלה, גם אם יזכה ברוב בבחירות. זאת, אם בעת שייוודעו תוצאות הבחירות יהיה ראש הממשל במעמד של נאשם בכתבי אישום.
הבנת את זה ברוך?
אתה אולי טוען שלא הבנת אבל אנחנו הבנו. תהליך הפוטש של המערכת המשפטית הולך ונחשף שלב אחרי שלב.
* חקירה בשיטות בהן חוקרים כנופיית מאפיה.
* כתב חשדות המתפרסם ערב בחירות.
*כתב אישום שמוגש לפני הבחירות.

* ואז, אם חלילה יזכה ראש הממשלה ברוב, לא ברור אם הנשיא רשאי להטיל עליו להקים את הממשלה.
* והנימוק "אין לכך תקדים בחוק". ומי שקובע את החוקים במדינה איננה הכנסת אלא אהרון ברק הממשיך לשבת לאחר פרישתו בלשכה.
ובכלל, מסביר לנו ברוך קרא, שהחוק המתיר לראש ממשלה מואשם להישאר בתפקידו עד פסק דין חלוט, לא זכה עדיין לפרשנות וככזה לא ברור שהוא תקף.

הבנו את זה ברוך הבנו היטב.
במילים אחרות צריך להחליף את העם או להחליף את מערכת המשפט.

[הדברים פורסמו בפוסט בפייסבוק ב-17.11.19]

להמשיך לקרוא

עורך דין יעקב וינרוט ז"ל על תכנית "עובדה"

מתוך ציוץ בטוויטר

זהו תצלום של ציוץ בטוויטר שפורסם יום לאחר משדר של תכנית "עוהדה" בהגשת אילנה דיין. הטקסט מדבר בעד עצמו ומלמד משהו על הדרך המגמתית בה נערכת התכנית.

 

אילנה דיין [ויקיפדיה]

פוסטים שפרסמתי בפייסבוק

8.11.2019
מה זה פסק דין חלוט

 

חלוט בא מן הפועל חלט. הנמצא במקרא ופירושו גמר אומר חרץ דבר, פסק. חלט פירושו גם להפקיע רכוש ממישהו [מקור ארמי].

בתוספתא למלה יש משמעות נוספת: ליצוק מים רותחים על כלים כדי לנקותם. בתוספתא יש גם חולטים מזון, מרככים אותו במים רותחים.

ובשפתנו חליטה של תה צמחים למשל. [עד כאן על פי מילון אבן שושן].

מילון רב מלים אומר שחלוט זה לשפוך מים חמים על מזון או למשל על עלה תה כדי להכינו לשתיה. במילון זה מביאים גם את השימוש המודרני "פסק דין חלוט כשפסק הדין הוא סופי".
בנתניהו נוהגים בדיוק כמו שמכינים תה. שולקים אותו בתקשורת ובחקירות עד שמוציאים ממנו את המיץ ואז יעמידו אותו לדין, הוא יערער וכצפוי בית המשפט העליון יקבע שזה פסק דין חלוט. כך פועלת הדמוקרטיה בישראל המופעלת על ידי הדיקטטורה של המערכת המשפטית ובגץ.
שתו תה זה בריא.

————————————————————————————————————————

מה כתב נתן  זך על מני מזוז

9.11.20

קטונתי מכדי להעריך את שירתו. כך, למשל, כתב בעיתון הספרותי "עיתון 77" את החרוזים הבאים:

"היועץ החצרוני מזוז,
הוא אדם זול שנקנה בזוז,
כאשר אפילו ההגדה החסכונית,
דורשת תרי זוזי בשביל גדי"…

את השיר הזה כתב זך בעקבות החלטתו של היועץ המשפטי מזוז לסגור את התיק של אריאל שרון בפרשת האי היווני.
מאוחר יותר בראיון עיתונאי חזר בו ואמר: "אני חוזר בי ומבקש את סליחתך. טעיתי ואני מצטער אם פגעתי בך. היית היועץ הטוב ביותר שיכול להיות בתקופה נוראה כזו"

נתן זך [ויקיפדיה]

מני מזוז [ויקיפדיה]

אביחי מנדלבליט מה תאמר ביום הדין

ביום בו חוגג בנימין נתניהו את אחד מהשגיו הגדולים מוצא אביחי מנדלבליט לנכון לפרסם את רשימת העדים לתיק שתפרו הוא וחבריו לראש הממשלה.

ואם לא די בכך נזכרו במשרד המשפטים באיזה תקדים משנת 1951 הקובע כי שר החוץ הוא המוסמך לחתום את ההסכם. ואכן, שר החוץ אשכנזי[שעננה של חשדות כבדים מרחפת מעליו מוסתרת בקלטות שבכספות משרד המשפטים] הואיל וייפה את כוחו של ראש הממשלה לחתום על הסכם השלום עם האמירויות.

ביום הדין המתקרב יוכל היועץ המשפטי וממלא מקום פרקלט המדינה אביחי מנדלבליט להגיד בוידוי בכוונה מלאה:

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ ערֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ.