ארכיון הקטגוריה: ערביי ישראל

מה"נאכבה" לג'יהאד השאהידים

ראה גם ללמד את הנכבה או לאסור אותה

עם הפלסטינים האלה רוצים לעשות שלום

אחמד טיבי משבח את השהידים

התלמידים הערביים אינם זקוקים לשרת החינוך כדי ללמוד על האסון שפקד אותם ב-1948 * בעיניהם מדינת ישראל היא האסון * את המידע הם שואבים מתעמולת הרשות הפלסטינית והחמאס * בקרוב יהיו לנו מתאבדים מתוצרת הארץ

החלטתה של שרת החינוך, יולי תמיר, להכליל את לימודי ה"נאכבה" בתכנית הלימודים של בתי הספר הערביים בישראל תביא לתוצאה אחת: היא רק תעצים את התחושה הערבית שישראל היא תופעה זמנית ונמצאת בנסיגה.

פרוש המלה "נאכבה" היא אסון. את המונח טבע פרופסור באוניברסיטה האמריקנית בביירות, קונסטנטין זורייק, שכתב ב-1948 ספר בשם זה. הספר התייחס לאסון שפקד את ערביי ארץ ישראל בעקבות המלחמה שהם פתחו בה נגד ישראל. במלחמה זו נהרסו או נמחקו כ-400 עד 500 כפרים, ערים ורבעים ערביים. מתוך 750,000 התושבים הערבים שישבו בשטח שהפך למדינת ישראל נשארו רק 160,000. כל היתר הפכו לפליטים.

למה הם ברחו?

התעמולה הערבית מציגה את הבריחה הזו כתוכנית שתוכננה מראש על ידי ישראל ל"טהור אתני". היא קיבלה גיבוי על ידי "היסטוריונים חדשים" שמאלנים כמו ברוך קימרלינג, אילן פפה, שמחה פלפן, אבי שליים ובני מוריס (שחזר בתשובה והודה שלולא הסתלקות הערבים מתחום המדינה לא היה יכול להיות לה קיום).

מחקר היסטורי אובייקטיבי, כמו זה של פרופסור יואב גלבר, מלמד שהבריחה הערבית התחילה בעריקה המונית של המנהיגות ושל השכבות העשירות.  הבריחה נמשכה בעקבות תעמולת הזוועה של כלי התקשורת הערביים על מעשי טבח יהודיים והושלמה על ידי גרוש ממש, שלרוב נעשה בשל כורח צבאי.
ההיסטוריונים השמאלניים נאחזים במה שנקרא "תכנית ד'", שתכליתה לדעתם גרוש האוכלוסייה הערבית. בפועל קבעה תכנית ד' שבשלב בו עברו כוחות ישראל להשתלט על שטחים "במקרה של התנגדות – השמדת הכוח המזויין וגירוש האוכלוסיה".

כשהערבים אומרים "נאכבה" הם אינם מתכוונים רק לאסון שקרה להם. הם מתכוונים לכך שעצם קיומה של ישראל הוא "אסון". ואת התפיסה הזו הם יונקים עם חלב אמם. את התפיסה הזו הם שואבים מתחנות השידור של הרשות הפלסטינית והחמאס. גם בתי הספר הערביים שמדינת ישראל מממנת מהווים ביצה שורצת של שינאת ישראל. בעבר הונהג פיקוח של השב"כ, לבל יסתננו גורמים עויינים לבתי הספר הערביים. הפיקוח הזה הוסר מזמן ודור המורים הצעירים – רובם בוגרי אוניברסיטאות ישראליות – מטיפים אותה תורה שמטיפות תחנות השידור של הרשות ושל החמאס.

קשה אולי לדרוש משרת חינוך שהיא פרופסור להכיר במציאות הנוגדת את השקפת עולמה השמאלנית. אבל אפשר להציע לה לקרוא את שירו הידוע של נתן אלתרמן "ארץ ערבית" .

קידום ערביי ישראל

בעת הקמת המדינה היה שעור האוכלוסייה הערבית בישראל 13.6 אחוזים. אך במרוצת השנים – למרות זרם העולים היהודים לישראל – גדל שעורם באוכלוסייה ליותר מ-20 אחוז, בשל הריבוי הטבעי הגבוה (4.2. אחוזים).

בתקופה זו גם חלה קפיצה ענקית ברמת החיים שלהם. שעורי התמותה של תינוקות צנחו מ-56 לאלף לידות ל-7.6. תוחלת החיים עלתה ל-76 (שהיא הגבוהה ביותר מכל מדינות המזרח התיכון). שעור האנאלפאבתיות ירד מ-53 ל-6.2 אחוזים. שעור הערבים שסיימו לימודים אקדמיים גדל פי 15 משנת 1960 לשנת 1992. ל-86 אחוזים מבתי האב הערביים יש דירות של שלושה חדרים ויותר. כל אלה לא הפכו את ערביי ישראל לאוהב ישראל.

מנין השינאה הזו?

ערביי ישראל נהנים מרווחה כלכלית, חרות דמוקרטית וזכויות שאין לאף ערבי באף מדינה ערבית. אף על פי כן הם מתייחסים למדינה כאל מציאות חולפת רוצים בחורבנה וחלק גדל והולך מהם אף תורם לכך בפועל.

מה ההסבר לכך?

ראשי התנועה הציונית מראשיתה הביאו בחשבון שהמדינה תכלול תמיד מיעוט ערבי שיהיה שותף מלא בחובות ובזכויות. הם היו משוכנעים שהקידמה שיביאו היהודים יהפכו את הערבים לאסירי תודה.

אפילו דוד בן גוריון סבר כך עוד לפני ה"נאכבה". לחבריו בצמרת מפא"י באותה תקופה אמר שהלא-יהודים במדינה היהודית "יהיו אזרחים שווים, שווים בכל דבר בלא יוצא מן הכלל, כלומר המדינה תהיה גם המדינה שלהם".

זאב ז'בוטינסקי הכריז בשירו "שתי גדות לירדן" " שם ירווה לו משפע ועושר בן ערב בן נצרת ובני". וכאשר ניסח ב-1934 את חוקת המדינה היהודית שתקום קבע שערבים ויהודים יהיו שווים גם בזכויות וגם בחובות ו"בכל ממשלה שבראשה עומד יהודי, יוצע תפקיד הסגנות לערבי, ולהיפך". לשבחו של ז'בוטינסקי ייאמר שהוא הכיר בעוצמה של רגשות לאומיים והזהיר מפני אשליה שהערבים יוותרו על שאיפותיהם הלאומיות בתמורה לרמת חיים גבוהה יותר.

הההנחה שהערבים מתנגדים לציונות בגלל תחושת קיפוח חברתית וכלכלית התגלתה כמוטעית. בארץ ישראל ובמדינות רבות בעולם לא העניים והמדוכאים הנהיגו מהפכות ויזמו טרור. המנהיגים באו משכבות חברתיות אמידות ובעיקר משכילות. כאלה היו כל משתתפי הפיגוע של ה-11 בספטמבר בניו יורק, כאלה הם עד היום ראשי אש"ף וכאלה הם המנהיגים המיליטאנטיים ביותר של ישראל. והדוגמא הבולטת לכך הוא עזמי בשארה, בוגר מערכת החינוך והאקדמיה הישראליים שהגיע עד לכדי בגידה במדינה ושיתוף פעולה ישיר עם אויביה.

אבל איש לא לומד מאומה מן ההיסטוריה וישראל היא אלופה באי לימוד זה. אין לך כמעט מנהיג, מימין ומשמאל, שאיננו קורא ל"שוויון זכויות" לערביי ישראל כאמצעי לחבב עליהם את המדינה. בפועל נהנים אזרחי ישראל הערבים מחלק גדול יותר מן העוגה הלאומית לעומת תרומתם ועל חובות כמו שרות צבאי או לאומי אין מה לדבר. הגילוי האחרון של אשליה הרסנית זו הוא החלטת בג"ץ להגדלת ההקצבות לישובים ערביים שבעקבותיה עומדים לפטר אלפי מורים יהודיים.

ערביי ישראל והטרור

החלק הגלוי והחוקי של האיבה שמגלים אזרחי ישראל הערבים זוכה לפרסום רב. הם מפרסמים חוקה וחזון שמשמעותם ביטול המדינה היהודית. הם מקיימים – בסיוע נדיב של גופי שמאל ישראליים – פעולות שתכליתן פלסטינזציה של ארץ ישראל. גופים כמו "זוכרות" "גוש שלום" ואחרים עוסקיםבהנצחת כפרים ערביים שנהרסו על ידי שילוט. פעולות הזוכות לתמיכה ולגיטימציה של הבג"ץ.

אך בשיח הציבורי ובאמצעי התקשורת נדחקת מתחת לשטיח הפעילות ההולכת ומתעצמת של ערביי ישראל בסיוע לטרור הערבי. היא מוצגת לרוב כמעשים של קיצונים בודדים.

מאז שנת 2000 היו ערבים ישראליים מעורבים בעשרות מעשי פיגוע: סיוע בהסעת מפגעים מתאבדים, מסירת אינפורמציה (גם לחיזבאללה), העברת נשק לארגוני חבלה ועוד ועוד. בפיגועים אלה נהרגו עשרות יהודים ונפצעו מאות. בין הפיגועים: הדולפינריום בתל-אביב (21 הרוגים 106 םפצועים); באוניברסיטה העברית ובקפה מאמנט (35 הרוגים ו-200 פצועים); מדרחוב נוה שאנן ( 5 הרוגים 38 פצועים); תחנת הרכבת בנהריה (3 הרוגים 92 פצועים); קניון השרון נתניה (5 הרוגים 135 פצועים); רצח חמישה יהודים בקיבוץ מצר; הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב (23 הרוגים ); קרית מנחם בירושלים (12 הרוגים); הפיגועים בקו 6 ובקו 14 בירושלים ( 23 הרוגים ו-125 פצועים); הפיגוע בקו 4 בתל אביב (6 הרוגים 84 פצועים); פיגוע התאבדות במסעדת מצא בחיפה. המתאבד היה ערבי אזרח ישראל תושב ג'נין.

לאלה יש להוסיף עשרות ניסיונות פיגוע ותכניות שסוכלו.

אוטובוס הדמים בכביש החוף (צילום: ויקישיתוף)

תרומת אוסלו להקצנה של ערביי ישראל

"אימוץ אוסלו הוא שגרם לנזק הגדול מכולם – כותב ההיסטוריון אפרים קארש. "בהכרה באש"ף כ'נציגו הרשמי של העם הפלסטיני', אימצה ממשלת רבין בפועל את תביעתו של הארגון להחיל מרות על מספר ניכר של אזרחים ישראלים…
"מרגע הגעתו לעזה ביולי 1994, כל מה שביקש ערפאת היה לנצל עד כמה שאפשר את מה שהעניקה לו ישראל, ודאג לחנך את הערבים תושבי השטחים, ולא רק אותם, אלא גם את הערבים הישראלים, לשנאת ישראל, לשנאת היהודים והיהדות… נאום הברכה שלו, שבו לעג לשותפיו החדשים לשלום וכלל בו הפניות רבות ל'פרוטוקולים של זקני ציון', הסתיים בקריאה לשחרר את הערבים הישראלים הנתונים לדבריו תחת כיבוש.

ספרו של אפרים קארש אימפריאליזם איסלמי

 

בתוך חודש מיום שהגיע לעזה הורה ערפאת בחשאי להרחיב את פעולות הרשות הפלסטינית ולהחילן על הערבים הישראלים, להקצות 10 מיליון דולר כמימון ראשוני, ולמנות את אחמד טיבי, יועצו המדיני, אזרח ישראל, לעמוד בראש הפעילות החתרנית. בשנים הבאות התרחבו ממדי ההתערבות של אש"ף והרשות הפלסטינית בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל מתיווך במחלוקות ערביות פנימיות עד לניסיונות בוטים להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל והפצת תעמולה שפלה הקוראת להרס ישראל… אם באמצע שנות ה-70 אחד מכל שני ערבים ישראלים התכחש לזכותה של המדינה להתקיים, עד 1999 עשו כך ארבעה מכל חמישה… (מתוך מאמרו של ההיסטוריון אפרים קארש "ערביי ישראל נגד ישראל").

הפלסטינים: "המדינה היא מציאות חולפת"

דן שיפטן

דן שיפטן

 

מקור השם פלסטין

"הפלסטינים בישראל כמו הערבים באזור בכלל משוכנעים כי אין מקום ואיך לגיטימיות לקיומה של מדינת לאום יהודית בליבו של המרחב הערביו כי התנועה הלאומית היהודית, שהפכה את הפלסטינים בארצם מרוב למיעוט, גזלה את מולדתם. הפלסטינים בישראל מכירים בעוצמתה של ישראל אך רואים בכך, כמו אחיהם באיזור, מציאות חולפת שאינה מתיישבת עם סדר העולם התקין. הם יודעים מניסיונם רב השנים שהם יכולים להרשות לעצמם לפסול את מדינת הלאום היהודית מעיקרה, ולהזדהות עם אויביה, כיוון שהרוב היהודי מוגבל עד מאד, ביכולתו לפגוע בהם, בשל משטרו הדמוקרטי, ותדמיתו העצמית כחברה פתוחה… לערבי בישראל יש, אם כן, גם מוטיבציה וגם אפשרות לדבוק בתפיסה של שלילת אותו רכיב שהוא סיבת הקיום של ישראל". (פרופסוד דן שיפטן בכנס הרצליה)

מורה דרך למי שאופנועו נגנב

רפי הוא החשמלאי שלי. בחור כארז. מופיע תמיד בזמן. עובד בשקט ובמהירות. תמיד עבודה נקיה ומקצועית. מחירים הוגנים. תענוג לעבוד אתו.

בשבוע שעבר הזמנתי אותו לבצע כמה תיקונים בביתי ולהפתעתי לא הגיע בזמן. לאחר כמה שעות התקשר וכששאלתי מה קרה השיב: אל תשאל. גנבו לי את האופנוע. בלעדיו אני כמו בלי רגליים.

לאחר יום הגיע רכוב על אפונוע חדש וזה סיפורו:

" זה קרה במוצאי שבת לפני שבועיים. בלילה שמעתי שמתניעים איזה אופנוע ליד הבית שלי אך לא חשדתי.

קמתי בבוקר ואין אופנוע. זה היה אופנוע "גנדינג – 250" של חברת "קינקו". קניתי אותו רק לפני חודש וחצי. הוא עלה לי 24 אלף שקל ב-10 תשלומים.

" הגשתי תלונה בתחנת המשטרה בדרך לוד. אמרו לי תשאיר פרטים וזהו. ואיך יחזור אלי האופנוע? השוטר הציע: תעשה סיבוב בפארק. אולי נטשו אותו שם. סיירתי שעה שעתיים ולא היה סימן לאופנוע. לא עשיתי ביטוח מקיף. ביטוח חובה עולה 3000 שקל. ביטוח מקיף זה עוד אלפיים. בביטוח מקיף הם דורשים לשים אזעקה ושני מנעולים ולקשור לעמוד. זה צריך לעלות עוד אלפיים. ואם שמים אזעקה ומנעולים לא צריך ביטוח כי לא גונבים.

" אני לא יכול לעבוד בלי אופנוע. רציתי לקנות יד שניה אבל אז דורשים ממך מזומן שלא היה לי. החלטתי לקנות עוד פעם אופנוע חדש שאפשר לשלם עליו בתשלומים. את האופנוע קניתי ביום חמישי וביום שישי מישהו התקשר אלי לנייד, שאת מספרו מצא כנראה בכרטיסי הביקור שנמצאו במושב של האופנוע. הוא דיבר עברית במבטא ערבי. שאל אם יש לידי מישהו דובר ערבית. היה אכן מישהו כזה.

" המטלפן אמר: "אם אתה רוצה את האופנוע תשלם שש אלף שקל". אמרתי שאני מוכן אמרו לי תבוא לקבל אותו ברמאללה. חששתי שזו מלכודת בה ירצחו אותי או שזה סתם עוקץ שיקחו את הכסף ולא יתנו כלום בתמורה. התקשרתי למשטרה והודעתי להם על העניין. ואיזו מוקדנית אמרה לי: אנחנו לא נכנסים לשם – תוותר.

" בינתיים שמעתי שיש מישהו, יהודי, שמתווך במקרים כאלה. הוא הסכים לבצע את התיווך. יצאנו עמו, אני יחד עם שני בני משפחה שלי שיש להם נשק ברישיון. הגענו לתחנת דלק הסמוכה למודיעין ובטלפון הודיעו לנו שהאופנוע מועבר במיניבוס ויגיע לנקודת המסירה בתוך 20 דקות.

הנקודה שנבחרה להעברת האופנוע נמצאה בכפר פלסטיני הסמוך לגבול ישראל. כשהבעתי חשש להיכנס לשם הרגיע אותי המתווך ואמר שהוא מכיר את המקום ואת האנשים החיים שם.

למרות דברי ההרגעה של המתווך די חששתי ללכת לשם. כשנכנסנו לכפר נתקפתי פחד אימים. בכפר היתה התגודדות של עשרות ערבים ואולי יותר. אתה רואה לפניך ערבי עומד עם ידיו מאחוריו ואתה לא יודע אם הוא מחזיק סכין או שהוא מתגרד.

" המתווך ניגש למישהו ואז הראו לי את האופנוע. זיהיתי אותו מייד לפי הסבל שיש לי. שילמתי ואז הורידו את האופנוע מן המיניבוס. אחד מאלה שבאתי עמם, שהיה חמוש, העביר את האופנוע לתחנת הדלק שבשטח ישראל (אני פחדתי לרכב על האופנוע לבד בתוך הכפר).

האופנוע היה במצב תקין אך ללא ביטוח וללא מספר זיהוי. ניסיתי לסדר בטלפון ביטוח לנסיעה הזו אך אמרו לי שאי אפשר לסדר ביטוח כזה בטלפון. בלית ברירה נסעתי וכל הדרך שקשקתי.

רפי עם האופנוע שהוחזר. למרות החזרתו הפסיד    ש"ח. (צילום: זאב גלילי)

רפי עם האופנוע שהוחזר. למרות החזרתו הפסיד 11,00 ש"ח. (צילום: זאב גלילי)

עכשיו אני תקוע עם שני אופנועים – החדש והישן. שניהם מאותו דגם. אבל את הישן שבסך הכל שרת אותי כמה ודשים אני יכול למכור ב-20500 למרות שעשיתי בו רק 1600 קילומטר. הנזקים שלי מהפרשה הסתכמו כך: 6000 לגנבים 500 למיניבוס שהביא את האופנוע, 200 שקל לאיזה ערבי שיום קודם ניסה להוציא את האופנוע ללא הצלחה, הפחת על המחיר שאקבל בעד האופנוע שנגנב והוצאות תיקון הנזקים. בסך הכל הפסדתי כ-11000 שקל – לתפארת מדינת ישראל.

החוקה הפלסטינית של עדאלה – תכנית לחיסול ישראל כמדינה יהודית

ארגון " עדאלה" פרסם " חוקה" , הקוראת לביטול חוק השבות, מתן אזרחות לכל פלסטיני שירצה בכך, זכות וטו לערבים לבטל כל חוק של הכנסת * היוזם, פרופסור מרואן דווירי, הסביר בערוץ 10: " אנחנו מתייחסים לעצמנו כאזרחים המארחים כאן"

באולפן הטלוויזיה של ערוץ 10 ישב מרואיין נינוח בעל סבר פנים. פרופסור מרואן דווירי, מומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית, מלמד במכללת תל חי ובאוניברסיטת חיפה. ממלא שורה של תפקידים, בין היתר בפרויקט לאבחון ילדים מחוננים של משרד החינוך.

המראיינים, מוטי קירשנבוים וירון לונדון, התייחסו למרואיין בכבוד. הם שמעו בנימוס את דבריו, שעיקרם התכנית לחיסול מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

" אתגר מעניין"

פרופסור דווירי הוא יושב ראש ארגון " עדאלה" וממייסדי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל. הוא הוזמן לאולפן כדי להסביר את המסמך שהוציא הארגון שהוא עומד בראשו – " החוקה הדמוקרטית" .

אמר דווירי בין היתר:

"אנחנו מתייחסים לעצמנו כאזרחים המארחים,". מרואן דוויריבהופעתו בטלוויזיה.

" אנחנו מתייחסים לעצמנו כאזרחים המארחים, אנחנו ה-HOST כאן, ואנחנו רוצים… לממש את האזרחות שלנו במלואה…"

לשאלת מוטי קירשנבוים אם הכוונה לבטל את חוק השבות השיב דווירי: " כן. אין מדינה בעולם שיש לה חוק כזה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה שמבססת חוק על בסיס אפליה לאומית. אנחנו מציבים בפני הציבור היהודי אתגר דמוקרטי להתמודד אתו. זה לא נשק ולא מאבק מזויין אלא מאבק דמוקרטי" .

הערת הביקורת היחידה של המראיינים היתה כשירון לונדון אמר שהמסמך מנוסח רע. הוא סיכם: " אני רוצה לחשוף את המסמך שכתבתם. אני חושב שזהו אתגר מעניין לכל יהודי לא רק לערבי. וצריך להתמודד אתו" .

מה אומרת החוקה

  • · חוק השבות יבוטל.
  • · ישראל לא תוגדר כמדינה יהודית אלא כמדינה " רב תרבותית" ודו לשונית.
  • · חברי כנסת ערביים יוכלו לפסול חוקים שיהיו מנוגדים לחוקה הפלסטינית.
  • · כל מי שיגיע לכאן מסיבות הומניטריות (כלומר פליטים ערבים) יקבל אזרחות.
  • · תוענק אזרחות לכל צאצא של אזרח המדינה שנולד בישראל או בחו" ל ולכל מי שיינשא לאזרח ישראלי.
  • · אזרחים ערביים ישראליים שעזבו את מקומות מגוריהם במלחמת 48 יוכלו לחזור למקום מגוריהם הקודמים ויקבלו פיצויים.
  • · המדינה תיסוג מ" השטחים הפלסטיניים" לגבולות 1967.
  • · המדינה תכיר בעוולות ההיסטוריות שגרמה לעם הפלסטיני.
  • · המדינה תכיר בכל הכפרים הערביים הבלתי מוכרים שהוקמו באורח בלתי חוקי.
  • · הפלסטינים יוכלו לבחור לעצמם גוף מייצג שימומן על ידי המדינה.

מי הם הפלסטינים אנחנו יודעים. אך אפשר היה לצפות מלונדון וקירשנבוים, שני המראיינים האינטליגנטיים ביותר בטלוויזיה, לתקוף את המרואיין ולערער את עמדותיו.לפחות להטיח בפניו שהטענה כי הפלסטינים הם הילידים ה"מארחים" היא כמו שאומרים בערבית "כלאם פאדי" או במלה ערבית אחרת"חנטאריש" (ובעברית לא כלכך תיקנית "קישקוש בלבוש"). רוב הפלסטינים בארץ הם צאצאי מהגרים שבאו לכאן בדורות האחרונים. (ראה דמוגרפיה וגאוגפיה בארץישראל")

מתן הכשר לרצח

פעילות הפלסטינים אזרחי ישראל לערעור המדינה מבפנים נעשית בכמה מישורים – החל בסיוע בפועל לארגוני המחבלים וסיוע לאינתיפאדה, דרך פעילות נוסח ראיד סאלאח ועד הצהרותיהם של חברי הכנסת הערביים. הפעילות של עדאלה היא המסוכנת מכולם כי היא נלחמת במדינה באמצעות הכלים הדמוקרטיים. אני קורא לה " הכשר לרצח המדינה היהודית" על משקל המושג שטבע ההיסטוריון ברנרד כהן בספר (" הכשר לרצח עם" ), המצביע על הפרוטוקולים של זקני ציון, כאחד הגורמים שהכשירו את השואה. דיון טלוויזיוני בחוקה הפלסטינית כמוהו כדיון מלומד בפרוטוקולים או ב" מיין קאמפף" .

" מציאות חולפת"

על הסכנה הגלומה בלוחמה הפלסטינית נגד ישראל באמצעים דמוקרטיים עמד ד" ר דן שיפטן, מ" מ ראש המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה. בנאומו בכנס הרצליה אמר: " הפלסטינים בישראל, כמו הערבים באזור בכלל, משוכנעים כי אין מקום ואין לגיטימיות לקיומה של מדינת לאום

יהודית בלבו של המרחב הערבי… (הם) מכירים בעוצמתה של ישראל, אך רואים בכך, כמו אחיהם באזור, מציאות חולפת… הם … יכולים להרשות לעצמם לפסול את מדינת הלאום

היהודית מעיקרה ולהזדהות עם אויביה, כיוון שהרוב היהודי מוגבל עד מאוד ביכולתו לפגוע בהם, בשל משטרו הדמוקרטי.

 הנוסח המלא של החוקה באתר מט"ח

http://www.mediacenter.org.il/ShowItem.aspx?ItemID=a1dc9b85-bba6-4f52-97f2-a6cd6e4f4fb9&lang=HEB

ראה גם

פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל לרצוח

http://www.zeevgalili.com/2012/01/16257

פלסטינים רוצים קבר לבן לאדן

http://www.zeevgalili.com/2011/05/14981

תרבות המוות הפלסטינית

http://www.zeevgalili.com/2011/04/14705

ההסתה של הרשות הפלסטינית שהכשירה הרצח באיתמר

http://www.zeevgalili.com/2011/03/14314

יום הנכבה וההונאה

http://www.zeevgalili.com/2010/05/8830

הערבים יותר נאצים מהנאצים

http://www.zeevgalili.com/2008/01/590

כך הומצא הטבח שלא היה בטנטורה

http://www.zeevgalili.com/2008/01/559

הפלסטינים רוצים הכל –מירושלים עד עכו

http://www.zeevgalili.com/2007/11/522

ההסתה בספרי הלימוד הפלסטינים

http://www.zeevgalili.com/2007/10/492

 

חזון הערבים הישראלים לחיסול המדינה

http://www.zeevgalili.com/2007/02/381

למה אין טרור במדינות ערב

http://www.zeevgalili.com/2008/02/610

דמוקרטיה ערבית? אין חיה כזו

http://www.zeevgalili.com/2005/03/258

 

אנחנו וערביי ארץ ישראל

http://www.zeevgalili.com/category/ערבים/page

 

"הערבי הופך כל גן פורח למדבר"

http://www.zeevgalili.com/2000/08/5452

 

למה אנחנו נכשלים בכל משא ומתן עם הערבים

http://www.zeevgalili.com/2012/12/17481

 

פצצה מתקתקת ושמה ראאד סלאח

מאמר זה נכתב ב-2007 . נוכח המהומות בהר הבית הוא יותר אקטואלי מתמיד [ספטמבר 2015]

אחרי הטבח ברחוב דיזינגוף יש לשאול האם הוצאת הפלג הצפוני מחוץ לחוק מספיקה כדי לנטרל את השפעת התנועה האיסלמית. עכשיו זו כבר לא פצצר מתקתקת אלא פצצה שהתפוצצה [ 10.1.2015]

מנהיג התנועה האיסלמית מטיף לאינתיפאדה והשלטונות מתעלמים * מערכת החינוך והעיתונים הערביים מסיתים ותקציב המדינה לרשותם * התעמולה הערבית חוגגת על אפליה מדומה ולאיש לא איכפת * ומדוע לא יודע העולם שהערבים מקבלים יותר תקציבים ויושבים על יותר אדמות מהיהודים * שיחה עם אורי בורובסקי, שהיה יועצו של שרון לעניין ערביי ישראל

קריאה מדוקדקת של הדרשה שנשא ב שייח ראאד סלאח, מלמדת שלא מדובר עוד במה שקרוי אצלנו " עליית מדרגה" .

ראאד סלח [ויקיפדיה]

ראאד סלח [ויקיפדיה]

מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית קרא למעשה לערביי ישראל לפתוח באינתיפאדה..

" אתם תעלמו"

בין הדברים שאמר:

· " אנחנו נתחיל בשיבוש הכיבוש הישראלי, שיחלוף בעזרת אללה כמו שחלפו אלה שלפניו" .

· " לא יחלוף זמן רב עד שירושלים תהפוך לבירה איסלאמית" .

· " אתם תיעלמו, ויום יבוא ורחובות ירושלים יתבהרו מהדמים ששפכו חיילי הכיבוש שכבשו את אל-אקצה"

אישי ציבור ישראליים הגיבו בשורה של גינויים.( אפי איתם: " פצצה מתקתקת" ). השר לבטחון פנים, אבי דיכטר, אמר שיפנה ליועץ המשפטי. בינתיים הפצצה ממשיכה לתקתק ולא ברור מתי תתפוצץ לנו בפנים.

איך הגענו לכך

הלכתי לדבר עם אורי בורובסקי, כדי לשאול אותו איך הגענו גידלנו צפעונים כאלה בקרבנו. בורובסקי מומחה בנושא ערביי ישראל (וגם ערביי השטחים). הוא מילא שורה של תפקידים במינהל האזרחי ביהודה ושומרון, עמד בראש מועצות ממונות וקרואות במגזר הערבי בישראל, ושימש יועץ לעניינים ערביים לראש הממשלה אריאל שרון בשנים 2001-2004.

אורי בורובסקי צילום זאב גלילי)

אורי בורובסקי צילום זאב גלילי)

בורובסקי הוא אוצר בלום של ידע. יש לו דעה מגובשת על הסיבות שהביאו למצב הנוכחי ועל הדרכים לעצירת המפולת.

לא כולם קיצונים

" זו טעות לחשוב" , אומר לי בורובסקי, " שכל ערביי ישראל עשויים מעור אחד. אפשר לחלק את האוכלוסיה הערבית לארבע קבוצות בהתייחסותם למדינת ישראל כמדינה יהודית. יש קבוצה לא מבוטלת המסכימה שכזו צריכה להיות המדינה והם רוצים לחיות בה וליהנות מכל מנעמיה. קבוצה שנייה הם של המשלימים עם המצב אף שהיו רוצים בשינויו. קבוצה שלישית היא של המתנגדים למדינה יהודית אך אינם נוקטים עמדות קיצוניות נגדה. הקבוצה הרביעית היא הגרועה והמסוכנת. אלה מתנגדים לעצם קיום המדינה היהודית ויעשו הכל כדי להביא לחיסולה. השיך ראיד סאלאח, מהווה את ראש החץ של הקבוצה הזו.

האם יש אפליה

הדעה הרווחת בשיח הציבורי בישראל ובתקשורת העולמית היא שמדינת ישראל מפלה לרעה את המיעוט הערבי בחלוקת משאבים. המנהיגות הערבית יודעת לנצל יפה את הדעה הזו. בימים אלה פנה ארגון עדאלה בתלונה לוועדה של האו" ם בג"נבה. נאמר בה כי ישראל נוהגת אפליה גזעית כלפי האוכלוסייה הערבית בניגוד לאמנות בינלאומיות.

בורובסקי מביא נתונים המלמדים כי הערבים בישראל לא רק שאינם מופלים אלא נהנים מהעדפה בחלוקת משאבים.

יתרון במאות אחוזים

מן הנתונים לשנת 2002 (שנמסרו לוועדת השרים לענייני דו" ח ועדת אור) מצטיירת התמונה הבאה:

במענקי איזון קיבלה האוכלוסיה הערבית 116 אחוז יותר מאשר חלקם היחסי באוכלוסיה; תקציבי פיתוח – 119 אחוזים; השלמת פיתוח שכונות ותיקות – 509 אחוזים; השתתפות בהקמת מוסדות ציבור – 521 אחוזים; מפעלי ביוב – 316 אחוזים; תחבורה עירונית – 63 אחוזים; כיתות חדשות 115 אחוזים.

הפערים הגדולים בתקופה זו מוסברים במענקים מיוחדים בשל הקצבה ייחודית (של כמה מיליארד שקל) שיזם ראש הממשלה אהוד ברק והתפרסו על כמה שנים. אך הם מלמדים על המגמה.

יתרון בקרקעות

בורובסקי מזים גם את האגדה בדבר אפליית ישובים ערביים בתחום הקרקעות. מסתבר שבישובים יהודיים הרזרבה הקרקעית לנפש היא 131.42 מטרים מרובעים בעוד בישובים הערביים כלל הרזרבה הקרקעית לנפש מגיעה ל-414 מטרים מרובעים.

אם אלה הנתונים, מדוע נראים הישובים הערביים מוזנחים ועלובים כלכך ?

התשובה פשוטה. גביית מיסי ארנונה בישובים ערביים היא בשעור של 15 עד 25 אחוזים בלבד. בעד צריכת מים גובים רק 40 עד 50 אחוז . רוב הרשויות המקומיות מנוהלות על ידי חמולות הבוחרות עובדים לפי קירבה משפחתית. אין בהן מודעות לתיכנון סביבתי, אין ביקורת, אין חוקי עזר עירוניים ולא כופים את החוקים הקיימים. התוצאה: גרעונות כבדים, שרותים לקויים ועזובה.

גורמי ההקצנה

הגורמים המשפיעים על הקצנת האוכלוסיה הערבית כלפי המדינה הם מערכת החינוך, העיתונות הערבית המופיעה בישראל ואמצעי התקשורת של הרשות הפלסטינית ומדינות ערב; המנהיגים הפוליטיים (ועדת המעקב); והגורם החמור ביותר היא התנועה האסלמית. רוב הגורמים הללו מצליחים בגלל מחדלים ישראליים וחלק מהם אף ממומנים מתקציב המדינה.

הדוגמא הבולטת ביותר לסיוע ישראלי להקצנה הערבית נוגע לעיתונות הערבית המופיעה בישראל. הנה כמה כותרות אקראיות: " התחילה בעירת האש שתשרוף את שרון" ; " סברה ושאתילה ג"נין ורמאללה שפיכות דמים אחת" ; " כוחות הכיבוש רצחו 164 תינוקות" .

מדוע צריכה מדינת ישראל לתמוך בעיתונים הללו על ידי פרסום מודעות של לשכת העיתונות הממשלתית, שואל בורובסקי.

ערוץ חשוב אחר להקצנת הרחוב הערבי הממומן מכספי המדינה היא מערכת החינוך. בקרב חברי הוועדה להכנת תכניות לימודים יושבים חברים שרובם מצדדים באופן קיצוני בהכנסת שירה וספרות ערבית פלסטינית. אחד מחברי הוועדה, פרסם שיר בשבחו של ראיד סאלח ורואה בו את " החלוץ המוביל את כל המחנה" . מנהל בית ספר תיכון בקיבוץ דבורייה, כתב ספר שהמסר המרכזי שלו הוא שלילת קיומו של בית המקדש על הר הבית. על רקע זה אין פלא שתלמידים רבים משתתפים בארועי אוקטובר 2000 ובארועי " אל אקצה בסכנה" .

לאיש לא איכפת

המצב אליו הגענו עתה של ערב אינתיפאדה בתוככי מדינת ישראל הוא פרי כל הגורמים שנמנו למעלה אבל ההאשמה נופלת על מנהיגי מדינת ישראל, אומר בורובסקי. הקו העובר בדבריו ובדיווחיו של בורובסקי הוא שלאיש לא היה אף פעם איכפת מה קורה במיגזר הערבי. כל הנתונים שמסר לי נמסרו לשרים ולחברי כנסת באינסוף מכתבים ותזכירים. איש כמעט לא טרח לעיין, להגיב או ליזום.

המצב הנוכחי הוא פרי התעלמות בת שנים מביטויים קיצוניים במגזר הערבי ללא תגובה. מנכונות לוותר על הריבונות הישראלית בתוככי המגזר הערבי ומהתעלמות מן השחיתות הפושה בה.

הצעות תיקון

לבורובסקי יש שורה של הצעות לטיפול ברמה האסטרטגית בנושא ערביי ישראל. תכליתן: לחזק ולהגדיל את מספרם של הערבים אזרחי ישראל המוכנים לקבל את המדינה כמדינה יהודית. ההצעות כוללות תביעה לנאמנות כתנאי למתן תעודת זהות; הקפדה על הצבת סמלי המדינה ודגליה על מבני ציבור; פיקוח הדוק על המסרים המועברים במסגרת מערכת החינוך; תגמול הולם לרשויות מקומיות המתנהלות ביעילות ומינוי ועדות קרואות לכושלות; עידוד לגיוס לצה" ל; הקמת ערוצי תקשורת להסברת עמדת המדינה; שיפור החזות של בישובים הערביים ועוד.

בורובסקי אינו מאמין שהממשלה הקורסת הזו מסוגלת עוד לעשות משהו. הוא מאמין שרק אם יעלה הימין לשלטון בכוח מתוגבר הוא יוכל להתמודד התמודדות אמת עם הבעיה. לכן הוא יוזם פעילות לאיחוד כל הזרמים של המחנה הלאומי והליכה משותפת לבחירות.

קישורים

עם הפלסטינים האלה רוצים שלום
http://www.zeevgalili.com/?p=522

מה"נאכבה" לג'יהאד

http://www.zeevgalili.com/?p=457

דמוגרפיה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל
http://www.zeevgalili.com/?p=1390

ערביי 48 והאינתיפאדה האלקטרונית
http://www.zeevgalili.com/?p=277

דמוקרטיה ערבית וחלומות באספמיה
http://www.zeevgalili.com/?p=258

המפה הגדולה של הארץ הריקה
http://www.zeevgalili.com/?p=325

מדוע קורסות כלהמערכות במדינה
http://www.zeevgalili.com/?p=319

חזון הפלסטינים הישראלים לחורבן המדינה

התבטאותה של חנין זועבי כי חטיפת הנערים איננה טרור הפכה מאמר זה לאקטואלי [17.6.14]

חנין זועבי [ויקיפדיה]

חנין זועבי [ויקיפדיה]

ועד ראשי הרשויות הערביות מכריז במסמך שפרסם כי הם " חלק מהעם הפלסטיני, האומה הערבית והמרחב האסלאמי" * רואים בישראל " תולדה קולוניאליסטית" של יהודים שגזלו את הארץ מ" בעלי הארץ המקוריים" * תובעים לבטל את אופיה היהודי של המדינה, להכיר בעוול שגרמה ה"נכבה" ולתת לפלסטינים אוטונומיה, אבל להמשיך להנות מכספי המדינה * רוצים גם פיצויים והחזרת פליטים * ומדוע אין חוק המגן על המדינה היהודית מפני חזון כזהּ

לפני כחודש פרסם " הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות" מסמך מקיף, הנותן ביטוי לשאיפותיהם של אלה שאנו מכנים " ערביי ישראל" .

אם לסכם את משמעות המסמך במשפט אחד: יש לחסל את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. במקומה תקום " אתנוקרטיה" , שתיתן למיעוט הערבי זכויות מועדפות בתהליך שיהפוך את ישראל למדינה ערבית.

המסמך, המחזיק קרוב ל-10,000 מילים, מנוסח בלשון משפטית זהירה והחותמים עליו הם ברובם אנשי אקדמיה (ביניהם יהודי אחד, ד" ר מיכאל קרייני), מקבלי משכורת מן הקופה הציבורית.

למרות האופי הקיצוני של המסמך, החותר למעשה תחת אושיות המדינה היהודית, הוא לא זכה אלא לתגובה פושרת בשיח הציבורי. בכנס הרצליה אמנם נערך דיון אך הוא נעשה בקול ענות חלושה.

" בעלי הארץ"

על אופיו של המסמך ניתן ללמוד מכמה ציטוטים (מקוצרים) המובאים כאן:

  • · " הערבים הפלסטינים בישראל (הם) בעלי הארץ המקוריים"
  • · " הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית… מציב אותנו בעימות עם טבעה ומהותה של המדינה" .
  • " ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית אותה יזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב" .
  • " מונחים תנ"כיים כגון "ארץ הקודש" ו"ארץ ישראל" התמזגו עם אמירות חילוניות כגון "מולדת ללא עם לעם ללא מולדת" , היוו יחד מעין דלק שהוביל את עגלת הציונות (לפלסטין)" .
  • " ישראל (גרשה את ) רובו של העם הפלסטיני ב-1948, הרסה יותר מ-530 יישובים ערביים"
  • " מאז הנכבה סבלנו מאפליה קשה ודיכוי לאומי, נישול קרקעות, הפליה בחלוקת משאבים, דיכוי זכויות אזרחיות, חיים בצל איום בטרנספר ומהתקפות אלימות בהן הרגה המדינה אזרחים פלסטיניים" .
  • " הכרת המדינה באחריותה לנכבה הפלסטינית של שנת 1948 ותוצאותיה הזוועתיות…(היא) תחילת פעולה לתיקון המצב, לרבות פיצוי אזרחיה הפלסטינים" .

גם מדינה פלסטינית

  • " ישראל… תאמץ מדיניות שיש בה אלמנטים של "העדפה מתקנת".."
  • " ישראל תכיר בזכותם של הערבים הפלסטינים בישראל לקיים קשרים … עם שאר חלקי העם הפלסטיני וכל מרכיבי האומה הערבית והאסלאמית" .
  • " הערבים הפלסטינים שואפים להשגת ניהול עצמי מוסדי שיבטיח להם את הזכות לנהל את ענייניהם."
  • "נאבקנו ועודנו נאבקים להקמת המדינה הפלסטינית העצמאית ופתרון בעיית הפליטים לפי החלטות האו"ם.
  • * "נאבקנו ועודנו נאבקים להקמת המדינה הפלסטינית העצמאית ופתרון בעיית הפליטים לפי החלטות האו"ם.

עד כאן עיקרי המסמך הערבי שאין בו אף לא מלה אחת על נכונות להשתתף בשרות לאומי כלשהו.

אין כמובן טעם להתווכח עם מחברי המסמך על מהות הציונות ועל אופיה היהודי של המדינה.

יש מקום לשתי שאלות: האם אכן מופלים האזרחים הקוראים לעצמם פלסטינים. והאם יש בספר החוקים של מדינת ישראל כלים שנועדו להגן על אופיה היהודי של המדינה.

מי אשם בפיגור

לגבי שאלת האפליה קשה למצוא מסמך רשמי אובייקטיבי המנתח את הנתונים. אכן, במגזר הערבי יש עוני גדול, הישובים הערביים מוזנחים, השגי החינוך הערבי דלים.

האם מדינת ישראל אשמה במצב?

על פי פרסומים שונים (שמהימנותם לא ברורה) מקבלים ערביי ישראל 50 אחוז מתקבולי הביטוח הלאומי אף שהם מהווים 20 אחוז מהאוכלוסיה; גביית המיסים העירוניים והממלכתיים במגזר הערבי נמוכה. אם שוטרים נמנעים מלהיכנס לכפרים קל וחומר פקחי מס הכנסה; מאות אלפי בתים במגזר הערבי נבנו שלא כחוק; רוב האוכלוסיה גרה בבתים צמודי קרקע מבזבזי אדמה; בסכנין, המתלוננת על מחסור באדמות מתגוררים 20 אלף איש על 8000 דונם וברמת-גן 150 אלף איש על 12 אלף דונם.

וילה בכפר ערבי. בסכנין, המתלוננת על מחסור באדמות מתגוררים 20 אלף איש על 8000 דונם וברמת-גן 150 אלף איש על 12 אלף דונם

מי שחולף על פני כפרים ערביים לא יכול שלא להתפעל מן הווילות הענקיות הבנויות שם ומחוסר הפרופורציה בין הווילות האלה לבין גביית המיסים ברשויות הערביות.

מה זו " אפליה"

האדם היחיד שערך מחקר יסודי בנושא ה" אפליה" של ערביי ישראל הוא ד" ר יצחק רביד, שכבר ראיינתי אותו פעמים מספר בטור זה.

2.	"כל אזרח מוסלמי מסובסד ב-5000 דולר לשנה" ד"ר יצחק רביד. (צלום: זאב גלילי)

ד"ר יצחק רביד

ד"ר רביד – מומחה לטילים, חקר ביצועים ואסטרטגיה, שהתמחה בתחום הגיאוגרפי – אומר : " כשאומרים אפליה השאלה למה מתכוונים. אם מישהו טוען שפקיד מנע ממנו משהו שמגיע לו על פי חוק, ויש מקרים כאלה, זו אכן אפליה. האם המדינה כמדינה מפלה את האוכלוסייה הערבית? התשובה היא חד משמעית לא וההפך מזה הוא הנכון.

" כדי להבהיר את הנושא צריך להפריד בין שתי שאלות – מערכת היחסים של המדינה כלפי אזרחיה המוסלמים ומערכת יחסי חובות וזכויות בין יהודים לבין מוסלמים.

שתי קהילות

" נעזוב לרגע את המדינה ונבדוק את היחסים הכלכליים בין הקהילה היהודית לבין הקהילה הערבית. במערכת היחסים הזו אין שום ספק שהקהילה היהודית תומכת בקהילה הערבית בסדר גודל של 5000 דולר לגולגולת לשנה. זה בערך פי חמישה מן התוצר לנפש לגולגולת במזרח התיכון. הדולרים הללו מהווים 40 אחוז מההכנסה הריאלית של הערבים במדינה. הכנסה זו מגיעה אליהם דרך תקציבי הרווחה, הבריאות הסעד וקיצבות הילדים. המדינה משמשת כמנגנון להעברת הכספים מן הקהילה היהודית לקהילה הערבית (ליתר דיוק המוסלמית כי הריבוי הטבעי של הערבים המוסלמים וכוח העבודה שם דומה לזה של היהודים).

מה הם טוענים: תסתכל על הפער בינינו לבין היהודים. אבל זה נובע מן ההשתתפות הנמוכה שלהם בכוח העבודה והריבוי הטבעי הגבוה שלהם. גם אם כל תקציב הבינוי של מערכת החינוך יושקע במגזר הבדואי גם אז הסטנדרטים אצל הבדואים לא יהיהו כמו אצל היהודים.

" המסמך של ועד הרשויות הערביות מעיד על כותביו שהם מגדירים עצמם כקהילה בעלת סולידאריות פנימית שאין לה שום תחושת אחווה כלפי הציבור היהודי במדינה. הם רוצים אוטונומיה גמורה בכל התחומים פרט לתחום הכלכלי. השאלה מדוע הקהילה היהודית צריכה להסכים לכך.

" הטענות שלי אינן כלפי הערבים אלא כלפי היהודים. הערבים מדברים על צדק חלוקתי. כלומר משאבי המדינה צריכים לדעתם להתחלק בהתאם למספר הגולגלות. לזה היה צריך להתנגד. אין סיבה שאנחנו, עם סל חינוך ובריאות גדול מבכל מדינה מערבית, ננקוט במדיניות זו. שתי הדמוקרטיות הגדולות בעולם – ארצות הברית והודו – אינן נוהגות כך. המדינה דואגת לביטחון וליחסי חוץ ולרווחה דואגות הקהילות. למה בארה" ב מותר ליהודים להקים מועדון קשישים רק ליהודים בלבד. למה לא ננהג כבלגיה שיש בה פלמים וולונים? שם הממשלה הפדרלית דואגת לבטחון ויש שתי ממשלות שכל אחת דואגת לחינוך ולשרותים של עצמה.

השאלה המשפטית

השאלה השניה שמעורר המסמך היא מה יכולה הדמוקרטיה היהודית לעשות נגד אנשים המפיצים דעות שנועדו לחסל את אופיה היהודי של המדינה.

3.	"הציבור היהודי עבר בשקט על המסמך". השופט בדימוס אורי שטרוזמן.

 אורי שטרוזמן

שאלתי את השופט בדימוס אורי שטרוזמן ותשובתו היתה: אין מה לעשות. המסמך הזה איננו יכול להחשב להמרדה האסורה על פי החוק. הם אמנם אומרים שיש להם עימות עם המדינה אבל רוצים להיות משולבים בה. הציבור היהודי עבר בשקט על המסמך הזה שצריך היה לעורר תגובה ציבורית חריפה.

גם עו" ד יורם שפטל לא מוצא במסמך הזה עבירה על החוק. " האנשים שכתבו את המסמך הזה לא יוכלו לרוץ לכנסת, אם זה יהיה המצע שלהם" , אומר עורך דין שפטל, " אבל מאחר ואינם קוראים לביצוע אלים של התכנית חוששני שאין חוק במדינת ישראל שעברו עליו" .

" אבל חוק זה לא דבר סטאטי. הפרשה הזו חושפת שיש לנו לקונה בחוק, שמאפשרת לפעול לחיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. יכול להיות שזה הזמן להעלות הצעת חוק שאומרת שמי שיפעל בדרך כלשהי לביטול צביונה היהודי של מדינת ישראל יואשם בבגידה, אזרחותו תישלל על אתר ועונשו יהיה 20 שנות מאסר" .

"צריך חוק שמי שיפעל לביטול צביונה היהודי של מדינת ישראל יואשם בבגידה". עורך דין יורם שפטל.

 יורם שפטל

" אן ספק שבטומאה הזו מעורבים יהודים" אומר לי עורך דין שפטל.

ואכן קל מאד להבחין בטביעת אצבעות של יהודים במסמך ראשי הרשויות הערבים. לא דווקא בשל העברית המצוחצחת – יש ערבים הכותבים עברית טוב מיהודים. אלא בעולם המושגים הפוסטמודרני והמושגים הפילוסופיים והמשפטיים בהם מבססים מחברי המסמך את טיעוניהם.

" יש לנו בעיות לא רק עם הערבים אלא גם עם אחינו" , אומר לי השופט בדימוס אורי שטרוזמן. " אני רואה זאת בדיון בוועדת חוקה. חברת כנסת אחת אמרה דברים המשתמעים כי אם לא תהיה מדינה דמוקרטית אין צורך במדינה יהודית. הבטחתי להביא לה ציטוט ממכתב שכתב זאב ז"בוטינסקי לבן גוריון בו אמר שבשביל מדינה יהודית הוא מוכן אפילו לאכול געפילטע פיש (ביידיש: קציצות דג ממולא) משך חמש שנים" .

=========================================================

הסוד האפל של מאיר יערי – האם סבל מסטיה?

מאיר יערי הוא אולי הדמות הבולטת ביותר של דור הנפילים לאחר דוד בן גוריון. יערי עיצב את דמותה של תנועת " השומר הצעיר" משך שנות דור. לזכותו יש לזקוף את הישגיה הרבים של התנועה ולחובתו את יכשלונותיה המונומנטאליים.

?יערי מספר על לילה שבילה בחברת צעיר בלונדיני על שפת הכינרת?

יערי היה ממקימי הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר " ביתניה" וממקימי קיבוץ " מרחביה" , בו התגורר עד יום מותו בשנת 1987. במהלך השנים הקים " השומר הצעיר" עשרות קיבוצים, שתרמו תרומה מכרעת לקביעת גבולות הארץ. רבים מבוגרי התנועה היוו את עמוד השדרה של הפלמ" ח, שהיה הגוף הלוחם המאורגן הראשוני, שקדם להקמת צה" ל במלחמת הקוממיות. רבבות צעירים יהודים בכל העולם הצטרפו ל" השומר הצעיר" דרך חייהם עוצבה על ידי מערכת חינוכית בעלת עוצמה רבה.

עשרת הדיברות

עשרת הדיברות של התנועה (שהשתנו והתעדכנו במהלך השנים) כללו ערכים כמו: נאמנות לעם, אמירת אמת, חלוציות, עבודה, שיוויון, שלום ואחוות עמים, משמעת, שמירת הטבע, ועוד.

דיבר אחד הטביע חותמו גם על החיים האישיים של חברי התנועה. נאמר בו: " השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו. אינו מעשן, אינו שותה כוהל ושומר על הטוהר המיני. השומר הוא ישר וטהור בהליכותיו, יוצר ומגשים סגנון חיים חלוצי" .

6.	"הוא חשש שהמשפחה הזוגית הדו מינית תהרוס  את הקומונה".  נער ונערה במחנה של השומר הצעיר.

הרבה נאמר ונכתב על דרכו של מאיר יערי והתנועה שעיצב. עם כישלונותיו מנו בעיקר את עמדתו הפוליטית והאידיאולוגית שדגלה בקולקטיביזם רעיוני על בסיס של מארכסיזם אדוק. באוריינטציה פרו סובייטית ובהטפה להקמת מדינה דו לאומית. כשהקים יערי את מפ" ם בשנת 1948 היא זכתה ב-19 מנדטים בכנסת הראשונה. מפא" י, שקיבלה אז 46 מנדטים, יכלה להקים ממשלה " פועלית" בעלת רוב מוצק. אך בן גוריון ראה באוריינטציה הסובייטית של מפ" ם סכנה קיומית, סילק מן הצבא את רוב קציני הפלמ" ח, העמיד לדין את אחד מעסקניה באשמת ריגול והפעיל את השב" כ שהטמין מכשירי האזנה במגרות מנהיגיה. מפ"ם בראשות יערי החזיקה בעמדה הפרו סובייטית שנים רבות לאחר שכל העולם ידע על מעשי הזוועה שביצע סטאלין. אחרי השואה הוא התנגד לעליה המונית לארץ וטען כי צריך להכשיר קודם את היהודים בגולה ולהעלותם טיפין טיפין.

חשיפת הסוד

על כשלונו של " השומר הצעיר" בתחום החינוכי דובר מעט. והנה בימים אלה נחשף סוד שמור על אישיותו של המנהיג הדגול שרבבות נהו אחריו.

. "השומר הוא איש אמת ועומד על משמרת". כרזה של השומר הצעיר.

הסוד נחשף בגיליון האחרון של ביטאון האוניברסיטה הפתוחה, בו פורסם ראיון עם ד" ר אביבה חלמיש, מן המחלקה מן להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה.

ד" ר חלמיש כותבת עכשיו ביוגרפיה על מאיר יערי ובראיון עמה אמרה בין היתר:

" …בהיותו בן 23 יערי כותב במכתב לחברי תנועת השומר הצעיר בחו" ל ובו תיאור חי מאד של סער רגשי ויצרי שתקף אותו בעת שצפה בפועלים שיצאו במחולות (וכך כתב): "הווי המחול ושירת הפועל. אתה משתוקק לכלות את כל יצריך בעלמה. הדם התאב פועם בחוזקה. הבחור רוצה לגנוח, כי אין לו בחורה ומשפחה. תוססים בו אונים אדירים ואין להם מוצא. מחול זה הוא טרוף ההדחקה. שירה צרודה היא האורגיה היחידה. בה ימצא פורקן. המחול יכול לשמש תחליף לאהבה נכזבלת, לאוננות". (עד כאן דברי יערי).

" באותו מכתב" , אומרת ד"ר חלמיש, " יש קטע חושפני מאד שבו  יערי מספר על לילה שבילה בחברת צעיר בלונדיני על שפת הכינרת. היה זה ליל ירח ודמו של יערי החל לסעור. הוא קם על רגליו משך את חברו, "בעל פני הגוי", אחריו, השניים פשטו את בגדיהם נכנסו שיכורי התרגשות למים "לדוג את הירח" (ואז כותב יערי (: "גם בו תססו הזיות והנימה הרומנטית פעמה גם בו. פרענו את פניהם החלקים (של המים) והשתוללנו כל עוד נשמה בקרבנו. זרועותיו עוררו בי פחד ותשוקה … ברגע כזה אפשר לארש את המוות". אלא שאז קרבה אליהם סירה, שהחזירה אותם " אל החיים הריאליים" והם נסוגו בבהלה אל החוף.

חשש מהרס הקומונה

" קשה להתעלם מהנימה ההומסקסואלית של הקטע" , אומרת ד" ר חלמיש, " וביוגרף לא יכול להתעלם מעדויות כאלה. חוץ מזה יערי לפני שהיה למנהיג פוליטי היה מנהיגה של תנועה חברתית שרצתה לקבוע כללים בכל תחומי החיים, כולל מערכת היחסים בינו לבינה ולכן בדיקת ההתנההגות של יערי בתחומים אלה היא ממש מתבקשת.

" לדעתי יותר משיש כאן עדות על נטיה מינית אצל יערי, גם הקטע הזה וגם קטעים אחרים שבהם מדבר יערי בשבחה של חבורה על טהרת המין הגברי, מה שעומד מאחורי הדברים הוא חשש שהמשפחה הזוגית הדו מינית תהרוס את הדבר שאצל יערי צריך היה לעמוד במקום הראשון – הקומונה (" הנשים אינן בשלות לקומונה, הוא טען)" .

 

===========================================================

 

מי כאן הסוטה

בבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת בר-אילן הגישו לתלמידים שאלון לדוגמא בקורס " סטיה חברתית" .

בין השאלות לדוגמא היתה השאלה הבאה והתשובות שהסטודנטים נתבקשו לבחור ביניהן את הנכונה:

" המתנחלים העוקרים עצי זית ביש" ע הם:

1. בוטים מפני שעקרו נטוע.

2. מחדשים מפני ש" עקרו נטוע" ושינו בכך את האמצעים המקובלים כדי להגיע למטרה.

3. אינם סוטים כיוון שלא נתפסו על ידי המשטרה והועמדו לדין.

4. קונפורמים מכיוון שמדגישים את האמצעים על חשבון המטרות.

5. אף אחת מהתשובות אינה נכונה" .

עד כאן השאלון. המרצה בקורס הוא ד" ר אהרון יורק.

ולנו יש שאלה לצמרת אוניברסיטת בר אילן. אולי תגידו לנו אתם מי כאן הסוטה?

צרצורין של ח"כ צרצור והצעותיו ההזויות של הרב פורמן לשחרור גלעד שליט

 

למלה צרצור יש בעברית כמה משמעויות. בעברית המודרנית משמעות המלה " קול חד וצרחני" (רב מלים). זו נולדה מן המשמעות הקדומה יותר שהיתה הקול שמפיקים חרקים כמו הצרצר, החרגול והחגב. משמעות אחרת במקורותינו למלה הוא חגב טמא.

5 ivrahim zarzor

 איברהים צרצור

יש למלה זו גם משמעות אחרת לגמרי. צרצור הוא כד חרס למים או ליין, שבפייתו מעין מסננת הקרויה מסרק. מכאן נתגלגלה למלה משמעות אחרת לגמרי. בפרוש המיוחס לר' סעדיה גאון לספר יצירה נאמר כי פרוש המלה הוא פי הטבעת הפולט צואה.

נזכרתי בכל המשמעויות הללו של המלה צרצור כששמעתי כי חבר הכנסת הערבי השייך איברהים צרצור ( רע"מ תע"ל) הכריז כי " ניתן לשחרר אלפי אסירים פלסטינים בתמורה לשחרורו של החייל גלעד שליט" . הדברים נאמרו במה שכונה " פגישת פיוס" בין אנשי דת מוסלמים ויהודים.

אחד מיוזמי " פגישת הפיוס" הזו הוא רב ההתנחלות תקוע, הרב מנחם פורמן, הנושא מזה שנים את הרעיון ההזוי שרק " אנשים דתיים משני הצדדים" יכולים להגיע להבנה.

7 harav moshe hirsh

הרב משה הירש

אחת מהשתיים. או שהרב מתקוע לא למד מספיק יהדות או שאינו מכיר את האיסלם. מה יכול להיות משותף ליהודי שומר מצוות ולמוסלמי פונדמנטליסטי? איזה בסיס משותף יש בין "לא תרצח" לבין "דין מוחמד בחרב" . על הסיכוי להגיע להבנה בין הדתות אפשר להביא פתגם ערבי: "עד שיעלה הגמל על הגג" . רוצה לומר: ציפיות שאין להן שחר.

8 harav menhachem forman

הרב מנחם פורמן

מורי ורבי, הרב שמחה בונם אורבך (בעל " עמודי המחשבה הישראלית" ועוד ספרים הרבה) שהיה בקיא הן בהלכה, הן בפילוסופיה יהודית והן באיסלם, נהג לומר: יש באיסלם שתי מצוות עיקריות: לרצוח ולשקר.

אגב, ערפאת הצהיר פעם שאין לו בכלל בעיות עם יהודים אלא עם ישראלים. הוא אמר כי מיטב חבריו הם יהודים והזכיר בנשימה אחת את הרב משה הירש מנטורי קרתא, שערפאת מינה אותו חבר המועצה הלאומית הפלבטינית ואת הרב מנחם פורמן מתקוע.

אמור לי מי הם חבריך.

=================================================================

כך נפטרנו מ" בזק"

עבר לקישור הבא

המורשת של רחבעם זאבי

לכידת רוצחיו של רחבעם זאבי הי" ד היא הזדמנות להטיל עונש מוות על הרוצחים. עד היום נהגה ישראל ברחמנות כלפי רוצחים מתועבים ולא הטילה עליהם את עונש המוות הקבוע בחוק.   תליית הרוצחים תוכל להיות פתיחה הולמת למערכת היחסים עם ממשלת החמאס. רוצים שאהאידים? תפאדל. נשלח את כל הרוצחים המתועבים ואת שולחיהם לשבעים הבתולות שבגן עדן, במקום לבית הבראה בכלא ישראלי.

 זו גם הזדמנות להקים את בית מורשת גנדי.   כיום יש לנו בית מורשת רבין בלי מורשת ומורשת גנדי בלי בית. הנה כמה מילים של מורשתו (כפי שאמר לסופר מיכאל ששר בספרו " שיחות עם גנדי" ):

" (ברל כצנלסון) הוא אבי תורת הטרנספר הציונית. אני משתמש בו כאסמכתא מוסרית… ברל היה זה שאמר לאנשי ’השומר הצעיר’ : לא היינו יכולים להקים את מרחביה ומשמר העמק בלי טרנספר… הרי כל 80 הקיבוצים של השומר הצעיר עד האחרון שבהם יושבים על 80 כפרים או שבטים ערביים שנקנו, שסולקו, שברחו, שטרונספרו… רוב הערבים יושבים כאן קצת יותר ממאה שנים… כל ערבי ששמו א-שאמי בא מסוריה ומי ששמו אל-מצרי בא ממצרים… ברמלה יש שבט ערב-ג’ואריש שבא לכאן מלוב…… אתם הפלסטינים רוצים להחשב לעם? בבקשה. רצונכם במולדת? ירדן היא פלסטין והיא מולדתכם…"

גנדי לא היה שונא ערבים. "אני בעד אחוות עמים" אמר לששר. "סע אתי לגליל ותראה כפר בדואי שהרחוב הראשי אצלם נקרא רחוב גנדי… בכל יום מתדפקים אצלי ערבים  המבקשים עצה, עזרה וסיוע.  ואני עוזר לאלה שהם לויאליים למדינה  ולחמו והושיטו לנו יד… (אבל) ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ורק לעם ישראל."

=========================================================================

 כמה קיבוצים של השומר הצעיר יושבים על אדמה פלסטינית

http://www.zeevgalili.com/?p=11316

אינתיפאדה באינטרנט של ערביי ישראל

הזיופים במפלגת העבודה חשפו את העובדה שכמה אלפי מתפקדים ערביים יכריעו מי יהיה מועמד המפלגה לראשות ממשלה * וזאת בתקופה בה ערביי ישראל מזדהים עם העמדות הקוראות לחיסול המדינה * ישראל בורחת מן הדפוגרפיה בעזה והיא מחכה לנו כאן

שנת 1963, הקריא ראש הממשלה דוד בן גוריון בכנסת, קטעים מתוך מחברות של תלמידים במגזר הערבי. מן הציטוטים הללו ניתן היה ללמוד על הערצה גוברת של התלמידים הערבים לרודן המצרי, גמאל עבדול נאצר. האיש שזמם להשמיד את ישראל.

בן גוריון " לא סיפר כיצד הגיעו המחברות לידיו" אומר ההיסטוריון תום שגב, המביא סיפור זה בספרו " 1967" . אבל הכל ידעו אז כי מקור המחברות הוא שרות הבי טחון הכללי, שקיים מעקב של קבע אחר הנעשה בבתי הספר הערביים.

המעקב הזה נמשך (בצורה כזו או אחרת) עד ימים אלה, באמצעות נציג השב" כ, שכיהן כמנהל האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך. בידי הנציג הזה הייתה הסמכות למנוע מינויים של מורים בעלי רקע אנטי ישראלי. הממונים עליו במשרד החינוך לא היו רשאים לערער על החלטותיו.

באחרונה בוטל תפקיד הנציג. על הביטול נודע מהודעת פרקליטות המדינה, בתשובה לעתירה שהגיש ארגון " עדאלה" לבג" ץ. מעכשיו יכולים תלמידים ערבים לכתוב כל מה שיעלה על דעתם על המדינה. מוריהם יוכלו להטיף להם מה שירצו, בלי שלמדינה תהיה יכולת להתערב.

פיגועי התאבדות

למותר לציין שביטול פיקוח השב" כ על בתי הספר הערביים אינו נובע מהתערות ערביי ישראל במדינה ומהזדהותם עם ערכיה. ההפך הוא הנכון. במרוצת השנים חלה עליה תלולה במספרם של ערבים אזרחי המדינה הנוטלים חלק במלחמת הטרור נגד ישראל. השתתפות ערביי ישראל בטרור גברה מאז האינתיפאדה האחרונה, ובמיוחד בפיגועי התאבדות. ראש השב" כ, אבי דיכטר, אף הצהיר בזמנו בכנסת כי הוא רואה את מנהיגות ערביי ישראל אחראית לפריצת האינתיפאדה.

 

 מצבה לשאהיד. הכותרת היא " נשק הכוח - חיל השדה" . המסקנה: רק כך אפשר לגמור על הישראלים. ומול השאהידים משמאל אנשי הרשות מתהוללים ומשחקים בקלפים. (מתוך אר הזיכרון בחלק של ערביי ישראל)

מצבה לשאהיד. הכותרת היא " נשק הכוח - חיל השדה" . המסקנה: רק כך אפשר לגמור על הישראלים. ומול השאהידים אנשי הרשות מתהוללים ומשחקים בקלפים. (מתוך אתר הזיכרון בחלק של ערביי ישראל)

בין הפיגועים שערבים ישראלים היו מעורבים בהם:

  • · פיגוע ההתאבדות באוטובוס בצומת מירון באוגוסט 2000.
  • · הפיגוע בדולפינריום, יוני 2001.
  • · מחבל ערבי ישראלי מתאבד, תושב אבו סנאן, ביצע את הפיגוע בתחנת הרכבת בנהרייה – ספטמבר 2001.
  • · מחבלת מתאבדת שהתפוצצה במחסום מכבים הוסעה על ידי שני ערבים תושבי לוד, פברואר 2002.
  • · מחבל מתפוצץ בצומת אום אל פאחם באותו חודש.
  • · פיגוע התאבדות במסעדת מצה בחיפה. המתאבד היה ערבי אזרח ישראל תושב ג"נין. מרץ 2002

והרשימה ארוכה.

 

 עמודהבית של אתר הזיכרון הפלסטיני

עמוד הבית של אתר הזיכרון הפלסטיני

פיגועי אינטרנט

על הפיגועים בהם השתתפו ערבים ישראליים ניתן היה לומר כי מדובר במיעוט מבוטל. כי הרוב המכריע של האזרחים הערבים שומרי חוק ונאמנים למדינה.

הטענה הזו אינה עולה בקנה אחד עם גילויים של הזדהות הולכת וגוברת של ערביי ישראל עם האסטרטגיה הפלסטינית לחיסול ישראל. אחד מגילויים אלה הוא ההשתתפות במה שהם מכנים " טרור אלקטרוני" .

על מידת מעורבותם של ערביי ישראל במלחמה הזו למדתי משיטוט ב"אתר הזיכרון הפלשתינאי" , שעליו סיפרתי כאן פעמים אחדות.

זהו אתר התעמולה המרכזי של אש"ף. הוא מתעד סיפוריהם של פליטים, מביא סיפורים וצילומים על רכוש ערבי שכאילו נשדד, מעלה את התביעה להחזרת כל הפליטים למקומות מגוריהם בכל שטח ישראל ועוד. האתר קורא בפרוש ל"זכות השיבה" הטוטאלית של כל הפליטים ולחיסול המדינה. הוא מערער על עצם צדקת קיומה של המדינה ועל זכות היהודים על ארץ ישראל (בין היתר בנימוק שאנחנו צאצאי הכוזרים).

בשיטוט האחרון שלי באתר מצאתי כי הם מפנים לקישור העוסק ב"ערביי 1948" – הכינוי הפלסטיני לערביי ישראל. בעוד שאתר הזיכרון המרכזי כתוב כולו אנגלית (ויש בו גם נישה בעברית, בה ניתן ביטוי ל"גוש שלום",   "זוכרות" וארגונים שמאלניים אחרים), הנה האתר החדש כתוב כולו ערבית.

על פענוח הכתוב בו סייעו בידי שני קוראים נאמנים יודעי ערבית – עזריאל נאור ויואל אליצור.

האתר הוא לכאורה תמים. הוא נראה כמו מסגרת קהילתית, המצרפת את ערביי ישראל אל מדורת השבט הכלל פלשתינאי. יש כאן פינת חדשות, מועדונים,ספורט, מוסיקה, מדע, וטכנולוגיה. כמו כן יש קישורים לתחנות שידור ערביות וגם ישראליות כולל גלי צה" ל.

בפועל יש כאן אמירה ברורה של הזדהות הציבור הערבי במדינת ישראל עם מטרות החיסול הקיצוניות של הפלשתינאים.

על אופיו של האתר ניתן ללמוד מחידושים המתפרסמים בו חדשות לבקרים. למשל: גילוי של מסמך עותמני על "מזימה וקשר" למכירת אדמות ליהודים בשנת 1890.

" כיכר העיר מלאה"

מן האתר נמצאתי למד גם על שיתוף פעולה בין ערבים ישראליים לשמאל הרדיקלי בפעילות שיטתית לאיתור, שילוט וסימון כפרים ערביים שננטשו ונהרסו בשנת 1948. בין היתר נערך ב-21 במאי השנה אירוע בכיכר רבין בתל-אביב שכותרתו "כיכר העיר מלאה" . משתתפי האירוע הביאו עמם כרטיסים עם שמות הכפרים הערביים ההרוסים, הניחו אותם ברחבה וכך בנו מחדש את העבר הפלסטיני, לתפארת חורבנה של מדינת ישראל.

 

פליט ערבי מכפר סומייל (רחוב איבן גבירול פינת ארלוזורוב בתל-אביב), מצביע בעת סיור על בית ילדותו אותו נטש עם משפחתו ערב מלחמת העצמאות. צילום ווזכות יוצרים מיכאל יעקובסון (ויקיפדיה)

 

בתאור האירוע נאמר בין היתר: " בשיטחה של תל אביב היום היו עד 1948 6 כפרים פלסטינים שאחד מהם, סומייל, נמצא פחות מקילומטר מכיכר רבין" .

במקום אחר מתוארת פניה לנשיא אוניברסיטת תל-אביב להקים בשטח האוניברסיטה אנדרטה לזכר הכפר הערבי שייך מוניס שעל אדמותיו שוכנת האוניברסיטה.

לכאורה ניתן לומר כי מדובר באמצעי נוסף לביטוי השאיפות של המיעוט הערבי. זה היה לגיטימי לו היה מדובר במאבק אזרחי על זכויות. אבל כאן מדובר בהזדהות גמורה עם מלחמה שתכליתה החרבת המדינה (כפי שניתן ללמוד מן הקריקטורות המובאות כאן).

האתר הזה הוא ביטוי להתחזקות המגזר הערבי שיש בו חיזוי חמור לעתיד. בראשית שנות החמישים היו בישראל כ-150 אלף אזרחים ערביים כמחציתם פליטים שחזרו. ערב מלחמת ששת הימים כבר הגיע מספרם ל-300 אלף וכיום הם מונים כמיליון ו-130 אלף נפש. ב-1950 הכריז בן גוריון " הערבים האלה לא צריכים לשבת פה, כמו שיהודי אמריקה לא צריכים לשבת באמריקה" . בן גוריון הקפיד כל תקופת כהונתו כראש ממשלה שלא לבקר באף כפר ערבי. מפא"י לא קיבלה אז חברים ערביים לשורותיה. היום עשויים כמה עשרות אלפי ערבים המתפקדים למפלגת העבודה (בצורה ישרה או בזיופים) לקבוע מי ירוץ בראשה לכנסת ואולי גם מי יהיה ראש הממשלה הבא. ומתן וילנאי שפתח את מסע הבחירות שלו לפריימריס שנדחו בינתיים עשה זאת בנצרת והכריז שם: " כל השנים, מאז שאני בפוליטיקה, אני אומר שאחד הנושאים המרכזיים, אחד הדגלים של העבודה, זה הלגיטימיות של המגזר הערבי. אני הייתי הראשון שמינה סמנכ" ל ערבי במשרד ממשלתי" .

אנחנו בורחים מן הדמוגרפיה בעזה והיא מחכה לנו כאן בבית.

כתובת אתר " ערביי 48" :

http://www.arabs48.com/

כתובת אתר הזיכרון הפלשתינאי:

http://www.palestineremembered.com

ראה "החזון  הפלסטיני לחיסול המדינה"

==============================================================

על "זוכרות" ועל חירייה – בורות ומגוחכות

סמל ארגון זוכרות

סמל ארגון זוכרות

– מאת  יואל אליצור –

הסמל של אגודת זוכרות כולל את המילה זוכרות בשלוש שפות – ערבית עברית ואנגלית, הראשונה שבין השלוש היא, איך לא, הערבית, אלא שהמילה הערבית היחידה הזאת כתובה בצורה שגויה: "תַד'כֻּרְן" (בדומה לעברית 'תזכורנה') במקום "יַדְ'כֻּרְן" המתבקש לפי חוקי הערבית.

מסתבר שחברות העמותה לא הצליחו למצוא ערבי אותנטי אחד לרפואה שיסייע להן לכתוב את המילה הערבית כראוי (אגב, לא זכינו להסבר למה באנגלית נכתב תעתיק של המילה העברית – ZOCHROT ואילו בערבית נכתב כביכול תרגומה של המילה).

ה'ערביות' הזאת בלי ערבים היא מחלה יהודית נפוצה, פושטת צורה ולובשת צורה. גרשום שלום מספר בספרו 'דברים בגו' איך גילה את יהדותו בעודו ילד. הוריו היו אינטלקטואלים מתבוללים שהיו בטוחים שהם גרמנים. היה להם חוג חברים שהיה מתאסף בביתם אחת לשבועיים ומסב על קפה עם קצפת לשמוע יצירות ספרותיות ומוסיקליות גרמניות. בנם הצעיר היה, כנהוג במקרים כאלה, מציץ בגניבה אל תוך הארוע של הגדולים. יום אחד הציץ אל המפגש של הוריו והבחין פתאום שכל הנאספים ללא יוצא מן הכלל – יהודים! כששאל את אביו למה כל הבאים יהודים, נתקף האב בפרץ של זעם והגיב בצעקות שגרשום שלום לא יודע לחזור עליהן.

היה לי דוד יקה וחילוני מאד שחי שנים רבות בנהריה. לעת זקנתו סיפר לי שהוא וכמה חברים בנהרייה הקימו "חוג לאחוות עמים", ולאחר מאמץ הצליחו לצרף לחוג גרמני אחד חובב תנ"ך שהגיע לארץ. הדוד הודה שלמרות כל המאמצים לא רצה שום ערבי להצטרף לחוג, ובסופו של דבר נרצח הגרמני בידי ערבים בשומרון.


כאילו זוכרות אבל שוכחות

'זוכרות' שוכחות או משכיחות את העובדה שח'ירייה הוא שם חדש שנוצר באופן מלאכותי בשנת 1929 מסיבות לאומניות. שמו האמיתי של הכפר היה אבן אִבְּרַאק השומר את השם בני ברק המנויה בין ערי שבט דן (יהושע יט, מה) שהיתה בזמן התנאים עירו של ר' עקיבא (סנהדרין לב ע"ב ועוד) ובזמן האמוראים נחשבה המייצג המובהק של "ארץ זבת חלב ודבש" (כתובות קיא ע"ב). ההתעניינות שעורר שם הכפר אצל היהודים המכירים כולם מתוך ההגדה של פסח את סיפור החכמים שהיו מסובים בבני ברק, גרם לערבים להחליט לשנות את השם. יחד איתו שינו גם את שם הכפר הסמוך יהודייה היא יהוד המקראית (יהושע יט שם; כיום בתוך שטח העיר יהוד) לעבאסייה. מקומה של בני ברק הקדומה ויורשה הכפר אבן אבראק-ח'ירייה היה מדרום מערב למחלף 'מסובים', בצמוד למחלף, כחצי ק"מ צפונית מזרחית לאתר האשפה הגדול 'ח'ירייה'. העיר בני ברק שהיתה בראשיתה מושבה עטורת פרדסים, נוסדה בשנת 1924 על אדמות שנרכשו מהכפר אבן אבראק, כ-5 ק"מ מצפון לכפר ונקראה על שמו.

 

חיריה שהיא אבן אבראק שהיא בני ברק (צילום דובב ויקיפדיה)

חיריה שהיא אבן אבראק שהיא בני ברק (צילום דובב ויקיפדיה)

סיפורים דומים אפשר לספר על עשרות כפרים ערביים ש"זוכרות" רוצות להעלות מאוב את עברם הערבי הקצר והקרוב ושוכחות את כברם היהודי.

הכותב הוא מזרחן

ראה אנחנו וערביי ארץ ישראל

============================================

" סוד המוח היהודי?"

הועבר והורחב http://www.zeevgalili.com/?p=5305

=============================================================

מי רצח את השופט אזר ומי רצח את הבל

הועבר לברי חמיש כשרלוק הולמס

===================================================================