מתי תהיה רעידת האדמה בארץ ישראל

 משה רבנו הביא את עם ישראל לארץ זבת חלב ודבש, אך גם לארץ מוכת רעידות אדמה. השבר הסורי אפריקני, שביקעת הירדן היא חלק ממנו, הוא הגורם לכך שמתרחשות בארץ רעידות אדמה מימים ימימה. הרעידות, בעוצמה זו או אחרת, מתועדות מתקופת התנ"ך ועד לימים אלה ממש.

אתמול קיבלנו שוב תזכיר לכך שאנו יושבים בארץ מועדת לפורענות זו. וכמו בעבר יש להניח שגם ברעידות הבאות אם יהיו חלילה  – היהודים יגישו עזרה הערבים ינצלו את האסון לפרעות

השבר הסורי אפריקני מתחיל בדרום טורקיה, עובר דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לקניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע לבסוף עד לזימבבואה. אורכו של השבר כ-6,000 ק"מ, ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ. הוא החל להיווצר לפני כ-25 מיליון שנים בתהליך שנמשך עד היום. בלשון הגיאולוגים השבר משמעותו שהאזור יושב על שני לוחות טקטוניים שכל תזוזה בהם מביאה בעקבותיה את רעידת האדמה.

השבר הסורי אפריקני

השבר הסורי אפריקני. צילום לוויין של נאסא (ויקישיתוף)

בימי עמוס וזכריה

רעידת האדמה המתועדת הקדומה ביותר מוזכרת בספר עמוס.
"דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר הָיָה בַנקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ (עמוס פרק א פסוק א). והנביא זכריה אומר: "ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה מלך יהודה (זכריה יד, ה). בעקבות אותו רעש נאלץ המלך עוזיה לשפץ את הנזקים שנגרמו לבית המקדש הראשון.

בשנת 31 לפנה"ס גבתה רעידת אדמה כ-30,000 קורבנות בנפש לפי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס).

מכות קשות על הישוב היהודי

בדורות האחרונים ארעו כמה רעידות אדמה קשות שהיכו מכות קשות בישוב היהודי הישן, בעיקר בצפת ובטבריה ורוב נפגעיה היו יהודים. התופעה החוזרת על עצמה בכל האסונות הללו היתה שלאסון הטבע הצטרפו פורעים ערבים שתקפו, רצחו ובזזו את אשר הותיר הרעש.
1747 ואחר כך ב-1759 פעמיים רעש אדמה בצפת – כ-300 קורבנות יהודיים.
1823 רעש אדמה נוסף ובעקבותיו ביזה כללית של העיר על ידי הבדואים
1834 הישוב היהודי בצפת מותקף על ידי המון ערבי. רבים מיהודי העיר נרצחו ורכושם נשדד

    הרעש בשכם ועזרת היהודים

ב-11 ביולי 1927 ארעה בארץ ישראל אחת הרעידות הקשות ביותר. הרעש, שנמשך כשבע שניות, הורגש בכל רחבי הארץ, הוא פגע בישובים רבים אך הפעם נפגעו בעיקר ישובים ערביים – לוד, רמלה ובעיקר שכם. בשכם נהרסו כשליש מבתי העיר. הכפר אבו דיס נהרס בחלקו הגדול. בלוד וברמלה נהרסו רחובות שלמים. לפי דיווח ממשלת המנדט נהרגו ברעש 192 ונפצעו 923 בארץ ישראל שממערב לירדן.

שכם אחרי רעידת האדמה 1927 ב

ממראות ההרס בשכם אחרי הרעש ב-1927

תל-אביב מאמצת את שכם

על תגובת הישוב היהודי, שמנה אז כ-150 אלף נפש בלבד מספר חוקר ארץ ישראל מרדכי נאור בספרו הנפלא "מסיפורי ארץ אהבתי" הוצאת משרד הביטחון (הדברים מובאים ממהדורה 13 1983). נאור מספר כי הישוב היהודי נחלץ במלוא כוחו הדל כדי לסייע לנפגעים הערביים. תל-אביב ממש אימצה את שכם וראש העירייה, מאיר דיזנגוף, יצא לשכם כדי לעמוד על צרכיה. תל-אביב שלחה לחם וצוותי חילוץ.
עוד מספר נאור כי אחד ממקבלי פניו של דיזנגוף בשכם אמר כי היהודים משלמים טובה כנגד היחס הרע שהפגינה שכם כל השנים כלפיהם.

 

מאיר דיזנגוף וזקן השומרים אברהם שפירא רוכבים בראש העדלאידע בתל אביב ויקישיתוף, פורים 1934

 

שטראוס היהודי תרם 5000 ליש"ט

מנהיגי הערבים שלחו מברקי קריאות לעזרה למיליונרים אמריקנים, רוקפלר ופורד. אך מי שנענה להם היה דווקא הנדבן היהודי נתן שטראוס, ששלח 5000 לירות שטרלינג, סכום עתק באותם ימים.

נאור מצטט את העיתון הקהירי מוקטאם, שכתב כי למרות קריאות חוזרות ונשנות של ערביי ארץ ישראל לערביי סוריה ומצרים לסייע לנפגעים הערבים הם לא הזדרזו להחלץ לעזרת אחיהם .

את תרומתו של שטראוס ציין העיתון במילים:"יברכו אללה וירבו כמותו".

ברוח דומה כתב העיתון הערבי "מראת א – שארק שהתקיף את עשירי הערבים בארץ ישראל :"בושו לכם עשירי פלסטינה בארץ ישראל ישנם עכשיו אלפי עיניים דומעות כלום עשיתם אתם כמעשה האמריקאי הרחוק וניגבתם את הדמעות? ".

גם העיתון הלאומני פלסטיין, שיצא לאור ביפו, מתח ביקורת על מנהיגי הערבים. הוא הישווה בין שני מברקים, זה של המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני שהופנה אל כל הכפרים והערים וביקש לדווח על מצב המסגדים אחר הרעש ומידת הפגיעות בנפש ורכוש. וכנגדו מברקו של נתן שטראוס המעניק 5000 ליש"ט ללא חקירה ודרישה ולכל הנפגעים ללא הבדל מוצא ודת.

הוסיף העיתון: דבר זה פוטר אותנו מן ההסברים.

רעידות אדמהבישראל ובארצות סמוכות במהלך ההיסטוריה

 המאה ה-8 לפנה"ס – רעידת אדמה בממלכת יהודה המתועדת בתנ"ך (עמוס א,א).
31 לפנה"ס – רעידת אדמה שמוקדה היה כנראה יריחו. התרחשה בעיצומו של קרב אקטיום, בשנת מלכותו השביעית של הורדוס. נזקים בקומראן.
749 – רעש שביעית: ארמון הישאם ליד יריחו נהרס עם הערים סוסיתא, טבריה, בית שאן, סרטבה וחצור, נזקים בירושלים.
1033 – 1034 – העיר רמלה נהרסת. נזקים בירושלים וביריחו, צונמי בעכו.
1160 – מנזר יוחנן המטביל ליד יריחו ומנזר אליאס ליד ירושלים נהרסים.
1267 – מי הירדן חדלים לזרום בגלל התמוטטות חוואר הלשון. מבצר נמרוד נפגע.
1546 – רעידת אדמה בשבר הירדן (גשר אדם). צונמי קשה בים המלח, וצונמי בטריפולי. נזקים קשים בירושלים, חברון, שכם, רמלה, עזה ודמשק.
1759 – רעידת אדמה בבעל-בק בלבנון.
23 במאי 1834 – נזקים בירושלים, בית לחם ובמנזר מר סבא שבמדבר יהודה. גושי אספלט גדולים צפים בים המלח.
1837 – רעידת אדמה שעוצמתה מ-5.75 עד 6.75 בסולם ריכטר. אלפי הרוגים. צפת וטבריה נהרסות. סדקים בסלעים, גלים עצומים בכנרת.
1906 – כמעט בו זמנית עם הרעידה באמריקה, רעידת אדמה גורמת להפסקת זרם הירדן ל-24 שעות.
1927 – רעידת אדמה בעוצמה 6.25 בסולם ריכטר. 500 הרוגים וכ-700 פצועים בארץ ישראל ובעבר הירדן. נזקים רבים בישראל וסביבותיה. מהחשובות ביותר להבנת המפה הגאולוגית של האזור.
1943 – רעידה בעוצמה של 4.75 בסולם ריכטר, המוקד הוא הר הדרוזים.
1956 – רעידת אדמה בעוצמה של 5.5 בסולם ריכטר, המוקד הוא הר שוף בלבנון. הרס וקורבנות רבים.
1969 – רעידת אדמה שמוקדה בשארם א-שייח' בדרום סיני.
23 באפריל 1979 – רעידת אדמה בעוצמה של 5.1 בסולם ריכטר עם מוקד בים המלח. הורגשה בכל ישראל, ירדן ולבנון.
1995 – רעידת אדמה בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר שמוקדה היה בים סוף, כ-100 קילומטר דרומית לאילת. בעיר אילת נפערו סדקים בכבישים ובתים, אך לא נרשמו התמוטטויות מבנים.
2004 – רעידת אדמה בעוצמה של 5.1 בסולם ריכטר שמוקדה היה באזור המרכז. לא נרשמו התמוטטויות מבנים. בנוסף רעידת אדמה בעוצמה של 4.8 שמוקדה בים המלח הורגשה בכל הארץ.
15 בפברואר 2008 – רעידת אדמה בעוצמה של 5.3 בסולם ריכטר, שמוקדה היה באזור שצפונית-מזרחית לעיר צור שבלבנון. הורגשה ברוב ישראל, בסוריה ובלבנון. לא נרשמו נפגעים בנפש ולא נזקים למבנים. לפי הרישומים, הייתה זו רעידת האדמה החזקה ביותר בעשור האחרון.

צפת בשלהי המאה ה-19

צפת בשלהי המאה ה-19

1837 ( 1 בינואר) "הרעש הגדול". רעידת אדמה הרסה את כל השכונה היהודית וגרמה למותם של כ-2,000 איש. מיד לאחר הרעש פרצה בעיר מגפה וכעבור שנה ב-1838 פרעו דרוזים ומוסלמים מצפת ומן הכפרים סביבה ביהודי העיר. המכות שניחתו על יושביה היהודים של צפת, אם על ידי שכניהם הערבים או על ידי המגפות והרעש, הביאו להידלדלות היישוב והעיר התרוקנה כמעט לגמרי מיהודיה. אחרי כל האסונות האלה נשארו בצפת כ-1500 יהודים בלבד.

(על פי הוויקיפדיה העברית

על יחס ערביי שכם ליהודי העיר ראה עיתוני ירושלים במאה ה-19

השאר תגובה