מהו מקורה של התכנסות יהודים ליד נהר או ים בראש השנה אחרי הצהרים? מניין צץ המנהג לנער את כיסי המכנסיים ליד מקור מים? האם ניעור הכיסים הוא בקשת 'סליחה' או עשיית 'תשובה' ? מדוע עדיף מקור מים שחיים בתוכו דגים על דלי, גיגית, או בריכת שחיה הגדושים במים?
– ד"ר יואל רפל –
מנהג בישראל הוא שביום הראשון של ראש השנה, בשעות אחר הצהרים, נוהגים ללכת אל מקום שיש בו מים (ים, נהר, באר, או מעיין), רצוי שיהיו בו דגים, ואומרים את תפילת התשליך. מה מקור המנהג ומה משמעותו?
למנהג זה אין מקור בהלכה. גדולי הפוסקים של ימי הביניים ובראשם הרמב"ם והרי"ף אינם מזכירים את המנהג.
יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי ויקיפדיה
אזכור ראשון במאה ה-14
אזכור ראשון למנהג התשליך נמצא בספרו של המהרי"ל ,[המנהיג הרוחני של יהודי אשכנז במאות ה-14 וה-15 ] הכותב "מה שנוהגין לילך בראש השנה אחר הסעודה אצל ימים ונהרות להשליך במצולות ים כל חטאותינו".
מחבר ה'שולחן ערוך', ר' יוסף קארו, אינו מזכיר את המנהג. אבל הרמ"א [ר' משה איסרליש, בן המאה ה-16, שחיבר הגהות על ה"שולחן ערוך" ] כותב: "והולכין אל הנהר לומר "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (מיכה ז.יט ).
מקור המנהג וטעמיו
למנהג התשליך ניתנו טעמים רבים ושונים.
ההסבר השכיח ביותר מבוסס על האגדה כי אברהם אבינו, בדרכו לעקוד את יצחק בנו, נתקל בשטן וזה ניסה לשכנעו שלא יקיים את מצוות העקידה. באחת הפעמים נעשה השטן לפניהם כנהר גדול ונכנסו אברהם ויצחק במים עד צווארם.
אמר אברהם אבינו לפני הקב"ה: רבונו של עולם, באו מים עד נפש, אם אני או יצחק בני טובע – על ידי מי יתייחד שמך בעולמך? מיד גער הקב"ה בנהר, וניצול. [מדרש תנחומא וירא כב]
לפיכך אנחנו הולכים אצל ימים ונהרות להזכיר זכותם שמסרו נפשם על קיום מצוות ה' ובאו עד צווארם במים.
העקדה בבית הכנסת בבית אלפא ויקיפדיה TALMORIAR
מדוע במקום דגים?
בעל 'הלבושים' ר' מרדכי יפה (פראג מאה 16) כותב כי "רגילין לילך לנהר שיש בו דגים,שאנו נמשלים כדגים הללו שנאחזים במצודה. כך אנו נאחזים במצודת הדין, ועל ידי זה מהרהרים בתשובה".
הרמ"א [ שהוזכר למעלה] קושר גם כן את ה'תשליך' בדגים אך מסיבות אחרות: "שרואים (כאשר עומדים ליד המים) דגים חיים ואפשר שיהא לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כמו דגים".
ועוד טעם מצאו בדגים "מה דגים הללו אין להם גבינים (עפעפיים) ועיניהם פקוחות תדיר, כך עין של מעלה פקוחה עלינו תמיד לטובה. זאת ועוד ,כשם שעיני הדג תמיד פקוחות כך יתעורר גם האדם לפקוח עיניו להביט על מעשיו ולהרהר בעוונותיו".
טעם נוסף נקשר במנהג להמליך מלכים ליד מעיין מים (מלכים א' א,לג). בכך מתקשרים עם אחד מתכניה המרכזיים של תפילת ראש השנה – המלכתו המתחדשת של הקב"ה עלינו.
יש הרואים את מקורו של ה'תשליך' במסופר בספר נחמיה (פרק ח,א-ג) כי בראש השנה "ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים… ויביא עזרא את התורה לפני הקהל… ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים".
ניעור הכיסים ושולי הבגד
אמירת תפילת ה'תשליך' מלווה בתנועות ייחודיות שצריך לעשות המתפלל. בספר 'חמדת ימים', שזהות מחברו לא ידועה, אך הוא משקף את מנהגי מקובלי צפת נאמר "ויגביה שני צידי הגלימה מחציה, וכשיגיע (לאמירת) "ותשליך במצולות ים" אז יש לשלם וינערם. וכן יעשה ג' פעמים".
זהו כנראה המקור לניעור הכיסים המתלווה לתפילת 'תשליך'. ניעור הכיסים נועד לנער את העוונות שדבקו באדם ממנו והלאה אל המים.
האם ממקורות זרים?
כמה וכמה חוקרים משערים כי מנהג התשליך מבוסס, כמנהגים רבים ביהדות, על מה שראו יהודים בחברה הלא יהודית, בעיקר בארצות אשכנז ,שבקרבן חיו.
חידוש משמעותי ביותר בהבנת ה 'תשליך' נותן הפרופ' דניאל שפרבר,בסדרת ספריו המעולה 'מנהגי ישראל'. על פי מחקרו היה מנהג דומה מקובל בקרב הנוצרים בעיר קולון (קלן) שבגרמניה כבר במאה ה-14.
זוהי ככל הנראה דוגמה נוספת להשפעה או לאימוץ של מסורת לא יהודית והתאמתה לרעיונות וצרכים יהודיים.?האם בכך נפגעת התפילה. וודאי שלא. הכוונה היא הקובעת, היא המשמעותית, היא עיקרו של יום הדין – ראש השנה.
נוסח התפילה
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:
תגובות במייל
בברכת שנה טובה בריאות הצלחה וכל טוב
קישורים לימים נוראים
עתה ניתן לשמוע הניגון של חסידי מוזדזיץ' ל"אלה אזכרה"
http://www.zeevgalili.com/2013/11/18744
ונתנה תוקף – פרוש התפילה ותולדותיה
http://www.zeevgalili.com/2007/10/477
למה קוראים את ספר יונה ביום הכיפורים ואיפה נקבר
http://www.zeevgalili.com/2007/10/477
מחה והעבר פשעינו
http://www.zeevgalili.com/2010/09/10765
שנות טובות בימים ההם ובזמן הזה
http://www.zeevgalili.com/2010/09/10457
כל נדרי – נוסחים ולחנים
http://www.zeevgalili.com/2009/09/6645
אבינו מלכנו זכרנו לחיים טובים
http://www.zeevgalili.com/2008/10/765
לקרוא לקרוא ולקרוא. כמה נפלא לעבור מאתר לאתר, ולדלות את הטוב והמיטב. ולסיים בלפתן.
תודה חמה לזאב גלילי על כל כתביו, ושנותן אכסנייה ולחומר משובח.
שנה-טובה
שנת גאולה ושמחה.
אסף
דר' יואל רפל היה מורי במשך מספר שנים במכון אבשלום.
תמיד אני נהנה מחדש לקרוא מאמר שלו או לשמוע ברדיו שידור בהשתתפותו.
תודה ושנה טובה .
אריק ברהום