נקרא לילד בשמו: היה כאן הפוגרום היהודי הראשון

                                                                 – מאת אוריאל שכטר –

בס"ד

אם אנו, בני הציונות הדתית, אכן רוצים לקחת חלק אמיתי ומשמעותי בהובלת העם והמדינה, עלינו לדעת לשים גבולות ברורים בין ציונות לגזענות, ובין ימניות לכוחניות. אירועי הימים האחרונים, פוגעים לא רק בדמוקרטיוּת של המדינה, אלא קודם כל בציונות שלה. זה קו פרשת מים לדרכה של מדינת ישראל. המראות הקשים של זרים מותקפים על ידי המון זועם, של חנויות נבזזות ושל כנופיות שמכות צעירים עד זוב דם, אינם עוד בעיה מזדמנת של 'נוער שוליים'. מדובר כאן על אירועים שלובו על ידי חברי כנסת וקרו בליבה של העיר הגדולה במדינה, על ידי ציבור גדול. בואו נקרא לילד בשמו – היה כאן הפוגרום היהודי הראשון בתולדות מדינת ישראל, אולי בתולדות ההיסטוריה היהודית. אינני מפעילי 'שלום עכשיו' או 'בצלם' שבא להטיף מוסר. להפך, אני מה שנהוג לקרוא ימני ודתי או דתי לאומי. בתקופת ההתנתקות, כמו רוב קוראי הכתבה הזו, הלכתי עם צמיד כתום על היד. דווקא בגלל זה אני מזועזע עכשיו. כבר כמה ימים שאני מזועזע מכך שדווקא אנחנו, שכל-כך מבכים על המגמות של נטישת הערכים הציוניים והיהודיים על ידי חלקים גדולים של הציבור הישראלי, דורסים ברגל גסה את אותם הערכים עצמם. איך יכולה חברת הכנסת מירי רגב לדבר כפי שדיברה. כאילו שלא היו אושוויץ וקישנייב ומגנצא, לצעוק בלב המון מוסט שהזרים הם "סרטן בלב האומה"?! זה הרי בדיוק ההפך מכל אידאל יהודי או ציוני.

מה היה ז'בוטינסקי אומר על הנאום שלה? והאם מירי רגב  יודעת מי היה ז'בוטינסקי? [צילום: ויקיפדיה

כמובן, השמאל שמח להציג את הסוגיה הזו כאילו היא סוגיה של עימות בין ימין לשמאל. בפועל, מבני בגין ועד יריב אופנהיימר, כולם מסכימים שצריך לעשות מאמצים להסדיר את בעיית ההגירה למדינת ישראל ולבנות גדר בגבול עם מצרים. אבל בזיזת חנויות והכאת זרים? מה הקשר בין זה לבין ערכי הימין?! כדאי להזכיר למי ששכח שמנחם בגין הוא זה שהחליט על קליטת מאות פליטים ויאטנמים למדינת ישראל חלשה וענייה בהרבה מזו של היום, כשהוא טוען שזכר פליטי השואה המטלטלים בלב ים הוא מה שמניע אותו להחלטה זו. כדאי גם לזכור שבתקופה שלפני הקמת המדינה מפלגות הימין תמכו, וזאת בניגוד לדעת מפא"י, בהעסקת פועלים ערבים בשדות ובמטעים של יהודים. אבל כנראה שערכי הציונות הז'בוטינסקאית לא מעניינים חלק מחברי הכנסת שרוצים לשפר עמדות לקראת הפריימריז והבחירות. מה עוד, שהמפלגות שחבריהן מלבים את ההמון הזועם (והאומלל!) בשכונות דרום תל אביב, הן אותן המפלגות שממשיכות, לצערנו, להביא לפה אלפי עובדים זרים כל שנה! החובה שלנו לעמוד איתנים מול האלימות הזו, היא חובה אמיתית שלנו כציונים. ויתור על החלום להקים כאן חברת מופת שתהיה אור לגויים, היא בסופו של דבר ויתור על החלום הציוני כולו. אי אפשר להתכחש לערכים הציונים והיהודיים הכי בסיסיים, ולהאבק בחלקים הפוסט-ציוניים של השמאל הישראלי כאילו המאבק איתם הוא מאבק ביטחוני בלבד. יפה מאוד עשו תושבי שבי שומרון שקדמו את פני חגי עמיר בשלטי "לא תרצח" ובהבהרה כי אינו רצוי ביניהם (http://news.walla.co.il/?w=/9/2530259). חבל מאוד שלאחר אירועי השבוע האחרון לא נשמע קול גינוי חזק מצד ראשי המחנה. מי שרוצה להיות בראש החץ, חייב לדרוש מעצמו רמה מוסרית גבוהה במיוחד, וחייב לשים גבולות ברורים לקו הדק שבין ציונות וימניות, לבין פנאטיות וגזענות. הציונות-הדתית אינה ציבור של רוצחים ופוגרומיסטים, והיא חייבת לדעת להתנער מכל ניסיון להדביק לה שם כזה. אם לא נדע לעמוד בתקיפות ולגנות אירועים כאלו, לא רק שנאבד את הלגיטימיות לשאר המאבקים שלנו, אנו נאבד את החלום הציוני עצמו. [גילוי נאות: כותב המאמר הוא נכדו של בעל האתר] ראה סרטו של אוריאל שכטר "ואני הייתי צוחק" ===================================================================== תגובה שנשלחה במייל

שלום זאב,

קוראים לי מאור ואני בן 17 מנצרת עלית ורק רציתי להגיד לך תודה. נפחת בי רוח של תקווה שאני בתור מדריך (מדריך של"ח צעיר) ונער פעיל אצלי בעיר עושה את הדבר הנכון ומחנך על ערכים נכונים. זה לא היה חדש לי הרעיון הכללי שהבלוג שלך מדבר עליו, אבל העובדות וההוכחות הצולבות לכל הפוסטים שאתה מעלה כאן רק מעלים לי את המוטיבציה להמשיך ולדון עם אנשים על נושאים כאלו ואחרים ובאמת שאני שמח שאני יכול לשאוב מכאן המון מידע. תודה :)

פורסם בקטגוריה עובדים זרים, פוליטיקאים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

23 תגובות בנושא נקרא לילד בשמו: היה כאן הפוגרום היהודי הראשון

  1. פינגבאק: אתם מאשימים את הימין בהסתה להלן תזכורת על הסתות השמאל | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: איך שקר נולד? (לא כמו תינוק) « חיוך רציני

  3. פינגבאק: "ואני הייתי צוחק" – סרט בהשתתפותי (כ-12 דקות), על חשבונות נפש

להגיב על ריקי, דתל"שית לבטל