האם אפשר להתפלל עם ביאליק, עגנון ואורי צבי ?

מאמר זה פורסם באוגוסט 2004 עם צאתו לאור של מחזור חדש ומהפכני לימים נוראים, פרי עטו של המשורר יונדב קפלון. בקריאה ראשונה שבחתי את היוזמה וראיתי בה פתח לקרוב לבבות. אך לאחר שהתפללתי במחזור שיניתי דעתי. כאן צרפתי את שני המאמרים והוספתי עדכונים שהזמן גרמן.

הסופר ש"י עגנון ראה בספרו "ימים נוראים", הכולל אוסף מנהגים, מדרשים ואגדות לראש השנה, את יצירתו החשובה ביותר. חלומו היה לזכות שיצירתו תיכנס לסידור התפילה. הוא לא זכה לכך, אבל החיבור נכנס לבית הכנסת.

מתפללים רבים נוטלים עמם את "ימים נוראים" לבית הכנסת, יחד עם המחזור. עגנון הביע קורת רוח ובהקדמה למהדורה השניה של הספר כתב "וברוך השם שזכה חיבורנו שנתקבל ברוב תפוצות ישראל, ורבים מישראל הוגין בו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות."

"ימים נוראים" איננו רק לקט מן המקורות. עגנון כלל בו בצורה סמויה גם חיבור מפרי עטו. בין הספרים והמדרשים שמונה עגנון כמקורות לספר הוא מציין מדרש הנושא את השם "קול דודי". עגנון אינו מגלה מי המחבר וגם לא את מקום ושנת הדפוס של החיבור. כתוב שם רק: "כתב יד המחבר". המדרש הזה לא היה ולא נברא ומחברו הוא ש"י עגנון בעצמו (זאת סיפר לי מורי פרופסור יעקב לוינגר ז"ל, שהיה מקורב לסופר).

 

צעד נועז

המחזור "ממך אליך", לראש השנה וליום הכיפורים, שהוציא לאור המשורר יונדב קפלון (הוצאת ידיעות אחרונות) הוא מעין שילוב בין המחזור הרגיל לבין "ימים נוראים" של עגנון. אך קפלון הלך צעד אחד קדימה, מאד נועז.

מבחינת הטקסט הקנוני זהו המחזור המסורתי (נוסח ספרד), ללא שינוי קל שבקלים. יונדב קפלון עבר במהלך חייו שורה של תהפוכות וחיפושי דרך. נולד למשפחה חסידית באוסטרליה, למד בישיבות חב"ד ובישיבת ירושלים לצעירים. רבותיו הם הרבנים עדין שטיינזלץ ויצחק גינזבורג המזוהים עם חסידות חב"ד. החל לכתוב שירה בגיל צעיר ונתוודע למשוררת זלדה כבר בגיל 16. לאחר נישואיו עבר להתגורר בסמוך למקום מגוריה על מנת שיוכל לקדש בביתה בשבתות. הוא הוגדר "כמבשר המשמעותי ביותר של הרנסאנס הלירי-רליגיוזי בדור האחרון" וזכה בפרס ראש הממשלה לשנת תשנ.

הוא מגדיר עצמו "לא מזוהה", שייך ולא שייך לחוגים שונים ומגוונים, אבל מקפיד על קלה כחמורה, פרט למצוות תפילה בציבור. לדעתו, בתי הכנסת בימינו אינם מסגרות המאפשרות תפילה אמיתית כפי שהוא מבין אותה. את המחזור יזם, כפי שאמר לי, "בראש ובראשונה לעצמי".

פונה לציבור רחב

המחזור "ממך אליך" פותח לדעתי את שערי התפילה לציבור רחב מאד. זאת, תודות לטיפול מוקפד בנוסח המקורי והארתו על ידי סדר מאיר עיניים, ניקוד, פיסוק, עימוד והנחיות התמצאות. אך בעיקר בשל תוספת טקסטים שעד כה לא שזפו את עיניהם של מתפללים.

בצד הנוסח המסורתי של המחזור מופיעים טקסטים המבהירים ומפרשים את התפילה, מגוונים את תכניה, פותחים שערים חדשים להבנתה ולהתעמקות בה. טקסטים אלה כוללים סיפורי חסידים, פיוטים עתיקים, דברי הלכה מנהגי עדות ישראל ועוד.

החידוש המהפכני של קפלון הוא הכללת טקסטים מודרניים: שירה, ספרות, פרקי הגות, מאמרים ומכתבים אישיים הנותנים ביטוי לחוויית התפילה.

ניתן למצוא כאן שירים של ביאליק, אורי צבי, זלדה, לאה גולדברג, חיים גורי, פנחס שדה, ארז ביטון ועוד. בצידם ניתן למצוא כאן טקסטים של דוד בן גוריון, משה דיין, הרב חיים סבתו עמליה כהנא כרמון ועגנון כמובן. יש כאן גם מכתבים של חיילים וסתם פשוטי עם, הנותנים ביטוי לחוויית התפילה שלהם.

בין הטקסטים גם כאלה שהייתי מוותר עליהם. כמו שירים של נתן זך שונא היהדות ויונה וולך שהייתה אולי משוררת חשובה אך צדיקה גדולה לא הייתה.

אין סיכוי שהמחזור יקבל הסכמה של רב כלשהו. אבל המתפלל הבודד יכול לדעתי לעשות במחזור מעין פלגינן דיבורא. לראות בטקסט הקנוני של המחזור ספר נפרד ובטקסטים הנלווים חומר קריאה, שאינו נופל באיכותו מטקסטים רבים הנפוצים בבתי הכנסת. בפני חילונים לגמרי יפתח המחזור אופקים חדשים. לדתל"שים הוא יאפשר התבוננות מחודשת בעולם שנטשו. ולדתל"שים לעתיד הרהור שני.

" ממך אליך" לאחר התפילה

איני חוזר בי מן השבחים אך אני רואה חובה לעצמי לתת ביטוי לתחושתי כמתפלל. מסתבר כי אין דומה עיון בספר תפילה ביום חול לתפילה בו בימים נוראים. בעיון של קריאה משתלבים פרקי שירה של זלדה ושל ביאליק במכלול היצירות שבמחזור ונשמעים כהמשך אחד. אפילו יצירותיהם של משוררי חול כאמיר גלבוע ודליה רביקוביץ משתלבים היטב ונשמעים כתפילה.

לא כן בתפילה ממש.

אביא דוגמא אחת. שירו של טוביה ריבנר "במקום פיוט לימים נוראים" הוא שיר יפהפה. הוא נפתח במילים הבאות:

" בנביחת האופק הלילי מתחת לכוכבים

במבט צונן

בא הקץ אל השנה שלא שנו פניה"

הוא מסתיים במילים

" פתח לו שער ביום נעילת שער משנה לשנה"

השיר הזה מופיע בסמוך לתפילת " פתח לנו שער" :

;

פתח לנו שער במחזור  נוסח ספרד

 פְּתַח לָנוּ שַׁעַר. בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר. כִּי פָנָה יוֹם:

הַיּוֹם יִפְנֶה. הַשֶּׁמֶשׁ יָבוא וְיִפְנֶה. נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ:

אָנָּא אֵל נָא. שָׂא נָא. סְלַח נָא. מְחַל נָא. חֲמָל נָא. רַחֶם נָא. כַּפֶּר נָא. כְּבושׁ חֵטְא וְעָוֹן:

 אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ. לא כְרָעָתָם תִּגְמול.

 אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכור לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'

וַיַּעֲבור ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

אדוני אדוני  אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:

נוצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נושֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲווֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדונָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קוֹרְאֶיךָ:

כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא:

אִם עֲווֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדונָי מִי יַעֲמוד:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם ה' עָלֵינוּ:

לה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה:

ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלוקי יַעֲקב סֶלָה:

ההבדל בין שירו של ריבנר לבין הפיוט שחיבר פיטן לא ידוע איננו בעוצמה השירית. ההבדל הוא בין קודש לחול.

וזו הבעיה העיקרית של המחזור הזה. תחושת החולין המחלחלת אל בין פיוטי הקודש. לא רק שירו של נתן זך מיותר לגמרי, אף שהוא מדבר על מלאכים. גם שירים הנשמעים כתפילה בכל ימות השנה – זלדה, ביאליק, אורי צבי. אין בהם, לפי תחושתי הסובייקטיבית, מעוצמת הקדושה של פיוטי ר' אלעזר הקליר, אמיתי בן שפטיה, ר' שלמה אבן גבירול והפיוטים הרבים ששמות מחבריהם אינו ידוע. כל נדרי, ונתנה תוקף, אבינו מלכנו , אלה אזכרה – אינם זקוקים לקבוצת חיזוק מודרנית.

לאחר מחשבה נדמה לי שקיים גורם נוסף להבדל שבין קודש לחול והוא האחדות הכלל יהודית. הסידור על כל נוסחיו וגרסותיו הוא אותו ספר, המלווה את העם היהודי בכל הדורות. השפעתו על אורח החיים של היהודי הפשוט גדולה יותר מהשפעת התלמוד וספרי ההלכה. השפעתו ועוצמתו נובעת מן התחושה שהוא מוחזק אותה שעה בכל אתר ואתר על ידי כל יהודי.

הגדות הקיבוצים

כזהו גם מעמדה של ההגדה לפסח. יש הרבה מגרעות בהגדה. הרבה מדרשים שלא ברור למה נכללו בה. הרבה ביטויים שאינם מובנים לחלק גדול מן המסובים לשולחן הסדר. גם חסרים בה הרבה דברים, כמו למשל משה רבנו.

אפשר בקלות לחבר הגדה "טובה" יותר. וכך ניסתה לעשות התנועה הקיבוצית ונדמה לי שלא אטעה אם אומר שלא נותר הרבה מן ההגדה הקיבוצית.

ההגדה המסורתית, המבולבלת, המוזרה היא בעלת עוצמה בהמשכיותה בהיותה כלל יהודית.

הגדת סטאלין

ואיני יכול שלא לסיים בדבר שהוא בבחינת קוריוז אך בעל משמעות לענייננו. בארכיוני מצויה הגדה הנקראת "הגדת החרות" והיא מוקדשת "למנהיג הנאבקים לשחרור לאומי וסוציאלי יוסף ויסריונוויץ סטאלין".

לאחר תמונת המנהיג הנערץ אנו מוצאים בו את הטקסט הבא:

"פסח זה אותו אנו חוגגים מה משמעו?
הוא חג שחרור העבד והצמית והשוליה וכל המדוכא
חג כל יציאות מצרים של כל העמים בכל התקופות
הוא חג המרד, השחרור החרות, הוא חג האביב, אביב העמל, אביב העמים…" וכך הלאה וכך הלאה.

לא הצלחתי לגלות מי חיבר את ההגדה אלא שראתה אור (בכתב יד) בחיפה בשנות החמישים. כנראה שחוברה על ידי ברית הנוער הקומוניסטי או על ידי פלג של מפ"ם.

ספרים חדשים של יונדב קפלון

ונתנה תוקף פרוש התפילה ותולדותיה
http://www.zeevgalili.com/?p=477

 תגובות

למר גלילי היקר שלום,

הגדת סטאלין הוצאה על ידי "חוג הנוער המתקדם" בשנת 1953. האגדה הועברה לי על ידי ידידי צפריר רונן ז"ל והצגתי אותה לקוראי אנכי
בפסח 2008 מול קריקטורה של ואשיי המתארת את "הגשמת חזון השחרור הקומוניסטי" כפי שהיה באמת.
http://www.anochi.com/index.php?option=com_content&task=view&id=494&Itemid=2
סריקה מלאה של ההגד נמצאת כאן:
http://picasaweb.google.com/boaz.onroad/1953?feat=directlink
בברכה,

בועז ארד
www.Anochi.com
הניגון של חסידי מודז'יץ
http://www.zeevgalili.com/?p=6383

כל נדרי כל הנוסחים כל הלחנים
http://www.zeevgalili.com/?p=6645

אבינו מלכנו
http://www.zeevgalili.com/?p=765