היהודי ששילם הון כדי לפדות את גופת המהר"ם מרוטנבורג בתנאי שייקבר לידו

 

                                                – מאת דן ירדני –

במהלך ההתלבטות שחוצה את החברה הישראלית באשר לשחרור אלף מחבלים תמורת החייל השבוי גלעד שליט,, עלה מדי פעם סיפור שביו של המהר"ם מרוטנבורג והאיסור שהוציא כנגד פדיונו תמורת כופר.

לבד מההיבט ההלכתי, לפיו לא בכל תנאי חלה חובת "פדיון שבויים", יש לאירוע הזה היבטים היסטוריים ואנושיים הראויים לאזכור.

רבי מאיר בן ברוך, המהר"ם, שנחשב גדול תלמידי החכמים במרכז אירופה בימיו, נולד בשנת 1215 בעיר וורמס (וורמייזה, במקורותינו) שבדרום גרמניה ונפטר בשנת 1293. מרבית שנות פעילותו משנת 1246 עד שנת 1286 היו בעיר רוטנבורג על שפת נהר הטאובר, ששימרה עד היום את מראיה כעיר מימי הביניים ועל שמה נקרא.

בשנת 1286 הטילו הקיסר רודולף ה-1 לבית הבסבורג ובניו, גזרות וצווים שהפכו את היהודים באדמותיו, שכללו גם את העיר רוטנבורג, "לעבדי אוצר המדינה" והמהר"ם, עם אחרים, עזב את העיר לכיוון איטליה. הוא נתפס בלומברדיה והושם במאסר עד שישולם עבורו כופר.

נאמנים לקיום מצוות "פדיון שבויים" של רבם הנערץ, אספה הקהילה היהודית סכום עתק לפדיונו אלא שהמהר"ם ממקום שביו במבצר אנסיסהיים שבאלזס הוציא פסק הלכה שאסר את פדיונו. פסק ההלכה נסמך על הנאמר במסכת גיטין במשנה, (פרק ד' משנה ו'): "אין פודין את השבויים יותר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם [שלא ליצור תקדים]….." וזאת שלא לקבוע מחיר לחטיפת תלמידי חכמים לשם קבלת כופר נפש.

בית הקברות היהודי ובחזיתו שני הקברים של המהר"ם ושל הנדבן

בית הקברות היהודי ובחזיתו שני הקברים של המהר"ם ושל הנדבן

במהלך שנות שביו באלזס חיבר מהר"ם מספר חיבורים הלכתיים ולתלמידיו הותר לבקר אותו. הוא התעקש להמשיך לאסור על שחרורו תמורת כופר ומת בכלאו 7 שנים מאוחר יותר בגיל המופלג, באותם ימים, 78. משמת, הניחו כי פג תוקף האיסור שהטיל המהר"ם על פידיונו והקהילה חידשה את מאמציה לקבל את גופתו ולהביאה לקבר ישראל.  14 שנים חלפו עד שהרשה הנסיך לבית הבסבורג לשחרר את גופתו של המהר"ם תמורת סכום גבוה אף יותר משנדרש בהיותו בחיים.

בסופו של דבר, את הכסף לשחרור גופתו נתן אחד, אלכסנדר זיסקינד וימפפן מהעיר פרנקפורט ובתנאי שייקבר צמוד לקברו של המהר"ם. המהר"ם נקבר בבית הקברות היהודי בעיר וורמס ושנה מאוחר יותר, בשנת 1308, נפטר גם אלכסנדר זיסקינד וימפפן ונקבר לידו.

בית הקברות היהודי בוורמס שרד את התקופה הנאצית בהשתדלות ובתחבולות אנשי חסד גרמנים מקומיים. שני הקברים, של מהר"ם ושל אלכסנדר זיסקינד וימפפן, צמודים זה לזה, נמצאים קרוב לשער הכניסה לבית הקברות. כמנהג היהודים, מכוסות המצבות אבנים קטנות שהניחו מבקרים, מבני ברית וגם שלא מבני ברית. גם אני הנחתי.

 כתובת המצבה 2

חזית המצבה ועליה חרוטות המילים הבאות::
ציון הלז לראש מרנא ורבנא מאיר בן הרב ברוך אשר תפשו מלך רומי בארבעה ימים לר"ח תמוז שנת ארבעים ושש לאלף השישי ונפטר בתפיסה י"ט באייר שנת חמישים ושלש ולא נתן לקבורה עד ארבעה ימים לירח אדר שנת שישים לאלף השישי.

קישורים

 

פידיון שבויים לא בכל מחיר

http://www.zeevgalili.com/?p=334

 

מצעד האיוולת לשחרור גלעד שליט

http://www.zeevgalili.com/?p=9364

 

לוחם במגלן מוכנים לסכן חיינו לשחרור גלעד שליט

http://www.zeevgalili.com/?p=9515

 

פורסם בקטגוריה יהדות, פידיון שבויים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא היהודי ששילם הון כדי לפדות את גופת המהר"ם מרוטנבורג בתנאי שייקבר לידו

  1. פינגבאק: האם לומדי תורה פטורים מלעסוק בפרנסתם? | היגיון בשיגעון

  2. מאת יוסי רבי‏:

    היום 13 באפריל 2015 הייתי בבית הקברות בוורמס וראיתי את שתי המצבות בהן מדובר. עדין מרגש לראות זאת ולחשוב על מסירותו של הנדבן לאחר מותו של הנהרם, למרות שקיבל תמורה בהיותו קבור ליד המהרם. בית קברות גדול עם מצבות בלתי קריאת מהמאה ה 11 וגם מצבות קריאות מהמאה ה20, מצבות של מרטירים יהודים שנרצחו בידי הצלבנים. בהחלט מרגש

השאר תגובה