רצח ללא מניע – פרשת אסף שטיירמן

הרצח שליד החלון הרוצח שבדלת ממול

פרשת הרצח של אסף שטיירמן ביער בכפר סבא היא ישנה נושנה וכבר נשכחה מלב. אך היא אקטואלית היום כמו מבזק החדשות שאך זה יצא לבלוגוספירה. כבר התרגלנו למנה היומית של רציחות "נורמליות:. רצח בעקבות סיכסוך על מקום חניה, רצח בן זוג בשל קינאה, רצח למען "כבוד המשפחה", רצח בין יריבים בעולם התחתון ועוד ועוד.אך באחרונה התבשרנו בתופעה חדשה: רצח ללא מניע. סתם כך בשביל ההנאה הסדיסטית. רצח שקשה לתפוס ולהבין. גם הגבול בין רצח עם מניע לרצח בלי מניע היטשטש. איזה "מניע" יכול להצדיק רצח ילדים?
מטבעם של מבזקים שהם נמוגים מן התודעה ומן הזיכרון באותה מהירות בה הופיעו. אך לנו כחברה חשוב לזכור, ללמוד ולהבין את התופעה אם הדבר אפשרי. זאת עשתה נילי טל, בסרט "רצח ללא מניע", שהוא מסמך מדהים על אחת הפרשיות המזעזעות ביותר בהיסטוריה הפלילית של ישראל.

העובדות העיקריות הקשורות ברצח אסף שטיירמן ידועות. ביום רביעי, 4 בדצמבר 1996, עזב אסף שטיירמן את בית אמו ברחוב ארלוזורוב בכפר סבא. אסף, בן 18, הגיע זמן קצר לפני כן מארצות הברית, שם התגורר עם אביו בשנתיים האחרונות. הוא בא לכאן כדי להתגייס לצה"ל. עד לגיוס ישב בבית אמו באפס מעשה והאם האיצה בו באותו ערב לצאת ולשאוף אוויר צח. למחרת בבוקר נמצאה גופתו של אסף ביער אוסישקין, הסמוך לביתו.

 

"הרצח הזה קרע לי את הנשמה". הנרצח אסף שטיירמן

הנרצח אסף שטיירמן

בגופה היו עשרות דקירות. הראש היה מרוסק מפגיעת אבן כבדה. אחד החוקרים אומר בסרט: "הרצח הזה קרע לי את הנשמה". חוקר אחר אומר כי לא ראה רצח מזעזע בזה בכל הקריירה שלו, בה טיפל בכשלושים רציחות.


בזירת הרצח נמצאו שני סכיני הטלה (המשמשים לספורט).לא נמצאו שום ממצאים אחרים שישמשו קצה חוט לחקירה.

 

סכין הטלה שנמצאה בזירת הרצח

סכין הטלה שנמצאה בזירת הרצח

סמוך לזירת הרצח מצאו החוקרים שאריות סיגריות, עטיפות במבה וביסלי. נמצאו עליהם טביעות אצבעות של יגאל לסרי. האיש נעצר ונחקר אך שיכנע את החוקרים כי אמנם בילה עם חברתו במקום בליל הרצח, אך לא ראה מאומה.

 

אבן מוכתמת בדם ששימשה לרצח

אבן מוכתמת בדם ששימשה לרצח

האבן שריסקה את ראש הנרצח

צוות החקירה הראשון האמין לו ושיחרר אותו. צוותי חקירה נוספים שהוקמו במהלך השנים שבו ועצרו את לסרי, את אחיו ואת אשתו אך לא הצליחו להוכיח שיש להם קשר לרצח.

פיענוח הרצח

 רק ארבע שנים לאחר הרצח פוענחה התעלומה. ב-5 בדצמבר 2000 התייצבה בתחנת המשטרה בירושלים סנדרין חורב, בת 35, אשתו של רעי חורב בן ה-22. היא סיפרה כי בעלה ניסה לרצוח אותה (על ידי עקירת גרונה באצבעותיו). קודם לכן גילה לה כי לפני ארבע שנים הוא רצח צעיר ביער בכפר סבא.

רעי חורב נעצר, הודה מיד ברצח ותיאר באוזני החוקרים בקור רוח ובהרחבה את מהלך הרצח בפרטי פרטים.

 

הרוצח רעי חורב

הרוצח רעי חורב

הוא גם חשף את שותפותיו לרצח – ליה גלוזמ וסיגלית חיימוביץ.

רוצחת סיגלית חימוביץ

רוצחת סיגלית חימוביץ

ליהי גלוזמן. גלוזמן נעצרה אך הכחישה כל קשר לרצח. חימוביץ נמצאה אותה שעה בדרום קוריאה והחוקרים חששו כי לא תחזור לארץ. נחתם הסכם עד מדינה עם גלוזמן שהפך אותה לאדם חופשי. חורב הורשע ונידון למאסר עולם. חימוביץ, שהביאה לזירת הפשע פיגיון (שלא נמצא עד היום), נידונה ל-24 שנים בלבד, בנימוק שהיתה קטינה בעת הרצח.

עד כאן הכרוניקה.

עיתונאות במיטבה

כמה גורמים הפכו את סרטה של נילי טל למסמך מרתק וחשוב. ראשית העובדה שהיא עיתונאית חרוצה. טל ראיינה עשרות אנשים – החל מצוותי החקירה השונים, דרך בני משפחת הנרצח ומכריהם וכלה בבני נוער שהכירו את הרוצחים. היא בדקה כל נתון בחקירה והייתה למומחית בפרשה.

 

הרוצחת ליהי גלוזמן

הרוצחת ליהי גלוזמן

גורם שני שהפך את הסרט למרתק היא העובדה שנילי טל קולנוענית ממדרגה ראשונה שאינה חוסכת מאמץ. כשאמו של אסף שטיירמן אומרת שכל הזיהוי של בנה הנרצח היה פתיחה וסגירת תריס במכון הפתולוגי, נוסעת טל למכון ומצלמת את תריס הזהוי הנפתח ונסגר. כשסנדרין, אשתו של רעי חורב, מספרת על פגישתם באילת היא טסה עמה לאילת, מצלמת אותה כשהיא מספרת את סיפורה על רקע הנוף המרהיב, כולל צילומים תת ימיים. וכשצריך לראיין את אביו של אסף שטיירמן היא נוסעת לניו יורק ומראיינת אותו שם על רקע גורדי השחקים.

STAY ALIVE

הסרט נפתח בצילום וידאו משפחתי נוגע ללב. אסף שטיירמן נפרד מאחיו הקטנים ומאשת אביו בארצות הברית, כשהוא יוצא לישראל כדי לשרת בצה"ל. האם קוראת לעברו stay alive, stay .alive. הסרט מסתיים גם כן בצילום וידאו משפחתי. אסף משחק עם אחיו בפרפרים וברקע נשמע שיר שהוא עצמו חיבר שמילותיו: "יש לי דרך להישאר צעיר".

בין הצילום הפותח והצילום הסוגר נחשף הצופה לסחרחורת בה שרויים בני משפחת הנרצח, חשודי השווא ובני משפחותיהם וצוותי החוקרים. ארבע שנים של ספקות נוראים וחרדה. האב אומר: הייתי הולך בכפר סבא וכולם רוצחים. אתה יכול לנסוע באוטובוס והרוצח יושב לידך. בהמשך מתברר כי זו היתה אכן אפשרות מאד ריאלית. לרוצחת חיימוביץ היתה החוצפה לבוא לחנות בה עובדת האם של אסף ולרכוש אצלה מכנסיים לקראת הטיול למזרח הרחוק.

 

אמו של הנרצח יעל רוזמן

אמו של הנרצח יעל רוזמן

 

האם, יעל רוזמן, אישה יפה, מגלה עוצמה של פלדה. היא מאיצה בחוקרים, יוזמת חקירות משל עצמה, מונעת מהחוקרים לפנות בכיוונים לא סבירים ( חשד כלפי האבא).

כמו טרגדיה יוונית

הסרט צולם זמן ניכר לאחר שהפרשה כולה נחשפה ונסתיימה. המרואיינים מדברים כמו בטרגדיה יוונית שסופה ידוע מראש ולא ניתן לשינוי, אך כאילו מקווים שבכל זאת יתרחש נס. מדי פעם מחזירה אותנו נילי טל אל המציאות בזמן אמיתי בקטעי צילום מיומני חדשות. כמו הקטע שבו הסבא של אסף, יוסף גומל, מטיח באוזני אמו של הרוצח: רוצחת, לא חלב נתת לו אלא רעל. תסתכלי לי בעיניים.

לשיא מגיעה נילי טל בניצול קטעי וידאו שצולמו במהלך החקירה של הרוצחים ושיחזור הרצח. צילום חקירות חשובות הוא חלק משיגרת העבודה של המשטרה. מן הרגע שהצילומים הובאו כראיות לבית המשפט הם הופכים לנחלת הציבור וניתן לעשות בהם שימוש. עיתונאים אחרים היו אמורים לדעת זאת אך נילי טל בחריצותה וביסודיותה ידעה לנצל את הקטעים האלה כמרכיב חשוב של הסרט.

 

הרוצח רעי חורב בעת שיחזור הרצח

הרוצח רעי חורב בעת שיחזור הרצח

יש צילומים המעוררים פלצות. במיוחד צילומי עדותו של רועי חורב. בלשון צחה וברצינות, כמו מורה המדבר לתלמיד מפגר, הוא מסביר לחוקרים את מהלך הרצח. בעת הרצח צעק אסף אמאל'ה וביקש שנפסיק. ליהי ברחה. סיגלית הביאה שבר אבן שבו ניסיתי לרסק את ראשו. האבן הייתה קלה מדי. ביקשתי שתביא משהו כבד יותר. אחרי מספר מהלומות התמוטט ואז חבטתי בפניו באגרופי ובעטתי בו. היה כולו מכוסה בדם. באמת לא הייתי צריך לעשות את זה כל כך מלוכלך. יכולתי לחנוק אותו בידיים או בשרוך.

החוקרים המנוסים זורמים עם הרוצח המהדק את העניבה סביב צווארו. מעמידים פני מתעניינים תמימים. וכשהם שואלים למה התכוון כשהוא אומר רצח, הואו מאבד את סבלנותו ואומר מה יש פה להבין? ר-צ-ח. ריש צדיי חית. ר-צ-ח.

המניע לסרט: טלטלה

 שאלתי את נילי טל, מה הניע אותה להיכנס להרפתקה הקשה הזו.

טלטלה היא אומרת לי. מן הרגע שקראתי את הידיעה הראשונה בעיתון על הרצח הוא לא הירפה ממני. כתבה של ורד לוי בהארץ היתה המניע הסופי. יש לי ילדים (היום הם כבר גדולים) וחשבתי לעצמי הנה אני גרה כאן ברמת אביב, מקום מלא חורשות. מה היה קורה אם היו רוצחים לי חלילה את הילד כאן, ולא הייתי יודעת מי ואיך. הרי אפשר להשתגע.

לא. היא לא חוששת שמי מילדיה היה נקלע למעשה פשע. ובכך דומה כי היא מרגיעה הורים רבים שצפו בסרט. קח בחשבון שאנו משפחה עסוקה מאד, היא אומרת. בנוסף להפקת סרטים אני רב אמן בשח וכמעט אלופת ישראל בשש בש. וגם ילדיי. אחד הבנים היה שוער בנבחרת הנוער של ישראל. אין להם זמן לסטיות כאלה. הם כל הזמן עסוקים. וגם אצלנו בבית יש שימוש במלה "לא" , מה שאני לא בטוחה שהיה שם.

היא לא חושבת שהפשע הזה חושף איזה ריקבון בחברה הישראלית. יש לנו חברה נהדרת. אני מסתובבת בעולם ורואה אין לנו מה להתבייש. מה שקרה ברצח הזה לא מבטא את ישראל. זו מוטציה. ניסיתי לראיין את הורי הרוצחים אך הם סרבו. לא שהייתי נותנת להם דקת מסך אבל רציתי ללמוד ולהבין. מה מביא בחור שאביו רופא ואמו עובדת סוציאלית ואחיו טייס וסבו מורה מפורסם לתנ"ך להפוך לרוצח? אין לי מושג.

הסרט לא פתר את חידת הרצח ללא מניע. אך הוא השאיר הרבה חידות שהעלאתן חשובה לא פחות מן הפתרון.

 

רוצחת ליהי גלוזמן בעת שיחזור הרצח

רוצחת ליהי גלוזמן בעת שיחזור הרצח

תעלומה מספר 1 – מי ידע ושתק

על הרצח ידעו ושתקו שתי שותפותיו של רעי חורב – ליהי גלוזמן וסיגלית חימוביץ. שתיקתן נמשכה ארבע שנים. על הרצח ידעה גם אשתו של הרוצח, סנדרין, ששתקה כמה חודשים.

האם רק שלוש אלה ידעו?

תעלומה מספר  2 – מה ידעו משפחות  הרוצחים, השכנים, המכרים?

לאחר הרצח מיהרה סיגלית חימוביץ לביתה והביאה טרנינג גדול שלה לרוצח (שזרק בגדיו לאוגר הזבל העירוני לאחר שניקה עצמו מן הדם בבירזיה שבבית הקברות הסמוך לזירת הפשע). האם איש לא ראה את הרוצח הלובש טרנניג של בחורה? האם איש לא חש בחסרונו של הטרנינג?

ליהי גלוזמן הסתלקה מזירת הרצח הישר לביתה של סיגלית חימוביץ, כדי לקחת משם את תיקה (ולהזליף לעיניה טיפות). בדרכה לבית פגשה במעלית את אמה של סיגלית. שום חשד לא התעורר?

תעלומה מספר 3  – סכיני ההטלה

בזירת הרצח נמצאו סכיני הטלה (המשמשים לספורט). כיצד זה לא הגיעה המשטרה לרוצח באמצעות סכינים אלה, שהן כלי רצח נדיר. אמו של אסף, יעל רוזמן, הציעה לחוקרים לעבור מבית לבית ולבדוק היכן יש סכיני הטלה. המשטרה טוענת כי עברה מבית לבית. משום מה לביתה של סיגלית חיימוביץ, שגרה מול היער, לא הגיעה.

אמו של אסף גם נקטה יוזמה והפיצה חוזר בכל תיבות הדואר בשכונה בשאלה למי יש סכיני הטלה בבית. איש לא ענה לה. ענין סכיני ההטלה שודר פעמיים בתכנית "בשידור חוקר" בטלוויזיה. איך זה שאיש לא התנדב להודיע למשטרה כי לרועי היה אוסף סכיני הטלה כאלה. דבר שהיה ידוע לכולם.

ומה בדבר החברים והחברות שלהם? האם לא עלה צל של חשד בליבם? האם לא גילו איזו טיפת דם נשכחת? האם לא הבחינו כי השלושה מסתודדים במסיבות ושותפים לאיזה  סוד נורא? אולי הדחיקו, אולי נבהלו, אולי לא רצו לדעת, אול לא רצו להאמין.

מה היה המניע

רעי חורב השמיע כמה גירסאות. לפי הגירסה האחת בליל הרצח עבר אסף שטיירמן מתחת למרפסת בו ישבו שלושת הרוצחים ועישנו גראס. הוא קרא לעבר חורב: אני יודע מה שאתם עושים שם. יה פחדן נראה אם יש לך אומץ לרדת למטה ולעשות את זה כאן. אז הציעה סיגלית חימוביץ: בואו נהרוג אותו. רעי חורב לקח עמו את סכיני ההטלה, סיגלית חימוביץ נטלה פיגיון וכן כפפות (המשמשות לצביעת שיער) נכנסו ליער ווביצעו את הרצח.

פעם אחרת אמר חורב לחוקרים שהרג את אסף שטיירמן כי עיניו של הנרצח לא מצאו חן בעיניו. מאותו רגע שהסתכלתי בעיניים שלו שנאתי אותו, אמר.

בעת השיחזור המשטרתי נשאל למה דווקא אסף נבחר ואז הוא השיב: זה היה מקרי. זה יכול היה להיות כל אחד אחר.

לליהי גלוזמן אמר כי הרצח נועד לחזק אותו.

למה עדת מדינה

ליהי גלוזמן, אחייניתה של הזמרת נורית גלרון (אשתו של רפי רשף) היתה שותפה מלאה לרצח. נכחה בזירת הפשע, ברחה אבל לא קראה לעזרה כשניתן היה אולי להציל את אסף. שמרה בסוד את דבר הרצח משך ארבע שנים. יומיים לאחר הרצח הפכה להיות אהובתו של הרוצח. גם לאחר שנעצרה הכחישה באוזני החוקרים כל קשר לרצח והחזיקה מעמד בשתיקתה (שעוררה את התפעלות החוקרים) יותר מעשרה ימים. היא טענה שאינה זוכרת דבר.

למרות כל אלה החליטה הפרקליטות לחתום עמה הסכם של עד מדינה שהפך את הרוצחת הזו לאדם חופשי. לאחר חתימת ההסכם חזר לפתע זיכרונה והיא סיפרה הכל. לשופטים הסבירה כי קודם החליטה לשכוח הכל ואחר כך החליטה להוציא את זכרונותיה מן המחבוא. ההסכם, שעליו נמתחה ביקורת ציבורית חריפה, הוסבר בכך שבהערר הודאה שלה לא היו שום ראיות נגדה. ובהעדר ראיה עקיפה ("דבר מה נוסף" על ההודאה) היה קשה להרשיע את חורב רק על סמך הודאתו. משפטנים בכירים דחו את הנימוק הזה.

שיטות החקירה של המשטרה

ארבע שנים היה בידי המשטרה חשוד אחד בלבד, יגאל לסרי, שהיה בליל הרצח בסמוך לזירת הפשע ולא היה לו שום קשר אליו. ארבעה צוותי חקירה עצרו אותו (וגם את אחיו) שוב ושוב בניסיון להביאו להודאה. בשלב מסויים כמעט נשבר וביקש להודות על מנת שירפו ממנו. פרקליטו סטר על פניו והניא אותו מלעשות זאת. במסגרת הלחצים שהפעילו עליו עצרו גם את אשתו שהובאה לחקירה עם התינוקת שלה. כשביקשה לאפשר לה לחמם חלב לתינוקת אמרה לה החוקרת: "אין לנו אפשרות לחמם לך את הבקבוק". כשאמרה האם שהתינוקת סובלת השיבה החוקרת: שתמתין עד סוף החקירה. ועוד על שיטות החקירה. הרוצחים זרקו את בגדיהם לאוגר הזבל העירוני בסמוך למקום הרצח. בדיקה אלמנטרית של הזירה הייתה מגלה את הבגדים ומאתרת בו ביום את הרוצחים.

מה היה קורה אם יגאל לסרי היה נשבר ומודה ורעי חורב לא היה נתפס?

נילי טל הפקות

 

נילי טל

נילי טל [צילום זאב גלילי]

נילי טל החלה דרכה כעיתונאית חוקרת בעיתון "הארץ", שם פרסמה שורה של תחקירים בשנים 65-76. עבדה יותר מעשרים שנה בטלוויזיה, הפיקה עשרות כתבות וסרטי תעודה. ב-1996 שודר (במסגרת "עובדה") ראיון שעשתה עם כרמלה בוחבוט בכלא, בו נכלאה על רצח בעלה שהתעלל בה. הראיון חולל סערה וגרם לשינוי חוק העונשין ולשחרור כרמלה אחרי שש שנות מאסר. בשמונה השנים האחרונות הפיקה סרטי תעודה תחילה כבמאית ואחר כך כמפיקה עצמאית. בין הבולטים בהם: "גשר כחול לבן" על גשר המכביה, סרט על סחר באיברים, הסרט "כלות מאוקראינה" ובימים אלה הוקרן סרט המשך המספר מה קרה לגיבורי סרטה הראשון..

כל הצילומים מתוך הסרט "רצח ללא מניע" באדיבות נילי טל ערוץ8

מאמרים אחרים באתר העוסקים בסרטיה של נילי טל

הילדות מברזיל

חברת הפקה של אשה אחת

עלילת הדם בענין השתלת כליות

פרשת ברונה

צעיר יהודי ערבי מחפש זהותו

הישראלי המכוער


10 תגובות בנושא “רצח ללא מניע – פרשת אסף שטיירמן

  1. פינגבאק: תגובות למאמר על ג’ואן פיטרס | היגיון בשיגעון

  2. שחורי

    מה ההגדרה ל"בני טובים"? או אולי ההגדרה צריכה להיות "בני עשירים" – הורים עשירים שלא בהכרח חינכו את ילדיהם נאמנה.

    ולשאלה למה ליהי קיבלה את הפרס הנחשק להיות עדת מדינה מאוד פשוטה – קוראים לזה מי שקרוב לצלחת אוכל או.. כשאתה בן של …או אחיין של….ואפשר להשתיק את הנושא בלי כלא וכו (או במילים אחרות בלי צדק וכו') – אז למה לא להשתמש באמצעים העומדים לרשותינו במיוחד למצבים המורכבים האלו.

  3. דני

    שלום,

    מישהו יודע האם ניתן להשיג את הסרט איפשהו? חיפשתי אותו זמן רב , טרם הצלחתי למצוא.

    תודה.
    תשובה

    התקשר לניטלי טלותקבל תשובה
    ntp@netvision.net.il
    ז.ג.

  4. Lani Losmo

    לא זכור לי שצפיתי בסרט התעודה -את הפרשה אני מכיר היטב (רק ממה שפורסם כמובן). כמה הערות: 1. יצא לי לדאבוני להיות אדם שגילה גופת נרצח בשטח פתוח והייתי עד להליך של בערך כשעתיים מן הרגע בו הגיע שוטר סיור ראשון ועד שהחלה לעבוד המעבדה הניידת של הזיהוי הפלילי שהוזמנה למקום. אני חושש שכולנו מתרשמים יתר על המידה מן המקצועיות של החוקרים בדרמות הרצח האמריקאיות, בדיוק שכפי שכולנו חושבים שסיירת זו, או אחרת, מסוגלת "אם רק תרצה", לבצע פעולות חילוץ בני ערובה מושלמות ונקיות בעזרת המון אימון ואמצעי הייטק. זה לא המצב במציאות. בשביל השוטרים זו עבודה – זה לא אומר שהם לא עושים אותה בנחישות וחריצות, אבל מי שחושב שכל דבר אפשרי נבדק, אצטט לו אמירה יפה מאוד מעולם הארכאולוגיה "איכות המידע שנקבל מחפירה תלוי בצפיפות של רשת סינון העפר" – וכמובן שככל שזו צפופה יותר, כך שהסינון ארוך יותר. ולמשטרה אין "אינסוף" זמן. למשטרה בישראל גם אין אינסוף נסיון. מרבית מעשי הרצח מפוענחים אמצעות ראיות "פשוטות" (מניע, או ראיות ברורות וגסות) או מודיעין. אין כמות גדולה של מעשי רצח "איכותיים" מבחינת הביצוע. מה שראו עיני באותו שדה הייתה עבודה שבארה"ב תתאים יותר למשטרה באזור מרוחק. 2. "חבילות חילוץ מזהב" למעורבים בפשעים מתועבים קשורות רק בעקיפין לייחוס משפחתי או מוצא. העניין פשוט הרבה יותר: אדם שיש ביכולתי להעזר בעו"ד מנוסה, או שיש לו את ה"גב" הכלכלי והמשפחתי הראוי – יכול להדוף בקלות את טקטיקות החקירה המשטרתיות שהן מאוד מוגבלות מבחינה חוקית. כמובן שכאשר החוקרים מזהים אדם שנראה כאילו הוא "בן להורים בעלי אמצעים" הם אולי מראש יצאו מתוך הנחה שמאחר ובמהרה הוא יקבל יעוץ מעו"ד שמכיר את כל הטריקים, השטיקים והחוקים – ולכן יחתרו לסגור על המקסימום שמנסיונם הם יכולים להשיג. כי שוב… בשביל החוקר והתובע זו עבודה: גם אם הנחישות ורדיפת הצד הם מרכיבים שלה. גם רמטכ"ל זו עבודה, ולכן לא נורא במיוחד שרמטכ"ל מוכר את תיק המניות שלו לפני שברור לו שהוא נכנס למרתון עבודה מטורף של שבועות. בניית תיק, השגת הודאה והגשת כתב אישום זו עבודה – ואנשי החוק מנסים, בהתאם לנסיונם, להשיג את המקסימום. אם אתה אמיד – קל לך להשיג מהם דיל טוב יותר. 3. אני לא מכיר רוצחים (כל שכן רוצחים לא מורשעים) אבל כן יצא לי בחיי להתקל באנשים שהיו לכאורה משולבים לחלוטין בחברה, אולם הסתירו סוד נורא מהמשפה והסביבר – הריגה של אדם אחר עקב רשלנות (כמובן שנשפטו), התמכרות לסמים קשים (אצל אנשים לכאורה סופר נורמטיבים) או עיסוק בזנות. הפתעה! איש לא יודע. איש לא חושד. וכשאתה כן יודע פתאום זה נראה כ"כ ברור.

להגיב על דני לבטל