אם מחמוד דרוויש למה לא שירים נאציים

איני בקיא בשירה נאצית. אבל אני בטוח שמומחים לשירה יוכלו למצוא בין היוצרים של גרמניה הנאצית כמה יצירות שהם רואים בהם פננים ספרויות הראויות להיקרא ולהילמד.

עד כה לא זכינו שזוועה כזו תחדור לחוצותינו ולספרי הלימוד שלנו. אם כי כבר יש לכך ניצנים. העיתון "נובוסטי ניידלי" מגלה כי קלטת של "גלוחי ראש" המופצת בחנויות רוסיות בישראל כוללת בין היתר את הטקסט הזה:

"הוא מוכן להילחם למען חירותה של אירופה
ויידע להגן על הגזע הארי
כמה שפוחדים ממנו ז'ידים ועבדים נירצעים,
פריירים, קומוניסטים והומואים. . ."

תופעה זו, מבחילה ככל שתהיה, היא בכל זאת בשוליים. לעומת זאת בזרם המרכזי של החברה הישראלית נהנה המשורר הערבי מחמוד דרוויש, המתבטא ברוח אנטישמית, ליוקרה, הערכה, אהדה, כמעט אהבה.
כשיוסי שריד היה שר החינוך הוא הורה ללמד את שיריו בבתי הספר. הספריות בתל-אביב הפיצו גלויות שבהן מופיע שיר של מוחמד דרוויש (המפעל הזה נעשה בתמיכת האיחוד האירופי). באחרונה תלתה עיריית תל-אביב בחוצות העיר – כמו בשנים קודמות – כרזות ועליהן טקסטים של שירים , ביניהם אחד משיריו של דרוויש.

רוב שיריו מסתירים את כוונותיו אך שיר אחד משום מה נשכח מכל אוהדי שירתו וזהו השיר:

"לכו לאן שתרצו,
אבל לא בינינו,
בשום אופן!
הגיע הזמן שתסתלקו,
שתמותו היכן שתרצו,
אבל לא בינינו,
צאו מכל דבר,
צאו מפצעינו, מאדמתנו,
צאו מהיבשה, מהים, מהכל.
וטלו עמכם את מתיכם…".

אם היה צורך בהוכחה למשמעות השיר הזה היא ניתנה לי השבוע בקליפ ששודר בטלוויזיה הפלסטינית. הקליפ נפתח במילים "הפולשים ברחו מעזה צבא היהודים הובס. היום עזה מחר הגדה ויפו וחיפה". ובהמשך הוקראו מילות השיר הזה בשינויים קלים.

פורסם בקטגוריה חינוך, פלסטינים, שירה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.