פגשתי את רפי פלח בנקודת ההחתמה שהקימו חיילי המילואים מול תחנת רכבת צפון בתל-אביב. הוא ישב על אחד הכיסאות שמסביב לשולחן ההחתמה, שוחח בערנות עם אנשים שהקיפו אותו, ונראה כמו אחד המילואימניקים שחזרו זה עתה מלבנון.

רק כשהתקרבתי אליו הבחנתי בנכותו. הוא נכה צה"ל שאיבד את מאור עיניו במלחמת ששת הימים. כשאמרתי לו שאני כותב ב" מקור ראשון" אמר לי: " תכתוב שאני הצבעתי מר"ץ. באתי לכאן לא רק מפני שאני חושב שצריך לזרוק את אולמרט פרץ וחלוץ. אלא כדי להזים את הדיבורים כאילו המתנחלים והכתומים עומדים מאחורי תנועת המחאה הזו" .

וזה סיפורו:

" נולדתי בלוב לפני 59 שנים. כשעלינו לארץ הייתי בן שנה. התגוררנו במעברה ברמת גן והתערינו בארץ. בשנת 1966 התגייסתי לצה" ל. הציבו אותי בחיל הנדסה ועברתי קורס קצינים בסירקין. שם לימדו אותנו שכל קצין צריך להיות מופת ולהראות דוגמא אישית לחניכים שלו. ואם נכשל הוא צריך לקחת אחריות על כישלונו. אני מצפה לכך שכל הגווארדיה, כולל הרמטכל, תיקח אחריות על מה שהם עשו ועל מה שהם לא עשו וילכו הביתה.

" נפצעתי קשה ואיבדתי את מאור עיניי בפיצוץ מוקש ברמת הבניאס, ליד צומת הטנק. מאז, עברתי תהליך שיקום, השגתי תואר שני בעבודה סוציאלית ותואר ראשון במזרחנות, הקמתי משפחה ויש לי ארבעה ילדים ושתי נכדות תאומות" .

<