מתי בכלל אהבו ללמוד תנ"ך

" במשך קרוב למאה שנה" – כותבת אניטה שפירא בספרה " התנ" ך והזהות הישראלית" – היה התנ"ך הטקסט מעצב הזהות הראשון במעלה בחברה היהודית המתגבשת בארץ ישראל" . זאת, עד לשנות השבעים של המאה הקודמת ו"א ז חל פיחות במעמד התנ"ך בתרבות העברית" .

את הסיבה לכך ייחסה למלחמת ששת הימים והמפגש עם הארץ ש"הרס את הרומנטיקה של המקרא" . וגורם לא פחות חשוב "הניכוס של המקרא על ידי הלאומנות הדתית" .

והנה עכשיו מתפרסם מחקר על דרך הוראת המקרא בבתי הספר בארץ, ממנו ניתן ללמוד שמעולם לא הצליחו להביא את התלמידים לאהבת התנ"ך. גם לא בתקופת הזוהר שמתארת אניטה שפירא.


המחקר פורסם בספר " שורש הדברים" , שראה אור לכבודו של יאיר צבן.

סיבות הכישלון

בעלת המחקר היא יאירה אמית מן החוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב.

"הזהות הישראלית המתגבשת" , כותבת יאירה אמיתי, " כללה את היחס למקרא כרכיב משמעותי" . זה הוליד מיתוס " לפיו כולם אהבו ללמוד מקרא, מיתוס שבימינו הפך לנוסטלגיה פתטית" .

מעיון בדבריהם של העוסקים בהוראת התנ" ך מראשית המאה העשרים, כותבת אמיתי, עולה כי כבר אז לא אהבו ללמוד תנ"ך. היא מצטטת מאמר של בן ציון מוסינזון, מורה לתנ"ך בגמנסיה הרצליה, משנת 1910, המגיע למסקנה כי המסגרת החינוכית של הציונות החילונית לא הצליחה לקרב את הנער לתנ"ך . " מוסינזון נאלץ להודות שהלימוד ב"חדר" (המסורתי) קירב את התנ"ך ללב התלמידים יותר מאשר הלימוד בזמנו" .

ומ-1910 ל-1954. תכנית הלימודים שהוכנה אז בעקבות חוק החינוך הממלכתי מגדירה את מטרות לימוד התנ"ך "להקנות לילדים אהבה וכבוד לספר ואת הרצון להגות בו תמיד" . אבל כבר באותה שנה הגדיר מנהל "תיכון חדש" מאיר בלוך את מצב לימוד התנ"ך כמשבר מתמשך וכי כל המטרות שהוצבו בלימוד תנ"ך לא הושגו. התנ"ך הפך למקצוע שנלמד כדי לעבור בחינה " וששמחים שמתפטרים ממנו" .

ולסיום קטע ספרותי המאשש את המחקר של אמיתי. הוא לקוח מתוך הספר "הגולים" של הסופרת דבורה בארון (1887-1956). וכך היא כותבת: " … הביאה להם ברכה מן המטבח עדשים מבושלים בעגבניות , מרק ריחני ומרהיב בצבעו האדמוני… "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה" אמר. "ברכה, היכן זה כתוב?"

"ה, הלעיטני נא" – קראה ברכה – "בסיפורי המקרא". (הכוונה ל"סיפורי המקרא" של חיים נחמן ביאליק בהם ריכז סיפורים מן המקרא)

והשניים ליד השולחן החליפו מבט רב משמעות ביניהם. על הקיצוצים שנעשו בספר התנ"ך דיברו כבר לא אחת. שוב אין מעתה בשביל הילד הישראלי לא חומש ולא פרשה כי אם רק סיפורי המקרא סתם…" (ותודה לחברי הסופר חיים באר שהפנה את תשומת לבי למקור זה).

ראה על

ננו תנ"ך התנ"ך הזעיר בעולם

התנך של השומר הצעיר ללא אלוהים

דרכו של יורם קניוק מישראלי ליהודי

בורות הנוער מן התנך ועד חומה ומגדל


3 תגובות בנושא “מתי בכלל אהבו ללמוד תנ"ך

  1. פינגבאק: ביום שבו תתרוקן שוב קופת האוצר | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: קבלת החומש היא מסירת הלפיד הבין-דורי, זאת ה"מסורת"

  3. פינגבאק: "אל תגידו בגת": בורות הנוער – מן התנ"ך ועד חומה ומגדל | היגיון בשיגעון

השאר תגובה