איך שוטפים את מוחנו בשיטת פבלוב

moti-morel הריץ את רבין ואת נתניהו לראשות הממשלה את משה קצב לנשיאות (צילום: זאב גלילי)

האסטרטגים השוטפים את מוחותינו ומפעילים את הרפלקס המותנה שלנו יכולים לעשות כמעט הכל * השאלה אם לא הגיעו לגבול, ואם אין בכל זאת הבדל בין ציבור בוחרים לכלבי פבלוב

בראש ממשלת ישראל עומד אדם בן 78, שעבר אירוע מוחי אשר הותיר כתם במוחו. הוא עובר צנתור לתיקון חור בליבו. הוא סובל מעיוורון באחת מעיניו, משקלו כנראה מעל 150 קילו והוא סובל מעוד בעיות בריאות, שהוסתרו או טושטשו.

האם אדם כזה מסוגל לעמוד בראש המדינה ארבע שנים נוספות? האם יוכל להכריע הכרעות גורליות הצפויות למדינה בתקופה זו?

לכאורה הבוחר הישראלי הוא שיכריע בשאלה. טעות. מי שיכריע הם האסטרטגים שיריצו את מסע הבחירות של שרון.

הרפלקס של פבלוב

לצידם של אסטרטגים אלה יעמוד בן ברית רב עוצמה, קוראים לו " הרפלקס המותנה" של פבלוב.

איוואן פטרוביץ' פבלוב (1849-1936), פיסיולוג רוסי, זכה בפרס נובל (1907) על גילוי " הרפלקס המותנה" . פבלוב מצא כי בעת שכלב רואה או מריח מזון נוצרת בגופו תגובה הגורמת להפרשת מיצי עיכול. בעת שהגיש פבלוב את המזון לכלב הוא גם השמיע צלצול של פעמון. לאחר מכן ניסה והשמיע את צלצול הפעמון, בלי להגיש מזון. נתברר כי הצלצול גרם להפרשת מיצי כיבה, אף שלא היה אוכל בסביבה. תגובה זו, אותה כינה פבלוב " רפלקס מותנה" , נתגלתה כבעלת חשיבות רבה, מעבר לתחום הפיסיולוגי. היא מסבירה הרבה מן ההתנהגות האנושית.

dog-of-pavlov ניסוי הכלב של פאבלוב
pavlov איוואן פטרוביץ' פבלוב

הרפלקסים שלנו

לא נעים להגיד אבל רבים מאתנו מגיבים בדיוק כמו הכלב של פבלוב. אנו שומעים איזה צלצול (" שרון יביא שלום" , " פרס יחלק את ירושלים" ) המעורר בנו את הרפלקס המותנה, ואנו משלשלים את הפתק הנכון לקלפי.

האנשים היודעים לעורר בנו את הרפלקס הזה הם האסטרטגים.

הם ממציאים את הסיסמאות ואת התנהלות המועמדים. על פיהם יישק דבר.

האסטרטגים מתייחסים אל ציבור הבוחרים כאל אוסף גלמים. (רק ביידיש יש ביטוי הולם. " עוילם גוילם" שפרושו המילולי " עולם גולם" , אבל משמעותו שהמון אנשים פועלים לרוב באורח לא רציונאלי).

איך פועל אסטרטג

קיימתי בשעתו כמה שיחות עם מוטי מורל, שהוא אולי האסטרטג מספר 1 של המדינה. שאלתי אותו מה סוד הצלחתו.

למוטי מורל, יליד תל אביב בן 53, יש קבלות להצלחות האסטרטגיות שלו. הוא ניהל את המערכות שהביאו את רבין ואת נתניהו לראשות הממשלה, את המערכה לבחירת משה קצב לנשיאות ואת הקמפיין שהביא להצלחת " ישראל בעליה" .

הצלחתו הגדולה ביותר אולי הייתה בהובלת ביבי לניצחון על פרס. הבחירות התקיימו אז בצל רצח רבין. כל האצבעות המאשימות הופנו כלפי נתניהו, שהיה מנודה בעם ואפילו במפלגתו. פרס הוביל בהפרש של עשרות אחוזים.

הסיסמא " פרס יחלק את ירושלים" שינתה בבת אחת את פני המערכה. פתאום כבר לא דיברו על רצח רבין אלא אם ירושלים תחולק או לא.

מוטי מורל מתייחס לעבודתו כאל מקצוע שהוא חלק חיוני של המערכת הדמוקרטית. וכבעל מקצוע נתן את שרותיו למפלגות ולתנועות שאין לו הזדהות אידיאולוגית עמם.

מה קרה לפרץ

יוצאת דופן היא התייחסותו לעמיר פרץ. אני יכול להעיד שזמן רב לפני המפץ הכפול – של שרון ושל פרץ – הוא צפה את קריסת הליכוד וראה בפרץ כוח עולה, שישנה את מעמדה של תנועת העבודה בקרב השכבות שהצביעו באורח מסורתי לליכוד. מתוך הזדהות עם תפיסתו החברתית של פרץ הוא סייע בהתנדבות לבחירתו לראשות מפלגת העבודה ותרם תרומה חשובה להצלחה האדירה של פרץ בסקרים מיד אחרי בחירתו. יועציו של פרץ מתקופת ההסתדרות לא כל כך אהבו את מעורבותו של מורל וסילקו אותו מן הקמפיין. התוצאה הידרדרות מיידית של פרץ בסקרים.

משיחותיי עם מורל הבנתי כי למרות היכולת " למנפל" (זה ביטוי שלו) את המציאות יש גבולות למה שאסטרטג יכול לעשות. לא כל נחש אפשר להפוך לציפור שיר. ולא כל תיש ניתן להפוך לפרה מניבה חלב. והרושם שלי הוא שמורל לא כל כך מצטער על כך שסולק מן הקמפיין של פרץ. לא ברור אם אפשר להפוך אדם המצטייר בציבור כמנהיג פועלים ומחולל שביתות לדמות בשלה להנהגת המדינה. גם אסטרטג איננו כל יכול.

גבולותיו של שרון

לשרון יש אסטרטגים מתוחכמים שיודעים את נפש בהמתם. הם אולי יצליחו להוכיח ששרון עושה דיאטה והוא כבר מתקרב לממדים של טוויגי, שלחץ הדם שלו וראייתו הם כשל טייס פ-16, הכתם במוחו הוא סתם צללית והפגם בליבו הוא מום מלידה שלא הפריע לו כל השנים להיות לוחם גדול. אפשרות אחרת היא שיסיחו בכלל את הדעת ממצב בריאותו של שרון ויתרכזו בשפם של פרץ ובאנגלית שלו.

העם הזה, המתוכנת מזה שנות דור, להיות שותף למצעד האיוולת המוליך לחורבנו, עלול להגיב ברפלקס מותנה לסיסמה הנכונה. הוא יגיר ריר ויגיד " קדימה" . אבל קיימת גם אפשרות שבכל זאת העם הזה איננו אוסף של כלבי פבלוב ויתעשת ברגע האחרון.

==============================================

פורסם בקטגוריה אסטרטגיה, פסיכולוגיה, תקשורת, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

11 תגובות בנושא איך שוטפים את מוחנו בשיטת פבלוב

  1. פינגבאק: שטיפת המוחות כסכנה אסטרטגית | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: מוטי מורל על ההסברה הישראלית | היגיון בשיגעון

  3. פינגבאק: מוסד הנשיאות: מאלברט אינשטיין ועד דליה איציק | היגיון בשיגעון

  4. פינגבאק: מחברה ערכית לחברה מניפולטיבית | היגיון בשיגעון

  5. פינגבאק: תסמונת "חוסר אונים נלמד" והפקרת ירושלים | היגיון בשיגעון

  6. פינגבאק: הספין והאסטרטגיה בשטיפת המוח של הציבור | היגיון בשיגעון

  7. פינגבאק: פרשת ענת קם: מועצת העיתונות מחליטה בניגוד לתקנון האתיקה | היגיון בשיגעון

  8. פינגבאק: יום ירושלים – קישורים לכל המאמרים | היגיון בשיגעון

  9. מאת zmira hecht‏:

    השיטה עובדת! עובדה: בנג'מין נתניהו, הגרוע בראשי הממשלות, ממשיך להוביל בגאון את מעמדו כראש הבא…

  10. מאת שפירול‏:

    זאב,
    לרוב אני מסכים עם דעותיך במאת האחוזים , אך עם המשפט הבא אני לא יכול להסכים "הצלחתו הגדולה ביותר אולי הייתה בהובלת ביבי לניצחון על פרס. הבחירות התקיימו אז בצל רצח רבין. כל האצבעות המאשימות הופנו כלפי נתניהו, שהיה מנודה בעם ואפילו במפלגתו. פרס הוביל בהפרש של עשרות אחוזים."

    מדובר בשקר ותו לא , רבין לפני שנרצח היה במצב ביש פוליטי ודי בוודאות היה אמור להפסיד את הבחירות, אומנם לא נעים להודות בזה היום , אבל בשעות הראשונות להיוודע רצח רבין היו לא מעט אנשים שהכרתי (ואני ליכודניק היום אבל לא הייתי באותה התקופה ) שהרגישו תחושת רווחה. המפגש בכיכר היה מעיין קריאה להצלה של תהליך השלום הגוסס ורק שמאלנים בדם … נכחו בו .

    בינימין נתניהו עמד לנצח את הבחירות בלי מאמץ מיותר וזה היה ברור לכל המשתתפים בכנס, עצם העובדה שניצח גם למרות הרצח את פרס (שזכה באותו האירוע לכינוי פרס הלוזר ), רק מעידה על הגועל שהעם חש מתהליך השלום שהיה לא יותר מרמאות שאת התוצאות שלה אנו סופגים עד היום.

    אגב , אם ברצונך לדבר על ספינים פוליטיים , אני הייתי מתחיל בפסטיבל רבין, איך התקשורת הפכה את הרצח לטרגדיה הנוראית שעברה על מדינת ישראל מאז קום המדינה

    אני רוצה להדגיש אני כמובן נגד כל רצח פוליטי, אך אני בוחל בפסטיבל רבין שנוצר בעקבות הרצח

    • מאת זאב גלילי‏:

      אתה צודק חלקית. נתניהו היה מביס את רבין לולא נרצח. אך אילו פרס היה הולך לבחירות מיד אחרי הרצח היה לו סיכוי טוב לחזכות לפי הסקרים שהיו אז.
      ז.ג.

השאר תגובה