מה פרוש "כבדהו וחשדהו" ומעשה בהונאה של אסיר ש"חזר בתשובה"

הסיפור הבא נשמע כתסריט לסרט " עוקץ" , אך הוא אמת לאמיתה, אף שטרם הגיע ליומני המשטרה ולטורי הפלילים.

סיפורנו מתחיל ביום ראשון ה-23 במאי השנה. מנהל מוסד צדקה גדול התקשר בטלפון לרב, הנחשב לפוסק חשוב, ובפיו השאלה הבאה: הגיע אלי אדם, שלפי מראהו ודרך דיבורו הוא ירא שמיים. הוא סיפר לי כי בעבר היה פושע ואף גנב סכום כסף גדול בארצות הברית. הוא נידון ל-12 שנות מאסר ושוחרר בניכוי שליש על התנהגות טובה. הכסף שגנב נמצא במקום סתר והוא התלבט בשאלה מה לעשות בו. הוא סיפר לי כי התייעץ עם רב וזה אמר לו כי עליו להחזיר את הכסף לבעליו. אך נתברר כי הבעלים נפטר ולא הותיר יורשים. לפיכך פסק אותו רב, כך סיפר לי הבעל תשובה, כי עליו לתת את כל הכסף לצדקה. ועכשיו אני שואל: האם אני רשאי לקבל את הכסף, סכום רציני מאד – 300 אלף דולר.

השיב הרב הפוסק למנהל מוסד הצדקה כי פסיקת הרב של החוזר בתשובה נראית לו מוזרה. הוא ביקש לדבר עם אותו רב אך הבעל תשובה טען כי אינו יכול למסור את שמו. אם כך, אמר הרב הפוסק למנהל מוסד הצדקה: עליך להגיד לאיש כי לפי ההלכה אינו חייב לתת את הכסף לצדקה.

למחרת היום, יום ב' 24 במאי, התקשר שוב מנהל מוסד הצדקה לרב הפוסק, והפעם הייתה בפיו בשורת איוב. וכך סיפר: הגיע אלי אותו חוזר בתשובה והביא עמו מזוודה ובה לדבריו 300 אלף דולר. אמרתי לו מה שהגדת לי, אך הוא עמד על דעתו לתרום את הכסף לצדקה. הוא רק ביקש כי אתן לו 5000 דולר כדי שיוכל לתרום גם למעשי הצדקה של הרב שלו. הוא עמד על כך שהכסף לא יוצא מכספי הגניבה. נתתי לו 5000 דולר מכספי המוסד והאיש הלך לדרכו. כשפתחתי את מזוודה נתברר כי אין בה מאומה ו-5000 הדולר הלכו. האיש היה רמאי ולא חוזר בתשובה.

אמר הרב הפוסק: עליך להחזיר את הכסף למוסד שלך מכיסך. כי לא נהגת לפי הכלל " כבדהו וחשדהו" . וכאסמכתא הביא את הסיפור הבא מדברי חז"ל  " לעולם יהיו בני אדם חשובים לפניך כלסטים והווי מכבדם כרבן גמליאל. ומעשה בר' יהושע שהשכים אצלו אדם ונתן לו אכילה ושתייה והעלהו לגג לשכב ונטל סולם מתחתיו. מה עשה אותו האיש עמד בחצי הלילה ונטל את הכלים וכרכם בטליתו, וכיון שביקש לירד נפל מן הגג. לשחרית השכים ר' יהושע ובא ומצאו כשהוא נופל. אמר לו (ר' יהושע לגנב): ריקה, כך עושים בני אדם שכמותך? אמר לו (הגנב): רבי, לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתי. אמר לו (ר' יהושע): ריקה אי אתה יודע שמאמש היינו זהירים בך?"

וסיים הרב הפוסק ואמר: היה עליך לנהוג כר' יהושע ולהתייחס לאותו בעל תשובה מדומה במנהג כבדהו וחשדהו. לא נהגת כך – עליך לשלם.

 


פורסם בקטגוריה הלכה, לשון, פלילים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה