המנצח הקורא פרטיטורה כדף גמרא

אלי יפה, מנצח כשציציותיו בחוץ. (צילום: באדיבות אלי יפה)

0-eli-yafe

אלי יפה, מנצח כשציציותיו בחוץ. (צילום: באדיבות אלי יפה

החל ללמוד מוסיקה בגיל 19 * השקיע 18 שעות ביממה (" כמו מתמיד בישיבה" ) וסיים בהצטיינות * ממנצח מקהלת חזנות הפך למנצח המבוקש על ידי מיטב התזמורות בעולם * מקפיד להופיע חבוש כיפה וציציות בחוץ * " אי אפשר לנגן את מנדלסון בלי פרושי רש" י ורד" ק" * שיחה עם אלי יפה על יהדות ומוסיקה ועל הקשר ביניהן

הכרתי את המנצח אלי יפה בקונצרט שבסדרת " קלאסיקה במימד אישי" של ד" ר אסתרית בלצן. היא מצליחה למלא אולמות לא רק בכוח נגינתה, אלא גם ובעיקר ברוח החיים שהיא מפיחה ביצירות, בהסברים מרחיבי דעת, ובהמחשות – בצליל, בסיפור, באמצעים חזותיים. תמיד היא מדגישה את הצד היהודי והישראלי שבתרבות המוסיקלית שלה. בקונצרט האמור הפתיעה ד" ר בלצן בכך שהקדישה אותה לסימפוניה השלישית (" הרואיקה" ) של בטהובן בביצוע הסמפונייטה באר-שבע. על הבמה עלה המנצח – חובש כיפה סרוגה גדולה וציציותיו בחוץ. היה לו מה להגיד לקהל במילים: ציטוט מדברי הרב קוק על ההתנגשות שבין הרגש לבין השכל. לאחר מכן נטל את שרביט המנצחים ומשך את התזמורת בתנופה לביצוע מבריק של היצירה.

בהפסקה עליתי אל מאחורי הקלעים והוא קידם אותי במאור פנים, עוד לפני שפתחתי את פי. הוא קורא נלהב של מקור ראשון ושל הגיון בשיגעון. הוא זכר את מראה פניי מן הפעם היחידה שבה פורסם תצלומי בעיתון. ביקשתי לשמוע מפיו את האני מאמין היהודי והמוסיקלי שלו וקבענו פגישה בדירתו שבמרכז ירושלים.

" ילד טוב ירושלים"

אלי יפה נולד בירושלים לפני חמישים שנה. למד בישיבה התיכונית קרית משה וכמה חודשים בישיבת הכותל. הוא התגייס לצה" ל אף שלא היה חייב (" ראיתי בזה זכות" ) , בשל שיתוק ילדים בו לקה בילדותו.

עד גיל 19 לא למד מוסיקה אלא במסגרת מאד רדודה: חלילית, קצת פסנתר באצבע אחת." גם שרתי כמו ילד טוב ירושלים במקהלה של בית הכנסת" .

באחד הימים האזין לקונצרט שעליו ניצח זובין מהטה והחליט שהוא רוצה להיות מנצח. הוא היה אז בן 19, גיל מאד לא רגיל בשביל מוסיקאי מתחיל. הוא חיפה על כך בעבודת פרך. " מרגע שהתחלתי ללמוד באקדמיה על שם רובין בירושלים השקעתי 18 שעות עבודה ביממה ועוד שעה אחת ללמוד גמרא" . למד תיאוריה ואחר כך ניצוח וקומפוזיציה. וכן למד לנגן בכמה כלים (" בבחינת דע לפני מי אתה עומד" ): צ"לו, אבוב, פסנתר, קרן.

" לימוד בסגנון ישיבתי"

" כל החיים שלי הפכו להיות מוסיקה. נשמתי מוסיקה. הייתי מבלה באקדמיה מרגע שפותחים בשבע בבוקר עד שהשומר היה מסלק אותי בלילה. אין ספק שהרגלי הלימוד של הישיבה הכשירו אותי לזה. מה שנקרא מתמיד גדול. הייתי הולך לכל החזרות האפשריות של תזמורות, בירושלים ובתל אביב. לא היה מנצח גדול שלא ראיתי בחזרות. התחלתי לפתח את השמיעה ואת הזיכרון, כדי שאוכל לנצח תמיד בעל פה ולרדת לעומק. לא רק לדעת את הפרטיטורות אלא להבין אותן" .

אלי יפה (צילום: זאב גלילי)

אלי יפה (צילום: זאב גלילי)

"זה נמשך כך ארבע שנים עד שסיים תואר אמן בהצטיינות. נסע ללונדון, למד שם שנה באקדמיה המלכותית למוסיקה וסיים בהצטיינות. במהלך לימודיו בלונדון ניצח על הסימפוניה הרביעית של ברהמס. בעקבות הביקורות הטובות בהן זכה הציעו לו לייצג את האקדמיה בתחרות כלל בריטית על שם סיר ג"ון ברבירולי. " לא יכולתי לעשות את זה כי התחרות התקיימה בשבת" . בסוף אותה שנה ניצח על הסימפוניה השנייה של מהלר" וזכה בתואר " עמית" של האקדמיה המלכותית.

בתום הלימודים בלונדון חזר לארץ. כאן השתתף בכיתת אמן עם ליאונרד ברנשטיין שהגיע אז לארץ. " זה היה תענוג לא נורמאלי שנמשך בסך הכל יום אחד. אבל מה שלומדים אצלו ביום אחד לא לומדים עשר שנים במקום אחר" (ראה מסגרת).

" המנצח כשותף ליצירה"

" התזמורת" , אומר אלי יפה, " היא הכלי של המנצח, כשם שהכינור הוא הכלי של הכנר. אבל כמנצח אני רואה עצמי כמי שמשתתף בתהליך היצירה.

" השלישית של בטהובן שלי איננה השלישית של מנצח אחר. זה כאילו אותם תווים, אותה דינמיקה אותם אפקטים. הכל אותו דבר, אבל זה לא נשמע אותו דבר. כי כשאני מנצח יש לי חלק ביצירה. למנצח יש אמירה אישית. הוא חלק מן היצירה.

" המנצח כראש ישיבה"

" למה אוהבים בפראג כשאני מנצח על מהלר?

" כי אני בא עם מהלר אחר. עם השקפה פילוסופית אחרת. עם השקפה מוסיקלית אחרת. עם הפן היהודי שבזה. והשילוב בין קומפוזיציה וניצוח מפרה אחד את השני. וכאשר מלבישים על זה את כתר התורה אז מגיעים לתוצאה נפלאה.

הייתי משווה את זה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, לשעור של ראש יישיבה. אתה שומע שני ראשי ישיבה דנים באותה סוגיה בגמרא. נקח לדוגמא את סוגיית חרדל ודבורים במסכת בבא בתרא. הסוגיה הזו הייתה הסיוט הגדול שלנו בבגרות. בא ראש ישיבה ומלמד את הסוגיה בדרך אחת ובא ראש ישיבה אחר ומסתכל על אותה סוגיה בגמרא ומביא לך דברים אחרים לגמרי.

ממה נובעות המחלוקות בין בית הלל לבית שמא? הם הרי מסתמכים על אותם המקורות, אבל מסקנותיהם שונות.

ושוב להבדיל אלף אלפי הבדלות גם במוסיקה זה ככה. נקח לדוגמא את בטהובן. אומרים עליו שהוא מהפכן. במה באה לביטוי המהפכנות שלו? אז איכא דאמרי שהוא קלסיקן מאד ואיכא דאמרי שהוא רומנטיקן מאד. אני רואה בבטהובן גם מלחין מודרני מאד לפעמים. למשל בפוגה הגדולה הוא מאד מודרני. וזה יבוא לביטוי בביצוע שלי.

מנדלסון עם רש" י ורד" ק

" וכאן אני מגיע לצד היהודי במוסיקה העולמית. נצחתי פעם על האורטוריה "אליהו" של מנדלסון. לקחתי את כל הטקסט ולמדתי אותו עם רש" י ורד" ק. ואז אמרתי לעצמי: מה רבו מעשיך ה". הפרוש כל כך תואם את המוסיקה של מנדלסון זו ממש מתנה משמים. הקדוש ברוך הוא אומר למנדלסון אתה תעשה את זה ככה. ולרש" י ולרד" ק אמר אתם תכתבו את זה ככה, להבדיל אלף אלפי הבדלות.

" ואותו הדבר אמרתי לתלמידים שלי בבית הספר לחזנות שהקמתי בירושלים בראשית דרכי המוסיקלית. אל תחקה לי את יוסל"ה רוזנבלט. בוא תביא תהילים, תקח את המשפט הראשון ששרת עם רש" י ורד" ק ועכשיו תשיר את זה. והוא שר את זה אחרת.

" וכשאני בא לתזמורת בפראג אני אומר להם: אתם רואים את המקום הזה והזה? חכמינו אמרו כך וכך. תראו איך זה מתאים למוסיקה של מנדלסון. ופתאום הם שומעים את זה אחרת.

מוסיקה תנכית

" חשוב לי מאד לבצע מוסיקה תנכית. עשיתי עכשיו קונצרט של מוסיקה תנכית בפסטיבל האביב בפראג שכלל יצירה של סטרווינסקי, " אברהם ויצחק" , שמושרת בעברית (היצירה בוצעה לראשונה בארץ, על ידי המורה שלי מנדי רודן). אחר כך עשיתי את " הפליט מווארשה" של שנברג ואת " משתה בלשאצר" של וולטון. אני מביא המון יצירות תנכיות צד בצד עם פרקי חזנות ואת הספרות הקלאסית המקובלת שגם בה אני מנסה להאיר את הפן התנכי. לדעתי בכל יצירה יש פן תנכי בצורה זו או אחרת, אפילו בהרואיקה.

" מוסיקה כעבודת קודש"

" היהודים היו הראשונים שהשתמשו במוסיקה לעבודת קודש. אני מאמין באמונה שלמה שאם לא הייתה הדת היהודית שהכירה במוסיקה לא היה הרקוויאם של ורדי, לא הייתה המיסה סולמיס של בטהובן, לא הייתה המיסה בדו של מוצרט. הם לקחו את זה מאיתנו. כמו שנאמר בירושלמי מסכת סוכה: " בעשרה לשונות של שבח נאמר ספר תהילים – באישור, בניצוח, בניגון, בשיר, במזמור, בהשכל, ברינה, בתודה, בתפילה, בברכה. המאושר שבכולן הללויה שהשם והשבח כלולין בו" .

" אתה יכול להגיד את זה בצורה אחרת: שתי מתנות נתן העם היהודי לעולם את התנ" ך ואת המוסיקה כחלק החשוב בעבודת הקודש. לעתים די קרובות אני משלב פרקי חזנות סמפוניים עם סימפוניות של בטהובן, מהלר וברוקנר. אני רואה בזה חשיבות עליונה. שליחות.

מהי מוסיקה יהודית

" המוסיקה היהודית מוגדרת לדעתי על פי תפקידה. נכון שיש כל מיני מוטיבים יהודיים. יש אפילו רביעיה של דימיטרי שוסטקוביץ שנקראת " רביעיה יהודית" . יש כל מיני מוטיבים שנחשבים יהודיים. אבל אם נלך לפי קריטריון זה נמצא כי במוסיקה שנכתבה לבתי הכנסת אין מה שהאתנו-מוסיקולוגים קוראים מוסיקה יהודית. כל האסכולה החזנית המערב אירופאית, אינה יהודית מנקודת מבטם של האתנו מוסיקולוגים. אלה רואים במוטיבים המוסיקליים את השורש של מוסיקה יהודית.

" תקח דוגמא קיצונית . ויליאם וולטון לא היה יהודי. הוא כתב את "משתה בלשאצר", המבוסס על חלומו של דניאל. יש שם סולו לבריטון ואתה פתאום שומע נגינת איכה. מה לכוהן בבית קברות? מה לויליאם וולטון ולמגילת איכה? אני מאמין שזו הוראה מלמעלה. הקדוש ברוך הוא הישרה אותו לדבר הזה בלי שהוא ידע. כנראה שמישהו מנהיג את העולם. כך אני מאמין.

מפראג עד בולטימור

כיום מלא הלוח של אלי יפה ברשימת הופעות בכל חלקי תבל: מנצח כבוד של התזמורת הסימפונית של פראג; מנהל מוסיקלי של " זהות" מטעם תזמורת סימפונית ירושלים המרבה להופיע בעולם ביצירת של מוסיקה יהודית; התזמורת הסימפונית של פראג ; המקהלה הפילהרמונית של פראג; התזמורת הפילהרמונית המלכותית של לונדון; תזמורת הרדיו של וינה; הקאמרית של וינה; תזמורת ברצלונה; הקאמרית של ציריך; בית האופרה בוינה.

" קדיש" לנופלים בלבנון

אלי יפה הוא מלחין פורה בתחום המוסיקה היהודית והאמנותית. הלחין עשרות יצירות חזנות, רביעיית מיתרים, חמישייה לכלי נשיפה מעץ. גולת הכותרת של יצירותיו היא הסימפוניה " קדיש" . הסימפוניה מבוססת על טקסט שכתב אבי דנטלסקי מקרני שומרון, לזכרם של שבעה חיילים שנפלו בלבנון. הסימפוניה בוצעה לפני כמה שנים בפילהרמונית ותנוגן השנה על ידי התזמורת הסימפונית של בולטימור. הפיק 15 תקליטורים של נוסח התפילה בכל ימות השנה.

נושא שליחות

" מה שהניע אותי בתקופת לימודיי היה שראיתי עצמי כנושא שליחות. אמרתי אז לאמא שלי: אני אהיה הראשון שינצח עם הציציות בחוץ בחוץ לארץ. ואני לא אוותר על שום דבר. לא קל לעשות קריירה מוסיקלית כשאתה שומר מצוות. אני דוחה הרבה מאד עבודות בגלל שבת ומועדים. זה לא רק מועדי הופעות אלא גם מועדי חזרות. אך במשך הזמן לאט לאט מקבלים אותי. הקדוש ברוך הוא טוב אתי.

המשפחה במרכז

" החיים של מוסיקאי בינלאומי קשים. אבל מה עשה הקדוש ברוך הוא. הוא אמר לי קודם כל תתחתן עם האשה הכי מתאימה לך. אתה תגדל ילדים ואז תעלה. וזה מה שקרה. אנחנו נשואים עשרים ואחת שנה ונולדו לנו שלושה ילדים. הולכים בדרכי אבותיהם מבחינה דתית. מבחינה מוסיקלית לא בדיוק. אשתי אומרת משוגע אחד במשפחה מספיק. אשתי צודקת, כל מה שתאמר אליך שרה שמה בקולה. אצלי המשפחה עומדת במרכז.

yafe-home

מדגים את תורת הניצוח בביתו (צילום: זאב גלילי)

למדתי מליאונרד ברנסטיין

" יש חשיבות רבה לכך שאני לומד את הפרטיטורה בעל פה ומנצח ללא תווים. התזמורת מרגישה תוך כמה דקות אם אתה בטוח בעצמך ואתה שולט ביצירה. כשאני מנצח על הסימפוניה השלישית של בטהובן, ואני יודע שבתיבה השלישית יש מי במול סול, הקושי הוא מה רצה המלחין להגיד במי במול סול הזה. מה רצה המלחין להגיד בשני האקורדים שפותחים את היצירה. זה שאני יודע מה מנגן כל כלי זה עשרים אחוז מן העבודה. את הדבר הזה קיבלתי מברנשטיין. באותו יום בודד ( וכן גם בהמון חזרות שלו שבהן נכחתי ובפגישות שקיימנו).

עצת הרב שרעבי

" ראשית הקריירה שלי כמנצח לא הייתה קלה. לא יכולתי ללכת כמעט לשום תחרות בגלל שמירת שבת ומועדים. הלכתי לרב

שרעבי, המקובל הירושלמי הידוע, לשאול בעצתו – האם בחרתי בכלל במקצוע הנכון.

" הוא השיב בחיוב ואמר שאני אפרוץ בפסח. ואכן לאחר שנה, בחול המועד פסח, הוזמנתי לנצח על קונצרט חזנות עם הפילהרמונית. שבוע אחרי זה נסעתי לנצח בשטרסבורג וניצחתי שם על תזמורת צ"כית – פרקי חזנות והראשונה של מהלר.

מנגן את ואגנר אבל רק בחו" ל

" ואגנר היה אנטישמי ומנוול גדול, אף על פי כן אני מנגן אותו, אבל רק בחוץ לארץ. לדאבון הלב ואגנר מהווה חוליה במוסיקה שאי אפשר לוותר עליה. הקדוש ברוך הוא לקח את ואגנר, שם אותו במרכז העולם ואמר: אני אבנה את האופרה בביירות ואני אעשה מזה קודש הקודשים של עולם המוסיקה. ומי היו גדולי המנצחים שניצחו שם? כולם יהודים. ביניהם הרמן לוי שהיה בן של רב. צריך לשאול את עצמנו למה הקדוש ברוך הוא נתן את הכשרון הזה לואגנר והעמיד אותו בעמדת מפתח שאי אפשר בלעדיה. אין לי תשובה.

אם מצאת ענין במאמר זה תמצא ענין גם ב"בכיר הכליזמרים בישראל"

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה יהדות, מוסיקה, מוסיקה יהודית, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא המנצח הקורא פרטיטורה כדף גמרא

  1. פינגבאק: "בכיר הכליזמרים בישראל" | היגיון בשיגעון

  2. מאת שמעון גרובר‏:

    שלום זאב,
    חִפשתי חומר על כלי נשיפה בסימפוניה הפסטורלית והגעתי לרשימתך על אודות המנצח בציצית.
    המשך בעשיַתך הברוכה !

    שמעון גרובר

השאר תגובה