ספר הזוהר המתורגם – דמותו של תלמיד חכם יחיאל בר לב

יש לו תואר דוקטור במינהל חינוכי, סמיכה לרבנות ורישיון טייס * בנוסף למפעל תרגום הזוהר כתב מבוא לקבלה  שהפך לרב מכר, פרוש לתלמוד הירושלמי ועוד ספרים רבים * קיבל הסכמות מגדולי הרבנים * מצהיר: "תורה לא הולכת עם אקדמיה",

לפני זמן מה התקשר אלי אדם שמעולם לא שמעתי את שמו: " אני הרב יחיאל ברלב. אתה נוהג לכתוב מדי פעם על ספרים. מדוע אינך כותב על הספרים שחיברתי?" .

בקשתי שיספר לי על ספריו. על פי התשובה חשבתי שמדובר באחד מאותם תמהונים, שכל איש תקשורת נתקל בהם מדי פעם. הוא סיפר כי חיבר פרוש ותרגום לתלמוד הירושלמי ולתלמוד הבבלי, כתב פרוש ותרגום לספר הזוהר, ועוד ועוד ספרים.

yechiel-barlev

שלושה פרושי ענק בפחות מעשרים שנה. יחיאל ברלב בחדר עבודתו. (צילום: זאב גלילי)

התאפקתי שלא לומר לו שדבריו נשמעים כאגדות רבה בר בר חנא, האמורא שסיפר סיפורי גוזמאות על מסעותיו, בהם גילה את קורח ועדתו הצועקים מתוך התהום ואת מתי המדבר השוכבים כענקים במדבר החול.

האיש עורר את סקרנותי וקבעתי עמו פגישה בביתו שבפתח תקווה. בדרך נזכרתי במכתב שכתב בשעתו הרב יהודה לייב אשלג, בעל פרוש " הסולם" לספר הזוהר, בו גילה כי האיש ממנו למד את סודות הקבלה היה מפורסם בעיר כסוחר ורק בלילות עסק בתורת הנסתר. זהותו של אותו סוחר מקובל לא נודעה עד היום הזה.

מפוניבז' לדוקטורט

למרבית ההפתעה פגשתי אדם נורמלי לחלוטין. נשוי, אב לחמישה ילדים וסב לנכדים. אך דומה שדווקא הנורמליות הזו לא מקטינה אלא אף מעצימה את חידתו של האיש.

יחיאל בר לב נולד לפני שישים שנה בתל אביב להורים יוצאי ליטא, שומרי מצוות נוסח המזרחי. את ראשית חינוכו קיבל במוסדות ממלכתיים דתיים – בית ספר יסודי התורה, ישיבת תל-אביב, ישיבת הישוב החדש. בגיל 16 עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק. למד ארבע שנים ובגיל 21 התגייס לצבא ושרת כמורה בישוב ספר. עשה בגרות אכסטרנית והלך ללמוד כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. לאחר שסיים תואר ראשון נסע לארצות הברית. שהה כמה שנים בשיקגו בלימודים כשהוא מתפרנס מהוראה. חזר ארצה על מנת לשאת אשה, שב להרצות הברית והשלים תואר שני במינהל חינוכי. בין לבין קיבל סמיכה לרבנות, למד לטוס, קיבל רשיון טיס אזרחי וצבר מאה שעות טיסה. בשעות הפנאי נהג לשחק גולף ולעשות סקי. בשנת 1976 קיבל תואר דוקטור בפסיכולוגיה חינוכית מאריזונה סיטי יוניברסיטי וחזר ארצה עם משפחתו. התגייס לצבא הקבע ועל סמך השכלתו האקדמית קיבל דרגת ייצוג של רב סרן בתפקיד ראש מדור תורת הוראה. בין היתר עסק בתכניות לחינוך "נערי רפול". לאחר שחרורו עבד כמה שנים בבית ספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1980 החליט לעבור להרבצת תורה בילדים. (" אשתי ביקשה להניא אותי מלעזוב את האקדמיה ואני אמרתי לה שאיני רוצה שהדוקטורט יפריע לי לעשות מה שאני רוצה" )

עד כאן סיפור ישראלי רגיל. מכאן ואילך מתחיל הסיפור המדהים של אדם שללא כל הכשרה אקדמית בתחום הקבלה, וכשברקורד שלו לימוד ישיבתי קצר יחסית, חיבר פרושים ותרגומים לשלושת המפעלים הגדולים ביותר בארון הספרים היהודי לאחר התנ" ך – התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, והזוהר. והכל בפחות מעשרים שנה.

מבוא לקבלה כרב מכר

הספר הראשון שחיבר ברלב הוא "מבוא לקבלה" שראה אור בשנת 1982. הספר נושא את השם "ידיד נפש" ומאז זהו הלוגו הקבוע של כל ספריו. מבוא לקבלה נמכר עד כה בארבעים אלף עותקים ומוסיף להימכר. הוא כבר תורגם לאנגלית, לצרפתית ולספרדית. כתב שלושה ספרים על כוונות התפילה וכן ספרים על הקרבנות ועל הלכות שבת שנועדו לתלמידים. שמירת שבת תורגם לאנגלית. אחר כך תרגם ופרש את "מגיד מישרים" (ספר קבלי שחיבר בעל השולחן ערוך, ר' יוסף קארו) . מהספר הזה כבר יצאו שבע מהדורות.

הסכמת הרב עובדיה יוסף למבוא לתורת הקבלה

הסכמת הרב עובדיה יוסף למבוא לתורת הקבלה

ואז בא המפעל הגדול הראשון – התרגום והפרוש לספר הזוהר, 14 כרכים. אחר כך הופיע פרוש לתלמוד הירושלמי, גם כן 14 כרכים. וכבר יצאה מהדורה שניה. וכבר עובדים על תרגום המפעל הזה לאנגלית. מן הפרוש לבבלי הודפסו בינתיים רק שני כרכים אבל באתר שלו באינטרנט הוא מעביר מדי יום את הדף היומי.

" תורה בלי אקדמיה"

האם ייתכן שאדם כמעט ללא כל הכשרה מוקדמת ירים בכוחות עצמו ("אני עושה הכל לבד" ) שלושה מפעלים כאלה? ברלב מדגיש באוזניי שפעם אחת קרא ספר אקדמי בנושא קבלה ולא יסף. הוא אינו מכיר את מחקריהם של גרשום שלום, ישעיהו תשבי, משה אידל, יהודה ליבס וחוקרים אחרים. גם לא למד ארמית בצורה מסודרת במסגרת אקדמית. (" אקדמיה ותורה לא הולכים אצלי יחד" ).

על יחסו של העולם התורני למפעליו של ברלב ניתן ללמוד מן ההסכמות שקיבל. על פרושו לזוהר קיבל הסכמות מהרב עובדיה יוסף, מהרב שלום הדאיה, ראש ישיבת המקובלים בית אל, ומן הרבי של סדיגורה, אברהם יעקב פרידמן. על פרושיו לירושלמי ולבבלי קיבל הסכמות מהרב אברהם שפירא, לשעבר הרב הראשי לישראל ומהרב מרדכי אליהו, לשעבר הראשון לציון. על הבבלי קיבל גם הסכמה מהרב שריה דבלצקי, תלמיד חכם בעל מוניטין מבני ברק.

ראיון עם יחיאל בר לב

איך הגעת בכלל לנושא הקבלה שלא עסקת בה לא בלימודיך הישיבתיים ולא בבר אילן?

בר לב: יום אחד קרה לי דבר כזה. אני לומד משנה ברורה הלכות שבת ושם כתוב לא לקרוא עיתונים בשבת. והוא ממליץ לקרוא את "ספר החיים" של ר' חיים מוולוז'ין.  הלכתי וקניתי את הספר "נפש החיים" ונתקלתי במלה ספירות. נעצרתי . עד אז לא היה לי מושג בקבלה.  ואז  התחלתי לחפש.

אחי, שהוא תלמיד חכם וחסיד ברגלס יעץ לי לקרוא את הספר "שערי אורה" של ר' יוסף ג'יקטיליא. הלכתי לספריה בר אילן לקחתי ספר של פרופסור יוסף בן שלמה שדן במשנתו של ג'יקטיליא.  אני מעיין ומעיין ואני מרגיש שלא קורה לי שום דבר. אמרתי לעצמי סיפור חסידי יכול להביא אותי לדמעות וכאן שום דבר?  אני סוגר אותו ומחכה שבוע ועוד פעם ואון סה רירט נישט. (ביידיש: לא הזיז לי שום דבר). כמה שבועות אחר כך הזדמנתי  לחנות ספרים בבני ברק ואז אני רואה את הספר עצמו. קניתי, באתי הביתה והרגשתי שאני לא  יכול לסגור את זה יותר. ואז קיבלתי על עצמי לא לקרוא ספרים של פרופסורים.  רפואה כן פיסיקה כן. קבלה לא לקרוא.
מי היה מורה שלך?

בר לב: הרבה שלי שהתייעצתי אתו. היה רב חיים  פרידלנדר. הוא טיפוס מיוחד. יקה שמשגיח  בפוניבז'. היה מומחה לרמח"ל מומחה למהר"ל, איש אשכולות.

התחלתי את לימודי ב"חוקר ומקובל" של הרמח"ל שהוא ספר לימוד מצוין בקבלה. והעמקתי בעוד ספרים הרבה עד שהגעתי לזוהר.
אתה יודע שרמח"ל נחשב לבעל  נטיות שבתאיות?

ברלב: נו א מעישה צדיק כזה בעל מסילת ישרים הוא שבתאי ?

 הספר הראשון שכתבתי בנושא היה "מבוא לתורת הקבלה" שזכה מייד לתפוצה המונית. על הספר הזה קיבלתי הסכמה של הרב עובדיה יוסף שכתב בין היתר:

"הריני מאשר בזה קבלת מחברתו היקרה הנקרא בשם 'ידיד נפש' המשמשת כמבוא לחלק הנסתר של תורתנו הקדושה, בהסבר נכון ובטוב טעם ודעת, ויסודתו בהררי קודש, תפוח זהב במשכיות כסף…".

לאחר מכן הוצאתי את הספר "כוונות התפילה" של האר"י בשלושה כרכים. את שני הספרים הוצאתי בכוחות עצמי ללא מו"ל.

איך קיבלת את ההסכמה של הרב עובדיה יוסף?

קודם לכן קיבלתי הסכמה של ר' יהושע דובליצקי הוא היה התלמיד של ה"חזון, איש" בעל ידע עצום. היום הוא נחשב בין הגדולים. אמרו לי אתה רוצה הסכמה לך אליו. הרב של בית הכנסת שלי מכיר אותו והוא אמר לו לקבל אותי. אמרו לי חברים תחבוש מגבעת. אמרתי: מה זה פורים? אני מתפלל כך בבוקר אם לפני הקבה זה טוב זה צריך להיות טוב גם לדוליצקי.  ישבנו שעה שעה וחצי. דיבר אתי על השקפות  ונתן לי הסכמה. הוא פתח לי את הפתח לעובדיה יוסף ולהסכמות נוספות.כדי שספר יצליח צריך הסכמות של אשכנזי ספרידי ותימני והיה לי שלושתם – דוליצקי  עובדיה יוסף והרב צוברי.

איך הגעת לעובדיה יוסף

עם אוטובוס. נגשתי ודפקתי בדלת. זה היה בתקופה אחרי שהיה רב ראשי.  עוד הרבה לפני הקמת ש"ס. השארתי  לו את הדפסת המחשב ואחרי שבוע מצלצל אלי הביתה ואומר לי שההסכמה מוכנה. 

ההסכמות עזרו למכירות, אך  ההוצאות היו גדולות והתכנית לתרגום ספר הזוהר והפרוש לירושלמי חייבו השקעה גדולה. כאן שיחק לברלב מזלו ונמצאו נדיבים שתרמו לקידום הפרויקטים שלו.

בין לבין חיבר ספר על קרבנות ועל הלכות שבת בשביל תלמידים. חלק מספריו תורגם לאנגלית ולשפות אחרות. אחר כך הוציא את "מגיד מישרים", ספרו הקבלי של מחבר השולחן ערוך, ר' יוסף קארו, הכולל מבוא גדול ופרוש בגוף הספר.

כל חיבוריו עד עכשיו הכשירו אותו לכתיבת התרגום והפרוש לזוהר.

כמה זמן לקח לך לכתוב את הזוהר?

בר לב: שלוש שנים.

את תרגומו ופרושו של הרב  אשלג אתה מכיר?

כן, אבל לא נזקקתי לו.

אחר כך נתפנה לפרושו לירושלמי ולבבלי.

   על שטינזלץ שמעת? 

לא רוצה לשמוע ממנו.

למה? כי הא חב"דניק?  
אני ליטאי אבל אני פתוח גם לחב"ד. ספרי חב"ד הכי אהובים עלי. על התניא אין צורך לכתוב .

שטינזלץ מתרגם. אם ישנה קושיה הוא לא יגיד ולא יסביר לך מה קשה. כשיש תרוץ הוא לא יסביר לך מה התירוץ. חוץ מזה אין לי טענות אליו.

 ומה עם העיונים שלו?

ברלב: זה בובקס.  אבל לגופו של עניין כשיש לך בגמרא משא ומתו ואתה מקשה קושיה את השור הוא לא תופס בקרניו. הבעיה היא שהאנשים מסתפקים בו. אילו היה נותן את התחושה שאני נתתי את האלף בית את ג ד תמשיך הלאה.  הוא עושה כאילו שאתה שם. מלא וגדוש.

אם כבר אזי אני מעדיף את שוטנשטין. הוא  הכי טוב.

אחרי זה התלמוד הירושלמי. גמרתי כבר 14 כרכים ויצאה כבר מהדורה שניה. 

מי עזר לך בירושלמי?  כשאין לך פרוש רש"י?

סייעתא דשמיא. 

 " מאמץ עצום"

ד"ר בועז הוס מאוניברסיטת בן גוריון, שתחום ההתמחות שלו הוא קבלה בת זמננו והתקבלות ספר הזוהר, אמר לי: " התרגום בהחלט סביר. הוא איננו אקדמי, אלא מקובל. אין לי אלא להתרשם מן המאמץ העצום שבר לב השקיע, והיכולת המרשימה שלו לעמוד במשימה כזו, שאף אקדמאי ישראלי לא עמד בה. אני מתייחס לזה כאל תופעה רבת עניין ששווה מחקר והערכה" .

על פרושו לירושלמי אמר לי ד"ר רמי ריינר ממכון הרטמן ואוניברסיטת בן גוריון: " זה מפעל לא רע כפרוש במסגרת הז'אנר המסורתי. הוא קורא את פרוש "פני משה" שנכתב בראשית המאה ה-19, תרגם אותו לעברית מודרנית ועשה ממנו פרוש רציף בלשון שווה לכל נפש. חוקר העוסק בירושלמי לא יכול להעזר בו כי ה"פני משה" עושה בבליזציה של הירושלמי. אך לסתם יהודי הרוצה ללמוד את הירושלמי ברצף הוא יכול לעזור. אין בו חילופי גירסאות והוא לא השתמש במחקר המונומנטלי של ברל רטנר שלפני מאה שנה עשה עבודה מדהימה בקביעת נוסח הירושלמי על פי ציטוטים שמביאים הראשונים" .

  

רמי ריינר

רמי ריינר

20 תגובות בנושא “ספר הזוהר המתורגם – דמותו של תלמיד חכם יחיאל בר לב

  1. פינגבאק: הקטסטרופות של ד"ר מנחם קליין

  2. פינגבאק: מלכת אסתר או מלכת הקבלה

  3. פינגבאק: גרשום שלום על משיחיות, ציונות ואנרכיה בלשון

  4. פינגבאק: תורת הקבלה מנקודת מבט של הפסיכולוגיה | היגיון בשיגעון

  5. שי שבתאי טויק

    מדהים מפתיע ושוב מדהים . האיש בר לב הספיק לבצע דברים . שבן אנוש ממוצע לא יוכל לבצעם אפילו ב 1000 שנה . עליו ייאמר בני בכורי ישראל ובך אתפאר . אני תושב פתח תקוה מצדיע לו ומברך בעלה והצלח

  6. מזדמן לבלוג

    עוד דוגמה טובה לכך שמחבר בלוג זה מתייחס בחשיבות יתירה לאקדמיה הבדיונית.
    דבריו של ריינר היא דוגמה טובה לאקדמיה – תגובה לא אוהדת, לא ענינית, חוסר הבנה, מילים גבוהות, או בפשוטות כפי שתלמידי אומרים לעתים בשומעם פילוסופיות או תיאוריות בדיוניות מחוקרים למיניהם "קשקוש באלאבוש"

  7. דרךארץ

    התלמוד הירושלמי בשמו הרשמי ידוע כ"תלמוד פלשתינאי".

    http://www.jewishencyclopedia.com/articles/14213-talmud

    תגובה:

    האם כוונתך לומר שהפלסטינים כתבו את התלמוד הירושלמי?
    באתר שהבאת, הכתוב אנגלית, מכונה אמנם הירושלמי "התלמוד הפלשתינאי". הוא התכוון לכתוב התלמוד הארצישראלי. ומכיוון שבאנגלית מכנים את ארץ ישראל פלסטיין כתב התלמוד הפלשתינאי.

    זה מזכיר לי מישהו שכתב בעיתון אנגלי שבכנסת הקריא הנואם פסוק מן "הגירסה העברית של הברית הישנה" [דהיינו התנ"ך].
    ז.ג.

  8. דרךארץ

    אגב, אם אתה מעוניין לדעת את זהותו של המורה של בעל הסולם – אותו סוחר מקובל אנונימי – תקרא את הספר "כתבי הדור האחרון".
    באחד העמודים זה כתוב.

  9. פינגבאק: מלכת אסתר או מלכת הקבלה | היגיון בשיגעון

  10. מדמוני אסף

    אשרי העם שאלו הם בניו, זכות גדולה בחלקו של בר-לב. את שכתב בלבד, אין אנשים מספיקין לקרוא משך מהלך חיים.
    ולך זאב – תודה גדולה.

  11. יקיר

    האמירה "אדם שללא כל הכשרה אקדמית בתחום הקבלה… חיבר פרושים ותרגומים לשלושת המפעלים הגדולים ביותר בארון הספרים היהודי…" מקוממת מעט.
    הרי לא מצינו ולו אקדמאי אחד שפירושו הפך לבן בית אצל כל שומר מסורת. ואילו בעל הסולם, המתוק מדבש, הרב שטיינזלץ, מכון שוטנשטיין, הרב קהתי ועוד כולם, ללא קשר לאקדמיה, מצויים מאוד.

  12. פינגבאק: תורת הקבלה מנקודת מבט של הפסיכולוגיה | היגיון בשיגעון

  13. פינגבאק: ספר הזוהר הקדוש – מי כתב אותו ומי כתב את מחזות שקספיר | היגיון בשיגעון

    1. זאב גלילי

      אין לי מושג. המידע האחרון שיש לי ממנו הוא טלפון 039304013 מתגורר בפתח תקווה רחוב רוטשילד

      1. חגי

        לפני כשנה יצרתי קשר עם הרב יחיאל בר לב
        הוא ענה לי שהוא לא מתעסק יותר בקבלה
        כי הוא התעוור,
        השם ישלח לו רפואה שלמה.

להגיב על חגי לבטל