איך להסביר את המהפך של פרס מנץ בטחוני ליונה מדינית


שמעון פרס שקל בזמנו אפשרות לרוץ לראשות הממשלה בראש "מחנה השלום" ובתמיכתה של מרץ * בכך דומה כי הגיע לשיאו התהליך שעבר פרס מאז עמד בצמרת המדינה ובמרכז העשייה הביטחונית * האיש, המסמל אולי יותר מכל אדם אחר את הבנגוריוניזם, עבר למחנה האחר, שבן גוריון תיעב והרחיק * 
מה הביא לשינוי המהפכני בעמדותיו של פרס?

 

שמעון פרס ויקישיתוף

משה סנה ויקישיתוף

משה סנה ויקישיתוף

על מנת להבין זאת נספר אולי את הסיפור של אישיות אחרת, שעברה תהליך דומה – משה סנה (קליינבאום).

סנה, יליד פולין, למר רפואה באוניברסיטת וארשה ומגיל צעיר היה פעיל בתנועת הציונים הכלליים וציר מטעמה בקונגרסים הציוניים. הוא עלה לארץ ב-1940 וכאן מילא שורה של תפקידיםבכירים ב"הגנה", נטל חלק פעיל במאבק נגד הבריטים והגיע לדרגת ראש המטה הארצי של ההגנה (רמ"א).הוא התפטר במחאה על כך שהסוכנות היהודית החליטה על הפסקת הפעולות נגד הבריטים (במסגרת שיתוף הפעולה עם אצ"ך ולח"י). הוא המשיך עם זאת בתפקידראש האגף הפוליטי וראש מחלקת העליה של הסוכנות.

התמורות בהשקפותיו של סנה החלו להתגלות עם הקמת המדינה. בניגוד לעמדתו של בן גוריון, שחתר לאוריינטציה פרו מערבית, סבר סנה כי על ישראל לקשור את גורלה ב"עולם המחר" והצטרף למפ"ם הסטליניסטית. ב-1952 עמדבראש האגף השמאלי של מפ"ם, שפרש מן המפלגה והצטרף למפלגה הקומוניסטית. סנה היה אדם בעל כריזמה,כושר אנליטי ויכולת מנהיגותית. רבים אמרו כי לולא נטש את המחנה הציוני יכול היה להגיע לראשות הממשלה. אך בתקופה הקומוניסטית שלו היה מכור לחלוטין להערצת "עולם המחר", למרות שזוועות סטלין כבר היו ידועות. הוא הרחיק לכת עד כדי מסירת מידע סודי על צה"ל לסובייטים, כפי שנתגלה במסמכים שנחשפו באחרונה בברית המועצות.

שמעון פרס נולד בפולין בשנת 1923 עלה ארצה עם משפחתו בשנת1934 וכאן נכנס לפעילות פוליטית בגיל צעיר. נבחר מזכיר תנועת הנוער העובד והלומד בגיל 17, תפקיד רב חשיבות באותם ימים. הוא נקרא לעבוד עם דוד בן גוריון בשנת 1947 ובשנת 1949 עמד בראש משלחת משרד הבטחון לארצות הברית, שיצאה לשם בניסיון להשיג נשק, בעיצומה של מלחמת השחרור.ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1953 בהיותו בן 30 בלבד, התמנה פרס למנכ"ל משרד הבטחון וחולל נפלאות בתפקיד זה ובתפקיד סגן שר הבטחון הוא פיתח את התעשיה האווירית והבטחונית;ביסס את הקשרים המדיניים והצבאיים עם צרפת; היה הרוח החיה מאחורי המהלכים המדיניים והצבאיים שהובילו למבצע קדש; קשר את החוטים הפיננסיים, המדעיים, הצבאיים והמדיניים שהביאו לבניית דימונה ולפיתוח האופציה הגרעינית של ישראל.

עם פרישת בן גוריון ממפא"י פרש פרס יחד עמו והיה מזכ"ל תנועת רפ"י שהקים בן גוריון. בכלהגלגולים הפוליטיים שעבר מאז הוא המשיך להחזיק בעמדות, מדיניות ובטחוניות, שניתן לכנותן בנגוריוניסטיות. עד למהפך שהתחולל אצלו ושהוביל לאוסלו. מקורביו אומרים שהמהפך חל בסוף שנות השמונים לאחר ששמיר טירפדאת הסכם לונדון שעשהפרס עם המלך חוסיין.

תפיסת הביטחון של בן גוריון

על מנת להבין את המהפך הזה צריך להבין את התפיסה הביטחונית של בן גוריון שהובילה לאופציה הגרעינית.

בחודש נובמבר 1948, כחמישה חודשים לפני תום מלחמת השחרור, כינס דוד בן גוריון את מפקדי החזיתות והחטיבות של צה"ל ואמר להם את הדברים הבאים:

" קץ המלחמה. האם יהיה קץ – גם אם המלחמה תיגמר עכשיו? … ואם ייכרת שלום – האם יש מלחמה שלא היה לפניה שלום? יש לראות לא החלטות וניירות, אלא מציאות היסטורית. מהי מציאותנו? עמי ערב הוכו על ידינו. הישכחו זאת מהר? 700,000 איש היכו 30 מיליון. הישכחו עלבון זה? … היש בטחון שלא ירצו להתנקם בנו?…"

בן גוריון אמר עוד כי ניצחוננו במלחמת השחרור נבע יותר מן השחיתות והפיגור הערביים מאשר כוחנו. אנו עומדים מול ים של מאות מיליוני ערבים ובעתיד לא בטוח שנוכל לנצח.

הבנה מפוכחת זו של המציאות היא שהובילה את בן גוריון, עוד במהלך מלחמת השחרור, לפעול להשגת האופציה הגרעינית. מטרתו היתה ליצור איזון בין ישראל הקטנה לבין העולם הערבי. שמעון פרס היה נושא הכלים והמבצע של מדיניות זו.

אסטרטגיה של יאוש

את המטמורפוזה של פרס ניתן להסביר כאסטרטגייה של יאוש. הוא עצמו הסביר לא פעם כי בעידן בו הולך המזרח התיכון ונהיה גרעיני אנו הולכים ומאבדים את היתרון האיכותי שאיפשר את קיומנו. הוא רק לא הסביר עד היום מדוע מסמך שלום עם הפלשתינאים, או עם חלק ממדינות ערב, יבטל את שאיפותיהם להשמיד אותנו. הוא גם התעלם מן המציאות שבן גוריון ידע להצביע עליה והיא שהשלום עם הערבים איננו תלוי בנו. אסטרטגיית היאוש של פרס הובילה למדיניות אוסלו, שיש בה איזו אמונה מיסטית בשינוי המציאות באמצעות מסמכים ומילים. נחתום הסכם ו"יהיה מזרח תיכון חדש".

המערב כבר כאן

לאמונה המיסטית הזו יש גם פן תרבותי. הדור שקם לאחר בן גוריון התרגל לחשוב על ישראל כעל מדינה שהיא חלק מן העולם המערבי. ובעולם המערבי יש שלום. ועובדה שהשלום אפשרי, גם בין מדינות שלחמו אלה באלה מאות שנים. עד למלחמה העולמית לפני שישים שנה. בעולם המערבי יש חיים טובים, קוקה קולה ומקדונאלדס ומחשבים והיי טק ובורסות. עובדה, אנחנו אירופה. די, ההיסטוריה נגמרה, אפשר להתחיל לעשות חיים. זו עמדת השמאל הרדיקלי בישראל, יורשו של השמאל מלפני דור, שהזדהה עם ברית המועצות. פרס קרוב יותר בגילו לדור של בן גוריון מאשר לדור החדש. אך הוא היה מוקף כל ימיו בצעירים לובשי בלייזר (מיוסי ביילין ועד אורי סביר) שנמנו עם השמאל התרבותי העכשוויסתי. שנתנו לו תחושת נעורים, שהביאו אותו אולי למחשבה שהוא צריך להשתלב בזרמים התרבותיים החדשים.

מה הניע את משה סנה

מבחינות רבות משה סנה הקדים את פרס בחמישים שנה. אחד מנושאי כליו של סנה, יאיר צבן (לשעבר חבר כנסת ושר הקליטה מטעם מפ"ם-מרץ), הסביר לי פעם שסנה היה משוכנע שהוא מציל את מדינת ישראל משואה המאיימת עליה. סנה לא ראה שום סיכוי לישראל להתקיים כחלק מן העולם המערבי (שלדעתו נמצא בתהליך של קריסה) בתוך הים הערבי שמסביבנו. רק היצמדות ל"עולם המחר" תאפשר למדינה לשרוד. ובבוא הגייסות הסובייטיים לגבולות הארץ יקדם את פניהם מנהיג יהודי שצפה את הנולד. משה סנה.

לשבחו של סנה ייאמר כי הוא חזר בתשובה בסוף ימיו. אחרי מלחמת ששת הימים מתח ביקורת קשה על הגוש הסובייטי ולפני מותו ציווה כי ייאמר קדיש על קברו.

ראה כשהשמאל הקים מחתרת בצה"ל

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, בן גוריון, מרקסיזם. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא איך להסביר את המהפך של פרס מנץ בטחוני ליונה מדינית

  1. פינגבאק: בין ישראל בר לשבתאי קלמנוביץ’ | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: המרקסיזם כבר מת מזמן מדוע רבים כל כך מתגעגעים אליו | היגיון בשיגעון

  3. פינגבאק: כל מה שרצית לדעת על הנשיא החתרן הבלתי נלאה | היגיון בשיגעון

  4. מאת דליה גלבוע‏:

    מעניין ומאיר עיניים

השאר תגובה