1. מה יש באתר.
יש בו טורים שנכתבו מאז הופעת הטור "היגיון בשיגעון" בעיתון "מקור ראשון" ב-1998, והמאמרים שהופיעו באתר מאז פרישתי ממקור ראשון בסוף 2007. עד כה נצברו באתר כ-950 יחידות טקסט ("פוסטים" בלשון האינטרנט). הואיל והמאמרים נכתבו לטור בעיתון מודפס, הרי בחלק גדול מהם יש יותר מנושא אחד, לעתים 4-6 נושאים. בסך הכל יש באתר למעלה מאלפיים קטעים המחזיקים כשני מיליון מילים. עדיין חסרים בו כמאה טורים ומאמרים שכתבתי בתקופות שונות. אלה מתווספים בהדרגה לאתר – כל אחד בתאריך פרסומו המקורי.
2. נושאי האתר.
על הנושאים שבהם עוסק האתר תוכל ללמוד מסקירת הטור שמשמאל, בעמוד הבית, תחת הכותרת "קטגוריות", המסודרים בסדר אלף ביתי.
יש כאן מגוון רחב של נושאים המחולקים ליותר מ-200 קטגוריות מאבטו-אנטישמיות, או"ם, איסיים, ז'בוטינסקי, פלסטינים, ערביי ישראל ועד תנ"ך ותקשורת. עלי להדגיש שאף שבכתיבתי אני נותן ביטוי להשקפת עולם ברורה הרי הכתיבה אינה פובליציסטית אלא עובדתית. יש מאמרים המבוססים על ראיונות עם אנשי מדע דגולים (ראה למשל ערכים על ננו-טכנולוגיה או מפעל השו"ת). חלקם מבוססים על תחקירי עומק (קבלה, תנובה, קרן קיימת). חלקם מבוססים על ידע אישי שצברתי במהלך השנים (ידיעות אחרונות, אשר ידלין, אפרים אילין). עובדה שהויקיפדיה מפנה לאתר שלי עשרות ערכים וכמה מערכיה מבוססים על טקסט שאני כתבתי.
3. איך למצוא מה שאתה מחפש.
קל מאד. יש שתי דרכים. אם אתה מחפש מאמר מסויים או אישיות מסויימת הקש שם אדם או נושא בתיבה השמאלית למעלה "חפשו במאמרי לפי מילים ונושאים". אם אתה מחפש אינפורמציה על נושא כללי כמו "ערביי ישראל", "פלסטינים", "התנתקות" וכו' לחץ על הכותרת המתאימה ברשימת הקטגוריות ומייד יעלו כל המאמרים בנושא שכבר תויגו (תהליך התיוג לא הושלם וייתכן שיש מאמרים הנוגעים לאחד הנושאים שלא תמצא בדרך זו. לכן כדאי לחפש בשתי הדרכים). שים לב שבפוסטים רבים יש יותר מנושא אחד וייתכן שהנושא שאתה מחפש נמצא במקום שני או חמישי ברשימת הנושאים שבאותו פוסט.
4. איך להרשם כמנוי.
א. היכנס לאתר דרך גוגל – רשום היגיון בשיגעון. והאתר יעלה.
ב. בתיבה השניה משמאל מתחת לכתובת "לקבלת מנוי" רשום את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.
ג. לחץ על הכפתור "הרשם".
ד. על המסך תופיע תיבת שאילתא כתובה אנגלית. בחלקה התחתון מלבן אפור ובו 4 או 5 אותיות באנגלית (בצורה מעוותת). אותיות אלה ניתנות לזיהוי על ידי אדם אך לא על ידי רובוטים עוינים החודרים לאתרים.
ה. העתק אותיות אלה לתיבה שלמטה.
ו. לחץ על הכפתור שמתחת עליו כתוב
Complete subscription request.
ז. בתוך מספר דקות תגיע לתיבת הדואר שלך הודעה אוטומטית שמאשרת שנרשמת לקבלת עדכונים. כדי להשלים את הרישום, הקלק על הקישור המופיע בהודעה. תופיע הודעה שכותרתה Email Subscription Confirmed.
אם הרישום לא הצליח הדבר נובע בדרך כלל מזיהוי מוטעה של האותיות והמספרים. נסה שוב.
אני מתנצל על הטורח הכרוך בהרשמה. הוא נועד למנוע חדירת גורמים זרים והצפת הדואר האלקטרוני שלך בדואר זבל.
ח. מכאן ואילך תקבל לביתך כל מאמר חדש שייכתב באתר.
ט. בדרך זו תקבל רק את המאמר האחרון שעלה לרשת.
י. האיכות הגרפית של המאמר המועבר למינויים היא פחות טובה מזו של האתר עצמו. אלה תכונות המערכת ואין בידי לשנותן. אבל אתה יכול להתייחס למנוי כאל תזכורת. אם אתה רוצה להיכנס לאתר, עליך להקיש פעמיים עם הכפתור השמאלי של העכבר על הכותרת "היגיון בשיגעון" שבראש העמוד וזה יוביל אותך הישר למאמר האחרון שבאתר.
ולסיכום: אם הטורח לא נראה לך תוכל להיכנס לאתר בכל עת על ידי הקשת www.zeevgalili.com ולקרוא את המאמרים האחרונים או כל מאמר שתבחר בו.
ולבסוף אם משלוח המאמרים שלי יימאס עליך תוכל למצוא בתחתית כל מאמר שנשלח את הכתובת UNSUBSCRIBE NOW, והמשלוח ייפסק.
5. גודל הגופנים באתר.
האתר לא נועד רק לבעלי כושר ראיה של טייסים קרביים. לפיכך קיים מנגנון, מצד שמאל למעלה, מתחת לכתובת "שינוי גודל הטקסט". באמצעות מנגנון זה תוכל להתאים את גודל הגופנים לנוחיותך.
משמאל לכתובת TEXT SIZE תמצא את האות A (גדולה). לחיצה עליה תגדיל את האותיות באתר. לחיצה על a (קטנה) תקטין את האותיות.
על חשיבות הגופן להבנת הנקרא ראה המאמר"גופנים שורות וקריאה".
ייתכן שתיתקל בקושי מסויים ובפונקציות אחרות. אלה חבלי לידה של כל פרוייקט חדש.
6. הארכיון.
חלק גדול מן המאמרים שכתבתי משך השנים הם בעלי ערך ועניין בלי להתייחס להקשר בו נכתבו. אך יש מאמרים שהם תגובה מיידית לארועים שהתחוללו במדינה בתריסר השנים האחרונות. מסיבה זו החלטתי לשמור על הפוסטים הישנים משנת 1998 ואילך ללא שינוי. עיון בהם מלמד על רוח התקופה – סטיקרים שהופצו, בדיחות שסופרו, ויכוחים שניסרו בחלל הציבורי וכבר שכחנו, דיבורים של אישים פוליטיים המעדיפים שנשכח מה אמרו. את כל אלה תוכל למצוא בפוסטים שבארכיון. לנוחיותך הארכיון מסודר לפי חודשים ושנים. הוא רחוק משלמות אך אתה עשוי להיות מופתע מעיון בטקסטים שנכתבו לפני זמן לא רב.
7. תגובות.
בתחילה החלטתי שלא לאפשר תגובות קוראים בתוך האתר. תרבות הטוקבקים בארץ ירדה לרמה של לשון ביבים וגידופים שמקומם לא יכירם בדיון ציבור רציני. החמורה מכל היא האפשרות שניתנת בטוקבקים לפרסם דברי בלע בעילום שם, או בהתחזות לאנשים אחרים. אך לאחר שיקול דעת ועצת בני, טל, החלטתי לפתוח את מאמריי לתגובות. המגיבים מתבקשים לציין את שמותיהם המלאים . (אם יש סיבה סבירה שלא לעשות כן אבקש לפנות לתיבת הדואר שלי. מובן שכל תגובה לא הולמת מבחינת סיגנון,, רמת הדיון, פגיעה באנשים או עבירה על החוק לא תתפרסם. אין לכלול בתגובה קישורים שאינם תורמים לנושא או שנועדו לקדם אתר כלשהו. בעיקרון אין לי עניין בתגובות סתמיות המשבחות או מגנות מה שכתבתי. אשמח לשמוע דעות מלומדות – בין אם הן תואמות את השקפותייי או חולקות עליהן – ואפרסמן. התנאי הוא שהתגובה תרחיב את הידע של הקוראים ותוסיף תובנות. כל תגובה מסוג אחר לא תאושר לפרסום.
כל קורא יכול להגיב גם אלי במישרין על כל מאמר שבאתר, להביע את דעתו ולבקש הסבר, או סיוע בכל תחום הקשור במאמריי. אפשר להגיב דרך "צור קשר" שבראש דף הבית. או במישרין לכתובת הדואל שלי:[ראה צור קשר].
אני עונה לכל פונה, בתנאי אחד בלבד: שיזדהה בשמו המלא. מכתבים בעלי עניין לכלל הציבור יופיעו באתר.
8. תולדות האתר.
האתר הוקם לפני כמה שנים על-ידי בניי, טל ושוקי גלילי, שניהם אשפי מחשב, כל אחד בתחומו, לשניהם אתרים משגשגים. אף שאני חיית אינטרנט ומחשבים לא מצאתי עניין בטיפול באתר והתייחסתי אליו כמו אל דיסק חיצוני בו נשמרים מאמריי. הוא סייע לי בכך שקוראי הטור המודפס, שביקשו לקרוא מאמרים קודמים שלי יכלו למצאם בקלות באינטרנט, במקום לחטט בארכיונים.
אך לאתרי אינטרנט יש חיים משלהם. כשהחלטתי מרצוני לפרוש מכתיבה בעיתון המודפס, נתברר לי כי האתר קנה לעצמו בינתיים מקום כבוד ברשת. תודות ל"גוגל" ולכ-100 אתרים ומנועי חיפוש שהפנו קוראים לאתר הלך ועלה מספר הכניסות והוא מגיע כיום לאלפים רבים.
קריאה נעימה.
הערה חשובה לשומרי שבת: התוכנה מעבירה כל מאמר חדש שבאתר בהדרגה לכל המנויים. חלק מהם עלולים לקבל את הטור בשבת. אין בכך כמובן שום חילול שבת הואיל והפעולה נעשית אוטומטית כמו שעון שבת.